ישנו ספר מיוחד בשם "נפלאות מתורת ה'" של רבי בן-ציון שלעז שמוכיח שהתורה אמת כי היא נכתבה באופן שהיא מרמזת על העתיד כך שרק בדיעבד ניתן להבין שהיא חזתה אותו אני אביא שתי דוגמאות . 1."וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"
למה פירטה פה התורה את מעשה העורמה הרי זה כלול בתוך רוצח במזיד? מה פתאום הוזכר פה מזבח? ולמה דווקא ברוצח בעורמה ולא ברוצח רגיל? והתשובה שלו שהתורה באה לרמז על הסיפור הידוע של יואב שר צבא דוד שרצח את אבנר בן נר בעורמה ובזמן שלמה ברח אל המזבח כדי להנצל ושלמה לקח אותו משם והרגו. 2.בספר ויקרא פרק כ"ג בפרשת המועדות לאחר פירוט שלושת הרגלים נכתב בפסוק מ"א
על חג הסוכות "וחגותם אותו חג לה', שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורותיכם, בחודש השביעי תחוגו אותו" והשאלה המתבקשת הרי נכתב בפירוש בפסוק ל"ט על חג סוכות "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באוספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את-חג-ה', שבעת ימים" אם כך למה באה ההדגשה דווקא על חג סוכות שיחוגו אותו בחודש השביעי ולא על שאר המועדות ולמה התורה הדגישה דווקא את החודש השביעי ולא את התאריך חמשה עשר בחודש. והתשובה שלו שהתורה באה להזהיר מראש את ירבעם בן נבט שכידוע בדה חג מליבו ועשה את חג הסוכות חודש מאוחר יותר אבל באותו תאריך ועל זה באה התורה ואמרה ירבעם את חג הסוכות תעשה דווקא בחודש השביעי אל תתחכם ותיצור חג חדש בחודש אחר. מה אתם אומרים על סוג הוכחה כזה? יש לו עוד המון דוגמאות שמתלבשות מצוין על פשט הפסוקים שבלי ההסבר שלו הפשט ממש לא מובן.
נשלח ב-8/5/2011 21:08
פססססט -נו זה באמת משכנע. איפה אמנון יצחק- מי יגלה את עייניך. ואתה מגבב סתם- הנה האמת וההכוחה האולטימטיבית- גאוני.
נשלח ב-8/5/2011 21:12
אז אולי במקום לקשקש סתם תסביר לי אתה למה התורה הדגישה את קיום חג הסוכות בחודש השביעי לאחר שכמה פסוקים לפני הוזכר פעמיים קיום סוכות בחודש השביעי למה ההדגשה החוזרת? כמובן אתה טוען שהכל זה שטויות כי אתה לא מייחס שום חשיבות לכלום אבל כל מי שיש לו טיפת כבוד לתורה וקורא אותה בעיון חייב לשאול את עצמו את השאלות האלו.
נשלח ב-8/5/2011 21:25
דייר,
כמדומני שהגמרא בחגיגה דורשת מזה דרשה על תשלומין לקרבן חגיגה.
נשלח ב-8/5/2011 21:31
דייר פשוט מאד- חג הסוכות הוזכר פעמיים. בפעם הראשונה בלי ישיבה בסוכה בלי ארבעת המינים. והתורה אפילו מסימת את מנין המועדים, ורק לאחר הסיום היא כותבת- אך-
התורה מדברת על 2 חגים שונים- חג הסוכות של המדבר- בה לא ישבו בסוכות- כי הרי ראה הסיבה לישיבה בה בפסוק מג. מצוות ארבעת המינים קשור באספכם את תבואת הארץ. -במדבר זה לא היה. לכן הכפילות ושום רמזים אחרים- גם בפסח הוא מציין את היום והחודש, וגם בחגים האחרים.
