עישון ביו''ט

לאחרונה יצא לי לדון בנושא העישון ביו''ט !!!

הרי ידוע שכל מה שנחשב לאוכל נפש . מותר במלאכה ביו''ט 

אי לכך נהגו המוני בית ישראל לעשן ביו''ט .מה שקרה זה שעם הגדלת הקמפיינים לגמילה מעישון נגמלו הרבה אנשים
הרבה חרדים ביניהם . 


הפרדוקס הוא שהרבה דיינים שמעשנים מתירים לעשן ביו''ט (גם בפסח אגב למרות "החשש" בטבק ובפילטר )

ואלה שאוסרים טוענים שעישון זה לא דבר השווה לכל נפש אי לכך אסור לעשן ביו''ט (דרוש מקור)

פירוש : אם עישון לא מקובל על כל הציבור הרי שזה לא נחשב לאוכל כלל .

גם אם הדבר נכון . הרי שאם כבר החליטו לשנות בהלכה . מדוע שלא יתירו כמה דברים ויש הרבה מה להתיר !!!

מקסי
נא להוריד טונאז'. ת"ח מובהקים קבעו שהואיל והיום העישון ידוע כמזיק, זה הופך אותו לאינו שווה לכל נפש.
אם מוגמר אסור כי הוא רק למפונקים, אזי עישון שהוא רק לאילו שמזלזלים בונשמרתם, מותר?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 24/04/2011 15:38:06

סיכום :

הבנשק :אוסר לעשן

בעל בעמיו : אוסר (אגב למה התכוון המשורר תהליכים?)

מקס: מתיר לעשן (כמו ר' יעקב ישראל פישר שאגב היה מעשן ביו''ט)

הערליכער

ברוך הבא אל הפורום!

אולי כדאי לסכם קודם כל את נתוני היסוד.

א. יש איסור מלאכה ביום טוב. אבל האיסור אינו חל על מלאכות שיש בהן אוכל נפש (לגבי השאר, הרי זו מחלוקת: ראשונים, אמוראים, תלמודים?).

ב. אחת המלאכות המותרת היא הבערת אש. וכאן נקבע הכלל כי כיון שהותרה הדלקת אש לצורך (נניח לשם בישול או חימום מים), אז היא מותרת באופן כללי.

ג. כדי לעשן, יש צורך להבעיר את הסיגריה (אנן סהדי=כך ראו פעם את המעשנים).

ד. למרות שמותרת הבערה שלא לצורך, חכמים אסרו מקרים יוצאי דופן של הבערה. למשל, הבערת המוגמר. שהוא מין חומר ריחני, כמו קטורת, שהיו שמים אותו בכלי עם אש והיה מעלה ריח. זה היה נהוג בסיום סעודות חגיגיות. ולמרות שהדבר נעשה על ידי הבערה, אסרוהו. והטעם שמובא בגמרא הוא שאינו שווה לכל נפש.

קביעה אחרונה זו צריכה ביאור והרחבה. ומה בכך שאין הדבר שווה לכל נפש? האם זה אומר שזה דבר חריג ולכן אינו נחשב להנאה? הרי העניים היו בוודאי שמחים אם היתה להם אפשרות למוגמר ולכל הסעודה. האם זוהי תקנה חברתית באיצטלה של מלאכות יום טוב? יש כאן מקום רב למעיין.

ה. יש מי שטוען שגם לגבי עישון יש לומר שכיון שזה היום נדיר (שהרי עישון מסרטן לכל הדעות), חזר דינו כשל מוגמר, וזה אסור.

לי ייראה לענות כפי שמביאים בשם הרב משה פיינשטיין: וכי לעשן ביום חול מותר? זה אסור וזה אסור, גם בחול וגם ביום טוב.

***
כיון שהתחדשו תגליות בענין עישון, ובעבר היה מקובל לעשן והיו שטענו שאין בכך בית מיחוש, נמצא שההלכה משתנה. היו פעמים שזה היה מותר, וכעת זה אסור. ושמא ישתנה הדבר בעתיד? זו טענת מקסמן עד כמה שהבנתי.

כמו כן, יתכן שלכך התכוון בעל בעמיו בדברו על "תהליכים". ואפשר שכוונתו לכך שההלכה באופן כללי משתנה מדור לדור בלי מודעות.
***
שאלה מעניינת בתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה היא מדוע יש כאלו שעדיין מעשנים. האם לא שמעו על הסיכון? הם כבר התמכרו וקשה להם להפסיק? האם הם מזלזלים? כאן מעניין לשאול: האם יתכן שלאופן שבו אנו החרדים מתייחסים למדע, משתמשים בו אך מביעים כלפיו זלזול (מטעמים אידיאולוגיים) יש קשר לזלזול בסיכון בעישון?

