בית פורומים עצור כאן חושבים

דע מה שתשיב

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/7/2011 18:34 לינק ישיר 
דע מה שתשיב

 

 

באשכול הסמוך "חוסו על הנפש" נכתבו כמה תגובות שהתייחסו אלי. נעילת האשכול מנעה ממני להגיב על אתר. כיוון שכך אמרתי אכתוב על הנושא בכללות טרם אגיב בפרטות.

רוב רובם של החרדים אותם אני מכיר, אינם נזקקים כלל אפילו לחלק מהשאלות העולות כאן בפורום. אמונת אבותיהם בידיהם ואינם מעלים כלל על דעתם לחקור ולבדוק. מלבד זאת יש איסור נורא להסתכל מה למעלה וכו'.

אם במקרה הם נתקלים ח"ו בשאלה כלשהי הם תופסים זאת כניסיון באמונה. במידה והניסיון קשה מכדי להתעלם ממנו הם מחפשים, ובדרך כלל מוצאים, סגולה לחיזוק האמונה והכל על מקומו בשלום.

דא עקא, כי אסתכיל באורייתא וברא עלמא, ויש מיעוט אנשים אשר בעוונותיהם אינם עומדים בניסיון ועיני ליבם משוטטות למעלה ולמטה לפנים ולאחור.

פורום זה לפי הכתוב בחוקתו מתיימר לעסוק בשאלות העומדות ברום המחשבה בכלל ובמחשבה היהודית והתורנית בפרט. כולם מוזמנים, כל הנושאים פתוחים לדיון.

דיון משמעו בדיקת כל הצדדים ללא הנחה מוקדמת וללא משא פנים. כאמור, כל הנושאים פתוחים לדיון.

דבר התלוי בהכרה, הרגשה, חוויה וכל שום וחניכא דאית ליה אינו נתון לדיון. ניתן בהחלט להחליף חוויות והרגשות בין מי שחווים ומרגישים את אותם דברים. אין בכך שום בעיה.

דיון, מעצם מהותו, הוא החלפת דעות ורעיונות. על הטיעונים העולים בדיון להיות מסוג שניתן עקרונית להסבירם גם למי שלא חווה, הכיר, הרגיש, שום חוויה בנושא הנדון. מה שאינו ניתן כלל להסברה אלא רק למי שחווה או הרגיש את העניין נשוא הדיון, או למי שמקבל מראש הנחות מסוימות, אינו נחשב כטיעון, על כל פנים בעיני אנשים שמותרם מן הבהמה הוא בהיותם חושבים.

ההנחה כי טיעון מוגבלות השכל פועל אוטומטית לטובת הדת שגויה מיסודה.

בתגובה לשאלותיי נתקלתי כאן בפורום בקשת רחבה ומעניינית של תגובות. חשבתי פעם לפתוח אשכול בשם שמונה עשרה מי יודע ולהציג את כל הדתות שנחשפתי אליהן כאן בפורום. אני מנסה להציג כאן, מהזיכרון, ללא שיטוט שבוודאי יעלה עוד כמה וכמה וכמה דתות מקוריות, את העיקריות שבהן בסדר עולה מבחינת רמתן ולבדוק אם יש בהם ממש.

א.      דת החוסו. דת זו נחשפה כאן די לאחרונה, אם כי ניצניה נבטו כבר ב"דת הרחמים" אליה אתייחס מיד.

דת זו באה לשלול את זכות הדיון בנימוק כי יש מי שעלול להיפגע מעצם קיומו.

אינני נכנס לשאלות אשר נדונו באריכות באשכול. אני רק רוצה לשאול את מאמיני הדת, האם לדעתם אסור לחשוף את אנשי כת השאלים למידע כי הם חיים בטעות. אין צורך לענות. התשובה ידועה. אני רק באתי להצביע על הצביעות בהחלת סטנדרטים כפולים. אחד לדת בה אני מאמין. שני, שונה לחלוטין, כלפי דת אשר אני סבור כי היא מוטעית.

