קליפה של פרי

הנני כאן

ברוך הבא אל הפורום!

בתוך שאלה אחת קיפלת למעשה כמה שאלות, וכדאי להבחין ביניהן.

1. האם אוכלים את השסק עם או בלי קליפה?

יש להבדיל בין ראוי לבין מצוי.

אם שאלת על המצוי, צא ועשה מחקר כיצד אוכלים שסק, בישראל, בקהילות שונות, בכל העולם.

אם שאלת על הראוי, אזי לפי מה קובעים מה ראוי לעשות? לפי התועלת הבריאותית? לפי האופן שהרגילו כל אחד מאיתנו בבית הוריו?

איני מכיר מספיק את השסק כדי לענות, אבל יש פירות רבים שיש אוכלים מקולפים ויש אוכלים עם הקליפה, ואומרים שהקליפה בריאה אם כי פחות טעימה למי שלא התרגל. למשל תפוח ואגס.

ויש גם מקום לשאלה אם צורת האכילה של הפירות לא השתנתה במשך הדורות. יתכן שמה שאין אנו אוכלים קליפות הראויות לאכילה זה רק פינוק.

האם קראת אי פעם את "פינוקיו", כוונתי לספר ולא לעיבוד של וולט דיסני? הספר נועד לחנך ילדים, והוא עושה זאת בכל מיני הקשרים, בעלילה שהיא מרתקת כפי שהיא דמיונית. בין השאר, פינוקיו (בובת עץ שמסוגלת לדבר) מקבל מאביו הנגר העני ג'פטו תפוח (או אגס?) שהיה לו, ופינוקיו תובע מג'פטו שיקלף. ג'פטו הרחמן עושה כן, אבל האוכל אינו מספיק. פינוקיו נאלץ לאכול את הקליפות ואת הגרעינים, ורק אז הוא שבע. ג'פטו עצמו נותר רעב. 

כמדומה שהמסר ברור. רק ילד מפונק יסרב לאכול אוכל בריא ויתבע משהו אחר.

היום התרגלנו לתרבות שפע. אבל אולי ההרגלים התרבותיים שלנו אינם אלא פינוק, כטענת ק. קולודי (בעל מחבר פינוקיו?)

2. שאלת אם אפשר לברר מה כוונת הבורא בבריאה של מיני פירות, שחלקם ודאי לא ניתנו לאדם לאכול עם הקליפה, כמו הסברס.

אם נניח שה' באמת רצה לרמוז לנו לגבי אופן האכילה של פירות, אזי מנין לנו לקבוע כלל ולומר שכל מה שאנו מכנים בתור "פרי העץ" באמת טעון קילוף? אולי יש שני מינים של פרי העץ? ואולי בכלל הביטוי שלנו הכללי "פרי העץ" הוא לא מדוייק, ויש שני סוגי פירות ושני מיני עצים, אלו שנאכלים עם קליפה ואלו שבלעדיה?

אני סבור שהשאלה שלך האחרונה זו הזדמנות חשובה להצביע על מקום שאפשר לטעות בו. האם אפשר להסיק מסקנות מקיום של תופעה בכך וכך מקרים שמכאן שעלינו להפוך זאת לעיקרון גם במקום שהמקרים האחרים שונים? האם עלינו להסיק מנוכחות של קליפה בלתי אכילה בחלק מהפירות על כך שגם  פירות הראויים לאכילה עם הקליפה זו תהיה עבירה על התורה לאכלם כך?

נראה לי שלא. שוודאי לא. אבל אשמח לשמוע את נימוקיך מדוע אתה מצדד שתמיד חייבים לקלף.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

לדעתי השאלה לא מתחילה. אולי נתחיל לאכול בשר נא או דגים עם עצמות?

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=27336

תודה לכולם על התשובות. תענוג לקרוא את כל התגובות.

מיימוני היקר, זו לא גיחתי הראשונה לפורום המחכים שלכם. הסיבה האישית שלי לקילוף קליפת השסק קשורה יותר לטעם. השסק (הבפנוכו) הוא פרי מתוק וטעים להפליא. הקליפה הופכת אותו למר וחמוץ (שלא כמו אפרסק נניח שם הקליפה לא פוגעת בטעם).

פרספקטיבה, הצחקתני בתגובתך הראשונה. אני ואישתי כבר בדרך לרבנות :-)

צענערענע, הפירות לא יחושו אפליה, זו לא הטענה שלי. הטענה, או השאלה ליתר דיוק, האם ישנו ציווי או הוראה כיצד לאכול את הפרי כפי שישנם מאות ציוויים אחרים? ואולי ישנו ציווי כזה ואנחנו בכלל לא מודעים אליו?

מחיפוש שערכתי בנושא אכילת פירות, הגעתי אל מאמר שכתב הרב משה ויא, שם הוא מפרט כיצד יש לאכול את הפירות מחשש לתולעים בפרי (לצערי, אין שם התייחסות לשסק כנראה בגלל שהמאמר נכתב בט"ו בשבט ושסק הוא פרי בעונת האביב בלבד).

מצ"ב קישור
http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1024&ArticleID=2259

שותפי,

מה עם אצילות?

אגב, מי שיאכל בט"ו בשבט י' פירות כנגד בי"ע מובטח לו כי תוכו ייאכל קליפתו תיזרק.