צענע
התשובה לשאלתך כאן, וד"ל!
דף הבית > ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך כו > ט'תרחצ
ט'תרחצ
ב"ה, י"ט סיון, ה'תשכ"ט
ברוקלין, נ.י.
מרת גאולה תחי' כהן
ברכה ושלום!
לפני זמן מה קבלתי מכתבה, ומפני סיבות בלתי תלויות בי נתעכב המענה עד עתה.
ופותחין בדבר טוב, שהי' לי קורת רוח מיוחדה מהידיעות על דבר השיעור בלימוד המתנהל על ידי הרב חפר שי' וכולי. ותקותי שמתקיים גם עתה, למרות המאורעות האחרונים, ואולי יש לומר – אדרבה, שדוקא מפני המאורעות האחרונים יש להרבות בשיעור זה ובכיוצא בזה, שיעור בתורתנו (לשון הוראה) שהיא תורת אמת וגם תורת חיים – הוראה בחיים, וכמדובר כמה פעמים בענין זה.
והרי גם בזה תפקיד מיוחד לאשה הישראלית, וכמודגש בחודש זה של מתן תורה על פי המסופר מחכמינו ז"ל, אשר לפני מתן תורה וקבלת התורה אמר הקב"ה למשה שידבר תחילה אל הנשים על דבר קבלת התורה ולאחרי זה אל האנשים. וככל סיפורי חכמינו ז"ל הרי גם בזה הוראה לכל אחד ואחת מישראל בכל מקום ובכל זמן, הוראת תורתנו הנצחית לעם ישראל הנצחי.
לפלא (קצת) על הפליאה שלה בזה שכמה חוגים, וביניהם גם אני, לא קבלו ואינם מקבלים גם לא משתמשים בתואר "מדינת ישראל". והרי הטעם מובן ופשוט: ארץ כנען ניתנה לנחלה לעם ישראל מתחיל מברית בין הבתרים עם אברהם אבינו, ותמורת השם ארץ כנען נקבע השם ארץ ישראל, קביעות במשך כמה אלפי שנה, קביעות בתורה ועד לקביעות בפי העם מקטן ועד גדול. ואין ענינים כאלה ניתנים להצבעה ולהכרעת הרוב, הכרעה שעלולה להשתנות מפעם לפעם, שינוי אשר על פי טבע אי אפשר לדעת צורתו. ולאחרי כל המאורעות השונים ומשונים שקרו לאחרונה – משונים לטוב, אבל לצערנו יש גם משונים לצד ההפכי – גם בנוגע לשינוי שם זה אי אפשר להיות בטוח כלל. אבל באמת אין זקוקים לחשש זה שלא לקבל את התואר המחודש, כיון שכאמור – לדעתי אין זה ענין הניתן להצבעה, כמו שלא ניתן להצבעה איך ייקרא עם ישראל, אם כפי שנקרא בתורה – עם ישראל, או כנען וכולי. והוא הדבר גם בנוגע לארץ ישראל.
ואם תמצא לומר הרי עוד נקודה בזה, באם היו זקוקים להוספה, אשר שינוי שם זה מחליש תביעת ובעלות עם ישראל על ארץ ישראל, כולל אפילו גם השטח המוגבל שנשתחרר בשנת תש"ח, כיון א) שם חדש נותן לכל הענין אופי של חידוש שנתחדש בתש"ח, ובמילא גם התביעה והבעלות על ארץ ישראל מתחילה אז, על כל פנים יש בה מעין איזה חידוש שהוא, היפך עמדת התורה וכדברי רש"י בתחילת פירושו על התורה –
ומדגיש אני את זה, שהרי מנהג עמנו מדורי דורות אשר בן חמש למקרא, זאת אומרת שדברי רש"י מופנים הם לבני ישראל מתחיל מהגיל של חמש שנים –
אשר אם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, יענו בני ישראל: כל הארץ של הקב"ה היא, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
ובודאי ידוע לה שזו היתה אמנם טענת כמה וכמה מאומות העולם גם בתקופתנו, ולא מצאתי מענה אחד כי אם המענה הכי עתיק המסורתי שבדברי חכמינו האמורים.
