| נשלח ב-2/5/2011 16:00 |
 |
| |
קולותיו של הגר"ע יוסף שליט"א
אם רוצים לברר את עמדותיו האמיתיות של פוסק כלפי קולותיו וחומרותיו, הרי שניתן לבחון זאת על ידי בדיקה כיצד הוא עצמו נוהג באותם פסקים בביתו ובחומותיו. באחד ממוספי העתונים של חג הפסח, התפרסמה כתבה מרתקת על מרן הגר"ע יוסף שליט"א, אלא שלאורך הכתבה נעשה נסיון לצייר מצג שוא כאילו הקוּלות שמרן שליט"א מורה, הם רק ל'עמך'. כביכול לעצמו הוא מחמיר, וההיתרים אינם עוברים את מפתן ביתו. ובכן, מי שקצת מכיר את אורחותיו של מרן שליט"א, יודע שהדברים אינם מדויקים בלשון המעטה. כמובן שבנוגע לפסקים שהוא מתייחס אליהם בספריו כקולא (כגון שהוא כותב "והמחמיר תע"ב", או "והמיקל יש לו על מה שיסמוך"), לעצמו הוא מחמיר (כמו שידוע למשל שמחמיר לא לעלות במעלית-שבת), אך בקולות שהוא מתייחס אליהן כעיקר הדין (ובפרט שכך דעת מרן השלחן ערוך), בזה אדרבה הוא מגנה את המחמיר (וכפי שכתב פעמים רבות בספריו), וודאי שבביתו אינו מחמיר, וכך העידו בפנינו בני ביתו. לצערנו, תופעה זו נפוצה היום. במקום שהציבור יכופף עצמו לדרך של רבו, מנסים לְ'שַׁוֵּק' את הרב בהתאם להשקפת-עולם הרווחת בציבור. לשמחתנו, כאן הדבר בבחינת 'אין החי יכול להכחיש את החי', ופעם אחר פעם הדברים מוזמים על ידי מרן שליט"א עצמו בדרשותיו ובספריו. לאחרונה, בא הדבר לידי ביטוי רחב בפרשת הגיור. במשך השנים האחרונות ניסו להציג את דעתו כמחמיר בענין, בעוד דעתו המפורשת היתה להקל, ובסוף כאשר הגיע הדבר לכלל מעשה, נגלתה לעין כל דעתו האמיתית, לבושתם של המסלפים. מה שמכעיס יותר, שיש העושים זאת מאינטרס נחיתי לקרוץ לליטאים... הגישה המתנצלת הזו של 'מה יגידו הליטאים' מביישת את כולנו, וחבל שלצערנו עיוות זה בא לפעמים גם מהקרובים למלכות... נכון, ישנה השקפת העולם הגורסת כי 'קולא' היא מלה גסה, וגישה מקילה נחשבת בעיניהם כמתירנות, ונכון גם שהצליחו להחדיר זאת לדעה הקדומה של כלל הציבור. אך עם כל הכבוד, צריך לדעת כי ישנה גישה אחרת. בכל הדורות היו תמיד שני אסכולות, האחת מקילה באופן שיטתי ואחת מחמירה באופן שיטתי, ואף אחד לא עשה די-לגיטמציה לשני... בית הלל מעולם לא 'החביאו' את קולותיהם הסדרתיות מפני בית שמאי, ואף ספרדי אינו מתבייש בכך שמרן השלחן ערוך היקל בשיטתיות באלפי פסקים מול רבנו הרמ"א. מרן שליט"א ממשיך באותה גישה, ועמדתו המקלה נובעת בעיקרה מגישה עקרונית, ופחות מאילוצים. וכבר היו דברים מעולם. מוהריט"ץ (סימן ס"ז) כתב שמרן לא עשה ספר שלחן ערוך אלא לקטנים ועמי הארץ. ותמה עליו הרב "יד מלאכי" (כללי השלחן ערוך אות ב') שהרי מרן כתב מפורש בהקדמתו לשלחן ערוך, שחיבר את הספר "למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל... בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים, סדורים וברורים. ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה', הקטנים עם הגדולים, תלמיד עם מבין, חכם חרשים ונבון לחש" (הו"ד בספר עין יצחק, קבלת הוראות מרן, עמ' נ"ה).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 16:38 |
|
| |
כידוע בירושלים הגאון ר' ישראל יעקב פישר היה מקל מאוד במראה (הלכות נשים)ודווקא באתרוגים היה מחמיר מאוד,
מצד שני היה רב גדול אחר בירושלים שבמראה היה מחמיר מאור ובאתרוגים היה מקל מאוד,
בצעירותי שאלתי תלמיד חכם מאוד מה פשר הדבר ? והוא אמר לי, שלפי זה אפשר לראות מהו התלמיד חכם ומהו החמור נושא ספרים,
לומר שאתרוג יש עניין של הדר ויופי אז יש מקום להחמיר כי כל אחד מבין ביופי יותר מהשני,
מה שאין כן במראה אין טעם להחמיר להפך כל המקל הוא המחמיר במצוות דאורייתא, עיין קלקלת בניו של אלי הכהן
לסיכום: המחמיר בדרך כלל סובל מעין רעה, והמקל הוא מבניו של אברהם אבינו = עין טובה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 17:22 |
|
| |
.
