| נשלח ב-27/2/2011 15:22 |
|
| |
מיהו אדם?
לאחרונה, מתחוללת כאן סערת אמונה. נושאים שהודחקו בדרך כלל, זוכים לביטוי מתפרץ. סקפטיות ותהייה מתחלפים בעמדות נחרצות ובקביעות עקרוניות. יסודות מסורתיות מנופצות עלי הגיון. וכל מה שמזוהה עם נטייה אמונית, נידון לגניזה והמרה. לטעמי, הנה טוב מאוד. חקירת הדעת והאמת, תמיד העסיקה סוג מסוים של האנושות. הם לא הסתפקו במה שסיפרו להם, הם לא נטו אחר מה שנראה להם, הם בזו לחשיבה הרדודה. הם חקרו ובחנו ללא לאות את עצמם ואת הסובב להם, במטרה להוסיף מדע במה שניתן לדעת, ובהשארה בלוט את מה שלא ניתן לדעת. חלקם שגו בהנחותיהם ובמסקנותיהם. חלקם פרצו קדימה וגאלו במידת מה את האנושות משגיון. וחלקם התבוססו בחיבוטי רעיון וספקות הגיון. ברבות הימים התפצלו המדעים, הם תוחמו בגבולות, וסווגו למחלקות ולתת מחלקות. מי שעסק במקצועיות בחלק מדעי זה היה פחות מודע לעומק ההתקדמות שבחלק אחר. היו גם גאונים שמזה ומזה לא הניחו ידם, והתקדמו וקידמו במספר תחומים במה שניתן לדעת. כיום. כדי להתבסס במקצוע מסוים. לא חייבים להתמחות באופן אישי, מעבר לענפי מדע הנוגעים במישרין למקצוע הנבחר. כשמידע כללי בשאר המדעים, מאפשר קבלת ייעוץ רלוונטי משאר המומחים בתחומם, בשעת הצורך. המהנדס לא נצרך לסוגי הלימודים של הרופא, והגיאולוג לא זקוק לקורסים דקדקניים בפסיכולוגיה. דומה שלא כן הדבר, במדע אחד. הנוגע במישרין לעצם היותינו בני-אנוש. הוא מדע הפילוסופיה. מדע זה שגם הוא מחולק למחלקות ותחומים שונים, נוגע כמעט בכל חלק שלו לחלק אחר ממשמעות חיינו. אפילו עצם הנדון עליו אני דן כרגע, לא יכון בלא דעת מלומדה. הבסיס לנדון דנו, האם יש בכלל משמעות לחיינו או לא גם הוא חייב לידון בכלים הנרכשים בלימודי מקצוע זה. אפילו הנדון אם עלינו לחיות בשרירות כאוות נפשינו בלא לימוד כלשהוא או שמא יש עלינו מחויבויות כאלו או אחרים, גם הוא חייב לידון בכלים הללו. האם דרך החיים האמונית או הא-אמונית שהודרכנו ואנו מדריכים הלאה, נכונה היא או לאו, גם זה לא יוודע ללא בחינה מדוקדקת בכלים מקצועיים של האמנות וידיעות אמת. האם ההגיונות האינטואיציות שלנו שוות ערך כלשהוא, גם זה מחויב עיון מקצועי. האם ובאיזה נורמות מוסריות ואתיות עלינו לנהוג, גם זה לא יוכרע בלא בוננות מקצועית. האם האחד יכול לכוף את רעהו בדברים מסוימים או שעלינו להשתרע על מצע הליבראליות, גם לא נצליח לדעת בלא כלי הגיון מתאימים. אם אני צודק, בהנחה שמדע בסיסי זה מחויב לכל אחד באשר הוא אדם. כיצד אנחנו מניחים לעצמינו. לחיות, להתנהג, להתבטאות, לחשוב במטרה להסיק אמיתות. בלי שנלמד בהעמקה, את מה שהושג עד היום. ובלא שנקבע לעצמינו דרכי חקירה וחשיבה, מקצועיים ובחונים היטב. אינני נאיבי לחשוב שבכך יוקץ הקץ, ומלאה כל הארץ דעת אמת. הראיה היא שהוויכוחים והפולמוסים בין ההוגים ממשיכים בצורות מחודשות, בין על עקרונות הדעת ובין על הראוי לעלות מהם. אבל כל עוד לא בררנו כל אחד לעצמו את כל אשר הוא יכול ללבן ולסכם בהבנה, מאשר חשב ובדק הוא ואחרים. כיצד נשאר שאננים.
