| נשלח ב-9/6/2011 12:12 |
 |
| |
מונותאיזם התפתחות או קבעון?
המונותאיזם נחשב כהתפתחות והתקדמות ביחס לעבודת אלילים "מפגרת". לכאורה יש מקום להטיל ספק בהנחה רווחת זו.
על משקל דברי הרמב"ם הידועים (מלכים ומלחמות פי"א ה"ד) "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", ניתן לומר כי גם אם נקבל שהמונותאיזם כשלעצמו "מתקדם" יותר ביחס לאמונה באלים רבים, באופן פרדוקסלי, דווקא הרעיון המונותיאיסטי, לנוכח נראותו הנאורה, "מכשיר" וכך בעצם מקבע את החשיבה והתפיסה הדתית ומהוה מעצור בפני חשיבה ביקורתית.
הדיון הוא מתודולוגי. לא פילוסופי אלא סוציולוגי. ואינו קשור לקבלת או אי קבלת הרעיון המונותיאיסטי. המאמין יכול להסכים כי המונותאיזם משמש גם כמעצור, אך להתייחס לכך בחיוב.
תוקן על ידי ייתכן ב- 09/06/2011 12:20:35
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:13 |
|
| |
ייתכן
מדוע המונותאיזם מהווה יותר מעצור בפני חשיבה ביקורתית מאשר עבודת אלילים?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:15 |
|
| |
כי הוא נראה "נאור" יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:23 |
|
| |
יש הבדל בלהאמין בהרבה אלים זוטרים הממונים כל אחד על תפקיד אחר בעולם, כי הרי האל הממונה על הים בהחלט אין לו שמץ מושג בחקלאות או בדברים אחרים, ולכן אין כל מעצור מלבקר כל אחד מהם על מעשיהם.
לעומת זאת בקורת כלפי אל אחד כל יכול שהכל בו וכוללם יחד, לבקר אותו ולהרהר אחר מעשיו קשה יותר לאדם חושב, כי הוא מבין את מקומו ומעמדו הסובקטיבי- לעומת - מי שהוא הכל בעולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:24 |
|
| |
לא רואה קשר מובהק בין הדברים,
אפשר להיות מונותאיסט מקובע ואפשר להיות אתאיסט או עובד אלילים כזה וכן בנוגע להתפתחות והתקדמות, כאן כמובן צריך להגדיר על איזו התפתחות אנחנו מדברים, וכמובן גם לדון בשאלת הטוב והרע, אחרי הכל לא כל התפתחות היא חיובית כמו שלא כל קביעות היא שלילית .
כדי לעשות כך דומני שאין מנוס מלהתחיל לעסוק בקרטריונים לבחינת טיבם של ענינים שלא על פי מראית העין החיצונית בלבד או בעיקר.
גם אם לא אתפלא שעדין לאימצאו לי שותפים בהקשר הזה.
אסרו שבועות שמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:41 |
|
| |
לא הבנתי מה הקשר בין הרמב"ם שהבאת לשאלה שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 12:59 |
|
| |
שתי התופעות ממלאות "תפקיד" היסטורי בכיוון שונה מהרעיון המקורי. אם כי אני סבור כי להבדיל מהנצרות והאסלאם הממלאים את "התפקיד" אותו מייעד להם הרמב"ם בחוסר מודעות מוחלט ובניגוד גמור לכוונתם, ייתכן מאד כי הרעיון המונותאיסטי יועד על ידי מחולליו לתפקיד ההגנה על האמונה והדת, לא פחות ממה שהוא בא לבטל את עבודת האלילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:09 |
|
| |
אולי תסביר לנו מי הם אותם אנשים שהחליטו יום אחד להמציא את כל הרעיונות המוזרים
האלה כמו אל אחד תורה ומצוות והחליטו להטפל לעם המסכן שהיום קוראים לו עם ישראל
מאיפה אתם לוקחים את כל הרעיונות המוזרים האלה מאין ההתעקשות להמציא כל מיני
תאוריות שונות ומשונות.
אתה מבין את המשמעות של מה שאתה כותב?