חומרותיו של הרב עובדיה ידועות, וכדאי לראות את פסקיו בנושא שחיטה, כדוגמא לכך.
כל הקורא לו "מיקל", עושה זאת על סמך קריאת פסקיו בתחומים מסויימים בלבד.
(כן. אם להתיר אכילת קטניות בפסח זו קולא, אין ספק שהוא מיקל לספרדים)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 17:33 |
|
| |
שלא לדבר על זמן ר"ת במוצ"ש ובהחמרותיו בנושא עירוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 20:35 |
|
| |
מקל או מחמיר- פוסק ענק משכמו ומעלה.- בין היתר- איש עקרונות הפוסק לפי השקפתו והבנתו- בלי להתכופף לאשכנזים ולשיטתם.
סיפר לי אחד מבני ביתו- מזמן. כי הגאון הקפיד בפסח לשתות מים מבקבוקי בירה- ועל שולחנו בליל הסדר היו בקבוקים כאלה מלאות מים.
כידוע האשכנזים אינם מאפשרים הגעלת כלי זכוכית והכשרתם לפסח. הספרדים לעומת זאת מתירים את ההגעלה של כלי הזכוכית
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 07:46 |
|
| |
שואף ליותר
ברוך הבא אל הפורום!
(להזכירך, משתתף חדש צריך לקבל אישור לאשכול שהוא רוצה לפתוח. אילו היית שולח את אשכולך לבדיקה, היה מקום לתקן כמה דברים, כגון הרקע לדיון. השאלה אם שיטתו של הרב עובדיה יוסף שליט"א מוצגת נכון או לא בציבור אינה שאלה לפורום שלנו. דיון בשיטת הפסיקה שלו מתאים לנו מאד).
עד כאן הודעת הנהלה.
מראה מקום אני כאשר אני מציין שכמה ספרים נכתבו ופורסמו לאחרונה על שיטת הפסק של הרב עובדיה. ואכן, יש הרבה מה ללמוד מגישתו ולעיין בה.
***
ירוחם
הגישה להפגין את ההיתר אינה חדשה. כבר חכמים קבעו כי שריפת פרה אדומה תעשה בידי טבול יום, כלומר אדם שטבל מטומאתו אך טרם שקעה עליו השמש, כדי להראות שהדבר מותר, ולהוציא מדעת הצדוקים.
(פעם כתבתי, על בסיס גישה זו, שמצוה רבה לברך ברכת האילנות דווקא בשבת...)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 10:13 |
|
| |
ירוחםשם כמדומני שרוב האשכנזים אכן מתירים הגעלת כלי זכוכית בפסח ולספרדים אפילו את זה לא צריך אלא משתמשים בהם כפי שהם ולא כמו שכתבת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 10:47 |
|
| |
רק הערה,
השאלה אינה סביב מקל או מחמיר אלא סביב תפיסה הלכתית נכונה.
הטיעון שאני מכיר ביחס לרב עובדיה יוסף הוא שיש לו ידע רחב מאוד אבל הבנה יסודית של תפיסת ההלכה ויכולת לדון בנושאים לעומקם פחות.
אני יודע שזו דעה שעלולה לעצבן (במיוחד חסידים של הרב שליט"א) ואני מסופק אם אפשר להציג כאן את טענותיהם (כי זה דורש לא מעט הקדמות, מה גם שאני לא מכיר נציג של הגישה הזו בפורום שיוכל לעשות את זה נאמנה) אבל נראה לי שחשוב להבין לפחות את הטענה, גם אם מחליטים לשלול אותה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 11:22 |
|
| |
הרב מימוני
ואכן אני מקפיד לברך ברכת האילנות בשבת. כפי שהוראת. האמת שעשיתי זאת לפני כן-
בעלטש
אולי תוכל בבקשה להפנות אותי לפסיקה האשכנזית הזו- של התר הגעלת כלי זכוכית? מענין איזה אשכנזים חרדים עושים זאת.
