מטרת החיים- נסיון הגדרה

אנסה להציג הגדרה למשמעות חיי האדם בכלל ויהודי בפרט, ואשמח להערותיכם המחכימות.

אחלק את התיאוריה לכמה חלקים (הקדמות) ובסוף אסכם את זה בפיסקה אחת:

יש כמה מגמות בסיסיות בחיים שמניעים את כל האנושות:

1."השאיפה לטוב", ואחלק את זה לכמה מדרגות אחת ממעל לשניה:

א. שלי יהיה טוב למרות שזה בא על חשבון אחרים
ב. שלי יהיה טוב בלי שלאחרים יהיה רע
ג. שלי יהיה טוב וגם לחברה יהיה טוב
ד. לחברה יהיה טוב גם אם זה בא על חשבון חיי
ה. לכל האנושות יהיה טוב
ו. לכל העולם (על כל מדרגותיו- דצח"מ) יהיה טוב.


2. "השאיפה לשימור החיים"

3. "השאיפה להשתלמות אינסופית"- התקדמות אינסופית

4."השאיפה לביטוי עצמי"- הוצאת עצמי מהכח אל הפועל

5. האדם התייחד מבעלי החיים בשכלו ובבחירתו החופשית

6. כנסת ישראל התייחדה בסגולה אלוקית מיוחדת כדי להעלות  את העולם  דרך הנבואה התורה והמצוות.

אנסה לסכם את הכל לפיסקה אחת:

מטרת החיים היא ההתקדמות בהוצאת עצמי מהכח אל הפועל על כל מישורי החיים הכוללים את השכל המוסר המעשה והרצון (בחירה חופשית) למען מגמת הטוב והאושר בעולם,

על גבי הקומה הזאת:

מאחר וביהודי מתקיים העניין האלוהי הוא קרוא לקיים מצוות וללמוד תורה (בנוסף לכל הדברים הנ"ל) כדי להוציא את החלק האלוקי הזה מהכח אל הפועל למען שיפור העולם, כי ע"י כך העולם על מדרגותיו מתעלה.



אסיים בכמה מקורות שהשפיעו עלי:

מילון הראי"ה: ערך עבודת ה'-
"שכלול האדם את עצמו, את הויתו,ואת כל ההויה המתיחסת אליו יחס קרוב או רחוק, במה שהוא מעבד את רצונו, בהטביעו בקירבו הטבעה עליונה עדינה של הטוב האלוהי.
לקיחת כוחות הנפש ושעיבודם בחבלי אדם ובעבותות אהבה אל הטוב ואל היושר אל מרומי המגמות היותר נשאות, שהם הנם החפצים האלוהיים, העיבוד של האידיאלים האלוהיים לעבדם לשכללם להשתדל לשגבם להאדירם בעם, באדם, ובעולם."

תורה אור לרש"ז שמות דף נא: ד"ה וזהו קול דודי "ונק' עבודה מלשון עורות עבודים שצריך לעבד את המדות שיהיו מתוקנים לה' לבדו."

ליקוטי באורים לר' הלל מפריטש לקונטרס התפעלות דף כ פרק ב: "ועוד זאת נקראת עבודה מלשון עורות עבודים מצד שעובד ומתקן דבר מה."

הוד הקרח הנורא למו"ר קלנר דף ל:" "ועבדהו" עניינו עיבוד כוחות החיים של האדם, פיתוח הרגש, המוסר וכל כוחות החיים כולם, הוצאתם מהכח אל הפועל, הזרמתם בזרם החיים של הכל במקור הכל"

מאמר "קרבת אלוהים" מאמרי ראי"ה עמ' 32

ס' כוזרי מאמר שלישי:

יש מישהו שרוצה שיהיה לו רע?

עזוב עכשיו מה יעשה לאדם טוב (להתענג על ה' או להינות מהמבורגר ובירה) האם הוא רוצה בכלל שיהיה לו טוב? או שהוא מעדיף שיהיה לו רע בחיים?

_________________

קנר.

התחלת ברצונות ומאוויים אנושיים שאמורים להמצא בכל אדם, וסיימת בענין והאידיאל האלוהי שנמצא בסגולת היהודי. (כמה אני אוהב את הלשונות האלו, הם מזכירים לי את שנות נעורי, לפני שנדחתי מגן העדן).


מה כוונתך, שהמאויים האלו מחודדים אצל יותר אצל היהודי בהיותו קרוב לחפץ האל?

והאם אתה מתכוון להעמיד את האושר הנעלה והתכליתי על ענין 'המתח המתמיד להטבה'?

שנרב

באמת כוונתי הייתה לא להיכנס לפרטים אלא להגדיר כללים.. לאחר מכן אחרי שהכללים מוגדרים אפשר להתווכח על הפרטים, ומאחר ולא תמיד ברור מה המטרה באופן כללי (שמעתי כבר הרבה תשובות הזויות) אז ניסיתי להגדיר..

מובארק

1. דיברתי על היהודי כי מן הסתם זה נוגע לפורום הזה..
כמובן שיהודי באופן פרטי לא ירגיש מסגולתו מאומה.. אך אם הוא מבין (באופן שכלי כמובן, שהרי נבואה אין לנו היום) שע"י שישמור מצוות וילמד תורה הוא יעשה בעולם טוב (ואני לא נכנס עכשיו איך זה קורה) אז הוא ירצה לשלב פרמטרים אלו בחייו כדי לממש את שיא הפוטנציאל שלו.

