למה הישיבות לא מצמיחות 'גדולים'?

מאמר בכותרת זו התפרסם בחדרי חרדים.
איני יודע האם הישיבות פעם הצמיחו גדולים, כמדומני שהחזו"א ועוד גדולים רבים לא למדו בישיבות.אולם עדיין עומדת בעינה השאלה, האם התלמדים המרובים והמאמצים המרובים אכן מניבים את התוצאה.
הרב אזרחי ענה שכיום אין מסירות נפש. המגיב הראשון כבר התיחס לנקודה ותהה האם באמת היתה כזו מסירות נפש, או שאנחנו שומעים רק על הבודדים שהצליחו ולא על הרבים שעזבו או שפרשו לציונות, השכלה וכו'.
יתכן והישיבות אינן אמורות להצמיח גדולים, אלא לגדל שכבת ת"ח שקובעים עתים לתורה וכפי שהבנתי היתה הגישה בישיבות הונגריה. מאידך, הגישה הליטאית מעודדת את הצמחת הגדול, אולם ממתי שהישיבה הליטאית הפכה לנורמה היא נכנסה למבוי סתום. וראו מאמרו של שלמה טיקוצינסקי.

אולי כדאי להתחיל לחשוב על 'אקדמיזציה' מסוימת של עולם הישיבות, קביעת יעדים ועמידה במטלות. יתכן וזה ישפיע גם על רצינות ואיכות התלמידים.

למדן ענק?
יש קושיא מגמרא מפורשת. ראו קידושין מט ע"ב.

_________________

ירוחם
בשלוף
להכשיר לעדות לא מספיק הרהור תשובה, ידועים דברי הגרי"ד בנידון ע"ס הגמרא מאימתי חזרת מלויי בריבית וכו'.

ירמיהו
אתה בודדאי צודק, אולם גם הם יגידו עדיין יתכן והם לא יוכשרו לעדות.

ירוחם, שערי תיירוצים לא ננעלו, וכבר ישבו על המדוכה הזו רבים. אבל לחדודא, מניין לך שבאמת לא חוששים שעשו תשובה. מה שכתוב כאן הוא שרשעים פסולים, וזה דין נכון. כעת כשיבוא מקרה לפנינו ואנחנו לא יודעים האם הם רשעים או לא, אזי יחולו דיני ספקות.

לדעתי אין בעיה שעולם הישיבות אינו מצמיח גדולים. כי כאלה יש לנו בשפע מרן זה ומרן זה וכולי. וגם בדור הצעיר אין מחסור . הבעיה לדעתי היא מחסור עצום בחיבורים בעלי תוכן ועומק. רוב מחברי זמנינו אינם אלא בחינת ליקוטי בתר ליקוטי. והשאלה הנשאלת היא אחר שיש כמות כה גדולה של לומדים, מדוע האיכות של החיבורים כה נמוכה .