| נשלח ב-21/12/2011 05:06 |
 |
| |
פרסום הנס ונרות חנוכה
"תנו רבנן: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה. מאי דרוש? אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: מה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן? - אי הכי הלל נמי נימא! - לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ... רב נחמן אמר: קרייתא זו הלילא, רבא אמר... אכתי עבדי אחשורוש אנן". (מגילה דף יד עמוד א). הרמב"ם הביא רק את טעמו של רב נחמן: "... לא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל". (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ו). וידועים דברי המאירי (בית הבחירה, מגילה שם): "דבר ידוע הוא שאין אומרי' הלל בפורים, אבל טעם מניעתו נחלקו עליו בגמ', והוא שאחד מהם אמר שקריאתה זו היא הלולא, ונראה לי לטעם זה שאם היה במקום שאין לו מגלה שקורא את ההלל, שהרי לא נמנעה קריאתו אלא מפני שקריאת המגלה במקומו...". ומכאן לחנוכה. הרמב"ם כתב בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ג: "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס...". ובפרק ד הלכה יב: "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק". שאלתי היא: האם ייתכן שהדלקת הנר אינה אלא אמצעי להשגת המטרה, שהיא פירסום הנס, ולכן מי ש"נתקע" במצב שבו אינו יכול להדליק נר בעצמו, וגם אינו יכול להודיע לאחרים שידליקו עבורו, חייב לפרסם את הנס בכל צורה שהיא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 11:19 |
|
| |
הדלקת הנרות אולי מטרתם לפרסומי ניסא, אבל בפועל בגלל ההלכה המטרה לא תמיד במרכז.
למשל הדלקת נר חנוכה למעלה מ20 אמה אסורה,(פעם מגורי האנשים היו בסמטאות צרות, והעין לא יכלה לראות ברחוב למעלה מ20 אמה.)
הדלקת נרות- למעלה ממאה אמה- למשל- בבנין עזריאלי וכד' יהיה מאד אטרקטיבי לענין הפרסום- אבל זו לא הדלקה הלכתית.
מכוניות חב"ד המסובבות בחוצות קריה עם חנוכיה גדולה- אינה עומדת בתקן הלכתי- אבל פרסומי ניסא גדול הוא עושה, יותר מזו ההלכתית המהודרת.
שחתי את התפעלותי מהמבצע של חב"ד באוזני אח מהרבנים = אמר הם חוטאים ומחטיאים- אדם הרואה את החנוכיה חושב שיצאה ידי מצווה הדלקת נרות,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 11:36 |
|
| |
לכאורה לא. הרי בחנוכה כבר אומרים הלל, ולמה להוסיף עוד משהו כתחליף לנרות אם כבר מפרסמים הנס ע"י ההלל?
ויש להביא סרך ראיה מהא דבשעת הסכנה כו' הסכימו שיניח על שולחנו ודיו ולא כללו את האפשרות שבשעת הסכנה יעשה משהו אחר. ואינו ראיה כ"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 11:42 |
|
| |
יהי אור
ההלל הוא על הנצחון במלחמה כנגד האויב היווני.
הנרות הן כנגד נס פך השמן,
אלו שני דברים שונים. ואין כל קשר ביניהם.
פעם הדליקו בחוץ כי מי שצריך היה לפרסומי ניסא היה בחוץ. היום מי שצריך פרסומי ניסא - יושב בבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2011 01:35 |
|
| |
יהי אור <לכאורה לא. הרי בחנוכה כבר אומרים הלל, ולמה להוסיף עוד משהו כתחליף לנרות אם כבר מפרסמים הנס ע"י ההלל<? מפני שעל נס אומרים הלל, אך הלל אינו נאמר רק על נס. גם אני חשבתי על סרך הראיה שלך מהא דבשעת הסכנה כו', אך דחיתי אותה מפני שהדלקת נרות היתה ביטוי לשמחה, ראה תלמוד ירושלמי תענית פרק ד ה"ה: "תני רבי יוסי אומר חמשים ושתים שנה עשת ביתר לאחר חרבן בית המקדש ולמה חרבה על שהדליקה נירות לאחר חורבן בית המקדש ולמה הדליקה נירות... ". וייתכן שהדלקת הנרות היתה כדי לחגוג את מרד החשמונאים ונצחונם, ומטרת הנחתם על השולחן בשעת הסכנה היתה להסתיר שהם הודלקו לשם כך. ראה כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1204905&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 12:45 |
|
| |
לחידוד ולחיוך בעיקר למתפללי הברה אשכנזית. ובמיוחד בשביל צענע-
איפה בתפילת יום הכיפורים מוזכר חנוכה?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 25/12/2011 12:51:33
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 15:35 |
|
| |
נישטאיך