ב) יש מפרשים תואר האמור "מדינת ישראל" שזהו חלק מגישה הכללית ותכנית הכללית של נהי' כגויים כמשפחות הארצות, תכנית אשר בלשון הכתוב הרבה חללים הפילה, חללים בגוף וגם בנפש במובן הרוחני, ולצערנו ובעונותינו עדין עושה שמות בתוככי בני ובנות ישראל.
תמי' נוספת כאשר קושיא כהאמורה באה ממנה, שהרי עד עתה אמרתי ברור שהיא נמנית על אלו האומרים אשר ארץ ישראל היא של עם ישראל, ואשר גבולותי' מצויינים בתורה בפרטיות (בפרשת מסעי) ככתוב: זאת תהי לכם הארץ לגבולותי' סביב גו'. אלא שמפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, אבל גם בזמן הגלות היא ארצנו ואדמתנו. ותואר האמור (מדינת ישראל) הרי הוא נותן מקום לומר בנוגע לחלקי ארץ ישראל שאינם אלא שטחים כבושים על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, והרי כל ענין של כיבוש משמעותו לקיחה בחזקה מיד הבעלים על ידי כוחי ועוצם ידי.
אין רצוני להאריך בפרשה כאובה זו ובעיקר בהסיבה הכללית לכל האמור, כונתי הגישה של נהי' ככל הגויים, ובודאי גם אין צורך לאריכות משלי, כיון שבטח קוראת עד"ז בעתונות ובספרים המופיעים בארץ-כנען (לשיטת מחברי המאמרים והספרים האמורים, אלא שחלק מהם אומרים זה גם בגלוי ואחרים – מרמזים שזוהי כונתם).
ואחרון חביב, נתינת תודה על הקורת רוח שנגרמה לי על ידי שהעלתה הנידון דרבוי הילודה בארצנו הקדושה (ובכל תפוצות ישראל), ותקותי שלא תסתפק בהדיון עד"ז פעם ושתים מעל דפי העתונות, כי אם ממשיכה בזה באופנים המתאימים וביתר שאת.
ויהי רצון שתבשר טוב בכל הכתוב וגם בעניני' הפרטיים אודותם דובר בעת ביקורה כאן.
בכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב. מצו"ב העתק מכתבי כללי לאסיפה השנתית של ארגון הנשים כאן, שגם בו שייכות להכתוב לעיל.
***
אינה ברורה אצלי תגובת מר שי' על הבא לקמן, אבל אמרתי שבכל אופן טוב יותר שיקבל ישר ממני העתקת מכתבי, מאשר תגיע אליו בעקיפין, ואולי גם בסילופין.
בהוקרה ובכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן
--------------------------------------------------------------------------------
ט'תרחצ
מרת גאולה כהן: אגרות נוספות אלי' – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקכט, ובהנסמן בהערות שם.
לתוכנה ראה גם לקמן אגרת ט'תשטז.
לשון הוראה: רד"ק לתהלים יט, ח. ראה זח"ג נג, ב.
המסופר מחכמינו ז"ל: מכילתא ופרש"י עה"פ יתרו יט, ג.
נקבע השם ארץ ישראל: ראה גם לעיל חט"ז אגרת ה'תתקצב. לקמן אגרת הנ"ל.
בן חמש למקרא: אבות ספ"ה.
נהי' . . הארצות: יחזקאל כ, לב.
בלשון הכתוב: משלי ז, כו.
בפרשת מסעי: לד, יב.
שמפני חטאינו: נוסח תפלת מוסף דיו"ט.
כוחי ועוצם ידי: לשון הכתוב – עקב ח, יז.
נהי' ככל הגויים: שמואל-א ח, כ.
הנידון דרבוי הילודה: ראה גם לעיל חכ"ה שנסמן בתחלת האגרת.
מכתבי כללי: דלעיל אגרת ט'עתר.
אינה . . בסילופין: קטע זה ניתוסף, בכתי"ק, בריש העתקת האגרת שנשלחה למו"ה שניאור זלמן שזר.
45
