המדריך ההלכתי לזונה ישראלית במסיבה של גויים

אעתיק לשון הרמב"ם, פרק י"ב מהל' מאכלות אסורות הכ"ו:
  
זונה גויה במסיבה של ישראל היין מותר, שאימתן עליה ולא תיגע. אבל זונה ישראלית במסיבת גויים יינה שלפניה בכליה אסור, מפני שהן נוגעין בו שלא מדעתה.

מדוע נזקקו חז"ל לציור המוזר שמתואר לעיל, של יהודים שהגיעו לשפל המדרגה שמקפידים על איסור דרבנן של סתם יינם? אציע שלוש אפשרויות.

1. המצב לא יותר הזוי מהמנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים, או מהנופל מהגג ובועל את יבמתו. אדרבה, הלכה זו נשמעת מגוחכת דווקא כי היא יותר אקטואלית מכמה הלכות אחרות בש"ס, ולכן במבט ראשון היא נקלטת כהלכה למעשה ולא כהשלכה רחוקה של דרכי הלימוד, ורק כתוצאה מהסיווג הלא-נכון היא נראית מוזרה.

2. כפלח הרימון רקתך. רבים הם מחללי שבתות שמקפידים על כשרות, למרות שאיסורי חזיר ובשר בחלב קלים משבת. אצל חלק מהעם האיסור החמור ביותר שעליו מקפידים אפילו מחללי שבתות ואוכלי טריפות, הוא גילוח בתער. (ביודעי ובמכירי קאמינא. לא הייתי מאמין לולא מראה עיניים.) יש דינים שנקלטים בציבור כעיקרי הדת שגם עבריינים גדולים מקפידים עליהם, ויש שנקלטים כמשהו שעושים בשנת אבל כשצריך להתחזק. אולי בימי חז"ל סתם יינם היה נחשב איסור חמור מאוד שאפילו בשעת מסיבה עם זונה גויה היו מקפידים עליו.

3. לפני זמן מה רעשה העיתונות המשועממת סביב דברי האפיפיור שהתיר שימוש בקונדום להומוסקסואל שעוסק בזנות, כצעד ראשון לקבלת אחריות על עצמו. העיתונאי אנדרו סאליבן, קתולי והומוסקסואל מוצהר, למד מהדברים שהכנסייה אינה מתייאשת אפילו ממי שהגיע לשפל המדרגה, ואומרת לו שאפילו הוא יכול למצוא אצלה הדרכות ששייכות אליו. אצלנו אפשר להסביר באופן דומה, אבל זו כבר דרשנות.

והמוסיף יוסיפו לו מן השמיים.

תוקן על ידי מקסוול ב- 30/07/2011 21:52:03

מקסוול

צריך כמובן לבדוק את המקור בפנים והשעה קצת מאוחרת לזה עבורי.

אבל כמה הערות כלליות על דבריך.

אני סבור שמיצית את האפשרויות הפרשניות. יתכן שהדין הובא בגלל שהוא מתייחס למציאות היסטורית שהיתה קיימת אצל חז"ל. יתכן שהוא מובא כדוגמא תיאורטית, כמו שתי אלו שלך, על המנהיג בים וביבשה כאחד ועל הנופל מהגג ונתקע.

ואפשר שהוא מתייחס לאותם בני אדם שמזלזלים בדברים מסויימים ולא באחרים, כפי שהבאת מנסיונך שלך.

(ובעצם, האם איננו כולנו מקפידים בדברים מסויימים ולא מספיק באחרים, איש לפי איזור הבחירה שלו ודרגתו?)

אבל אני בא להוסיף על דבריך:

אם הדיון הוא תיאורטי (וגם אם לא) ההתייחסות להלכה זו עבור חוטאים ונכשלים באה לומר שחז"ל עדיין רואים אותם כחלק מקהילת שומרי ההלכה. בדיוק כמו שהבאת, להבדיל, מפסק האפיפיור והתגובות עליו. אותם חוטאים לומדים לדעת שחז"ל מתייחסים אליהם ורואים בהם בני חיוב. כלומר הם לא "בחוץ". זה פתח לחזרה.

(ניתן עדיין לשאול איך אותם חוטאים אמורים לדעת על כך. אבל אפשר שזה באותו אופן שבאותם דורות למדו הלכות. מדרשה בבית הכנסת. יתכן שאדם היה בשבת פה וביום חול במקום אחר לגמרי).

ולא רק לאותם חוטאים, אלא לכלל הציבור. כלל היהודים שאינם נכשלים בזה למדו לדעת שההלכה מקיפה את כולם. מצד אחד, זה לימד אותם שגם אותם חוטאים ופושעים יש להם תקוה ויש מהם דרישה לחזור. ומצד שני, זה לימד אותם לגבי עצמם. אם החוטא והפושע שהולך למסיבת זנות עדיין חייב במצוות ועדיין דנים בו הלכה למעשה, קל וחומר אלי, שאני משתדל שלא ליפול עד שם, שגם לי יש תקוה לחזור בי ממה שאני צריך לתקן.

לדעתי זו דוגמא לאופן שבו הלכה משפיעה על עיצובן של אמונות ודעות, וביותר במישור הפסיכולוגי האישי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אם הגזרה על "בנותיהם", היתה בגלל הזנות או משום ההרחקה מע"ז דרך בנותיהם, ראה ערך "יין של גויים" באנציקלופדיה תלמודית כרך כד, טור של, הערות 17-19

כבר עניתי שהקושיה לא מתחילה הנידון הוא גם כלפי אחרים, על מה כל הרעש???   

[אמשלום, "אוהד מתוסכל"? מי שצועק מהיציע "אני הייתי מבקיע את הבעיטה הזו" הוא אוהד חנון עם משקפיים עגולים ומראה של שמאלני. אוהד אמיתי מדבר קודם כל על האמא של השופט, שכידוע קשורה היטב לנושא האשכול!!]

_________________

מוכרת מזון. הסיבה לדעה השלילית כלפיה במקרא, זה בגלל ההכשר.

_________________

ליצנות למה לי? קודם נשמע אם יש פה משהו שהליצנות מותרת בו. ובכל מקרה, בא חבר יקר, כותב מליבו, לא חייבים להסכים, אבל רק בדרך ארץ.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");