האם אדם שאיננו שלם כפי יכולתו במדע זה, ראוי לתואר אדם?. פורום זה הוא זירת לימודים נרחבת, בתוכן הפולמוסים, ובחידודי הרעיונות שבו. יבורכו כל התורמים מאשר איתם במדע ובהשכל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 15:43 |
|
| |
זו יומרנות אפילו למי שכותב בעצכ"ח לנסות לקבוע מי הוא אדם- אדם מושלם ומי לא! לפי התורה שאנו מאמינים בה ובתורה מסופר בדיוק מי הוא האדם! אדם הוא יצור בלי דעת להבדיל בין טוב ורע, - כך לפחות הגדיר וקרא לו אותו אלוקים ,
כל הנסיונות להגביל את שם התאר של האדם- ולהכניס אותו לתנאיי קבלה- ומבחנים שהוא חייב לעבור בכדי לקבל את תוארו הנכסף אדם, הוא מעשה האדם, האדם לא מסוגל למלאות את כל הפונקציות הרוחניות הנדרשות ממנו על בני אדם משועממים, שאין להם בחייהם אלא לבלבל את האדם האמיתי. לאדם יש מגבלות- לכל אדם המגבלות שלו- אף אחד לא יכול להיות בלי מגבלות. ומכאן שמו אדם- ולא מלאך. הנסיון לא להיות בן אדם. הוא גם אחד ממגבלותיו הרוחנים של האדם שחפץ להיות לא בן אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 15:50 |
|
| |
למובארק
אם רצית להביא את הנושא פילוסופיה לדיון לדעתי,כפי שכתב ירוחם,הכותרת אינה מתאימה.
ואם מדובר בענייני אמונה אז כפי שתוכל לראות באשכול:"מדוע אתם עדיין מאמינים?" שהנושא הזה כלל לא חדש בפורום אלא שאתה חדש בפורום.
והנה לינק אחד מני רבים בנושא פילוסופיה שנדון בעבר בפורום:
http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=333248&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 16:41 |
|
| |
וכאן צדיק:
נכנס האימון (= אמונה) שאדם לפני שלומד חייב לתת לחכמים שכן למדו כבר,
וזה הדרך לעשות זאת,
כלומר קודם לתת אימון לחכמים, ואחרי זה ללמוד לבד,
אבל מה שאנו רואים שאנשים בתחילה רק מזלזלים באימון החכמים,
ואז הוא נכנס למצב להצדיק אותו ואת מעשיו, במקום ללמוד בלי אינטרסים זרים,
וזה עומק העניין של כל המושג "אמונה" מלשון אימון ותו לא,
כל פירוש אחר של אמונה ?! היא עםארצות גמורה, אף אחד מהחכמים לא דורשים מאיתנו להיות טיפשים,
לכן לשאלת האשכול "מיהו האדם" ???
התשובה: למי שיש אימון בחכמים יותר ממנו, הוא הוא הנקרא "אדם"
והאימון היא רק זמנית עד שילמד לבד,
והיות שאי אפשר ללמוד לבד הכל
לכן לעולם ישאר להאדם גם האמונה = אימון,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 16:55 |
|
| |
מובארק אם הבנתי מכון זו היתה הגישה האריסטוטלית ששלמות האדם היא בדעות וכמדומני שגם ברמב"ם היא נמצאת. חלק גדול מהמחלוקות על הרמב"ם סבבו סביב נקודה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 17:09 |
|
| |
בעל מובארק אם הבנתי מכון זו היתה הגישה האריסטוטלית ששלמות האדם היא בדעות וכמדומני שגם ברמב"ם היא נמצאת. חלק גדול מהמחלוקות על הרמב"ם סבבו סביב נקודה זו.
