| נשלח ב-30/3/2011 08:44 |
|
| |
התמודדות חרד"לית עם שינויי הטכנולוגיה
ככל אחד משועי בית הכנסת בשנים האחרונות, גם אני עט כמוצא שלל רב על עלוני השבת הרבים המעטרים את השולחן בכניסה לבית הכנסת – הרי צריך לעשות משהו בדרשה של הרב (ובשמונה עשרה, קריאת שמע, פסוקי דזמרה, וכו'). בחודשים האחרונים אני נתקל בתופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב: רבנים משלל גווני הציבור החרד"לי למיניו מוצאים תופעה מודרנית כלשהי ו"נכנסים" בה בכל הכח, עד לרמת האיסור המוחלט. המקרה האחרון הוא כמובן המערכה הגדולה נגד פייסבוק. אנו רואים טענות מוזרות יותר ופחות משלל הרבנים כגון "הפייסבוק לא מתאים לילדים בני 14, ולכן הוא לא מתאים גם לאנשים בני 30", ועד "מרשל מקלוהן אמר לנו שהמדיום הוא המסר, וזה לא מדיום שאנחנו רוצים שדרכו הנוער שלנו יתחנך וכו'". לא מעט רבנים כתבו דברים זהים למדי בגנות פייסבוק, ומשם חשבתי לעצמי קצת אחורה, ונראה לי שהצלחתי לראות תופעה מעניינת: מדי כמה שנים, נמצא איזשהו גאדג'ט\חידוש טכנולוגי מסוים שתופס מקום נכבד בעולם, ומכאן שגם בעולם הדתי-לאומי, שהוא הרי פתוח ולא מתעלם מהעולם הזה. במוקדם או במאוחר מגלים רבנים שזה תפס בציבור, ומחליטים לצאת במערכה נגד אותו חידוש, בשלל התירוצים שנרשמו לעיל (הם תופסים אותו כ"לא חינוכי" וכ"תרבות המערב" [כאמירה צדדית אומר, שאני מת פעם לבוא אל רב שמטיף לי נגד תרבות המערב עם צינגלה ופסלון של בודהה, ולהגיד לו שאני איתו, ועברתי לתרבות המזרח...] – ומכיוון שכך, זה פסול). הבעיה נתונה בחוסר היכולת שלהם להתמודד בצורה מהירה עם דברים שהם לא מכירים, וכך נרשמת פסילה אוטומטית בגלל ש"המדיום הוא המסר". מכיוון שלילדים זה לא טוב – גם למבוגרים זה כבר לא טוב, והפסילה נהיית גורפת. ראינו את זה עם הטלוויזיה, עם האינטרנט, עם סניפי בני עקיבא מעורבים, ועם עוד דברים לאורך ההיסטוריה – הנקודה היא, שבסופו של כל דבר כזה, מקבלים את המדיום ככתבו וכלשונו – רק עם סינון על התוכן. כלומר – החסימה והמערכה הן אמצעי בקרה ראשוני (ומלא פאניקה). טלוויזיה עם וידאו, סניף מעורב עם רב צמוד והדרכה רוחנית, אינטרנט רימון – כל אלו הם סינוני תוכן שמקבלים את המדיום. מדוע הרבנים מראש נלחמים בעזרת אותה קלישאה – ומסתבר שהם לא מאמינים בדברים שהם עצמם אמרו לפני כן? הזמנים בין הדברים האלו נהיים יותר ויותר קטנים עם התקדמות הטכנולוגיה (מסתבר שחוק מור עובד גם בכיוון הזה... צריך להכפיל את