     קיצרתי מאד. אני מקווה שכוונתי הובנה.

ב.      דת הרחמים. דת זו, הורתה הרוחנית של "דת החוסו", טוענת, מה האכזריות לשאול שאלות ולנפץ אמונות.

מעבר לתשובתי ל"דת החוסו" מאמיני דת זו בוחרים מיזמתם לגלוש כאן בפורום. מה להם כי ילינו. הפולמוס באריכות מופיע באשכול "עצור כאן חושבים?"

ג.       דת היעלה על הדעת. היעלה על הדעת לטעון כי הכול שקר? איך ייתכן בכלל דבר כזה?

מה לעשות, כל דבר העולה על הדעת, יעלה על הדעת.

ד.      דת הזמינות והנוחות. קשה לברר את הכול לבד. משתמשים במה שהכי זמין וקרוב.

יש אנשים המוכנים להתאמץ.

ה.      דת התועלת. כדאי ורצוי להיות דתי. זה נותן מענה לצרכים נפשיים ומביא לחיים נוחים יותר.

מבלי להיכנס לדיון האם אכן אלו הם פני הדברים (ברמה הנפשית אני נוטה להניח שאכן כן. האם החברה הדתית טובה יותר? מסופקני. ראוי לדון על כך באשכול נפרד) אין בכך משום הוכחה לנכונות או אי נכונות הדת. מי ששאלה זו מעניינת אותו ימשיך לבררה.

ו.        דת הרצון, או החוויה או ההרגשה או אני לא יודע מה.

כאמור אין כאן מקום לדיון והבוחר יבחר.

ז.       דת יודעי חן. אתם לא יודעים הכול. תלמדו. אנחנו לא יכולים להגיד הכול. לדת זו יש גרסה הזויה משיחית למחצה. "עוד עשרים שנה כולם ידעו"... סהדי במרומים. כדברים הללו נכתב בפורום.

חברים יקרים, כשיהיה לכם מה להגיד תגידו. אנחנו כאן.

ח.      דת אין זמן. יש תשובות להכול, אך אין לנו זמן לכתוב.

חברים יקרים, כשיהיה לכם זמן תכתבו. אנחנו כאן.

ט.      דת הספק. דיון נרחב התקיים באשכול "אני מאמין בספקות גמורה".

י.        דת הערפול. מערפלים עד כמה שאפשר את עקרונות הדת, כך שבלתי אפשרי כלל להתעמת עמה.

יא.    דת לא הכול שחור לבן. מוטציה טיפה מתוחכמת של דת הערפול.

פרטו נא.

יב.    דת הבחירה. זו בעצם דתו של ליבוביץ'. יעני, האדם בוחר בדת כי הוא רוצה לבחור.

ראוי לאשכול בפני עצמו. מפליא כי במקרה גמור אנשים "בוחרים" בכל אותם הלכות ודינים אשר נוצרו על ידי מי שכלל לא "בחרו" אלא האמינו בתורה מן השמיים ובהקשר הגיוני של מצוותיה.

יג.     דת שמים בתורה. יש בתורה דברים שמימיים.

בתורה המצויה בידינו אין שום דבר שמימי. יש דברים מעניינים. יש מצוות מוסריות יותר ומוסריות פחות. אין שום בעיה לבחור את הטוב שבתורה. איך זה הופך לדת? וכי המהפכה הצרפתית הפכה לדת?

יד.    דת המסורת. הדת והטיעונים שכנגד מוצגים בארוכה באשכול "פרדוקס טיעון המסורת".

טו.    דת המקור. למה לא ללכת עם המקור? למה לחפש חיקויים?

האם באופנה או במותגים עסקינן שעלינו לבחור את "המקור?

טז.   דת החזקה. יש לנו חזקה. על המערער חובת ההוכחה.