כמה דעות? לפי הכמות? אילו דעות? האם כל הדעות? או שמספיק רק חצי? האם לאריסטו ולרמב"ם היו את כל הדעות? נדמה לי שהם ידעו הרבה פחות ממהשהתימרו לדעת,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 20:00 |
|
| |
הרמב"ם בחלק ג פרק נא, כותב כך
אלה שמחוץ לעיר הם כל אדם שאין לו אמונה דתית7, עיונית8 או מסורתית9, כמו התורכים שבקצה צפון10 והסודאנים11 בקצה דרום והדומים להם מבין הנמצאים עִמנו באקלימים12 אלה. דינם של אלה כדין בעלי-חיים מחוסרי שׂכל. בעינַי אין אלה בדרגת בן-אדם. הם בדרגות הנמצאים נמוכים מדרגת בן-אדם וגבוהים מדרגת הקוף, שכּן יש להם תבנית ומִתאר של בן-אדם והבחנה גבוהה מדרגת הקוף13.
הוא גם האריך במעלת היחידים המעיינים, בהקדמת פירושו למשנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 20:17 |
|
| |
שגעת
תודה לך על המקור המוכיח כי הרמב"ם לא ידע ולא הכיר את טבע האדם-לא הכיר את האדם, כי הגדרותיו על מה הוא אדם משוללים כל יסוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 21:17 |
|
| |
שגעת
תודה לך על המקור המוכיח כי הרמב"ם ידע והכיר את טבע האדם- הכיר את האדם, כי הגדרותיו על מה הוא אדם הנם יסוד היסודות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 22:16 |
|
| |
ירוחם
 חזק ביותר!
באמת דיי לציטטות המביכות האלו!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 00:51 |
|
| |
מכיון שדברי לא הובנו כראוי. אבהיר את כוונתי.
חלילה. לא באתי לחדש את האליטיזציה. בעיני ערכו של אדם נובעת רק מעצם היותו אדם. וממילא כולם שווי זכויות. אני גם בעד דמוקראטיה מלאה גם במחיר שהמון נבער יקבע את הנורמות נגד סברת המיעוט הנאור [כמובן, באופן שאינו נוגד נורמות בסיסיות, כזכויות הפרט, אמות משפט וצדק, אורחות יושר וכד'].
קריאתי הייתה לכל אדם שסבור שמימוש אנושיותו [מעבר לתחושת קיומיות חירותית] היא בהכרת מה שניתן ובשקילות הערכים. בהבעת דעה ובחווי רעיונות, בהבנת משמעות ובהשגת מה שאפשר להשיג. אדם כזה, ראוי לו שישתלם בקניית הכלים הנדרשים כדי שיוכל לממש את מאוויו אלו, ולא יהיה כשוגה וטועה אחר הרהורי שווא ומחשבות הבל. לכן הערתי שעל מדע הפילוסופיה א"א לדלג, ולקטלג אותו כעוד מדע לבודדים. זהו מדע שבלעדי ההשתלמות המקסימלית בו, לא יבוטא החלק אותו אנחנו רואים כמעלת האדם שבנו. גם כל מחשבה וסברא החושבת אחרת מקריאתי, הלוא גם היא פרי הגות פילוסופית. גם היא נזקקת להשתלמות זו. ומכאן שכל מוצא פי האדם וכל פרי מחשבותיו לא יכונו בלא הרהור ובדיקה שכילתיים, ואיך יעמדו בקנה מידת הראוי והנכון אם יחסרו לנו כלי הבנין?.
המסקנה האישית שכל אחד יוציא. על מה שראוי ועל מה שהגון ונכון, לחשוב, לעשות ולנהוג. תכובד רק אם היא נבעה ממיקסום מה שהוא יכול להסיק. וזה ייתכן רק ע"י הקדמות וקניני חכמה ודעת, קודמים להסק. ללא כלים ראויים, המחשבות הרי הם כדמיונות, והרהורים וההגיות הרי הם כפעלולים.
שוב. מעלתו וערכו של אדם איננה תלויה כלל ברמת מישכלו. אך מימוש האנושיות האישית צמודה להשקעה הרחבה ביותר שבקניית אמות חשיבה אמיתיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 09:41 |
|
| |
למה אתה מתכוון באמרך "אמות חשיבה אמיתיים?
הרי אם נדבר על הפילוסופים הגדולים ברור שלא לימוד הפילוסופיה הוא שהשפיע על החשיבה שלהם אלא להפך: היו להם כישורי חשיבה מולדים וסביבה שעודדה חקירה והתוצאה היתה אפלטון ,אריסטו הגל וקאנט.
