| נשלח ב-8/8/2011 12:41 |
 |
| |
ליל שימורים: ליל ט' באב בעצור חושבים תשעא
לפי המסורת שהתעצבה כאן, הלילה של תשעה באב הוא זמן נוח לדיונים פילוסופיים מהסוג שמסייעים לתשובה, שהיא עיקר מצות היום, אך אין בהם משום דברי תורה האסורים באופן האסור.
כולם מוזמנים.
זמן ההתחלה: לאחר סיום חובות הלילה האחרות. (בית כנסת... השכבת הילדים לישון).
ואחד המקדים ואחד המאחר ובלבד שליבו לשמים...
צורת הדיון: שאלות, תשובות, הצעות לסדר.
האם אפשר להעלות רעיונות ללילה כבר מעכשו? כן.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 12:51 |
|
| |
האם אפשר לקבל הפניות לאשכולות כאלה מן העבר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 12:55 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 13:39 |
|
| |
"לפי המסורת שהתעצבה". ראו שאפילו המסורת יש לה להתעצב ביום זה!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 13:50 |
|
| |
כמדומני שקישור זה יכל להיות מעניין לדיון
http://is.gd/aT9jKd
תודה למגיב גלבוע ב"לולאת האל."
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 14:25 |
|
| |
לפי מה שמיימוני הציע, אני שואל שאלה פשוטה.
בהנחה [המוכרחת, כלשון הרמב"ם, שאנחנו עדיין מחזיקים בעוונות שהחריבו את הבית] שדברים יסודיים ביהדות שלנו מוטעים, שגויים, ואף חוטאים. אם כטענת מיימוני עודף המיסטיקה, אם כטענת שותפי בחסרונו של לימוד "פנימיות התורה" כהגדרתו. אם כטענת הויואל משה עודף הציונות, אם כטענת המזרחי חסרונו, אם כל אחד לפי מה שהוא מזהה כבעיה , או בעיות , העקריות בהתנהגות שלנו כעם.
האם נראית אפשרות סבירה, לפי מידות השיח הציבורי הקיים כרגע אצלנו, שאנחנו כעם נתעורר ונשתנה פעם? במילים פשוטות, יש סיכוי שהעם שלנו יחזור בתשובה פעם כעם?
[רמז, פוק חזי מאי עמא דבר]
ואם הנחתי צודקת, שבשיח הקיים לא נראית אפשרות כזאת, האם יש סיכוי שזה עצמו ישתנה?
או שפשוט נחכה למשיח שיעשה גם זה וגם זה.?
אותו שאלה יש לי לשאול באמת גם על התשובה הפרטית של כל אחד , אך את זה נשאיר לראש חדש אלול. כאן אני רוצה לדון על הכלל כולו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 14:30 |
|
| |
אני הייתי מציע לדון בעניין העצבות בכלל.
א. מאיפה זה מגיע ? בין למ"ד תכנון תבוני בין למ"ד אבולוציה.
ב. מה התועלת המגיעה מעצבות ואיך מגיעים אליה ?
ג. מה פירוש מועדים לעצבות (ההיפך ממועדים לשמחה) ?
ד. המצב הבסיסי הוא עצבות או שמחה ?
ואידך זיל גמור (אם זה מעניין בכלל).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 14:40 |
|
| |
שותפי
א.למ"ד תבוני זה מגיע ממה שהעולם נראה לנו יותר מתאים לאבולוציה מאשר להנהגה תבונית מסודרת. חלל הפנוי אמרנו?
למ"ד אבולוציה זה מגיע מההיסטוריה הארוכה של הדת שהגידה לנו שהעולם כן צריך להיות לו איזה פשט [או סוד], וזה לא נראה כך.
ב. התועלת מההתעצבות [לא ברור לי אם זה אותו מונח כמו אבלות, אבל נניח] הוא ההתחברות לאמת שהעולם שלנו דפוק לגמרי. וכידוע, האמת הוא הטוב היחיד שנשאר בעולם כזה [זוכר את סיפור ר' נחמן על הארץ שהשתגעה?] מי שמכיר באמת אפשר לחשוב על תיקון
ג. מועדים לעצבות הוא כפשוטו, בנפש האדם קיימת עצבות ושמחה בערבוביא. תחילת התיקון כמו ביום השני לבריאה הוא להפריד כל אחד לתחומו, דרך טובה לעשות את זה הוא לתת לכל אחד זמן מיוחד [לקבליסט שבך-זמ"ן בגי' מ"ה ב"ן]
ד. המצב הבסיסי היה אמור להיות שמחה, ישמח ה' במעשיו. כרגע המצב הבסיסי הוא עצבות. תלוי איך אתה גורס לגבי בתי גוואי, בתי בראי.
ואידך זיל גמור
המצב הבסיסי של האדם
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 14:43 |
|
| |
נדמה לי כי ההלכה מדברת רק על מיעוט שמחה- ולא על עצבות. עצבות היא עבירה. העצב =אגויסט
מועדים פרושו זמן הנקבע מראש למעשה מסוים נקרא בעברית מועד. האיחול הוא לאיזו מטרה נקבע המועד=הפגישה.
