| נשלח ב-1/11/2011 14:17 |
 |
| |
מגנא ומצלא – עד כמה?
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=33550&cat=6 בעקבות ירי הגראדים על העיר אשדוד יבוטלו הלימודים מחר (א') בכל מוסדות החינוך.
עם זאת, ראש ישיבה קטנה ספרדית נכנס הערב (מוצ"ש) לביתו של הגראי"ל שטיינמן ושאלו האם להתחיל את זמן החורף הגראי"ל הורה לו ואמר: "תתחילו כרגיל, זכות התורה תגן שלא יקרה שום דבר." הייתכן? הייתכן שהרב שטיינמן אמר זאת? הייתכן שהראש ישיבה לא הבין את שנאמר לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 19:10 |
|
| |
עובדה שלא קרה לישיבה כלום
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 20:03 |
|
| |
כוונת הרב שמדיני ההתרחקות ממקום סכנה לא צריך לברוח מהמקום ולסגור המוסד.
תורה מגנא ומצלא זה רק לשון אחר להגיד את זה. במקום שיש סכנה אמתית לא תשמע טיעונים כאלו [עכ"פ לא בהוראה ציבורית]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 21:38 |
|
| |
נישטאיך
צריך להכיר את מלוא הנסיבות שבהן נאמרו הדברים.
לא מסתבר שמדובר במקום סכנה ממש. ואפשר לדוגמא שיש בישיבה מקום לרוץ אליו בשעת ירי באופן מיידי.
(איני יודע מה יאמר הרב לגבי ההגעה לישיבה וחזרה הביתה).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 21:49 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=33550&cat=6 בעקבות ירי הגראדים על העיר אשדוד יבוטלו הלימודים מחר (א') בכל מוסדות החינוך.
עם זאת, ראש ישיבה קטנה ספרדית נכנס הערב (מוצ"ש) לביתו של הגראי"ל שטיינמן ושאלו האם להתחיל את זמן החורף הגראי"ל הורה לו ואמר: "תתחילו כרגיל, זכות התורה תגן שלא יקרה שום דבר." הייתכן? הייתכן שהרב שטיינמן אמר זאת? הייתכן שהראש ישיבה לא הבין את שנאמר לו? |
|
שאלה (אולי קצת מרושעת):
האם ראש ישיבה אשכנזית היה מקבל הוראה דומה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 21:55 |
|
| |
מספרים שההגנה בקשו דווקא מהרבנים להיכנע לירדנים בעיר העתיקה בירושלים,
ולרבנים היה שכל לא לעשות את זה,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 03:57 |
|
| |
מיימוני <לא מסתבר שמדובר במקום סכנה ממש. ואפשר לדוגמא שיש בישיבה מקום לרוץ אליו בשעת ירי באופן מיידי> וכוונתו היתה שהתורה תגן עליהם שהם לא יהיו ברחוב או בפיצריה בזמן נפילת הפצצות?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/11/2011 03:58:03
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 07:36 |
|
| |
נישטאיך
איני מכיר את המציאות שם כדי להעריך. בוודאי שיוצאים לרחוב לפעמים. אבל זה קורה גם בבית. וצריך מקום לנוס אליו כשיש אזעקה (ואם זה מספיק איני יודע).
אז כדאי לברר את המציאות.
האם הישיבה עצמה ממוגנת? או שיש בה מקום להיכנס בו בשעת אזעקה?
האם יש הגנה (מקום לנוס אליו) בשעה שהבחורים מגיעים או חוזרים הביתה?
האם יש הגנה אם הבחורים ירצו לצאת לקנות חטיף כלשהו?
על השאלה האחרונה אני מודה שלא חשבתי, וראש ישיבה והרב שהוא מתייעץ עמו אמורים לחשוב על כך! זו דרכה של תורה, לכסות גם את האפשרויות הנוספות!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 08:12 |
|
| |
עד כמה? , בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה . והראיה היא שהתורה מגנת על גדולי הדור שכבודם ומעמדם משתמר ואף מתחזק ככל שהם ממעטים בעסק התורה ועוברים ל״עסק״ ההנהגה...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 11:14 |
|
| |
נראה פשוט שהנזקים הנגרמים שם בערי הדרום אינם הופכים אותם לשכיח היזקא יותר משאר ערי ישראל.