כמות האיסורים כל שנה...), וגם הרבנים האלו יגיעו בסוף לנקודת האל-חזור. הם יצטרכו לפסול כל דבר קידמה, ברגע שהוא יוצא, ורק אז להתמודד איתו. האם נוצר מצב בו לוקחים איסורים לרמה יותר קיצונית מאשר החברה החרדית? הפסילה של פייסבוק בכל המאמרים היא גורפת לחלוטין: זה אסור, זה מטמטם את הנפש, זה רע לחינוך של הילדים שיש להם פייסבוק (לא ברור לי עדיין איך זה משפיע על הפייסבוק שיש להורים, אבל ניחא), זה המקור לרווקות המאוחרת, זה המקור לגירושין, זה המקור לעצלנות, וכו' – העיקר שזה אסור. ההבדל היחיד שאני יכול לראות בין רעיון האיסור הגורף לבין הצורה שבה זה עבוד בחברה החרדית – הוא הפרגמטיות. אצל החרדים מעלימים עין, בעוד שאצל הרבנים החרד"לים יש מן דרישה "ללכת עד הסוף", ואיש בל יוותר. בסופו של דבר – הם מקבלים את האמצעי, אחרי שהם מבינים אותו, ולומדים כיצד להתמודד חינוכית עם חלקו – ובעיקר אחרי שהם כבר רואים שלא משנה מה הם יעשו – לאנשים כבר יש אינטרנט\טלוויזיה\פייסבוק בבית. במקרה כזה הם עוברים לצנזר תוכן, ואל מדיום שלם. נראה לי שאפשר לתת פה כלל מסויים, בו התפתחות טכנולוגית שרמת מעבר מידע מהווה איום מסויים על משהו שאותם רבנים מאמינים בו – ומכאן ועד הפסילה הדרך קצרה. זו דרך ההתמודדות הקלה ביותר – לא להתמודד. ניתן לשאול כמה שאלות על הנושא הזה: 1) האם המשותף לכל הטכנולוגיות הנ"ל הינו באמת זרימת מידע? 2) במידה וכן – מה מאיים בהן? מה מאיים בחופש מידע כ"כ גדול? 3) מדוע יש מחשבה שהאדם ה"רגיל" לא מסוגל להתמודד בעצמו עם החידושים – וצריך מישהו שיתווה לו את הדרך להשתמש בהם? האם יש בזה משהו? 4) במידה ואנו מקבלים את חוסר היכולת להתמודד כרגע, ומאשרים פסילה – האם היא אכן צריכה להיות גורפת? גם נוער, גם מבוגרים, וגם סבא חביב שרוצה להיות בקשר עם ילדיו ונכדיו? האם יש מישהו ש*כן* מסוגל להתמודד?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 08:58 |
|
| |
שפירא כתב:
<ההבדל היחיד שאני יכול לראות בין רעיון האיסור הגורף לבין הצורה שבה זה עבוד בחברה החרדית – הוא הפרגמטיות. אצל החרדים מעלימים עין, בעוד שאצל הרבנים החרד"לים יש מן דרישה "ללכת עד הסוף", ואיש בל יוותר.> לא לגמרי מדוייק, אולם עיין במאמרו של שלמה טיקו'צינסקי באקדמות תשע"א שמנתח את ההבדל בין החברות ומסביר מדוע בחברה החרדית יש הבדל בין הדה יורה לדה פקטו. אולם בסופו של דבר, אצל החברה הד"לית יש חינוך אקדמי זמן רב וגם אינטרנט רימון הוא מחברה זו.