נכון הוא שיש רבנים שפעלו ופועלים נגד העישון ומבקשים להנחיל את הידיעה על הסכנות בו לכלל. אבל מסתבר שזה לא חלחל לכל מקום ואתר.

***
שורה אחרונה:

אסור לעשן תמיד משום שזה מסרטן.

יש לדון על איסורים נוספים שחלים או לא חלים.

המעוניין יכול, בזהירות, לדון ביחס שניכר לפעמים בשולי החברה החרדית כאילו תופעות מודרניות כמו הסיכון שבעישון וחשיבותם של חוקי תנועה כאילו אינם חלים על מי שמסתגר בגטו מפני העולם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הקריטריון הקובע ל"שווה לכל נפש" הוא מה כדאי/נכון לעשות או מה אנשים עושים?
יש הרבה יותר חרדים שמעשנים מאשר שאוכלים לחם מקמח מלא...

מיימוני -
שאפו לך שווילקמת (מלשון welcome) את הערליכער רק עכשיו...
אני מקווה שלרעייתך אתה מחמיא על הבגד החדש לא יאוחר מחודש לאחר קנייתו...

_________________

"המעוניין יכול, בזהירות, לדון ביחס שניכר לפעמים בשולי החברה החרדית כאילו תופעות מודרניות כמו הסיכון שבעישון וחשיבותם של חוקי תנועה כאילו אינם חלים על מי שמסתגר בגטו מפני העולם"

מה הקשר לשוליים ?

יהיו חרדים שיעשנו ויהיו חרדים שיצפצפו על חוקי התנועה כי בעניין זה החרדים הם בני אדם עם חולשות,כמו כולם.

(ולעולם לא יהיה איסור גורף לעשן כי  הרבנים מודעים למגבלות ההשפעה שלהם) 

צענערענע

אבל התופעות האלו (וגם השמנה) נפוצות יותר בחברה החרדית
הסיבה לכך לא חייבת להיות פסיכואנליטית כפי שמציע מיימוני, אבל התופעה קיימת

_________________

אני זועק גם על האבסורד של הדיינים ושל הפוסקים :

אני אישית שאלתי שני דיינים 

הדיין המעשן אמר שמותר 

הדיין שלא מעשן אמר שאסור 

אז יש לנו עוד דרך ארוכה ומעייפת עד לתיקון הדור , מה שרציתי באמת לדעת זה מה באמת הגדר בשווה לכל נפש , לא ביקשתי לדעת אם עישון זה דבר בריא או מזיק 

הדיון פה אמור להיות הלכתי ולא בריאותי 

בתקווה להבנה 

לאחר דברי הערליכער אפשר למקד יותר: מהו אם כן הגדר של "שוה לכל נפש" וטעמיו. אני מודה כי אין לי תשובה ברורה ומסכמת מעבר למה שכתבתי. נראה כי למקסמן ודאי יש תפיסה שאינה קשורה למספר המשתמשים בנוהג המדובר.

יבוא מי שלמד ויסכם. (איקון מחכה לשיעור כללי).

***

צענע

יש כל מיני סוגים של שולים. כוונתי במובן הפשוט והרגיל: שולים מבחינה דתית ואינטלקטואלית. אינטלקטואלית: שאינם מבינים את חומר הסיכון. דתית: שלגביהם הדת היא אוסף של טכסים שצריך לבצע עבור אלקים, וגם זה נעשה לפי סדר עדיפויות אנוכי ובלתי מודע לעצמו. כמדומה שלמרות שיש "יצר הרע" לכולנו, עדיין יש שולים ויש שולים ויש מי שזכה לא להיות שם.

הנוכח

המיימונית תסכים שאני מגיב על בגדים וכיו"ב רק בשעה שהם מגיעים לתשומת ליבי. אני מקדם פני מבקרים ומשתתפים כשאני מגיע לאשכול שבו כתבו וזה לא קורה כל פעם. לגבי ערליכער, התכתבנו בנושא האשכול הזה (כמתחייב מן החוקה) ולכן ידעתי בוודאות שהוא חדש. לא ידעתי שהוא כתב באשכולות אחרים קודם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מה שמצחיק הוא שביו"ט הם קוראים לזה הנאה השווה לכל נפש ואילו בתשעה באב זה כנראה לא נחשב הנאה לנפש... אתה הבנת את זה ברוך?