שחיטה שאינה ראויה (חולין פ"ה)

                                     שחיטה שאינה ראויה (חולין פ"ה) 

  מחלוקת בין ר"ש הסובר ששחיטה שאינה ראויה (שאינה מתרת לאכילה),לא הוי שחיטה, לבין ר"מ הסובר ששחיטה שאינה ראויה הוי שחיטה.

 הרמב"ם בפי"ב משחיטה ה"ו פסק כר"מ ששחיטה שאינה ראויה הוי שחיטה. מלבד בחיוב בכסוי הדם, שפוסק כר"מ, כדברי הגמ' בחולין פ"ה שרבי פוסק בכיסוי הדם כר"מ, מהפסוק "אשר יאכל" שלומד, שרק שחיטה המתירה לאכילה מחייבת בכסוי הדם.

  רמב"ם הלכות שחיטה פרק יב הלכה ו

שחיטה שאינה ראויה לאכילה שמה שחיטה,

  והקשה הגרע"א בחידושיו לקידושין, (ובחידושיו בסוף חולין מערכה שלימה) שמשמע מהגמ' כאן, ובקידושין נ"ח. שהשוחט טריפה בעזרה, תלוי במחלוקת ר"ש ורבנן אם אסור בהנאה, והגמ' תולה המחלוקת אם שחיטה שאינה ראויה הוי שחיטה או לא. לר"ש הסובר שלא הוי שחיטה, הרי הבהמה לא אסורה בהנאה, וניתן לקדש בה אשה. ואילו לרבנן הסוברים שהוי שחיטה, הבהמה אסורה בהנאה, ואינה מקודשת. והרמב"ם בפ"ב משחיטה ה"ב פסק כר"ש שהשוחט חולין טריפה בעזרה, מותר בהנאה. דהיינו שחיטה שאינה ראויה לא הוי שחיטה.

 רמב"ם הלכות שחיטה פרק ב הלכה ב

וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים, אבל השוחט חולין בעזרה אותו הבשר טהור ואסור בהנייה כבשר בחלב וכיוצא בו, וקוברים אותו ואפרו אסור אפילו שחט לרפואה או לאכילת עכו"ם או להאכיל לכלבים, אבל הנוחר בעזרה, והמעקר, ועכו"ם ששחט, והשוחט ונמצא טרפה, והשוחט בהמה חיה ועוף הטמאים בעזרה הרי אלו כולן מותרין בהנייה.

 רבי עקיבא איגר מסכת קידושין דף נח עמוד א

 בסוגיא דחולין שנשחטו בעזרה. הרמב"ם (פ"ב ה"ב משחיטה) כ' השוחט חולין בעזרה ונמצא טריפה מותר בהנאה, ותמה הכ"מ אמאי פסק רבינו כר' שמעון לגבי רבנן. (הג"ה בסוגיא זו עי' במה שהועתק לעיל נ"ו ב' באורך).

א) ולענ"ד יותר יש לתמוה דכפי הנראה בפשטות הסוגי' (חולין פה: וקידושין נח) דפלוגתייהו דר"ש ורבנן תליא בפלוגתא דפליגי ג"כ באו"ב וכיסוי דם אם שחיטה שאינה ראוי' שמה שחיטה או לא, וכיון דקיי"ל בכל מילי שמה שחיטה זולת בכיסוי מקרא דאשר יאכל, א"כ ממילא לענין חולין בעזרה מהראוי לפסוק כרבנן דשמה שחיטה ובנמצאת טריפה תהא אסורה בהנאה.

                              להמשך :  www.deotai.com