שתי המוחות הקוגניציה והאינטואיציה
סיכום עיקרי הראיון עם דניאל כהנמן
באשכול כתבות ומובאות הביא מיודעינו מר דייר לינק לכתבה של ראיון עם הפרופסור הקוגניטיבי דניאל כהנמן, על אודות החשיבה האינטואיטיבית והדרך לתכנת אותה ולפעול איתה.
לגודל החשיבות שבכתבה חשבתי לסכם אותה, ולהביא לפני החכמים את הסיכום תוך העלאת מספר שאלות חשובות שנראות לדעתי העולות מתוך התזה.
בתקווה שהפרופסור יוציא במהרה את ספרו באנגלית ובעיברית.
עיקרי הנושאים
1. פתיחה
2. שתי מערכות-הקוגניציה והאינטואיציה
3. מהו סודה של האינטואיציה
4. כיצד לתכנת אינטואיציה
5. שאלות לדיון
פתיחה
ראשית, כולנו מסכימים שאיננו מחליטים החלטות ומגיעים למסקנות אך ורק על ידי מערכת שיקולים מסודרת מובנית, שאנחנו רואים בה את מערך השיקולים, סיבות ותוצאות, צדדים סיכויים וסיכונים.
אם כן לפי מה אנחנו מחליטים באותם החלטות, שהם חלק לא קטן מהחלטותינו?
מהו אותו מקור מידע שמספר לנו דברים שהשכל שלנו אינו יכול להסביר ולומר?
לדבר הזה בני אדם קוראים תחושת בטן, אינטואיציה.
אבל מהו אותו דבר?
האם רק בני אדם הדיוטות סומכים על אותה תחושת בטן?
כמה מפתיע ואולי לא, מתברר שגדולי החכמים המדענים והמצליחנים פועלים מחליטים מחדשים לפי אותה אינטואיציה נעלמת.
שתי מערכות-הקוגניציה והאינטואיציה
מערכת 1-האינטואיציה
האינטואיציה היא המערכת הלא מודעת האוטומטית, זאת שהשימוש בה אינו דורש מאמץ ולרוב אינו בשליטה רצונית
היא זאת שיודעת להבחין מיד ולהחליט על הבעת פנים של אדם שמולנו אם הוא כועס או מרוצה, וכן הלאה.
המערכת הזו, מעבירה רבבות נתונים ברגע אחד, ועל פיהם היא מחליטה.
כיצד היא פועלת?
היא פועלת בדרך אסוציאטיבית, על ידי שהיא מקשרת כל פסיס מידע לכל הידע שחקוק בה ומקשרת אותו לדבר שהיא מבינה שהוא הכי נכון.
היא נחוצה מאוד לכל מקרי לחץ, כדי שנוכל להחליט מיד מה לפעול.
מערכת 2-הקוגנציה
הקוגניציה היא המערכת המודעת, החשיבה המודעת זאת שהשימוש בה דורש מאמץ והיא בשליטתי.
איתה ורק איתה, אנו נידע להחליט ולעשות תרגילי חשבון מסובכים, איתה ננתח נושא ונשקול בצורה לוגית טהורה, שיש בה מודעות לכל הצדדים ולסיבות ההחלטה, הדברים בדרך של סיבה ומסובב, המחשבות לינאריות פועלות בדרך קו ישר.
חשוב להדגיש, מערכת מספר 1 פועלת ומשפיעה כסדר על מערכת מספר 2.
כאשר מערכת מספר 2 מעלה שאלה, מערכת מספר 1 מעבדת נתונים בשבריר שניה, ושולחת שורה תחתונה למערכת מספר 2, ואז היא בתורה תחליט אם לקבל אותה או לא.
האמת, שההשפעה של מערכת מספר 1 עלינו ועל מערכת מספר 2 כל כך גדולה שאנחנו אפילו לא מודעים לה, וחושבים שמערכת מספר 2 היא זאת שאחראית לרוב החלטותינו, ולא היא.
חשוב להדגיש עוד דבר, באמת אין כאן שתי מערכות, כל מה שאנחנו אומרים שתי מערכות זה בדרך מטאפורית בלבד.
דבר נוסף חשוב להדגיש, המילה האחרונה שייכת למערכת מספר 2.
הכישרון המופלא של מערכת מספר 1, שהיא יודעת להסביר וליצור עבורנו סיפור משכנע מכל המציאות הכאוטית הנמצאת מסביבינו.
זאת היא מעלתה, אבל גם זאת היא חסרונה מכיוון שהיא משכתבת את המציאות ויוצרת אותה ולא רק מסבירה את הקיים.
