| נשלח ב-23/5/2011 14:13 |
|
| |
קליפה של פרי
שלום לחברי הפורום,
ויכוח טיפשי שהיה לי עם אשתי מוביל אותי לסוגיה מעניינת שאשמח אם תהיה למישהו תשובה עליה
הויכוח היה האם את פרי השסק אוכלים עם קליפה או בלי קליפה? אני, אגב, טוען שבלי
ואיך זה קשור לדת???
אם הקב"ה ברא לנו את הפירות, כפי שנאמר: "ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה"
אזי, אין סיבה שהוא יעשה איפה ואיפה בין הפירות. אם את הבננה, התפוז, האשכולית, הפומלה, האבטיח, המלון, הרימון, הסברס, המנגו, האבוקדו, הקיווי, הקוקוס ועוד ועוד ועוד.. הוא ברא על מנת שנקלף את הקליפה ואז נאכל - סימן שלמעשה כך צריך לאכול פירות...
מי שאוכל, למשל, תפוח עם קליפה שיהיה לו לבריאות, אבל לדעתי לא זו כוונת הבורא... כנ"ל גם לגבי שסק או אפרסק.
האם אי פעם מישהו נתן את דעתו על כך?
ועוד הערה: בקטגוריית ירקות, למי מיטב ידיעתי אין שום ירק שיש צורך לקלף לו קליפה תחילה. את כל הירקות ניתן לאכול כפי שהם (אולי זקוקים לניקוי ולבישול תחילה, כמו תפוח אדמה, אבל ללא צורך קילוף)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 14:53 |
|
| |
מדובר בדיון חשוב ביותר שלא הייתי ממליץ למנהלים למחוק אותו על אף שזה נראה על פניו כמדבר על נושא איזוטרי.
ולהנני כאן למיטב ידיעתי אין לקב"ה דעה בענין. איך שמתאים לך תאכל. אני מכיר כאלה אמנם אנשים מוזרים קצת, אבל כן, אוכלים גם את קליפות התפוז והבננה, לדעתם יש שם מרכיבים בריאים. ועוד משהו זה לא נושא שכדאי לריב בשבילו עם האשה.
בהצלחה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 15:04 |
|
| |
בפרספקיבה אחת של הקבלה סוד טו בשבט- האדם עץ השדה הוא. הטבע בא ללמד אותנו דרך להתנהגות עם בני אדם. יש פירות- שאוכלים את התוך וזורקים את הקליפה- למשל אגוז יש פירות שאוכלים את הקליפה וזורקים את התוך- למשל דובדבן. ויש פירות שאוכלים אותו כולו-- תאנה כיוצא בזה בני אדם
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 15:10 |
|
| |
ירוחםשמ
אינך מבין כלום בנושא זה. דובדבן כמשל, יש לו אמנם גרעין, אבל ברור שיש לו גם קליפה. ולשיטת הנני_כאן היה צריך לקלפו, אבל אני כבר אמרתי לו שאין להקפיד.
מה זה פרספקטיבה אחת של הקבלה? ומה הקבלה הזאת כל הזמן בבראשך?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 15:19 |
|
| |
לוקחים את הדברים בפרסטקטיבה הנכונה- -למה ניטפלת לדובדבן- גם לתאנה יש קליפה.אפשר לקלף כל דבר הקבלה בראשי כי כל הזמן אני עסוק בלקלף את הקליפות, ושנית הראיון הוא מהקבלה כאמור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 15:24 |
|
| |
.
למה אני נזכר ברבי עקיבא, טורנוסרופוס ו"מעשיו של מי גדולים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 15:27 |
|
| |
.
איפה שותפיסוד?
אין בקבלה איזו תשובה לשאלה למה לפירות מסויימים יש קליפה אכילה, ובאחרים - יש חובה לקלף את הקליפה כדי להגיע אל המהות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 20:18 |
|
| |
הנני כאן
ברוך הבא אל הפורום!
בתוך שאלה אחת קיפלת למעשה כמה שאלות, וכדאי להבחין ביניהן.
1. האם אוכלים את השסק עם או בלי קליפה?
יש להבדיל בין ראוי לבין מצוי.
אם שאלת על המצוי, צא ועשה מחקר כיצד אוכלים שסק, בישראל, בקהילות שונות, בכל העולם.
אם שאלת על הראוי, אזי לפי מה קובעים מה ראוי לעשות? לפי התועלת הבריאותית? לפי האופן שהרגילו כל אחד מאיתנו בבית הוריו?
