| נשלח ב-15/1/2012 02:59 |
 |
| |
הצעה גאונית בפשטותה לפתרון בעיית הפירוד
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8359&CategoryID=1597 פשוט לשבת ולדבר אי-אפשר להבין את השאננות של ראשי הציבור לנוכח ההידרדרות החמורה. מדוע אינם מתעשתים ואינם משקיעים את כל כוחם ומרצם במאמץ להביא שלום בתוכנו פנימה?! מדוע רוב העם מניח לקיצונים לטלטל את כולנו מוויכוח לסערה ומעימות להתנגשות? איפה שוחרי השלום ואוהבי האדם, שמוכנים לנסוע לעזה ולקהיר, אבל נרתעים מקפיצה קטנה לירושלים ולבני-ברק?! שוחרי השלום, המבקשים להבטיח לילדיהם חיי שלווה ושקט, שוכחים שהאסונות הגדולים ביותר פקדו אותנו דווקא בגלל התפוררות פנימית. לולא שנאת-החינם ופירוד הלבבות בימי הבית השני, היינו עומדים אפילו מול האימפריה הרומאית. החורבן בא משום שאנחנו במו-ידינו פוררנו את עצמנו והחלשנו את כוחנו. חייבת לקום תנועת שלום גדולה, שבה יהיו שותפים כל שוחרי השלום האמיתיים, כדי לעשות קודם-כול שלום בבית. זאת יהיה אפשר להשיג גם בלי לחץ של הקוורטט, בלי להרוס מאחזים ובלי להקפיא שום בנייה. צריך רק לשבת ולדבר.
הזמרים אברהם פריד ורמי קליינשטיין מוכיחים שאפשר להתאחד (צילום: מנדי הכטמן) אם הייתם נציגי החרדים בתנועת השלום הגדולה, מה היו הצעותיכם כדי להביא לאחדות בעם, והאם אחת מהן היתה שכל זמר חרדי יתאחד עם זמר חילוני?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 08:44 |
|
| |
נישטאיך
לא הבנתי כלל.
א. מהי ההצעה?
ב. למי היא מיועדת?
ג. אם ההצעה היא "לדבר", מי מסוגל לדבר ועל מה?
ד. הבעיה היא גם שאין מי שמוכן או מסוגל להקשיב, כנראה.
והנה עוד אחת:
ה. האם תיתכן אחדות בין מי שמאמין שרק התורה, ודווקא לפי הפרשנות שגדל עליה, היא מחייבת כל יהודי ויהודי, עד שמותר וחובה להרביץ למי שלא סבור כמוני - לבין כל מי שאינו בכלל זה?
צריך למצוא סובלנות, וצריך לפתח הגדרה לסובלנות שאפשר לחיות איתה ולקדם אותה. וצריך לעגן זאת גם בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 10:14 |
|
| |
מיימוני
שבוע טוב
גם אני לא הבנתי, ואיני חושב שהכותב בעצמו הבין את שכתב. כיצד אפשר לדבר כשאין מי שידבר או למי לדבר, הצעתו היא בדיחה עצובה, ובפרט כשהיא יוצאת מעטו של מי שטען פעם אחרי פעם שאין להתדבר עם הפלישתינים, מפני שאין פניהם לשלום, אך באותה עת הוא מציע להתדבר עם החילונים כאשר אין ספק שהחרדים אינם רוצים או יכולים לוותר על קוצו של יוד. אף שאין לי ספק שמי שהציע את ההצעה הגאונית עוקב אחרי הפורום, שלחתי לו קישור לאשכול ובקשה שהוא יגיב על הנאמר בו, אף שהסיכויים שהוא יעשה זאת הם זעומים ביותר.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/01/2012 10:05:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 11:58 |
|
| |
דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. הכותב הנכבד חבדניק. קהילה נפלאה ומקרב לבבות לדת ישראל.
אבל דא עקא- עד הבית הפרטי פנימה. לתוך המשפחה ולתוך הבית הפרטי הם האחרונים שיכניסו חילונים או אפילו דלי"ם או אפילו חסידויות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 17:11 |
|
| |
נישטאיך
עדיין לא הבנתי, אבל מבין יותר מקודם.
אולי כוונתו היא לא לציבור שלנו, אלא לחילונים. אלו שנגדנו. שעליהם להקשיב לנו. זה חד סטרי...
***
ירוחם
אתה מוציא לעז על עדה קדושה!
כלומר, זה לא רק הם...
מי מאיתנו היה מחתן ילד עם חילוני?
אפשר להיות חבר של אדם בלי לשפוט אותו ולחלק לו ציונים על היותו גוי או, להבדיל, לא שומר מצוות.
אבל זה עדיין יוצר בעיות שונות, הלכתיות, חינוכיות. וגם אם אני חש שאסור לי להתנשא על אחרים שלא זכו להכיר את השם, עדיין יש בינינו מחיצות שלא קל לעבור ולא סביר שארצה לנפץ.
אולי אחזור על הדברים כדי לא ליצור רושם שגוי.
מצד אחד, אנו לומדים, מן התורה, את חובת הענווה. כשם שחברי אינו מתגדר במה שהוא, גם אני כן. אני מצטט את התלמוד. אסור לתלמיד חכם להתנשא או לחוש נעלה בגלל שזכה להתקרב לתורה, לעסוק בתורה.