2. דיברתי על מטרתו של אדם בחייו, אני בהחלט סובר שאם אדם מקיים את מטרתו זה מביא לו עונג רב וסיפוק, וכן, ברור מאילו שכל אחד רוצה שיהיה לו טוב ואם הוא קצת יותר מפותח תרבותית-שכלית הוא שואף שגם לסביבתו הקרובה והרחוקה יהיה טוב.
כי אף אדם לא חפץ ברע, תבדוק טוב טוב ותגיע למסקנה שכל מעשיך נשענים רק על זה דהיינו עשיית הטוב בין לעצמך בין לסביבתך (שאחרי רדוקציה מגיעים עוד הפעם אל טובתך) וכו'..

ולכן לענ"ד מטרתו של האדם בחייו היא מיצוי כוחותיו והוצאתם אל הפועל למען קידום הטוב (לעצמו, לאחרים, לאנושות, לעולם) ושים לב שאני בכוונה לא רוצה להיכנס לדיון מה זה טוב שהוא עניין פרטני שעליו יש חילוקי דעות בין כל התרבויות בעצם.. רק ניסיתי למצוא את המטרה המשותפת של כולם. 

_________________

שנרב

אכן יש רבותא בהגדרת הכללים, כי ע"י הגדרתם אתה יכול לעמוד על הפרטים,
לדוגמא- אם בנאדם יגיד לי (ותאמין לי שקיימים כאלו אנשים) שמטרת אדם הוא ללמוד תורה כל היום אגיד לו שזה לא עומד בהתאם לכלל שקבענו שכן אנו הגדרנו את המטרה בתור מיצוי כל כוחות החיים למען המטרה והרי לימוד תורה הוא פן אחד (האינטלקטואלי) מתוך הרבה.. זה כמובן לא אומר שלא צריכים להיות כאלה אנשים שאצלם הכישרון האינטלקטואלי- רוחני הוא גבוה ועל כן הם צריכים לנצל את יכולתם וללמוד רוב היום, אך זה כמובן לא יכול להתאים לכולם שהרי לכל אחד תכונות ופוטנציאל שונה, והנה כבר הצלחתנו להוריד את הכלל לפרט, ויש עוד המון דוגמאות.

_________________

זהו בדיוק הענין.

מטרת כל בעלי החיים בין במודע ובין באינסטינקט. הוא מילוי מבוקשם. סיפוק המאויים, והשלמת תשוקת היצרים.
בין יהיה מקורם בגירוי גופני, ובין בצמאון נפשי.
רוב האנשים בטבעם ובהרגלם בעלי מידות חמלה ותחושות מצפון, לכן ייטב להם בהטבה ורחמים,
אך ישנם מועטים שטבעם או הרגלם בסדיזם ווונדליזם, ולהם ייטב במימוש מידותיהם הללו.

'טוב' זה מה שמסב לבעליו את אותם משפחת תחושות סובייקטיביות ידועות. פעמים ע"י תחושות אהבה וקרוב, ופעמים ע"י תחושות שנאה וריחוק. פעמים ע"י שלווה ואושר ופעמים ע"י סיעור ופעולה. פעמים ע"י תחושות שמקורם בגוף ופעמים ע"י תחושות שמקורם תודעתי.
כולם (כנראה) תוצר נוירופיזי.

מאכזב להבין, שה'טוב' איננו ערך עצמי רעיוני. ואינו אלא כינוי כולל למשפחת תחושות ידועות [ובהכללה האמצעיים המביאים לכך]. כמו"כ 'רע' אינו אלא כינוי לתחושות [והאמצעיים המביאים לכך] שמסיבים סבל ועינוי לבעליהן.

חכם כטיפש, רשע כצדיק, אדם כבהמה. כולם שווים בפני ערכי הטוב והרע.

ומכאן, שכינוי הבורא ב'טוב ומטיב' אינו אלא 'האנשה מידותית'.

(נ.ב למרות זאת, כדאי מאוד להיות חומל ומטיב).

מובארק

מסכים עם רוב דבריך.. ובפרט עם קביעתך שהכל מסתכם בכך שהאדם רוצה שיהיה לו טוב בחיים על כל מישוריו.

רוב בני האדם יכולים לבחור להשתמש בכוחות חייהם לעשיית טוב.. בשנות ילדותו לעצמו ואז אם הבנאדם מקבל חינוך ראוי הוא מבין שהטוב שלו תלוי בעשיית טוב לאחרים, ואם הוא עוד יותר מתקדם אז בעשיית טוב לעולם כולו.

אני כן סבור שיש טוב אובייקטיבי- רעיוני שהעולם הולך ומתעלה אליו (נוסח הגל) בעזרתה האדיבה של כנסת ישראל.

לקרוא לה' "הטוב והמטיב" או אם תרצה "הטוב עניינו להטיב" בא לסמל את מגמת העולם שהוא הטוב המוחלט, ועל כן כל ההויה הולכת לקראת סוף המעשה (הטוב) שהתחיל במחשבה תחילה, ומתעלה לקראת הטוב, ובתוך ההויה הזו נמצא האדם, היצור המתוחכם, נזר האבולוציה בת מליארדי השנים וקרוא להשתשמש בכוחות הבחירה והאינטלקט כדי לקדם מטרה זו. 

_________________