חזקה היא העמדת המצב הקיים. חזקת חי. חזקת בתולה. חזקת טהור. ועוד.

בכל הדוגמאות המצב היה ידוע, לא משוער. אנו מסתפקים אם חל שינוי ואין לנו שום דרך להכריע. אנו אומרים העמד דבר על חזקתו.

ההשלכה לאמונה אינה רלוונטית כלל.

העובדה שקבוצה מסוימת מאמינה במשהו לא אומרת כלום. אמונתם יכולה להיות נכונה כמו שהיא יכולה להיות הבל מוחלט.

על זה בדיוק הדיון. מה שייך כאן חזקה בכלל? החזקה גורמת לנו להתנהג על בסיס ידע ודאי שאיננו יודעים אם השתנה או לא. וכי החזקה אומרת שמה שחשבו אתמול בהכרח נכון?

יז.     דת הרוב. רוב העולם מאמין באלוהים.

לא תהיה אחרי רבים לרעות.

יש לבדוק את דעת רוב החכמים העוסקים בנושא.

כלל לא ברור כי היסטורית יש רוב לדתות המונותאיסטיות.

רוב העולם מאמין בברית החדשה.

אותו רוב גם משוכנע כי היהודים הם מקור הרע בעולם.

רוב היהודים אינם מקיימים אורח חיים דתי.

יח.    דת השכונה. זו הדת המתיימרת להבחין בין אמונת הבל לאמונה טהורה. בפועל, עד לרגע זה לא השמיעו מאמיניה קריטריון אובייקטיבי להבחנתם. במידה מסוימת דת זו היא היותר צבועה מכל הדתות שמניתי.

הרשימה חלקית והטיעונים מתומצתים מאד. ייתכן גם כי הסדר אינו נכון. הסתמכתי על הכלל "אין מוקדם ומאוחר".

 מי שאינו רואה צורך להוכיח את טענותיו בהגיון, בעצם אין מה לדון עמו.

מי שסבור כי באמתחתו טיעונים ראויים ומתקבלים על הדעת מוזמן להציגן. באופן אישי אני מוכן לדיון באשכול סגור אחד על אחד עם כל מי שמוכן לדיון הגיוני.

כל השאלות הלא הם כתובים באשכולות "חשבונו של עולם" "דת השכונה" "פרדוקס טיעון המסורת" ועוד.

שאלות רציניות מחייבות תשובות. לא הסברים או תירוצים.

 

 



תוקן על ידי ייתכן ב- 17/07/2011 19:05:16




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 18:45 לינק ישיר 

 

עכשיו לתגובות על האשכול החסום.

שותפי,

כתבת, מניסיוני הדל בפורום אני רואה שיש שלושה סוגי מקשנים:

א. אלה שמוטרדים מסתירות פנימיות וחוסר התאמה בתורה עצמה מיניה וביה, וכן מוטרדים מסתירות בין דברי התורה לתצפיות מדעיות או השערות מדעיות מקובלות. הם מעוניינים לפתח יחד פתרון לסתירות הנ"ל, פתרון שיחייב שינוי תפיסה מצדם ביחס לאחד או יותר ממרכיבי הסתירה.

בא נקרא לילד בשמו. הנחת המבוקש. בשפה פשוטה יותר, סימון המטרה מראש. לא עוסקים בלברר את אמיתות התורה אלא במציאת "פתרונות" לשאלות וסתירות.

זו עמדה לגיטימית לחלוטין. כדאי רק שהמחזיקים בה יהיו מודעים לכך ולא ישלו עצמם, כי הם עוסקים בבירור שאלות היסוד, אלא בסידור אמונתם אותה הם מקבלים מראש.

ב. אלה שכבר גיבשו דעתם לשלילת דעת התורה בסתירות הנ"ל, וכעת מגיעים לכאן מסיבות שונות כדי להציג ולעמוד על עמדתם. הם אינם מעוניינים במציאת פתרון לסתירה, ובוודאי לא לשינוי תפיסה של אחד ממרכיביה, אלא רק בחיזוק הסתירה והבלטתה.