ולגבי המלמחמה, מקובלני מא"מ הכ"מ שהיהדות הדתית נלחמת תמיד את מלחמת העבר, מגיעה תופעה חדשה ועד שמסתגלים אליה ומתחילים להלחם בה או להתמודד אתה, היא כבר יצאה מהאופנה ולמרות שיש כבר אופמה חדשה המלחמה היא עדיין נגד הישנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 18:18 |
|
| |
אני מודה שאינני מבין (עדיין?) בפייסבוק אבל נדמה לי שיש כאן תהליך שאפשר להבין אותו. בחברה דתית מנסים לשמר איזה אורח חיים מסוים בעולם שמשתנה במהירות רבה. השינויים בעולם נוגעים הרבה פעמים לחיים הדתיים של החברה, לפעמים באופן ישיר אבל לרוב באופן עקיף. במובן היותר כללי כל שינוי הוא דבר שיוצר איום מסוים על חברה מסורתית. הרב מאיר בר אילן באוטוביוגרפיה שלו "מוואלוז'ין לירושלים" מספר שיהודים ברוסיה שהיו רואים רכבת היו אומרים "הנה האפיקורס הולך". כי בעיר שהיתה בה תחנת רכבת היו מתחילים להגיע כל מיני טיפוסים, ואחר כך יהודים היו הולכים לתחנה בשבת כדי לשמוע חדשות, והתחילו לעבוד בתור סוכנים-נוסעים של כל מיני מוצרים ואז היו שומרים מצוות רק בבית כי בדרכים לא היה אוכל כשר וכדומה, עד שחיי הדת באותו מקום היו נחרבים. רבנים באותו זמן העדיפו להקים ישיבות בעיר שאין בה תחנת רכבת. כיוצא בזה באותו ספר הוא מתאר יהודים שנסעו איתו לאמריקה ומרגע שעלו על האוניה התחילו לאכול טרף ולחלל שבת, אף שהאוניה הציעה אוכל כשר, כי "ממילא אנו נוסעים לאמריקה ושם אין כשר". בעינינו "אתגרים" כאלו - לשמור על חיי תורה במקום שיש בו רכבת, לדוגמה - נראים טפשיים, אבל ברגע בו קורים השינויים לנגד עיניך אתה לא יכול לדעת לאן הם יובילו. אם אפשר לשים את הקו בין חרדי לדתי לאומי, הוא עובר איפהשהוא בשאלה של האם אתה מוכן לחיות את החיים ולשלם את המחיר (ויש מחיר) או שהבחירה שלך היא לנסות למנוע כל שינוי כדי לא לפגוע ביציבות של החברה. החרדים בחרו באפשרות השניה, ואצלם המלחמה בשינוי הופכת עם הזמן לפול טיים ג'וב, כי התרבות המערבית פולשת לכל פינה וצריך להשקיע המון כדי לשמור על סגירות תרבותית. במידה ובה חלקים מהציבור הדתי לאומי אימצו או יאמצו את הכיוון הזה (שמשמעותו שאתה לא מוכן לשלם שום מחיר על חשבון היהדות לטובת ערכים כלליים יותר כמו השתלבות חברתית, הגינות אזרחית או התפתחות מחשבתית) הרי שסופם הוא להיות חרדים (או למען הדיוק כת מוזרה בעלת אופי חרדי). לי עדיין לא ברור שזה המצב במקומותינו גם אצל החרד"לים היותר נוקשים, אבל זו סוציולוגיה בגרוש על בסיס התרשמות אישית. עצם העובדה שחלק גדול מהציבור חי חיים נורמליים -כולל הצורך לאזן את חשבון הבנק בסוף החודש - הוא גורם חשוב. כמובן שהמוכנות של הציבור הדתי לאומי לויתורים ולפשרות לא אומרת שמוותרים ומתפשרים על כל דבר, אחרת בעולם כמו שלנו אנחנו ניעלם מהר מאד כיחידה תרבותית. לכן איזה שהוא מאבק או התמודדות עם הזרם השוצף הזה של תרבות המערב (או איך שלא תקראו לזה) צריך להיות. השאלה היא אם זה נעשה במידה, ואיפה הגבול בין אזהרות שמטרתן עירנות לבין הפחת היסטריה שמטרתה הסתגרות. במשהו מעין זה ניסיתי פעם לדון כאן http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2282500&forum_id=1364
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 19:32 |
|
| |
אני ממש לא מתמצא בציבור שלכם,