אותם אנשים מסתוריים המציאו את הרעיון המונותאיסטי כדי לסנדל את הדורות הבאים
שלאף אחד לא יהיה פקפוק בדת כי הרעיון הזה בעוד כמה מאות שנים
יראה נאור.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:25 |
|
| |
ירוחם. ניתן וצריך לחלק בין האל היחיד לבין האמונה בכל יכולותו . כששוללים ריבוי כוחות מנוגדים ומאמצים גישת כח אחד ראשוני הוא לא בהכרח כל יכול( בהגדרה) כמובן שהאל המונתואיסטי בניגוד לתפיסה שהעולם קדמון הוא כל יכול אבל תכונה זו היא לא חלק מהאמונה הבסיסית באל אחד. יכול אדם לקבל את האמונה שהאל הוא אחד אבל עדיין צריך להאמין שהוא כל יכול
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:38 |
|
| |
דייר, אתה ושכמותך רק מעצימים את הספק ומערערים את המוסרת. חוסר יכולתכם להקשיב לחשיבה ביקורתית רק מוכיחה באיזה קלות בלתי נסבלת אפשר להנחיל דת להמונים. לשאלתך, אותם אנשים "מסתוריים" כהגדרתך, לא התכוונו "להיטפל" לשום עם "מסכן". הם האמינו ברעיונות מסוימים. על רקע התקופה בה חיו ופעלו לא היו "מוזרים" כלל ואולי אף היו מתקדמים יחסית ופעלו לקידומם ושימורם. עכשיו, אני מבין בדיוק מה אני כותב. אפשר להסכים. אפשר לחלוק. אפשר לומר כי אלו הבלים. אפשר לטעון כי הדברים מוזרים. אפשר לרמוז כי אני מוזר. הכול בסדר מבחינתי. אני מבקש ברשותך לתת לאשכול לדון על הנושא באופן הגיוני, ללא כעסים וללא הסטתו מהנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:40 |
|
| |
לדעתי אין מנוס מלהסיק כך: כל מה שתאמר מכאן ולהבא, אם הוא יישמע מטופש, ברור שלא נסכים אתך. אבל אם הוא ישמע הגיוני: יש להניח שנאמר על ידך רק כדי שלא ירצו להפריך אותו, כי כך הוא נשמע נאור יותר. כל מה שהגיוני מוביל לקיבעון, לכן יש לומר שטויות, כדי שתהיה פתיחות לביקורת וחשק להפריך. ייתכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 13:57 |
|
| |
אני לא כועס אני רק חושב שאתם רק הורסים אבל בלי לבנות במקום
אתם מערערים על המסורת אבל אין לכם תחליף משכנע שיתן הסבר לשאלות.
במקום הסבר אתם מעלים כל מיני תאוריות מצוצות מן האצבע במקרה הטוב
והזויות במקרה הפחות טוב.
ולעצם שאלתך לא מבין מה הקשר בין אמונה באל אחד לחשיבה
ביקורתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 14:01 |
|
| |
דינוזאורוס, אסביר שוב. אינני טוען כי כל מה שהגיוני או נאור מוביל בהכרח לקיבעון. אני כן טוען כי ככל שדברים נשמעים סבירים והגיוניים הם עשויים או עלולים, תלוי בעיני המתבונן, להביא לתחושה כי אין מקום לביקורת. אני לא אחדש מאומה, באמרי כי דתות וכתות שונות ובעיקר משונות, נוהגות לעטוף את משנתן בציפוי צלופן נוח לעיכול. כדי להביא לחשיבה ביקורתית ולספקנות אין שום צורך לומר שטויות. צריך פשוט לדבר אמת ולחנך לבדוק דברים משורשן. אני מחלק את הדיון לשנים. 1. אני מצביע על עצם התופעה כי ככל שהעטיפה נוצצת יותר, כך קשה יותר לבדוק את תוכנה בביקורתיות. בסך הכול אני מציע לאמץ את דברי חז"ל "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אופס, אני פתאום שם לב להמשך המאמר "וישן שאפילו חדש אין בו". 2. שנית, אני מעלה השערה כי העטיפה במקרה זה אינה מקרית לחלוטין, אלא נוצרה גם כדי לשמור על המוצר. אם אינני טועה הנך עוסק ברציונליזציה של הדת. לך ולחבריך הייתי מוסיף. על פי מתווה זה ככל שהפילוסופיה הדתית "מתקדמת" יותר, כל זמן שהיא מאמצת את עקרונות האמונה והדת במלואן ורק נותנת להן פירוש מופשט יותר, לא רק שאינה מקדמת רפורמה, אלא היא ממלאת תפקיד "שימור" לא פחות ואולי אף יותר מפרשנות מסורתית "מפגרת". בעצם, זוהי לכאורה מטרתו המוצהרת של הזרם הפילוסופי בדת מאז ולתמיד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 14:04 |
|
| |
ייתכן
או שהפילוסופיה מבדילה בין החכמים ובין ההמון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 14:06 |
|
| |
דייר, אתה מניח מראש כי יש צורך לבנות "משהו במקום". יש את התרבות המערבית המודרנית. יש לנו את האמונות הישנות. אנשים מוזרים מנסים לבחון את הדברים. אני מכיר המון אנשים שזה לא מעניין אותם. את חלקם זה גם מעצבן.
תוקן על ידי ייתכן ב- 09/06/2011 14:08:15
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 14:06 |
|
| |
בעל,
אני עוסק בלברר את דעת החכמים.
|
|
|
|
|