תתפלא, אבל יש מי שעדיין לא גיבש את דעתו ובכל זאת הוא אינו מחפש "פתרון", אלא הוא מחפש לדעת את האמת. מוזר קצת, אבל תופעה אנושית קיימת.

ג. אלה שמשתמשים בצורת חשיבה אחת שאומרת הכול מסופק ושום דבר לא ניתן לבירור. שום שם ושום סמכות אינם משמעותיים מבחינתם ואין שום דרך לתקשר איתם לקראת איזושהי התקדמות כי תמיד טענתם היא "ומי אומר שזה כך".

אנסה להציג בפניך את דעתם של "הספקנים".

הם ממש לא אומרים ואפילו לא חושבים כי הכול מסופק ושום דבר לא ניתן לברור. בדיוק ההיפך. הם מאמינים כי (כמעט) כל דבר ניתן לבירור. הם סבורים כי כדי לקבל תזה כלשהי ברמה מחייבת ראוי להוכיח את נכונותה ולפחות את היתכנותה ההגיונית.

בסך הכול הם מחפשים הוכחות וכל זמן שהם לא מוצאים הם בעמדת הספק.

דווקא אתה אומר מראש כי אי אפשר להוכיח את הדת בכלי הוכחה רגילים מהסוג שיכול לעבור בין אדם לאדם, אלא על ידי תחושה פנימית או אמונה או כל הגדרה סובייקטיבית אחרת.

אם אני טועה ויש באמתחתך ראיות שבכוחן לשכנע אדם שלא הולעט מנעוריו בעמדה כלשהי, אדרבא, פרוש את טיעוניך.

ובעניין השם והסמכות. שאלתי אותך בעבר ולא נעניתי. על סמך מה לקחת לך דווקא את המאמינים ביהדות כשם וסמכות. היו וישנם המון שמות וסמכויות שאינם מאמינים ביהדות. על סמך מה הנך מתעלם מדעתם וסומך על דעת מי שאתה מוצא לנכון?

 כמובן שיש כאלה שהם הרכבה של סוגים.

אתה מיימוני למשל בנושא הקבלה כבר גיבשת דעתך (סוג ב') ואינך מעוניין בפתרון הסתירות, וכן צורת החשיבה והתגובה שלך בזה היא הספקנות עצמה כמו "ומי אמר לגאון שזה ככה" ו"למה שאקבל את דעת הגאון" וכו' (סוג ג').

בכל מקרה אני יכול ומעוניין לעבוד מול מקשנים מסוג א', אשר מעלים בעיה אמתית אבל מעוניינים לפתור אותה ביחד. עם אלה אפשר להתקדם שלב אחר שלב עד התוצאה המבוקשת על ידי שנינו.

מה זה בדיוק "לפתור"? התשובה ידוע מראש ורק צריך לנסחה?

אין לי טעם וריח לדון עם ייתכן או פרזנט אשר הם מסוג ג' הנ"ל. מקסימום אפשר להחליף איתם עקיצות הדדיות.

תודה על הסיווג.

ברשותך כמה מילים על תרבות הדיון שלך.

אני מדלג על ההיבט האנושי, מוסרי, דתי, בתרבות העקיצות, הזלזול והלגלוג. אני מתמקד ברמה הדיונית של העניין.

רצתה ההשגחה וזימנה לפניי מקרה מייצג המצביע על סגנון ורמת הטיעונים שלך.

באשכול סמוך "מכת בכורות" התפתח דיון טריוויאלי לחלוטין בשאלה האם שם היה בנו הבכור של נח או דווקא יפת היה הבכור.

אגב, לצורך אותו דיון, במידה ושם הוא "ספק בכור" המשמעות דומה לאינו בכור.

מסתבר כי יש דעות שונות בין הפרשנים בעניין.