אבל לדעתי אתם וגם החרדים וגם החילונים (וכל האומה היהודית וכן כל האנושות כולה,) חייבים לעשות משהו דרסטי ביותר,
לא עוד ללמוד מטקסטים ולקיים, רק להבין את הטקסטים ולקיים,
או להוסיף טקסטים ולהבין אותם, לגנוז טקסטים שאין דרך להבין אותם כהיום (כמו הקבלה וכדומה,)
ואז נרים את הראש ונלך בקומה זקופה ובגאווה גדולה,
נבין למה אנו בעד מסגרת משפחתית וחוקיה, וזה תהיה גאוותינו, (כי אין שרידות אובוליציוני בלעדיהם)
אנחנו חייבים לאמץ את האחריות האובולציוני של הדורות הבאים,
כל ילד חייב להתחנך שהוא אחראי לדורות הבאים שלו, לטוב ולרע,
וכן כל האומה חייבת להתנהג בהתאם,
אני חושב שדווקא בהשקפת האובולוציה, "הנבואה" מקבלת תוקף מחדש,
דווקא "תורת האובולוציה" מחזירה את הנבואה באנושות,
אם ברור היום לכל ילד שיש התפתחות תבונית אובוליציונית ?! אז האחריות חוזרת לאנושות,
ואז יש תוקף לדרוש מכל אדם לתרום להתפתחות התבונית,
במילא כאן חוזרת הנבואה ביתר תוקף,
כלומר ראית העתיד והאחריות לעתיד מובנת לכל ילד כהיום,
אז אני מציע שבמקום להתחפר, בואו נרים את הראש ונזעק לאחריותינו לעתיד יותר טוב,
כלומר שהכל בידינו אנו לזכות לאובולוציה טובה יותר,
זה צריך להיות הדגל של היהדות והאנושות כולה,
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 20:53 |
|
| |
בעל: אינטרנט רימון הוצג בזמנו כמשהו שפותח כדרישה מצד הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן - שמייצג מאד נאמנה את הציבור החרד"לי ביותר (אלו שטוענים שהשאר הם נאו רפורמים וכד'), ודווקא לא את הדת"לים (כך נראה לי). בכל מקרה - רימון הוא סינון תוכן, וזאת אחרי שהאינטרנט עצמו היה אסור לחלוטין במשך כמה שנים כמדיום.
נדב: האם הדרישה לאיזון חשבון הבנק לא יכולה לבוא תו"כ הסתגרות? אני לא יודע עד כמה זה מוכיח שהם מסתגרים פחות. מעבר לכך - כל הדיבורים על "תרבות המערב" וההצגה שלה כרוע האולטימטיבי, שיש להתרחק ממנו עד כמה שאפשר - לא מראה על רצון מסויים להסתגר סופית? אני מנסה לראות מקום בו הם מנסים לצאת מהסתגרות ורואה את זה פחות ופחות. כמו כן - מדוע דווקא החידוש הטכנולוגי ניצב בחזית הדברים האסורים? הרי דווקא דברים כאלו הרבה יותר קל לכאורה למנף כאמצעים חינוכיים כלשהם - לא מדובר על רכבת, מדובר בכלי העברת מידע.
_________________
מהטריבונה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 21:17 |
|
| |
שפירא לא ידוע לי על איסור שהרב שפירא הוציא על האינטרנט, אולי תברר בישיבת רמת גן מה הוא אמר על האינטרנט בתקופת הטרום רימון, אבל גם לשיטתך, עובדה שהוא תמך במנגנון סינון ולא באיסור גורף. ראית החידוש הטכנולוגי כניצב בחזית הדברים האסורים מובנת משני כיוונים, האחד כי אליו חשוף רוב הצבור, רוב הצבור אינו בקי בפילוסופיה, בפיזיקה ובאבולציה. מאידך, יש כאן הבנה שהטכנולוגיה אינה מובדלת מהמדע העיוני שבבסיסה, ואכן תמהתי לא פעם מדוע לא קמה כת אימיש יהודית.
ולכל הכותבים אולי הגיע הזמן שבמקום להאשים את הרכבת נתחיל לתהות מדוע היהדות נפלה בכזו קלות בפני כל רכבת מזדמנת?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 21:31 |
|
| |
יש צד נוסף לענין שהוא לא עקרוני אבל אני חושב שיש לו חשיבות מעשית מרובה, והוא ההיבט הכלכלי של הסיפור.