מהו סודה של האינטואיציה
האינטואיציה במיטבה פועלת כמין קסם, שחקני על של שחמט מחליטים ברגע על החלטה במשחק מורכב, פוקרים מהמרים ומצליחים, [אני מוסיף גאוני גמרא מתרצים סוגיה סבוכה ברגע].
מה הסוד שלה?
נבואה?
רוח הקודש?
ובכן, הזיכרון הוא שחקן מרכזי בעניין.
כלומר, האינטואיציה פועלת על ידי שיש בה מאגר אין סופי של מידע שצברנו במשך חיינו הנשלף בצורה כוללת ברגע האמת.
אם כן, אין כאן זיכרון פסיבי הנשלף בלבד, אלא היכולת למצות את אותם אלפי מידע יקרים לכדי מהלך אחד אמיתי ונכון ברגע של ההחלטה.
מכיוון שכך, אין בכוח הגאון להסביר כיצד פעל ומדוע החליט, ולהיפך אם ברצונך להפסיד אותו, תתחיל לשגע אותו כיצד הוא עושה את זה, מה הוא בדיוק עושה.
כיצד לתכנת אינטואיציה
בכולנו מסתתרת מערכת זו הטכנולוגיה המהירה הזו האוטומטית ורבת העוצמה.
האם ביכולתנו לתכנת אותה?
האם אנו יכולים לקנות לעצמינו יכולת אינטואיטיבית בדברים שעד היום לא הרגשנו שיש לנו?
התשובה היא כן.
שלושה עיקרים יש בתכנות:
1. חוקיות
2. תרגול רב
3. פידבק מידי מהמומחה.
חוקיות
כדי שהאינטואיציה שלי תהיה נכונה חייב שיהיה לי היכרות אמיתית עם המערכת שבה אני בא לחוות דעה, כדי שיהיה לי סדר חוקי פנימי לנושא ההוא.
תרגול רב
צריך לתרגל הרבה פעמים עד מגיעים להצלחה מירבית.
פידבק מהמומחה
צריך שמומחה אמיתי בתחום ביקר את החלטותיך בנושא מספר רב של פעמים, על ידי זה חידד את היכולת שלך להחליט על סמך אותם נתונים פנימיים הנמצאים במאגר המידע שלך.
עד כאן סיכום של עיקרי הראיון לפי הבנתי את העניין.
שאלות לדיון
קודם כול אני חושב שיש פה מהפך וחידוש אדיר, אם אנחנו היינו רגילים שכמה שנהיה יורת לוגיים בצורה מובנית ככה נגיע יותר לאמת, בא הפרופסור ואומר שייתכן שאנחנו מפספסים מקור מידע אדיר לא פחות מהימן להגיע איתו להחלטות ולמסקנות.
ומכאן לשאלות:
1. האם נלמד מכאן שכדאי לנו כאשר אנחנו באים לנתח סוגיה לשחרר קצת מהלחץ והמחויבות שלנו ללוגיקה טהורה, ולתת לתחושות בטן שלנו לדבר בסוגיה.
2. איך נוכל להשתמש באותו עוצמה בלימוד סוגיות ובירור האמת, עם יכולת בקרה שאכן אנחנו מגיעים לחקר האמת.
3. מאן מפיס? כאשר אנחנו משתמשים בקוגניציה יש לנו יכולת לסדר טיעונים להוכיח לשכנע לשקול, אבל אם באים עם תחושות בטן? כל אחד והתחושות בטן שלו.
4. האם יש כאן מהפך בחינוך תלמידים? אני תמיד אומר לתלמידים שלי אל תגיד זה הפשטות זה דחוק תסביר תפרש תוכחי וכוו', וכאן יבוא התלמיד ויאמר ליזה תחושה בטן עמוקה, ואם אתה תדרוש ממני להוכיח אדרבה אתה תבטל ממני את הכוח האדיר הזה, כאותה שחקן שח או טניס שעל ידי השאלות האלו אנו גורמים לו לפספס.
רבותי, זה נראה לי עניין כבד מאוד שהחכמים כאן ראוי להם לענות בו.
קצת מזכיר לי את ספרו של מיודעינו מיכי אברהם שתי עגלות וכדור פורח, אך מאחר ולא זכיתי עדיין ללמוד את הספר, אני מקווה שאני אשיג אותו בזמן הקרוב אוכל להשוות ביניהם, אבל לפי מה שהבנתי קרובים הדברים, אלא שמיכי מגיע מהצד הפילוסופי והפרופסור מגיע מהצד הפסיכולוגי והחקר המוחי.
הכתבה הובאה על ידי דייר באשכול הקישורים לכתבות/מובאות ד דף מספר 1.