לא ידעת על כך. היית גם בטוח וכך טענת, כי הדעה השונה הנה טעות, טעות חמורה.

 קורה. לגיטימי לחלוטין.

אבל מה קרה כאשר נסתי להפנות את תשומת לבך לכך כי בניגוד לדבריך, יש דעות שונות בעניין.

אני מכיר מהחיים בכלל ומהפורום בפרט, כמה סוגי תגובות כאשר אדם מקבל תיקון נקודתי על דבריו. יש מי שיודה בשפה רפה יש מי שיתנצל. איש איש ותגובתו.

אתה הגבת באופן מפתיע ולא מכובד כאחד.

אייקון משרבב לשון.

מה אני למד מכך?

אני חושש כי הדרך בה אתה בוחן דברים ולו טריוויאליים מעין מעמדו המשפחתי של שם, בעייתית מאד ואינה עומדת, בלשון המעטה, בקריטריונים הבסיסיים ביותר של בדיקת מידע ולמידת סוגיה.

אני מאד מקווה בשבילך, כי לדברים משמעותיים יותר אתה מתייחס יותר ברצינות.

אם לנקוט בלשונך,

 זה מה יש.

ועדיין אני משתדל לקרא את דבריך בשימת לב ולבחון אותם לעומק.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 18:55 לינק ישיר 

 

 

 

הרב מיימוני,

כתבת, יש דברים התלויים בשיקול הדעת. יש דברים שתלויים בהנחות יסוד. במקרים כאלו, אכן אין הוכחה ברורה לשום צד, וכל מה שאפשר לעשות הוא סדר במחשבות. וגם זו התקדמות.

ראוי להבדיל בין דברים התלויים בשיקול הדעת בהם אין הוכחה ברורה לשום צד, לבין דברים התלויים בהנחות יסוד אותן ניתן לברר.

ייתכן ופרזנט מעלים שאלות קשות. כאשר לדעתי השאלות שלהם מבוססות על חוסר ידע, הפתרון הקל הוא לספק את הידע.

אודה לך מאד אם תצביע על שאלה שלי המבוססת על חוסר ידע. אודה לך עוד יותר אם תואיל לספק את הידע החסר.

 לדוגמא, אם חבר בפורום ישאל שאלה כמו "איך יודעים שהיה דוד המלך", יש לה כמה תשובות. אחת מהן היא להצביע על ממצא ארכיאולוגי כמו המצבה המיוחסת לחזאל מלך ארם ובה איזכור של "בית דוד". זו כמובן עדיין לא הוכחה כמו שהייתה לנו אילו היינו מוצאים מגילה עתיקה ובה יותר פרטים, אבל זה מלמד אותנו שהיה דוד שממנו יצאה שושלת מלכים בעם ישראל. וגם זו התקדמות.

דרך אחרת היא להסביר שכאשר יש מסורת עתיקה, אי אפשר להביא הוכחה מעבר לכך שיש טקסט וראוי לכבדו כל עוד לא מצאנו עליו פרכות, ו"אולי נפלה טעות" או "אולי היו זיופים" נשארים רק בגדר אולי. וזו לא קביעה דתית יהודית בלבד אלא קביעה של המתודולוגיה ההיסטורית.

העובדה שבתחום מסוים , אי אפשר להביא הוכחה מעבר לכך שיש טקסט אינה גוררת את קביעתך כי ראוי לכבדו כל עוד לא מצאנו עליו פרכות.

המתודולוגיה ההיסטורית אינה מתיימרת לקבוע בדברים שהם נשמת אפו של הקיום האנושי.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 19:08 לינק ישיר 

ייתכן היקר.

מסכים עם כל מילה הכתובה.