המצב הבסיסי היא שמחה- בימים אלו ממעאים בה כאמור. כי הרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 14:59 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | שותפי
אני מתייחס לדבריך ברצינות (אם התכוונת להתבדח אז פספסתי)
א.למ"ד תבוני זה מגיע ממה שהעולם נראה לנו יותר מתאים לאבולוציה מאשר להנהגה תבונית מסודרת. חלל הפנוי אמרנו?
למ"ד אבולוציה זה מגיע מההיסטוריה הארוכה של הדת שהגידה לנו שהעולם כן צריך להיות לו איזה פשט [או סוד], וזה לא נראה כך.
שאלתי למה הבורא התבוני ברא בנו את היכולת להתעצב ולא מה גורם לנו להתעצב בפועל.
וכן שאלתי לחילופין איזה עניין אבולוציוני יש ביכולת להתעצב, למה שאפשרות מדכאת זאת לא תידחה על הסף.
ב. התועלת מההתעצבות [לא ברור לי אם זה אותו מונח כמו אבלות, אבל נניח] הוא ההתחברות לאמת שהעולם שלנו דפוק לגמרי. וכידוע, האמת הוא הטוב היחיד שנשאר בעולם כזה [זוכר את סיפור ר' נחמן על הארץ שהשתגעה?] מי שמכיר באמת אפשר לחשוב על תיקון
מה פירוש העולם דפוק לגמרי ?
כך זה מעצם מהותו או בגלל קלקולים שנגרמו בו (איזה וע"י מי) ?
מה הסיפור של רבי נחמן ?
ג. מועדים לעצבות הוא כפשוטו, בנפש האדם קיימת עצבות ושמחה בערבוביא. תחילת התיקון כמו ביום השני לבריאה הוא להפריד כל אחד לתחומו, דרך טובה לעשות את זה הוא לתת לכל אחד זמן מיוחד [לקבליסט שבך-זמ"ן בגי' מ"ה ב"ן]
מה התועלת בהפרדת העצבות מן השמחה אם שתיהן הן חלק מובנה של המציאות ?
דווקא זמ"ן הוא גימטריא של מ"ה וב"ן שהם השבירה והתיקון מצורפים זה לזה, לא כך ?
ד. המצב הבסיסי היה אמור להיות שמחה, ישמח ה' במעשיו. כרגע המצב הבסיסי הוא עצבות. תלוי איך אתה גורס לגבי בתי גוואי, בתי בראי.
דווקא הפסוק אומר שישמח בעתיד, משמע שמצב ההווה הוא העצב. אבל כ"ז צריך ביאור אחרי שנענה על השאלות הקודמות.
ואידך זיל גמור
המצב הבסיסי של האדם |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 15:13 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: | | שותפי
אני מתייחס לדבריך ברצינות (אם התכוונת להתבדח אז פספסתי)
כן זה זמן רציני.
א.למ"ד תבוני זה מגיע ממה שהעולם נראה לנו יותר מתאים לאבולוציה מאשר להנהגה תבונית מסודרת. חלל הפנוי אמרנו?
למ"ד אבולוציה זה מגיע מההיסטוריה הארוכה של הדת שהגידה לנו שהעולם כן צריך להיות לו איזה פשט [או סוד], וזה לא נראה כך.
שאלתי למה הבורא התבוני ברא בנו את היכולת להתעצב ולא מה גורם לנו להתעצב בפועל.
וכן שאלתי לחילופין איזה עניין אבולוציוני יש ביכולת להתעצב, למה שאפשרות מדכאת זאת לא תידחה על הסף.
היכולת להתעצב ומה שגורם לנו זאת אחת היא בהבנתי. ואכ"מ לבאר.
לשיטת האבולוציה אותו דבר עצם המציאות המקרית היא סיבת העצבות הכי גדולה. ולמערכת השלמה-שכולה מקרית לשיטתה- אין אפשרות להציל את עצמה מיד עצמה
ב. התועלת מההתעצבות [לא ברור לי אם זה אותו מונח כמו אבלות, אבל נניח] הוא ההתחברות לאמת שהעולם שלנו דפוק לגמרי. וכידוע, האמת הוא הטוב היחיד שנשאר בעולם כזה [זוכר את סיפור ר' נחמן על הארץ שהשתגעה?] מי שמכיר באמת אפשר לחשוב על תיקון
מה פירוש העולם דפוק לגמרי ?
תסתכל מסביבך ותבין מה הכוונה
כך זה מעצם מהותו או בגלל קלקולים שנגרמו בו (איזה וע"י מי) ?
לא משנה. זה העובדא שבו אנו חיים כיום [וכנראה מזמן שלמה המלך לפחות-הבל הבלים וכו']
מה הסיפור של רבי נחמן ?
על המדינה שכל מי שהיה אוכל מהתבואה השתגע והמלך ויועציו החליטו שלא לאכול היא לא אפשרית שכן הם יהיו במיעוט החליטו לאכול ולסמן לעצמם סימן שלפחות יזכרו שהם משוגעים.