בשלב מסוים מופיעים אנשים או גופים שמתפרנסים מאתרעות או הגנות שהם מציעים לציבור כנגד תופעות שונות. אני די בטוח שאת אינטרנט רימון הקימו מתוך כוונה כנה לפתור בעיה חמורה, אבל אחרי שמקימים כזה גוף הוא מתנהג כמו כל ארגון כלכלי והאינטרס שלהם הוא ליצור כמה שיותר היסטריה כדי להשיג כמה שיותר לקוחות. בסופו של דבר יש אנשים שמשכורתם מגיעה מהארגון הזה וכידוע לבני אדם יש יכולות אגדיות להשלות את עצמם ביחס לחשיבות היחסית של עבודתם ולהצדיק עקיפות קטנות של היושר והמוסר כאשר הדבר נוגע לכיסם.
אני חושב שכאשר אינטרנט רימון נכנס לשוק הבחנתי בפעם הראשונה ביצירה של בהלה בציבור הדתי לאומי, כולל שיחות של רבנים שבודאי לא קשורים עסקית עם השירות הזה. אני לא חושב שמדובר בקונספירציה, אלא פשוט היה למשווקים אינטרס להציג את הבעיה שהם באים לפתור וזה גרר אנשים להכיר בחשיבות השירות שהם נותנים, אבל בכל זאת ההיסטריה דאז עיצבנה אותי, בלי קשר לאינטרנט אלא בגלל שזה פתח לאופן התנהלות בעייתי בתחומים אחרים. היום ניתן לראות אצלנו גם כל מיני "אזהרות כשרות" שאינן אלא נסיון תקשורתי למנף גוף שנותן פרנסה לכמה יהודים.
ברגע שיש אנשים שמתפרנסים מיצירת היסטריה - וזה יכול להיות או באופן ישיר ממכירת מוצר או שירות, או דרך תשלום על הרצאות והופעות בציבור, או על ידי גיוס תרומות לארגון או עמותה שמנסה לפתור את הבעיה - די מובטח לנו שהדיון הציבורי בנושא כלשהו יהיה מוטה, רגשני ודמגוגי.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 22:39 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ואכן תמהתי לא פעם מדוע לא קמה כת אימיש יהודית.
|
|
ואיך הם ישרדו? הרי האיימיש עוסקים בחקלאות. והם עוסקים בה בגלל הרצון לשמר אורח חיים של פעם. עכשיו, אם יהודים עוסקים בחקלאות, הרי שזה חידוש --- לא שימור. יש בזה מימד מסויים של "ציונות" [או ציונות ממש]. כך שעיסוק כזה בקרב יהודים defeats the purpose של שימור אורח החיים של פעם.
אולי כמה גבעונים קצת דומים מבחינה זו לאיימיש, אגב..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 22:47 |
|
| |
ועוד משהו: הנצרות לדורותיה השתלבה יפה באורח חיים כפרי ובעבודה חקלאית [למרות שלקח לזה זמן לקרות]. מה שאין כן הדת היהודית. הרי כת דתית יהודית אדוקה שחיה על עמל כפיה אבל הרב בה מטיף כל היום נגד "ביטול תורה" לא תשרוד
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 22:52 |
|
| |
וגם לא כת חקלאית בה כל היום "חוששים" לדעתו של פוסק זה או אחר בפרטים הקטנים של החיים. להיות חששניק זה סוג של לוקסוס של אברכי משי..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 30/03/2011 22:54:15
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 22:57 |
|
| |
נדב,
התופעה שציינת, של עירוב האינטרס הכלכלי באידאולוגיה, מפרנס יפה את גופי הכשרות השונים, את הועד למען ה... / נגד ה... ובקרוב יגיע גם לארגונים חברתיים שונים.