הגעל כלי הזכוכית על ידי הסםרדים נעשית על ידי השרייה מילוי מיים נקיים מעת לעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 13:50 |
|
| |
ירוחםשם
אכן החרדים לא נוהגים כך, אך להלכה ודאי לדעת האשכנזים הדבר מותר כפי שמותר להגעיל כל כלי זכוכית שנטרף.
הספרדים (ההולכים לדעת השו"ע ולא המחמירים החדשים) לא צריכים אף להשרות כלי זכוכית מעת לעת אלא ניתן להשתמש בהם כפי שהם (כל עוד הם נקיים כמובן) וכך פוסק למשל מושא האשכול דידן.
כ"כ לא ברור לי מה שייך הלכה לאיך נוהגים בציבור החרדי. לא זכור לי שיש מי שאוסר הלכתית לשתות קולה בפסח או לאכול עגבניה עם הקליפה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 14:05 |
|
| |
ההלכה היא הלכה-
הרב אריאל לשמחתי הבנתי שהוא מקל- כי כך ההגיון הטכני- עד שהוסיף מדעתו- מחוסר ידע טכני -את ההגעלה.
יש לו כנראה כתפיים רחבות- אבל לא עד כדי כך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 15:30 |
|
| |
ירוחםשם הרב אריאל לא חידש מדעתו לא את ההיתר ולא את דין ההגעלה (אגב לענ"ד מבחינה טכנית לא שייך כאן בכלל שהרי יש להתיר אין סוף דברים אסורים בדרך זו). זו מובא בכמה אחרונים.
כ,כ כך פוסקים היום מרבית הפוסקים של הציונות הדתית למיטב הבנתי - הרב אליעזר מלמד, הרב ליאור, הרב אבינר וכו'
כללו של דבר - אין כאן חידוש של הרב אריאל.
את הערתך על הכתפיים הרחבות לא הבנתי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 15:32 |
|
| |
כפל הודעות
תוקן על ידי בעלטש ב- 03/05/2011 15:54:52
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 16:41 |
|
| |
בעלטש
כתפיים רחבות- יש לאדם המעז לצאת בגלוי ובראש מורם נגד עיוותים הלכתיים. ומסתכן בכך שינודה ויוחרם על ידי שומרי שערי הגהנום והמשמשים שם.
ברכה גדולה אכן בדברי רבני הצהר- וגם הרב מלמד ואחרים, זה בא באיחור אבל טוב שבא.
אם התרת תתיר עד הסוף- אין צורך בהגעלה, כלי הזכוכית של היום וגם של אז לא בולעים, ולכן כדברי מר"ן ומנהגי הספרדים נכונה.
האיסור האשכנזי לכלי הזכוכית היא מגוכחת-כי גם הזכוכית וגם כלי החרס-הבולעים- עשויים מחול, אם לא היתי אשכנזי במקום לבכות הייתי צוחק.
תיקון בעברית- רבני הציונות אינם מקילים הם פוסקים לפי ההלכה- הם למדו והתעמקו בחומר ובסוגיא- ופסקו בהתאם.
מה שאין כן החרדים- עצלנים, למה ללמוד ולהתעמק- לא קל יותר להגיד אסור. מילה קלה להגיה- אסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2011 20:40 |
|
| |
ירוחםשמ
ודאי אני מסכים איתך, בתחילה הבנתי שכוונתך בכתפיים גדולות ר"ל פראק, כובע המבורג וחצר משובחת. אם כך למה לרב אריאל אין כתפיים, איני מכיר אותו אבל ראיתי שהתיר כמה וכמה דברים שגדולינו שליט"א נוטים לאסור בהינף יד.
וליטעמיך מדוע לא נתיר לדוג' כלי מתכת שלנו שהם מעולים שבמעולים ואינם בולעים ופולטים כלום? כלומר, השאלה היא אם המחלוקת כאן היא בדין או במציאות שהרי אם המחלוקת בדין אפשר להתחרפן עם החומרות כמה שרק רוצים, ואם המחלוקת במציאות אפשר לרוץ לאכול אצל כל חילוני שלא מבשל בשר וחלב באותו הסיר.
_________________
|
|
|
|
|