לגבי ההלל אכן צדקת שהלל אינו שווה לפירסום הנס, שהרי ביום טוב אומרים הלל אפילו לא היתה בו נס, ואם כן אין ההלל בהכרח מפרסם הנס, אמנם מבואר בגמרא שיש שני סיבות לומר הלל. א' מועד שאסור במלאכה. ב' נס. ובחנוכה הוא מסיבה השניה, אם כו ההלל כן קשור לנס אלא שאתה טוען שהוא לא מפרסם את הנס כיון שיש מקרה של הלל בלי נס, יש לעיין. הרי בפועל ההלל נאמר משום הנס. מה שתוכל לטעון שההלל הוא הודאה על הנס ולא פרסום הנס, אבל לענ"ד לכאורה פרסומי ניסא כמעט שווה להודאה, שאין עניינו רק סתפ לעשות פרסומת אלא הפרסומי הוא גופא צורה של הודאה, וכמו שד' כוסות נקרא פרסומי ניסא, ולפ"ז אין סיבה לעשות פעולה של הודאה לחוד ופעולה של פרסום לחוד. בכל אופן הראיה מהמאירי לגבי הלל בפורים אין לך, כי שם היו צריכים בעצם לומר הלל משום הנס ורק כיוון שקרייתה זו הילולה אין אומרים, וממילא טוען המאירי שבמקרה שאין מגילה יאמר הלל. אבל כאן אין לך סיבה מעיקרא לעשות את הפעולה [כמו מה?] שאתה מציע תחת פרסום הנס. אילו היתה איזה פעולה שהיו צריכים לעשות כאן בעצם רק שנדחה מחמת שיש הנרות היה הנידון דומה למאירי. [וגם שם יש חולקים על הדין הזה ומפרשים בגמרא שבעצם לא שייך הלל בפורים אלא קריאת המגלה ואינו רק כמו נדחה] אמנם סתם לפרסם ניסי ה' ולהודות לו עליהם הוא בוודאי דבר טוב ורצוי בכל צורה שעושים אותו. ומקיימים מצווה של הודאה וסיפור שבח ה'. אלא שאין זה נכלל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 23:46 |
|
| |
ואלו דברי הרמבם סוף הלכות חנוכה,מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד וצריך להזהר בזה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל ובהודיה לו על הנסים שעשה לנו,אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק,
הרבה רצו להביא ראיה מזה הרמבם דעצם ההדלקה הוא ההודאה,
ואינו מוכרח ,כי המכוון ברמבם יכול להיות דההדלקה מביאה את הרואים לשבח ולהודות.
יש גם ריאז שכתב שקבעו הודאה בהדלקת נרות והזכרה בתפילה ,וגם משם אינו ראיה כי המכוון יכול להיות ברכת שעשה נסים שקבעו בהדלקת נרות דהוי גם ברכת השבח וגם ברכת הודאה כדעת הרמבם,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 08:05 |
|
| |
<הרי בפועל ההלל נאמר משום הנס ... אבל לענ"ד לכאורה פרסומי ניסא כמעט שווה להודאה, שאין עניינו רק סתם לעשות פרסומת אלא הפרסומי הוא גופא צורה של הודאה, וכמו שד' כוסות נקרא פרסומי ניסא, ולפ"ז אין סיבה לעשות פעולה של הודאה לחוד ופעולה של פרסום לחוד> משום מה נראה לי שה"פרסומי ניסא" של חנוכה, אינו חלק של ההודאה אלא הוא ענין בפני עצמו, שהרי "מדליקין ומברכין בבית הכנסת משום פרסומי ניסא, אף שאין אדם יוצא בנרות של בהכנ"ס, (הלכות חנוכה סימן תרעא ז), והרי אין ספק שאמרו בו הלל, ואוסיף, שבהדלקת נרות במקום ציבורי שלא בבית הכנסת, השאלה אינה אלא אם יש לברך עליהן, ולא אם ישנו "ענין" להדליק שם. (ראה שו"ת בית מרדכי (פוגלמן) חלק א סימן מא), וד"ל. את דברי המאירי לא הבאתי לראיה אלא רק לשיפורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 12:34 |
|
| |
שאלתי שאלה בבדיחות אף אחד לא ענה כנראה שיש פה רק אנשים רצינים. אז בבקשה שאלה רצינית
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
מה פרושה של המילה נחמות? ומה היא שייכת לכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:10 |
|
| |
לירוחם
אכן המילה נחמות (וגם המילה מלחמות)אינה מופיעה בסידור על פי נוסח האר"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:23 |
|
| |
צענע
כוונתו של האר"י ידועה ומובנת לשיטתו.- אני שואל על כל אלו שאומרים כן את הנחמות- מה הם חושבים שהם אומרים? או שהם לא חושבים את מה שהם אומרים?
בעבר פתחתי אשכול על פרוש המילים בסידור שאנשים אומרים ולא יודעים מה הם אומרים, אבל נחכה עם התשובה לפרוש הנחמותץ אולי יש כאן מישהו שיודע.
בעניין איפה כתוב בתפילת יום הכיפורים חנוכה-בהברה אשכנזית- מי בחניקה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:38 |
|
| |
לירוחם
אפשר לתרץ כל דבר.
הרי קיים הרעיון שהקב"ה מנחם.
אמנם הנוסח של עושה נחמות הוא תמוה אבל בדוחק ניתן לומר שה' עושה נחמות כפי שהוא עושה נפלאות.
ועל מה נזקקו אז לנחמה?
מכיוון שבכל מלחמה נופלים חללים והנשארים זקוקים לנחמה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/12/2011 13:38:25
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:40 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
צענע
כוונתו של האר"י ידועה ומובנת לשיטתו. |
|
במחילה אבל אתה יכול להסביר אני דווקא לא הבנתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:43 |
|
| |
צענע
אני לא מחפש תרוצים, ואיני מדבר על תרוצים, אני מדבר על הבנת המילה נכונה -בצורתה הנכונה.
אם כנסיונך שה' מנחם אותנו כי במלחמה נופלים חללים, את לא חושבת שאז היתה צריכה לבא המילה נחמה לאחר המלחמות? הרי מחברי התפילה היו אנשים הגיונים ולא סתם גיבבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 13:50 |
|
| |
הרי הקב"ה מקדים רפואה למכה.
|
|
|
|
|