אני בטוח שהקמת רוב גופי הכשרות באה מעיקרון דתי. אני גם בטוח שכיום רוב אלה שקמו בשם העיקרון הדתי פועלים בצורה מסחרית. אני גם מכיר לפחות עמותה אחת של משפטנים שמטרתה הרשמית נאצלת עד שמי מרום, וצידוקה הקיומי הוא ההכנסה לגברת שהקימה אותה. כל אחד מאיתנו מכיר בתי ספר שהוקמו בהתארגנות של הורים שחיפשו חינוך טוב יותר, וכיום הם משאבות כספים, ותתפלאו - גם קופת חולים כללית ובנק הפועלים הוקמו כגופים שנועדו לשרת את הפועלים, והיום הבנק הזה עושה כסף לשרי אריסון. בקרוב תפשה הרעה החולה הזו גם בחלק נכבד מאותם ארגונים ועמותות שכיום הם טהורים מכל אלמנט כלכלי. וזאת, בשביל הצורך הפשוט לכלכל את המנגנון. זה תהליך טבעי.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:11 |
|
| |
אם זה תהליך טבעי, אז למה זו "רעה חולה"?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:15 |
|
| |
גם מחלה היא הליך טבעי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:27 |
|
| |
בסדר -- אבל נראה שהשכן התכוון למשהו יותר סובסטאנטיבי מאשר להגיד שלא מדובר במאורע על-טבעי...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:32 |
|
| |
רדף: הגבעונים, ואולי גם חלק מאנשי התנועה הירוקה - לא? אצל כולם קיים הרעיון ש"פעם היה יותר טוב -> צריך לחיות כמו פעם", רק שהם קיצונים ברמות שונות של זה.
(אגב, אחרי ביקור באזור המגורים של האיימיש בקיץ האחרון, אני יכול להגיד לך שמספיק מהם מרמים, משתמשים במנועים ובטכנולוגיה אחרת שלא היתה קיימת במאה ה16 - אפילו הם נהיו קצת פרגמטיים)
_________________
מהטריבונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 23:35 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | ולכל הכותבים אולי הגיע הזמן שבמקום להאשים את הרכבת נתחיל לתהות מדוע היהדות נפלה בכזו קלות בפני כל רכבת מזדמנת? |
| בעל,
אני חושב שאני לא מפספס להזכיר את זה בכל הזדמנות כאן בפורום,
הסיבה שההנהגה לא השכילה להתנער מיד בתחילת ההשכלה מכל השטויות של הגלות אצל הנוצרים והאיסלם,
כלומר מיד לגנוז את כל סיפרי השדים והגלגולים והקבלה, ולהשאיר את זה רק לכתות הצדוקיות, כמו שרבי' עקיבא עשה עם הספרים החיצוניים (ספרי מלאכים וכדומה)
לנדב והשכן היקרים
לא עוד התנדבות, יש לנו ניסיון מר בהסטוריה בעניין,
כל מי שמבין שהמזרון X יותר בריא, ולכן אנשים יקנו אותם, אז אין שום בעיה בזה וגם לא נופל ממנו טוב ליבו למכור מזרונים בריאים לגוף ולשינה טובה,
שאני חושב שיש צורך באינטרנט חסום לילדים בבית ?! להפך, בכדי שאני לא ישאר רק עם חלומות,
אני משכנע אנשים שיש כאן הרבה כסף לעשות, כי יש הרבה הורים שצורכים את זה,
ואין שום בעיה לשכנע גם הורים חילונים בעניין אפי' שיש לי אינטרס של כסף,
להפך, רק כך יכולים להצליח,
בזמנם שאנשים חשבו שהם עושים טובה למשה רבינו שהם מקיימים מצוות,
אז משה רבינו היה חייב לומר שאין לי שום רווח כספי מהעניין רק לשם שמים,
וכן גם שמואל הנביא אמר משהו בעניין,
אבל כהיום מי שרוצה תפילין טוב לבנו ?! ישלם טוב,
מי שרוצה אינטרנט בטוח ?! שישלם טוב,
וכן כשרות טובה,
כמו כל הצרכים הרגילים,
האנושות אף פעם לא הצליחה באופן אחר,
תוקן על ידי maxmen ב- 30/03/2011 23:37:00
|
|
|
|
|