נשלח ב-8/5/2011 21:32
אולי התורה נכתבה אחרי ירבעם? ואולי בן נר עשה זאת בדיוק בגלל שכך כתוב בתורה? ואולי סיפור ירבעם ואבנר מעולם לא קרה? ואולי זה מקרי? הוכחה לוגית נפלאה
נשלח ב-8/5/2011 21:33
[מישהו יכול להסביר לי מדוע נזכרתי פתאום בתרנגולות וביצים?...]
נשלח ב-8/5/2011 21:34
הגמרא דורשת על תחילת הפסוק "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה" בחגיגה ז: שלמרות שיש להם תשלומים כל שבעה עיקר מצותן ביום הראשון. ההמשך של "בחודש השביעי תחוגו אותו" מיותר לחלוטין ולא נדרש בגמרא. כמו כן באה ההדגשה "וחגותם אותו חג לה'" למה באה ההדגשה דווקא על החג הזה לחגוג אותו לה'? אז למי נחגוג אותו לבעל ולעשתורת???? אלא שגלוי וידוע שדווקא את החג הזה יעשה ירבעם לע"ז ולכן באו כל ההדגשות האלה בכתוב.
נשלח ב-8/5/2011 21:35
זכור לי שהיא כן דורשת מ"בחודש השביעי תחוגו אותו". כדאי שתבדוק שוב.
נשלח ב-8/5/2011 21:40
ירוחם אתה עושה צחוק או מה? שאלתי שאלה פשוטה למה ההדגשה על החודש השביעי בסוף ההפסוקים? אתה יכול לענות על זה? ולמה התורה לא כתבה "בחמישה עשר יום לחודש השביעי תחוגו אותו" מצטער אבל בלי ההסבר שלו זה פשוט לא מובן ואתם יכולים לגחך את מחר אני לא רואה הסבר אחר.
נשלח ב-8/5/2011 21:46
אתה כנראה לא רוצה להבין- התורה מציינת את ההשבעי- שלא תהיה טעות וידעו כי שני החגים הכתובים בתורה אינם בימים שונים כי אם באותו יום..
נשלח ב-8/5/2011 21:48
אמשלום כתב:
[מישהו יכול להסביר לי מדוע נזכרתי פתאום בתרנגולות וביצים?...]
(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ תסביר לי למה באה ההדגשה השנייה הרי כתוב במפורש לעשות את החג בחמישה עשר בחודש השביעי? יש לך יותר ברור מזה מה יש פה להתבלבל ולטעות? הבנשק בדקתי ואין פה שום טעות.
נשלח ב-8/5/2011 21:57
דייר כתב:
"
הבנשק בדקתי ואין פה שום טעות.
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ט עמוד א
ומנין שאם לא חג יום טוב הראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון - תלמוד לומר בחדש השביעי תחגו אתו. אי בחדש השביעי - יכול יהא חוגג והולך החדש כולו? תלמוד לומר: אתו - אותו אתה חוגג, ואי אתה חוגג חוצה לו.
נשלח ב-8/5/2011 22:03
דייר, ההדגשה הכפולה היא משום שבמקום אחר נאמר שאת חג האסיף חוגגים ב... אסיף, בצאת השנה. והנה פה יש לכאורה הוראה סותרת. משום שחג האסיף מקבל זמן ותאריך קבוע. גם אם האסיף יוצא קצת מאוחר או מוקדם מהחודש השביעי.
לכך הכפילות.
_________________
נשלח ב-8/5/2011 22:40
שום הוכחה, רק מראה שהכותב לא מבין את דברי התורה, מעבר לרובד המיידי.
ענין הקשר בין המזבח שמאריך חיים להרג שמקצרם מפורש בכמה מקומות בחז"ל בבאורם על התורה (למשל בענין האיסור להניף ברזל על המזבח, וכן בענין היות המזבח קולט את הראויים לחיים) לא צריך שטיקים וטריקים בגללם כביכול התורה משתמשת במושג הזה. בענין החודש השביעי זה מצריך הבנה רחבה יותר בענין השביעיות ,יש על זה אור החיים מעניין בפרשת אמור בענין נר התמיד ולחם הפנים שמובא אחרי פרשת המועדים, עיין ותמצא חיים.
