ביתו של כהן גדול – הללוליינות התנהגותית זו כוונה תורה?

תלמיד טועה

עוררת שאלה שראוי לכל תלמיד לשאול.

לצערי הרב, אין בידי לעיין בסוגיה זו כעת. אולם סבורני שיהיה זה לתועלת לציין כמה שאלות יסוד שטעונות תשובה, ואולי מתוכן גם אפשר יהיה למצוא קו מחשבה שעונה על השאלות המרכזיות, אם כי הקו הזה חוזר ופותח אחרות.

א. באיזו מידה תלויה עבודת יום הכיפורים בכהן גדול? כלל הוא בגמרא שכל עבודות היום אינן כשרות אלא בו (בכהן גדול). עד כמה שאני זוכר, אין לכך מקור בגמרא. אפשר שלמדו זאת מכך שתיאור מצוות היום מדבר באהרן, ושמע מינה שזה לעיכובא. אבל עדיין צריך עיון. יש עבודות שמחמת היום ויש עבודות שיגרתיות. מנלן שצריך שהכהן הגדול יעשה הכל?

ב. מהיכן למדו שצריך שכהן גדול יהיה נשוי? האם זו סברה או פסוק? ואם זה פסוק, האם לא פורש על פי סברה? יש סברה פשוטה למדי: אדם שאינו נשוי אינו במצב האידיאלי של אדם, וכפי שעל מנת לשבת בסנהדרין יש תנאים (אב לילדים ולא זקן שאיבד את סבלנותו) ועל מנת להיות שליח ציבור בתענית צריך תנאים (שיהיה בעל משפחה ולכן ליבו על ביתו וילדיו) כך גם כאן. עם זאת, יש לדון האם יש מקור משותף מסברה לכל שלושת הדינים או שאולי למדו כולם מכאן?

בקביעה שצריך כה"ג להיות נשוי יש פן סברתי (שהשתדלתי להציע לו תוכן לעיל) ופן פורמלי. הפן הפורמלי מספיק כדי להצריך לעשות את המירב כדי שהכהן הגדול יהיה נשוי.

ועם זאת, מנלן שהיותו נשוי מעכב בדיעבד? כלל גדול הוא בקודשים שפרטים שפורטו בעשית מצוה זו או אחרת הם רק לכתחילה כל עוד אין לנו ציון מפורש שזה מעכב (כגון על ידי חזרה פעמיים על הפרט או שימוש במילה שמציינת עיכוב).

ג. אם נפסל כה"ג באמצע היום, אז מה? אפשר לקחת אחר, כפי שכבר צוין כאן. לכל היותר, יש עבודות שמהוות סדרה ואז צריך לדון האם צריך להתחיל את הסדרה מן ההתחלה.

ועוד שתי הערות-סברות:

1. גם אם לא נמצא זאת מפורשות בפסוקים, ברור שעם ישראל תלה תקוות גדולות ביום הכיפורים. דוגמא פעוטה: ההגרלה על השעירים. האם זה משנה באיזו יד עלה השעיר לה' ובאיזו לעזאזל? ובכל זאת, העדיפו שהשעיר לה' יצא בצד ימין כי כך נאה יותר, זה "סימן יפה יותר" גם אם סימנים הם טעות ופסיעה בדרך למאגיה.

אם הכהן ייפסל מאיזו סיבה ויצטרכו להחליפו, תהיה תחושה רעה מאד. וצריך שיום הכיפורים יסתיים עם תחושה טובה של נקיון, כפרה, טהרה.

2. לעצם הפשט. אם נקבל ש"ביתו זו אשתו", די לנו לבחור כהן גדול נשוי ותו לא. כיון שאין אנו חוששים למיעוט, אין לנו לחשוש שאשתו של הכהן תמות, יותר ממה שהוא עצמו ימות. אי בעית אימא (=אם תרצה לומר) מפני שהולכים אחרי הרוב והרוב נשארים בחיים ואי בעית אימא גם בלי הכלל של "רוב", זו סברה פשוטה שאין צריך לחשוש.