איני מכיר מספיק את השסק כדי לענות, אבל יש פירות רבים שיש אוכלים מקולפים ויש אוכלים עם הקליפה, ואומרים שהקליפה בריאה אם כי פחות טעימה למי שלא התרגל. למשל תפוח ואגס.
ויש גם מקום לשאלה אם צורת האכילה של הפירות לא השתנתה במשך הדורות. יתכן שמה שאין אנו אוכלים קליפות הראויות לאכילה זה רק פינוק.
האם קראת אי פעם את "פינוקיו", כוונתי לספר ולא לעיבוד של וולט דיסני? הספר נועד לחנך ילדים, והוא עושה זאת בכל מיני הקשרים, בעלילה שהיא מרתקת כפי שהיא דמיונית. בין השאר, פינוקיו (בובת עץ שמסוגלת לדבר) מקבל מאביו הנגר העני ג'פטו תפוח (או אגס?) שהיה לו, ופינוקיו תובע מג'פטו שיקלף. ג'פטו הרחמן עושה כן, אבל האוכל אינו מספיק. פינוקיו נאלץ לאכול את הקליפות ואת הגרעינים, ורק אז הוא שבע. ג'פטו עצמו נותר רעב.
כמדומה שהמסר ברור. רק ילד מפונק יסרב לאכול אוכל בריא ויתבע משהו אחר.
היום התרגלנו לתרבות שפע. אבל אולי ההרגלים התרבותיים שלנו אינם אלא פינוק, כטענת ק. קולודי (בעל מחבר פינוקיו?)
2. שאלת אם אפשר לברר מה כוונת הבורא בבריאה של מיני פירות, שחלקם ודאי לא ניתנו לאדם לאכול עם הקליפה, כמו הסברס.
אם נניח שה' באמת רצה לרמוז לנו לגבי אופן האכילה של פירות, אזי מנין לנו לקבוע כלל ולומר שכל מה שאנו מכנים בתור "פרי העץ" באמת טעון קילוף? אולי יש שני מינים של פרי העץ? ואולי בכלל הביטוי שלנו הכללי "פרי העץ" הוא לא מדוייק, ויש שני סוגי פירות ושני מיני עצים, אלו שנאכלים עם קליפה ואלו שבלעדיה?
אני סבור שהשאלה שלך האחרונה זו הזדמנות חשובה להצביע על מקום שאפשר לטעות בו. האם אפשר להסיק מסקנות מקיום של תופעה בכך וכך מקרים שמכאן שעלינו להפוך זאת לעיקרון גם במקום שהמקרים האחרים שונים? האם עלינו להסיק מנוכחות של קליפה בלתי אכילה בחלק מהפירות על כך שגם פירות הראויים לאכילה עם הקליפה זו תהיה עבירה על התורה לאכלם כך?
נראה לי שלא. שוודאי לא. אבל אשמח לשמוע את נימוקיך מדוע אתה מצדד שתמיד חייבים לקלף.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 23:22 |
|
| |
לדעתי השאלה לא מתחילה. אולי נתחיל לאכול בשר נא או דגים עם עצמות?
משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד. (בכוונה הבאתי את הציטוט הזה כי מי שיודע מה מקורו יראה שגם אם נראה שהקב"ה ברא משהו למטרה מסויימת אפשר להשתמש בו בצורות אחרות ולפי הטעם האישי ואכמ"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2011 00:07 |
|
| |
| הנני_כאן כתב: |  | שלום לחברי הפורום,
ויכוח טיפשי שהיה לי עם אשתי מוביל אותי לסוגיה מעניינת שאשמח אם תהיה למישהו תשובה עליה
הויכוח היה האם את פרי השסק אוכלים עם קליפה או בלי קליפה? אני, אגב, טוען שבלי
ואיך זה קשור לדת???
זה קשור ועוד איך.
רק חרדי יכול לומר משפט כמו ::את פרי השסק אוכלים עם קליפה או בלי קליפה.
החרדי הורגל ש,יושבים ,אומרים ,הולכים, לובשים ,לומדים-הכל בלשון רבים אז אפילו לגבי אכילת פרי הוא שואל:מה עושים כולם?
אם הקב"ה ברא לנו את הפירות, כפי שנאמר: "ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה"
אזי, אין סיבה שהוא יעשה איפה ואיפה בין הפירות.
האם הפירות יחושו אפליה אם יבינו שיש שוני בינהם? האם קליפת הסברס או הבננה או השקד והקוקוס דומה לקליפת האפרסק או האפרשזיף או התפוח והאגס?