מישהו בדק כמה אנשים נהרגו ונפצעו בכל המדינה בשבוע האחרון, וכמה מתוכם היו בגלל הסוגיה הזאת דווקא ?
אם האחוז הוא נמוך (ואינני יודע מהו, לזה צריך שכל של תורה) אין סיבה לפגוע בשגרת החיים בכלל ובשגרת הלימודים בפרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 13:33 |
|
| |
הסיכוי של כל יחיד להיפגע כשהוא בבית תיקני או במוסד תיקני הם שווים בערך. נ"ל שמבטלים את הלימודים כי לא רוצים ליצור צפיפות במקום אחד, וכך סיכוי שבפגיעה אחת יפגעו אנשי רבים. צ"ע האם הלכתית מתחשבים בשיקולים אלו, פי' האם יש הבדל בין לסכן אדם אחד לבין לסכן רבים, לענ"ד הסברא נותנת שכן. כמו כן צ"ע מה הגדרת מקום סכנה. זכור לי שרוב הפוסקים נוקטים שמקום שהסוחרים הולכים לשם לצורך עיסוקיהם, אין דינו מקום סכנה. זכור לי שיש תשובת נודע-ביהודה(לגבי ציד,כמדומה) שמרחיבה מאד על הנושא. (מקוה לעיין בקרוב בסוגיא זו) נ.ב. משהו יודע האם אותה ישיבה היא מבנה עם מקלט או קרוונים ? | thepresent כתב: | | עם זאת, ראש ישיבה קטנה ספרדית נכנס הערב (מוצ"ש) לביתו של הגראי"ל שטיינמן ושאלו האם להתחיל את זמן החורף הגראי"ל הורה לו ואמר: "תתחילו כרגיל, זכות התורה תגן שלא יקרה שום דבר." הייתכן שהרב שטיינמן אמר זאת?
שאלה (אולי קצת מרושעת): האם ראש ישיבה אשכנזית היה מקבל הוראה דומה? |
|
ח"ו! מהרב מאזוז(ושאר הרבנים שאינם כוזרים) ודאי לא היו אשכנזים מקבלים הוראה דומה, הרי כל התורה של האשכנזים זה פילפולים ובילבולים וחומרות, ואין היא 'מגנא ומצלא' כלל וכלל !
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 02/11/2011 13:46:43
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 13:45 |
|
| |
"ח"ו! מהרב מאזוז(ושאר הרבנים שאינם כוזרים) ודאי לא היו אשכנזים מקבלים הוראה דומה, הרי כל התורה של האשכנזים זה פילפולים ובילבולים וחומרות, ואין היא 'מגנא ומצלא' כלל וכלל ! "
חסידי גור כבר ראו בשואה מה יצא להם מהאמון שהם נתנו בדברי רבניהם.
בהתקפת הגראדים הנוכחית הם מיהרו לעבור לעיר בטוחה יותר ששם התורה מגנה ומצלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 13:55 |
|
| |
מיימוני כשלעצמי איני חושב שהדבר כפי שפורסם ע"י בח"ח היה או נברא, שאילתי היתה ברמה העקרונית, האם כאשר המוסדות המוסמכים קובעים שבעקבות ירי גראדים על העיר יבוטלו הלימודים בכל מוסדות החינוך, יש מקום ללכת לרב (גדול ככל שיהיה) לשאול אם יש לשמוע למוסדות אלו, או אם ישנה לרב הסמכות ההלכתית להביע דעה הנוגדת לדעתם, והאם פירושו של המאמר: "תורה בין בעידנא דעסק בה ובין בעידנא דלא עסק בה מגנא ומצלא" (סוטה כא א) הוא, שהתורה מגינה על האדם בכל התנאים, או שפירושו כמו ב"שלוחי מצוה אינן ניזוקין" (חולין קמב א), ששליח המצוה אינו מוגן בתנאי סכנה, וא"כ חוזרת השאלה: האם מי שאינו מוסמך לכך, יכול לקבוע אם לפנינו סכנה?