ואוסיף את אמרתו של פ. ניטשה: "אלוהים מת יחי הסופרמן" ואל נא תקחו זאת במובנו האקזיסנציאליסטי של המשפט אלא קחו זאת כדרך חיים של מספיק להתרפק על הדת והאל ולהשען עליו כבמשענת בחוסר מעש.
אלא תהיו אלוהי עצמכם קרי אדוני עצמכם המסוגלים לפתח חשיבה ביקורתית ועצמאית ולהתנהל בעצמכם ללא משענת ניסית-קבלית וכדומה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 19:24 לינק ישיר 

וכרגיל כל המאמינים מטומטמים איש איש כדרכו בחלוקה היפה שעשית
ורק אתה מזהיר כזוהר הרקיע בספקנותך האינסופית והבלתי ניתנת לערעור.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 20:37 לינק ישיר 

דייר יקר זכותך המלאה לחלוק על דברי ייתכן.

אך זהו מעט דמגוגי לתקוף ולהאשים במילים יפות ללא הפרכה הגיונית של טענותיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 20:59 לינק ישיר 

עוד לא קלטת שאי אפשר להפריך כי כל דבר בספק ומי אמר ולמה אמר ומי אמר שזה נכון
ואולי וגם אם זה נכון הרי יש מיליוני אנשים שמאמינים הפוך בקיצור ספקנות כדרך חיים
ולא ככלי ויש הבדל עצום ביניהם.
נהיית הדובר שלו?
אני רואה שמאז התקל האחרון הוא מסרב להתייחס אליי.



תוקן על ידי דייר ב- 17/07/2011 20:59:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 21:32 לינק ישיר 

דייר אתה אכן צודק גם האקסיומות ההגיוניות ביותר אינן ניתנות להוכחה.

טענתי היא שכאשר אתה שולל דבר תספק גיבוי לשלילה וגם אם לא הפרכת לפחות תעלה שיקול שלדעתך כבד ביחס לשיקול אותו העלה עמיתך.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 21:44 לינק ישיר 

הייתכן שאני צודק???????
מי שלל את מה שהוא אמר הוא מבחינתו צודק תמיד כי הוא מטיל ספק סדרתי שכלום
לא מספק אותו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 21:58 לינק ישיר 

דייר
אתה אכן צודק- כי אתה מאמין- ונגד האמונה לא יכול לעמוד שום הגיון או הוכחה המפריכה  את האמונה שלך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 22:06 לינק ישיר 

אני לא מכיר חיה כזאת שנקראת אמונה.
אין כזה דבר ביהדות ומעולם לא היה.
הכל זה דברים שראו בעיניים מיששו בידיים אכלו בפה ושמעו באוזניים שום דבר
לא מסתמך על תראו כמה אני מדבר יפה ואיזה רעיונות יפים יש לי יאללה בואו תצטרפו לדת
שלי.
ההיפך הגמור לכן אני לא מקבל את מה שאתה כותב יש הוכחות חזקות מאד שאין בשום דת אחרת
אבל נגד הבחירה החופשית של האדם אי אפשר להלחם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 22:14 לינק ישיר 

כלומר משה אהרן נדב אביהוא ושבעים מזקני ישראל ראו את יהוה אלוהי ישראל?
וכל העם שמע את קולו במעמד הר סיני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 22:19 לינק ישיר 

הטלת ספק היא היא כלל ראשוני בסילוק הרגשות ונטיות הלב בבירור האמת מאחר והיא שוברת את הדחף האוטמטי שלנו להזדהות עם מה שליבינו נוטה אליו ומאפשרת לנו להבחין בטיעונים השונים כולל אלו שאינם נעימים לנו.

אם זאת יש לשים לב שהטלת הספק אינה באה מדחף בעל צורך להפריך. כמו"כ כל ההוכחות הנלוות של מטיל הספק.

אך ללא הטלת ספק ברור כשמש שנראה רק צד אחד של המטבע בלבד.

שוב דייר יקר אם אתה טוען שיש לדת שלך הוכחות חזקות אז קדימה אל תפחד ותתמודד אל מול טענותיו של ייתכן. זה בהחלט יהפוך את הדיון באשכול זה לפורה יותר.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 22:24 לינק ישיר 

 

דייר,

הרשה לי לתקן אותך.

