אנחנו מתפללים כל בוקר ומבקשים בתפילה שהקב"ה יזכנו "ללמוד וללמד". והנה, רבים הם בחורי ישראל השוקדים באוהלה של תורה מגיל צעיר, ומעמיקים חקר באוצרות תורת ישראל ובהיסטוריה היהודית... והנה, גדלו אותם הנערים, והקימו בית כדת משה וישראל. אך לשבת בכולל הם אינם יכולים (מפאת בעיות פרנסה), או אינם רוצים (כי רוצים הם להגשים את תפילתם היומית מינקותם - "ללמד").
וב"ה שנתן לעמו ישראל, ילדים רבים הלומדים מקצועות שאותם בחורי הישיבות מלפנים ראויים בהחלט ללמד:
מקרא/תנ"ך
מחשבת/מורשת ישראל
תלמוד (5 יחידות?)
היסטוריה יהודית
אך דא עקא – 10 שנות לימוד של המקצועות דלעיל, לא מקנים לבחור הישיבה כלום, כי איך ילמד ואין לו תואר? עצם העובדה המציאותית שהוא אכן מוכשר ללמד, ויש לו את ההיסטוריה הלימודית שמוכיחה זאת – לא משנה כלום.
לפי החוק כיום – ר' חיים קנייבסקי לא יכול ללמד במגמת תנ"ך בתיכון ממלכתי-דתי, כי אין לו תואר...
האם לא ניתן לעשות משהו לשנות מציאות מעוותת זאת?
נשלח ב-7/12/2011 16:16
מדוע את חושב שהם ראוים ללמד את המקצועות שפרטת? אפילו נניח שהם יודעים תלמוד, עדיין לא אומר שהוא מסוגל ללמד.
נשלח ב-7/12/2011 16:17
כמובן שעסקינן במי שרוצה ומסוגל...
נשלח ב-7/12/2011 16:19
לי יש בעיה עקרונית עם מה שנראה לי שאתה מציע, שכן אינני רואה איך הר' קנייבסקי היה מסכים שפרופ' דת"ל או חילוני לתלמוד היה מלמד את בניו, גם אם היה מוסכם שהוא דבק במתווה מאד צר ושיש לו ההכשרה המתאימה לכך. בפועל יש "מעמדות" לפיהם חרדים יכולים ללמד דת"לים, ודת"לים יכולים ללמד חילונים, אך לא בכוון ההפוך. אינני מבין מדוע נראה לך שאחרים אמורים להסכים שזה בסדר.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 07/12/2011 16:25:10
נשלח ב-7/12/2011 16:20
שיבולת המעמדיות הזאת מקובלת על העליונים והתחתונים כאחד.
נשלח ב-7/12/2011 16:24
בעלבעמיו כתב:
שיבולתהמעמדיות הזאת מקובלת על העליונים והתחתונים כאחד.
קשה לי לספור כמה פעמים ראיתי ביקורת ע"כ ב"הארץ" ישירות או בעקיפין. מגיגול של חמש שניות (איפה ספרן, איפה?)
אם אתה באמת רוצה לתלות את העניין בנקודה עובדתית זו, אוכל לחפש עוד מאוחר יותר.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 07/12/2011 16:25:43
נשלח ב-7/12/2011 16:26
שיבולת אני בעיקר התיחסתי לחרדים וד"לים.
נשלח ב-7/12/2011 16:32
השאלה שאני מעלה כאן היא שאלה מציאותית: נניח שאני מנהל תיכון ממ"ד, למה שאני לא יוכל להעסיק אברך (ללא תואר כמובן), ללמד בגרות בתנ"ך 5 יחידות? הרי הוא מוכשר לכך, שהרי יש לו השכלה תורנית קלאסית...
נשלח ב-7/12/2011 16:33
מנין לך שהוא יודע תנ"ך? ככלל, למערכת אין ברירה אלא להסתמך על תארים שהיא מכירה בהם, כגון תואר אקדמי בחינוך.
נשלח ב-7/12/2011 16:41
אז כתבתי: יש לו השכלה תורנית קלאסית מוכחת, ומנהל התיכון/חטיבה מכיר בו כמוכשר ללמד... [אגב, אני הכרתי/מכיר מורים עם תארים שלא יודעים ללמד בגרוש, אז מה בדיוק הטענה שלך?]
נשלח ב-7/12/2011 16:47
הייתי נותן הרבה לפגוש אברך חרדי יודע תנ"ך.
נשלח ב-7/12/2011 16:51
פוגי האם השכלה תורנית קלאסית כוללת תנ"ך ומחשבת ישראל? ולגבי טיעונך השני, הפורמליות היא יתרון וחסרון של מערכת.
נשלח ב-7/12/2011 16:53
פוגמישו כתב:
השאלה שאני מעלה כאן היא שאלה מציאותית: נניח שאני מנהל תיכון ממ"ד, למה שאני לא יוכל להעסיק אברך (ללא תואר כמובן), ללמד בגרות בתנ"ך 5 יחידות? הרי הוא מוכשר לכך, שהרי יש לו השכלה תורנית קלאסית...
נראה לי שאני חולק הן על בעלבעמיו והן עליך בנקודה זו. לדעתי גם בחינוך הדת"ל יש המון ביקורת על כך שכוון ההוראה הוא חד-צדדי, והשאלה נתפסת לא רק כשאלה פרקטית (מה שקראת מציאותית למיטב הבנתי), אלא כשאלה חינוכית שהיא אחד מהגורמים להתחרד"לות. מה שכן, אין לי כרגע זמן למצוא מקורות אינטרנטיים בנושא. השאלה היא האם המחלוקת עובדתית (ואז יש טעם) או עקרונית (ואז אין טעם - גם אם תסכימו שזה המצב, טענתכם שזה לא חייב להיות כך).
נשלח ב-7/12/2011 17:06
ירוחםשמ כתב:
הייתי נותן הרבה לפגוש אברך חרדי יודע תנ"ך.
ואני עדיין לא זכיתי להכיר מורה לתנ"ך חילוני/ת שיודע/ת תנ"ך...
נשלח ב-7/12/2011 17:31
פוגי לא ראינו אינה ראיה.
נשלח ב-7/12/2011 17:32
ומה לגבי סתם מישהו שיש לו את היכולת והוא לא אברך, ולא חרדי, ואולי גם לא דתי? לדוגמא, סתם בחור חילוני שמתעניין בתלמוד או בתנ"ך, ולומד זאת כבר שנים ואין לו השכלה/תעודה פורמלית. האם אתה בעד לתת לו ללמד? מערכות גדולות מתנהלות לפי כללים פורמליים, ולכן הן דורשות תעודות. מערכות קטנות יכולות אולי להתנהל אחרת. למה שופטים נבחרים רק מתוך אלו שיש להם רישיון עריכת דין ולא מבין אלו שיודעים משפטים?