ג. מועדים לעצבות הוא כפשוטו, בנפש האדם קיימת עצבות ושמחה בערבוביא. תחילת התיקון כמו ביום השני לבריאה הוא להפריד כל אחד לתחומו, דרך טובה לעשות את זה הוא לתת לכל אחד זמן מיוחד [לקבליסט שבך-זמ"ן בגי' מ"ה ב"ן]
מה התועלת בהפרדת העצבות מן השמחה אם שתיהן הן חלק מובנה של המציאות ? \
כמו התועלת בהפרדת האור והחושך. הפרדת כל אחד בתחומו הוא בעצם מה שמאפשר בסופו של דבר לכולם להתקיים בשלום ביחד.
דווקא זמ"ן הוא גימטריא של מ"ה וב"ן שהם השבירה והתיקון מצורפים זה לזה, לא כך ?
נכון, ולכך התכוונתי. שבירה-כל האורות רצו ליכנס בכל הכלים. תיקון] כל אור בכלי שלו, פועלים ביחד. הזמן הוא בעצם רצף אחד שמפריד ובו בזמן מחבר
ד. המצב הבסיסי היה אמור להיות שמחה, ישמח ה' במעשיו. כרגע המצב הבסיסי הוא עצבות. תלוי איך אתה גורס לגבי בתי גוואי, בתי בראי.
דווקא הפסוק אומר שישמח בעתיד, משמע שמצב ההווה הוא העצב. אבל כ"ז צריך ביאור אחרי שנענה על השאלות הקודמות.
נכון הפסוק הזה לא מתאים כאן בעצם, צריך להביא מקורות אחרים. בכל אופן נראה שהטבע הבסיסי הוא שמחה. תסתכל שכל ילד הוא בשמחה. הדעת המקולקל [חטא עה"ד] הוא שמעציב. והתיקון קודם כל לקבוע זמן להתעצב , שזה מחבר אותך לאמת שלמעלה מטוב ורע. ומזה חוזרים לבנות את הטוב ורע כנכון.
ואידך זיל גמור
אני מבין שיש לך משהו לחדש שלנו בנושא הזה, נחכה.
המצב הבסיסי של האדם |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 15:39 |
|
| |
[מה יישאר ללילה? סתאאאם, נהניתי לקרוא, אלא שעכשו מתכוננים ומקוה להמשיך בערב. איקונים ירוקים לכל בעלי הרעיונות]
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 15:41 |
|
| |
| יהיאור כתב: | |
היכולת להתעצב ומה שגורם לנו זאת אחת היא בהבנתי. ואכ"מ לבאר.
לשיטת האבולוציה אותו דבר עצם המציאות המקרית היא סיבת העצבות הכי גדולה.
ולמערכת השלמה-שכולה מקרית לשיטתה- אין אפשרות להציל את עצמה מיד עצמה
|
|
למה אין כאן מקום לבאר ?
זה המקום וזה הזמן (ממילא אסור ללמוד).
שאלתי היא מה הרעיון שעומד מאחורי כוונת הבורא שדברים מסויימים (ולא משנה כרגע מהם) יחמיצו את ליבנו ויגרמו לנו התכנסות והתעצבות פנימית ? הלא אפשר היה שנעבור ליד המאורעות בלי להפגע מהם נפשית, לא כך ?
ואם זאת אבולוציה בכלל הדבר הוא פלא אנושי. איזה עניין יש למישהו להיתקע עם עצבונות שיעצרו אותו במירוץ החיים להפיץ את השפעתו על כל הסובב אותו ? בעל חיים כזה מפסיד לכאורה ולא מרוויח כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 16:03 |
|
| |
יהיאור כתב- "בהנחה [המוכרחת, כלשון הרמב"ם, שאנחנו עדיין מחזיקים בעוונות שהחריבו את הבית] שדברים יסודיים ביהדות שלנו מוטעים, שגויים, ואף חוטאים. אם כטענת מיימוני עודף המיסטיקה, אם כטענת שותפי בחסרונו של לימוד "פנימיות התורה" כהגדרתו. אם כטענת הויואל משה עודף הציונות, אם כטענת המזרחי חסרונו, אם כל אחד לפי מה שהוא מזהה כבעיה , או בעיות , העקריות בהתנהגות שלנו כעם.
האם נראית אפשרות סבירה, לפי מידות השיח הציבורי הקיים כרגע אצלנו, שאנחנו כעם נתעורר ונשתנה פעם?" ה' ברחמיו טמן את הרפואה בתוך המכה
הסאטמרים ישובו להיות מזרחי והמזרחי לסאטמר. מיימוני ישוב למיסטיקה ושותף סוד לרציונליזם הקיצוני. נמצא שכולם ישובו ובכ"ז הכל ישאר כשהיה. ובלצ"ג
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 17:07 |
|
| |
ממתין לראות מה ילד פה הלילה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 17:22 |
|
| |
מדוע לומדים בתשעה באב את ספר איוב? כל שנה אני שואל את עצמי. מה לספר הזה ולעניין היום?
|
|
|
|
|