אינני ספקן חסר תקנה ומסופקני אם ניתן להגדירני כספקן.

הספקנות היא אצלי כלי לברר דברים.

מה אתה מציע? להאמין לכל דבר? לדבוק בדת השכונה?

יש הוכחות חזקות מאד? פרט. אסתפק בהוכחה אחת סבירה בשביל ההתחלה.

אני פשוט מבין כי כל הכרעה היא בעצם שכלית בסופו של דבר ואני מנסה להיות אובייקטיבי, עקבי ישר ומודע.

אני גם בטוח ללא צל של ספק, כי אינני חכם יותר מכל המאמינים. ה' פתח את עיני להביט נכוחה על עולמו.

אינני מצליח להיזכר לאיזה תקל אתה מתכוון.

אני מאד מבקש שהדיון יעסוק במהות ולא באישיות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 23:01 לינק ישיר 

ייתכן,
כמנהג הגלמים אענה על אחרון ראשון.
אין שאלות רציניות ויותר מכך אין שואלים רציניים, ממילא אין סיבה לנסות לענות תשובות.
לגבי שאר ה"דתות" התפיסה האלילית של ריבוי שיטות שאינן חלק משיטה כוללת ורחבה יותר, היא שלך לא של אף אחד מהכותבים האחרים, ממילא את הטענות תפנה אל הוגה השיטה/שיטות הלוא הוא אתה.
             את הדיון סביב השאלה עד כמה צודקים (ועד כמה טועים) כל התרצנים שניסו לענות לך אשאיר לזמן ולמקום ראויים יותר, בהם ישאלו שאלות ברצינות וביושר.
              



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 23:07 לינק ישיר 

ייתכן

כרגיל, אתה מסכם היטב נושאים. והרעיון לסווג את התגובות ביחס לשאלות בנות זמננו בציבור החרדי הוא מעניין. ולמעשה, בעצמי כתבתי כזאת בעבר.

בינתים הרשה לי להתייחס לנקודה אחת, שבה דומני שיש לנו אי הסכמה יסודית. ואולי הניסוח הוא בעוכרי?

כתבת:

"דיון משמעו בדיקת כל הצדדים ללא הנחה מוקדמת וללא משא פנים. כאמור, כל הנושאים פתוחים לדיון.

דבר התלוי בהכרה, הרגשה, חוויה וכל שום וחניכא דאית ליה אינו נתון לדיון. ניתן בהחלט להחליף חוויות והרגשות בין מי שחווים ומרגישים את אותם דברים. אין בכך שום בעיה.

דיון, מעצם מהותו, הוא החלפת דעות ורעיונות. על הטיעונים העולים בדיון להיות מסוג שניתן עקרונית להסבירם גם למי שלא חווה, הכיר, הרגיש, שום חוויה בנושא הנדון. מה שאינו ניתן כלל להסברה אלא רק למי שחווה או הרגיש את העניין נשוא הדיון, או למי שמקבל מראש הנחות מסוימות, אינו נחשב כטיעון, על כל פנים בעיני אנשים שמותרם מן הבהמה הוא בהיותם חושבים"

ההדגשות, למותר לומר, הן שלי.

ובנקודות אלו אני סבור אחרת ממך.

הכיצד? לא כל הנושאים בעולם פתוחים וחשופים במידה שווה בעיני כל אדם. גם מצד ההבנה, גם מצד הכרת הנחות היסוד, וגם מצד החוויה.

ולא עוד, אלא שיש תחום רחב המעסיק הרבה מאד חוקרים ומחפשי חוויות וכל שכן מאמינים, זה שמכנים באופן לא תמיד מדוייק "מיסטיקה".