<אם האחוז הוא נמוך (ואינני יודע מהו, לזה צריך שכל של תורה) אין סיבה לפגוע בשגרת החיים בכלל ובשגרת הלימודים בפרט>מהי הגדרת "שכל של תורה", וכיצד ידיעת הגדרים של "חד בתרי", אחד בששים, או מיעוט המצוי, יחליטו מהי רמת הסכנה הבטחונית? גם הרשויות אינן מעונינות לפגוע בשגרת החיים בכלל ובשגרת הלימודים בפרט, ואם הם החליטו (מסיבה שהיא) שלא יהיו לימודים באותו היום כנראה שהיתה להם סיבה טובה להחלטתם. < צ"ע האם הלכתית מתחשבים בשיקולים אלו, פי' האם יש הבדל בין לסכן אדם אחד לבין לסכן רבים, לענ"ד הסברא נותנת שכן. כמו כן צ"ע מה הגדרת מקום סכנה. זכור לי שרוב הפוסקים נוקטים שמקום שהסוחרים הולכים לשם לצורך עיסוקיהם, אין דינו מקום סכנה. זכור לי שיש תשובת נודע-ביהודה(לגבי ציד,כמדומה) שמרחיבה מאד על הנושא> ראה את מאמרו של הרב שלמה כהן-דוראס: "שומר פתאים ה'", תחומין כרך כד מעמוד 445. ראשי פרקים א. מפני מה שומר פתאים ה'? 1. הולכים אחר הרוב 2. צורך קיום מצוות ודוחק ב. בסכנות סגוליות ג. צרכים שהם מדרך הטבע ד. רמת הסיכון ה. התייחסות האדם לסכנה 1. התעלמותם של הרבים 2. אדם שמכיר בסכנה 3. מי שאינו רוצה לסמוך ו. לכתחילה ובדיעבד ז. במקום סיכונם של אחרים ח. הוספת היתרים לאחר חתימת התלמוד ט. סיכום
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/11/2011 14:54:57
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 14:14 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | | ב"שלוחי מצוה אינן ניזוקין" (חולין קמב א), ששליח המצוה אינו מוגן בתנאי סכנה |
|
[
סתם מקבילה תרבותית.
בקלאסיקת הדאואיזם (הסינית) יש אמירה בסגנון "איש הדאו האמיתי, בלכתו - אריות לא יטרפוהו, שודדים לא יזיקוהו".
ונחלקו הפרשנים (ברצינות) האם הכוונה לכך שאדם שהגיע לתכלית המהות בלתי מנוצח במצבי סכנה, או שמא כלל לא מגיע אליהם.
]
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 02/11/2011 14:15:58
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 14:25 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | | ב"שלוחי מצוה אינן ניזוקין" (חולין קמב א), ששליח המצוה אינו מוגן בתנאי סכנה
[
סתם מקבילה תרבותית.
בקלאסיקת הדאואיזם (הסינית) יש אמירה בסגנון "איש הדאו האמיתי, בלכתו - אריות לא יטרפוהו, שודדים לא יזיקוהו".
ונחלקו הפרשנים (ברצינות) האם הכוונה לכך שאדם שהגיע לתכלית המהות בלתי מנוצח במצבי סכנה, או שמא כלל לא מגיע אליהם.
]
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 02/11/2011 14:15:58
|
|
יפה.
האם לא תתכן פרשנות שלישית?
שהנאמר הוא מטאפורה.
בעולם יש "אריות" שמנסים בכוחם העודף "לטרוף" את החלשים כביכול אבל הם לא יוכלו להם כי רוחם חזקה ואז לא ניתן כלל "לטרוף" אותם
ובעולם יש סתם "שודדים" שאינם אריות אלא סתם בני אדם שרע להם שמנסים לפגוע בכל צורה אבל כנ"ל בגלל הרוח של הנשדדים השודדים לא יצליחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2011 14:52 |
|
| |
| xibolaiyu כתב: | | [
סתם מקבילה תרבותית.
בקלאסיקת הדאואיזם (הסינית) יש אמירה בסגנון "איש הדאו האמיתי, בלכתו - אריות לא יטרפוהו, שודדים לא יזיקוהו".
ונחלקו הפרשנים (ברצינות) האם הכוונה לכך שאדם שהגיע לתכלית המהות בלתי מנוצח במצבי סכנה, או שמא כלל לא מגיע אליהם.
] |
|
על דרך "ההבדל בין חכם לפיקח הוא, שהפיקח יודע לצאת מצרות שחכם לא היה נכנס אליהן מתחילה"
|
|
|
|
|