ממילא, אין בכוונת התורה שיצטרכו להעמיד לכהן הגדול אשה אחרת עם תנאים. זו כבר גישת ר' יהודה לפי  הגמרא שלנו שצריך לעשות כל מיני התחכמויות כדי לכסות את המקרה הרחוק שאולי יתאלמן הכהן הגדול באמצע יום כיפור. מסתבר גם שזה דיון תיאורטי, שמעולם לא נעשה מאמץ להשיא לכהן גדול אשה שניה על תנאי. ואם נרצה נוכל לראות בכך פיתוח אינטלקטואלי של הנושא.

אני מרשה לעצמי לשאול עוד שאלה שמראה על בורותי (או על חוסר זכרון): האם מי שמצריך אשה נוספת על תנאי הוא ר' יהודה או הגמרא המפתחת את הרעיון של "אף אשה אחרת מתקינים לו" של ר' יהודה במשנה? אולי די היה לר' יהודה בכך שנמצא לו אשה שתהיה מוכנה להתקדש לו ביום הכיפורים (למרות שאסור לקדש ביום השבתון זה רק מדרבנן).

אני רוצה לפתח את הנושא הזה כשאלה בפני עצמה. מה מעמדו של כהן גדול שמתה אשתו באמצע יום כיפור? האם נפסל ונפסל כל מה שעשה בדיעבד? הרי אפשר שהוא רק "דחוי" לזמן מעבודה ושב מדיחויו לאחר שנשא אשה שוב. וסוף סוף אין זה לוקח זמן רב לקדש אשה שוב (אפשר על ידי שליח).

וכך, למרות שאם מתה אשתו הראשונה יהיה קצת זמן עד שתתקדש לו השניה ונמצא שיש איזה רגע שבו הכהן הגדול אינו נשוי. אולי היותו לא נשוי אינה פוסלת אותו אלא רק מונעת ממנו להמשיך לתפקד עד שישא אשה שוב, וממילא אין צורך בכל התנאים המורכבים האלו.

האם אפשרות זו קשורה לעיקרון של "דיחוי"? האם אפשר ללמוד לגביה מעין קל וחומר מכך ש"אין בעלי חיים נדחים"? 

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שותף – 1 אז מה הסוד כאן?

            2. קצת קשה לי להאמין שאי אפשר לסדר את העניין הסודי הזה יותר בפש/טות.

            3. אין כאן איזה כשלון של בעל הסוד, שאין מי שיכול לפענח אותו? אם הסוד ניתן כדי להשאר

                סודי – למה ניתן? תאמר שיש כאלו שפיענחוהו – בבקשה הסבר או הוכחה אחרת,

מיימוני – הנקודה המרכזית שעניינה אותי היא מה שירוחשם התייחס איליו, שנראה לכאורה שהגמ' אוכפת על ר"י הסבר שר"י לא התכוין איליו היות ואינו הגיוני, והגמ' מרגישה מחוייבת להסבר זה, על אף שאינו הגיוני, בגלל שמרגישה כבולה לר"י.

ומכאן מסקנות לעניינים שונים, כולל הנושא שהעלית באשכול של רב יוסף וסטניסלב לם

תלמידטועה,

אינני מבין את קושייתך מעיקרא.

בתורה כתוב דבר אחד. שבזמן עבודת יה"כ על הכה"ג להיות נשוי לאשה יחידה.  

מכאן ואילך אנו נכנסים לחששות דרבנן! לא כתוב בתורה עצמה שצריך להתקין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו (שאז על כרחינו להבריג את כל הלולינות הלזו בתורה), אלא רבי יהודה הוא זה שחשש! ומעתה כל הלולינות הזו באה לצורך קיום החשש של רבי יהודה!