לגבי תחום זה, יפה משלו של פרופסור שרפשטיין (ב"החויה המיסטית", ספר מומלץ). המיסטיקאי דומה למי שנחן בעין שלישית, אלא שאין היא קולטת רק את מה שקולטות שתי עינינו. אנו, שלא זכינו לעין כזו, מסתופפים ליד שולחנו. אין לנו ברירה אלא להאזין לדבריו ולנסות להבין מה הוא בא לומר, למרות שהוא עצמו יטען שהחויות האלו סגורות בפני מי שלא חוה, והתוכן שלהן הוא "בלתי ניתן לביטוי".

האם אין ערך לחקר המיסטיקה? האם זה מה שתרצה לטעון? אולי כן. אך אני בא להדגים כיצד יש תחומים שראויים לעיון בעיני אנשים שנחשבים לחכמים בתחומם, ובכל זאת הם עלולים להיות נמנעי הכרה למי שאינם שותפי סוד (משחק המילים מכוון).

בדומה לזה, יש תחומי חויה שאינם עדיין נגישים לכל אדם. אבל הם  יכולים להיות כאלו. כך למשל הגרי"ד סולוביצ'יק, בכתבו על החויה הדתית וההלכתית היהודית, מקפיד להדגיש שאין הוא אלא מתאר חויות. אמנם הוא מרשה לעצמו לשער שכפי הוא שחוה אותן, גם אחרים יכולים לחוותן, ואפשר מאד שחוו אותם ולכן יש בסיס משותף לדיון.

לפיכך ניתן לדרג תחומי דיון גם אם הם סגורים עקרונית או זמנית בפני חלק מן המתדיינים. ואין זה, (מחפש מונח) בלתי רציונלי לדון בהם.

והנה רשימה קצרה של נושאים ודוגמאות:

א. חויות מיסטיות: הכרת היש המוחלט והיחיד וההתרחקות מן המאיה בבודהיזם.

ב. חויה מיסטית כגון זו של המיסטיקאים הנוצרים שחשו שהם נבלעים באלוהות שלהם.

ג. חוית המפגש עם האחר המוחלט, האינסופי והטרצנדטי מטיל האימה של רודולף אוטו.

ד. חוית הנומינוזי הבלתי אישי של מירצ'דה איליאדה.

ועל אלו יש להוסיף:

ה. החויות של הספרות היהודית: עליה למרכבה של בעלי ספרות המרכבה, המראות של סתרי האלוהות שהאר"י טען שראה ועליהן דיווח לתלמידיו, החויה של הבעשט בעלית הנשמה שלו ומפגשו עם נשמת המשיח.

לפחות חלקן היו חויות ממש ולא חויות מומצאות כפי שניתן לטעון לגבי חיבורים אחרים בתולדות ספרות ה"סוד" היהודית.

אם המיסטיקה פתוחה במידת מה לעיון ולדיון, ואני סבור כזאת, אז מדוע לא חויה דתית בכלל?

נכון שאי אפשר לדעת בוודאות שאנו מדברים על אותם דברים, שאו שאפשר שאנו מוליכים את עצמנו שולל. אבל האפשרות שאנו טועים אינה מונעת מאיתנו לשוחח, להחליף תיאורים, לנסות לחפש הגדרות, לזהות הנחות יסוד.

על כן סבורני שהטיעונים שהעלה ייתכן בשורות שציטטתי עלולים להטעות. הם עשויים לשקף את דעתו, אולם הא קמן (=הרי זה לפנינו) שיש כאלו שדנים בהם. החולק יכול לנסות להתכחש לכך שיש להם משמעות, להסביר מדוע זו טעות לנסות לדבר עליהם, וכמובן להדיר את עצמו מן הדיון שאינו אלא בזבוז זמן. אולם תמוה יהיה זה ואף אולי שחצני בעינים אחרות לטעון שהדברים אינם ראויים להעסיק "אנשים חושבים".


_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דע מה שתשיב
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 10 11 12 לדף הבא סך הכל 12 דפים.

bholext