שטעימים או אם את הבננה, התפוז, האשכולית, הפומלה, האבטיח, המלון, הרימון, הסברס, המנגו, האבוקדו, הקיווי, הקוקוס ועוד ועוד ועוד.. הוא ברא על מנת שנקלף את הקליפה ואז נאכל - סימן שלמעשה כך צריך לאכול פירות...
מי שאוכל, למשל, תפוח עם קליפה שיהיה לו לבריאות, אבל לדעתי לא זו כוונת הבורא... כנ"ל גם לגבי שסק או אפרסק.
האם אי פעם מישהו נתן את דעתו על כך?
ועוד הערה: בקטגוריית ירקות, למי מיטב ידיעתי אין שום ירק שיש צורך לקלף לו קליפה תחילה. את כל הירקות ניתן לאכול כפי שהם (אולי זקוקים לניקוי ולבישול תחילה, כמו תפוח אדמה, אבל ללא צורך קילוף)
גם כאן אינם דומים הבצל והשום לתפוחי אדמה .
אז איך יצר הבורא אפליה כזאת?ומה היתה כוונתו?
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2011 00:20 |
|
| |
| יIנתן כתב: |  | לדעתי השאלה לא מתחילה. אולי נתחיל לאכול בשר נא או דגים עם עצמות?
משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד.
(בכוונה הבאתי את הציטוט הזה כי מי שיודע מה מקורו יראה שגם אם נראה שהקב"ה ברא משהו
למטרה מסויימת אפשר להשתמש בו בצורות אחרות ולפי הטעם האישי ואכמ"ל) |
|
אני מסכימה אתך שהשאלה ממש לא מתחילה אבל הדוגמא שנתת לא מתאימה .
הרי פותח האשכול הביא גם דוגמא הפוכה- של הירקות וטען שכוונת הבורא היתה שנאכל את כל הירקות עם הקליפה ולכן מה קשור בשר נא או דגים עם עצמות לכאן?
האם פותח האשכול דיבר בכלל על צורת האכילה של הפירות ? שנאכל רק פרות חיים או שלוקים או מבושלים?
הרי הוא דיבר על נושא הקליפה ותו לא..
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2011 12:16 |
|
| |
תודה לכולם על התשובות. תענוג לקרוא את כל התגובות. מיימוני היקר, זו לא גיחתי הראשונה לפורום המחכים שלכם. הסיבה האישית שלי לקילוף קליפת השסק קשורה יותר לטעם. השסק (הבפנוכו) הוא פרי מתוק וטעים להפליא. הקליפה הופכת אותו למר וחמוץ (שלא כמו אפרסק נניח שם הקליפה לא פוגעת בטעם). פרספקטיבה, הצחקתני בתגובתך הראשונה. אני ואישתי כבר בדרך לרבנות :-)
צענערענע, הפירות לא יחושו אפליה, זו לא הטענה שלי. הטענה, או השאלה ליתר דיוק, האם ישנו ציווי או הוראה כיצד לאכול את הפרי כפי שישנם מאות ציוויים אחרים? ואולי ישנו ציווי כזה ואנחנו בכלל לא מודעים אליו?
מחיפוש שערכתי בנושא אכילת פירות, הגעתי אל מאמר שכתב הרב משה ויא, שם הוא מפרט כיצד יש לאכול את הפירות מחשש לתולעים בפרי (לצערי, אין שם התייחסות לשסק כנראה בגלל שהמאמר נכתב בט"ו בשבט ושסק הוא פרי בעונת האביב בלבד). מצ"ב קישור
http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1024&ArticleID=2259
תוקן על ידי הנני_כאן ב- 24/05/2011 12:34:52
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2011 14:15 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2011 14:53 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | איפה שותפיסוד?
אין בקבלה איזו תשובה לשאלה למה לפירות מסויימים יש קליפה אכילה, ובאחרים - יש חובה לקלף את הקליפה כדי להגיע אל המהות?
|
|
ודאי שיש.
פירות שמקורם בעולם הבריאה, ששם הרע ממועט ומצטרף לטוב, יש להם קליפה אכילה.
פירות שמקורם בעולם היצירה, ששם הרע משתווה לטוב, קליפתם נאכלת ותוכם נזרק.
פירות שמקורם בעולם העשיה, ששם הרע גובר ומשתלט על הטוב, תוכם נאכל וקליפתם נזרקת.
ונהגו בט"ו בשבט לקחת עשרה פירות מכל אחד מהסוגים הנ"ל, והיו שמחים וטובי לב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2011 00:35 |
|
| |
שותפי, מה עם אצילות? אגב, מי שיאכל בט"ו בשבט י' פירות כנגד בי"ע מובטח לו כי תוכו ייאכל קליפתו תיזרק.
|
|
|
|
|