אבל סטודנט לפילוסופיה ללא כישורי חשיבה לא יפתח את חשיבתו בעזרת לימוד פילוסופיה. הוא אמנם ירכוש ידע חשוב על אורח המחשבה של הפילוסופים הנ"ל ואחרים אבל פיתוח חשיבה עצמאית הוא לא ירכוש .
ועכשו כשהבהרת את כוונתך לגבי הכותרת אז בודאי מן הראוי לשנות אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 15:30 |
|
| |
הרי אם נדבר על הפילוסופים הגדולים ברור שלא לימוד הפילוסופיה הוא שהשפיע על החשיבה שלהם אלא להפך
לא הזכרתי לימוד פילוסופיה באוניברסיטה בדווקא, הזכרתי קניית אמות חשיבה. כמובן שלימוד ועיון הם הדרכים לקניית דעת. כיצד היא הדרך? לדוגמא: 1. חשיבה אישית ובחינתה בהתמדה. 2. שמיעת וקריאת דעתם, רעיונותיהם, חקירותיהם, מסקנותיהם, של אחרים (באופנים מגוונים). ובחינתם בדקדוק. 3. קיום דיאלוגים הוגנים. 4. הגמשת הנחשב לידוע כבר, וביקורת מתמדת לאור למידות חדשות.
היו להם כישורי חשיבה מולדים וסביבה שעודדה חקירה והתוצאה היתה אפלטון ,אריסטו הגל וקאנט.
בכל תחום כשרון קליטה חישוב והבנה הוא יתרון. אך בכל תחום התמד עיוני ורצון הם מפתחי כישורים, ומקדמים למטרה. היה להם בעיקר רצון לבחינה והבנה, וזה מה שבעיקר נדרש. הם היו יותר מעודדים מאשר מתעודדים, ולכן הם הצליחו יחסית, לפתח מה שהם פיתחו. סביבה מעודדת [ליתר דיוק מעוררת], יכול כל אחד ליצור לעצמו. בדרכים מגוונות.
אבל סטודנט לפילוסופיה ללא כישורי חשיבה לא יפתח את חשיבתו בעזרת לימוד פילוסופיה. הוא אמנם ירכוש ידע חשוב על אורח המחשבה של הפילוסופים הנ"ל ואחרים אבל פיתוח חשיבה עצמאית הוא לא ירכוש .
פניתי כאן לאנשים עם כישורי חשיבה, אחרת הם לא היו פה. והעמדתי אותם על חשיבות לימוד דרכי המחשבה וצורותיה ורעיונותיה המגוונות, כמכשיר לאפשרות חיי דעה/אמונה/רעיון. אני לא חושב שמסקנת כולם תהיה זהה [וכבר העלתי כאן את השאלה, כיצד מנגנון חשיבה שעל פניו זהה, מוליד מסקנות שונות], אבל להביע דעות מבלי ללמוד ולבחון את אשר ידוע ונרכש עד היום, ע"י מי שעסקו בכך ברצינות. לא ראוי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 15:35 |
|
| |
דוגמות לאדם: משה רבנו - אדם. אדולף היטלר - אדם. וכיוצא באלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 15:40 |
|
| |
ומה איתי? אל נא תקפח את שכרי.
_________________
זינגה זינגה!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 15:45 |
|
| |
מוברק , כיצד מנגנון חשיבה שעל פניו זהה, מוליד מסקנות שונות], אבל להביע דעות מבלי ללמוד ולבחון את אשר ידוע ונרכש עד היום, ע"י מי שעסקו בכך ברצינות. לא ראוי.
מנגנון חשיבה זהה, לא יכולה להוליד אותן מסקנות- במנגנון הזה משתמשים אנשים שונים- בעלי רקע שונה וחשיבה שונה, מנגנון החשיבה יכולה ללמד דרך חשיבה וצורתו- אבל וודאי לא את אחידותה. זה רק אצל הרובוטים עובד.
לרכוש השכלה מהזולת מועיל- אבל בהחלט לא חיוני. אברהם אבינו ומשה רבנו לא למדו מאחרים- ונדמה לי כי גם המלך דוד בספר תהילים לא השתלם במשקל תחביר דקדוד וקצב. ואפילו לא בפילוסופיה
|
|
|
|
|