[הדברים נכתבו כתגובה לאשכול של יהיאור על משמעות החיים (שאגב, הוא ושותפיסוד כתבו דברים יפים מאוד) אלא שכיון שהדברים חרגו לבסוף מהנושא עצמו לכן אני פותח את זה כדבר חדש]
השאלה הראשונה היא מהי האמת על המציאות ? והתשובה לכך היא פשוטה -
האמת היא שאדם הוא לא הבורא של עצמו ולומר שהבורא ברא ופרח לעולם אחר אין לך אלילות גדולה מזו ולכן גם אין לך שקר מוכח מזה
ההרגל של הספקנות במדע שמוכיח את עצמו ככלי יעיל גרם לאנשים להרגיש שהידע הוא כלי ולא מציאות, ובדבר הזה יש חורבן למציאות האנושית של רוב בני האדם אמנם אנשים שהתרבות שלהם הוא המדע יכולים עדיין להישאר אנושיים גם אם העיסוק שלהם בו הוא מבחירה אלא שכיון שרוב האנשים הם לא אנשי מדע בשבילם המידענות היא דבר מלאכותי ויש בה קלקול אמיתי לחיים עצמם
"דת היא תרבות של אמונה. מדע הוא תרבות של ספק."
ברגע שהמדע הפך לתרבות הדת הפכה לתרבות גם היא וככזאת היא כבר לא דת וזו היא המטרה של הציטוט לבטל את משמעות היראה
ההרגל של המדע להסתפק בכל הוא דבר אמיתי כיון שרק על ידי ביטול דוגמטיות ישנה יש יכולת לתת למציאות להתבטא ולברר את מה שיש באמת ומתוך שההשקפה הזאת מכילה אמת היא יכולה להוות בסיס לתרבות של אנשי מדע שעוסקים בה ולא רק כאמצעי בשביל מטרה מוגדרת מראש לברר מה יש ומה אין "פיזיקה זה כמו סקס. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה."
כיון שהמדע הפך לתרבות שמכילה אמת היא הפסיקה לסגוד לו ולראות בה משהו שהוא עדיף וחזק יותר מתרבות לחוד
וכיון שהחכמים הורידו את המקום של המדע למקום שיש בו בחירה הוא עצמו הפך ללא רלוונטי כיון שנעשו פנים רבות לאמת במקום שהיא תהיה מציאות ומחייבת
אלא שלא די ביראה ובאמת בשביל לקיים את התורה ולהפך היא מנוגדת לו כשהיא לעצמה וכמו שאמר רבא שעל ידי ש"כפה עליהם הר כגיגית" שהוא הכפייה על המציאות של "אין עוד" מלבד הבורא בכך יש "מודעה רבה לאורייתא" כיון שהאדם הוא לא הידע שבו וכן יש בו בחירה וכן יש בו רצון שהוא המניע הראשוני של החיים שעוד קודם ליכולת שלו לדעת ולכן הכפייה אמנם היה בה כדי בירור של שקרים אליליים אבל לא היה בה קבלת עול מלכות שמים בצורה שלמה [והמציאות של העגל מיד לאחריו מוכיחה את זה] ולכן היה צורך בעידן שלאחר האלילות בזמן של אנשי כנסת הגדולה ורק אז "הדר קיבלוהו מאהבה"
המטרה של התורה היא האיזון כיון שרק בכך האדם מבטא באמת את המציאות שהוא מכיל כמות שהיא ולכן היראה המוגזמת היא לא נכונה אלא כפי שהמציאות עצמה מכתיבה בדיוק כמו שהאהבה המוגזמת היא שקר כיון שהיא קלות ראש וניתוק מהמציאות של החיים
וכאן היא הנבחרות של ישראל "אתם קרויים אדם" ולא אחרים
יתכן שואל שוב ושוב למה שלא נתאים את ההלכות למציאות המוכרת לנו היום
והתשובה היא שבודאי שיש חובה להתאים את התורה למציאות אלא שלא להתאים אלא לתת למציאות להתבטא על ידי התורה ולא לתת למציאות חלקית שהיא לא אמיתית להתבטא יותר מדאי ולקלקל את העולם
ובדיוק בשביל אנשים כאלה ש"מקצצים בנטיעות" כאלה שלא מחוברים למציאות מהראש [אלא מהזנב..] בדיוק בשבילם יש הכרח לשמור על הידוע לנו בשביל להמשיך ולא להתנתק מדרך ה' שחצוב לנו במציאות מימות אבינו אברהם והפחד והחשש הגדול מניתוק מהמציאות מהיראה ומהאהבה הוא מה שמחייב אותנו בשמרנות ולשמור על ה"דרך" ל"עץ החיים" שרק ישראל הם אלו שזכו בו מעולם