אבל עדיין יש חיובים ועדיין יש השפעות חינוכיות.
אני מאד שמח להכיר כל אדם חושב ופתוח כי הוא לי לחבר אינטלקטואלי. אבל זה לא אומר שאוכל להזמין אותו לחמין, או שאני רוצה שילדי ישחקו עם ילדיו וישמעו על טלויזיה, קולנוע, ויש לי התלבטות אפילו לגבי הארי פוטר.
אז מה לי להלין על כותב המאמר שצוטט בראש האשכול? יש מניעות חינוכיות בלי קשר לחבד.
אבל ראוי לנו מאד לזכור שאין לנו לכפות את עצמנו ואת דרכנו ואיש אינו חייב לנו כלום, ואיש אינו סבור שהוא חייב לנו כלום (כחרדים. אם כבר להפך) במדינה זו, גם אם התחנכנו להאמין שהתורה שלנו מקיימת את העולם (ומבחינה מסויימת גם אני סבור שזה נכון).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 19:48 |
|
| |
הרב מימוני
באחד מסיפורי החסידות מסופר- אחד אמר לחברו אני אוהב אותך- השיב לו החבר- איך אתה יכול לאהוב אותי כשאין לך מושג מה כואב לי.
איני מוציא לע"ז העובדה שאפילו אתה מציין סייגים לאינטגרציה עם השונים באמונתך ממך. בהבדל אחד- אתה לא מכריז בראשי חוצות על האהבה והקירבה שאתה חש לכל עם ישראל החילונים החסידים הדלים וכו' אצה דוגל אולי במה שאומרים בזמירת של שבת- איש על מחנהו ואיש על דגלו.
לפני כמה עשורים - הסטייפלר דחק באגודה מאותה סיבה שציינת- להרחיק את פא'י מהקהל,
אחד הנואמים אמר שם.- יעקב אבינו נענש עם דינה- לפי רש"י- שהחביא אותה בארון, שעשיו לא יקח אותה לו לאשה.
הייתכן יעקב אבינו היה צריך לאפשר כי עשיו הרשע יקח את דינה? הרב מימוני זה הגיוני זה נראה לך?
אלא המשיך אותו אדם-לפעמים בשביל להציל אח -צריכים להקריב בת. היא אולי היתה מחזירה אותו בתשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 20:54 |
|
| |
ירוחם, אני מניח שתסכים איתי שהקושיא הרבה יותר טובה מהתירוץ (הטיפשי). זה טוב למעינה של תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 21:10 |
|
| |
הרב מיכי,
אין סיבה לזלזל במעינה של תורה. כדאי לדעת את הרקע לכתיבתו. את מעלת מחברו הי"ד ואת מידת השפעתו לטובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 22:19 |
|
| |
ספרן, כל אלו לא ידעתי. אבל הספר הזה הוא באמת דרשנות מהסוג היותר גרוע, ווורטים כגון אלו מתאימים לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 22:31 |
|
| |
ירוחם,
אבל הוא לא כתב שצריך להתחתן זה עם זה או ליצור קהילות מעורבות, הוא דיבר על שלב הרבה יותר פשוט לשבת ,לדבר ולהכיר זה את זה.
לפחות לדעת עם מי אתה מתווכח ועל מה , במקום המצב הנוכחי בו חלקים גדולים מהשנאה והניכור נבנים על בסיס בורות דעות קדומות, ו/או פרשנות לא מדויקת (ובודאי שלא כזו שנוצרת תוך שימוש בעין טובה..) של העמדה הנגדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2012 23:20 |
|
| |
הרב מיכי
אם היית שומע את נימוקי הסטייפלר וגיבובי הצעקות שהוא הוציא בשצף קצף, בשנאה התהומית שלו לאנשי פא"י לא היית מזלזל במעינה של תורה ולא היית מזלזל באמירתו של אותו אדם. כשמדברים בפראזות עונים בפראזות ולא -במידה טובה-.
היית צריך לראות את פניו של הסטייפלר כשכעס על האמירה הזו.
איש ציפור
מי לא כתב? איני מבין על מי אתה מדבר? ואם אני מבין נכון בכל זאת- בתורה כתוב- בני איש אחד נחנו. וחז"ל אומרים לא תגודדו- אל תעשו אגודות אגודות.
בתפילה אומרים בדרגה עולה- בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל. אלו הדרגות בקדושה בסדר עולה שאתה מכיר. הדרגה הגבוהה יותר שאני מכיר- זה- ובמקהלות רבבות עמך ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 02:23 |
|
| |
לא הבנתי את התירוץ לשאלה בקשר לדינה.
זה סוג מקובל של תירוצים, שבאמת לא מתרצים כלל, אלא אומרים, אז רואים מכאן שככה צריך להיות.
זה שרואים שככה צריך להיות, זה עדיין לא מסביר למה ככה צריך להיות.
אם כי עין בגמ' חגיגה יט ב כה"ג, "רישא רבנן וסיפא ר' מאיר, אין רישא רבנן וסיפא ר"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 06:27 |
|
| |
מיימוני
להקשיב אינו לדבר. כל מי שיחשוב לרגע מי הם החילונים שנגדנו, (ולא החילונים שאינם כמונו), יבין שדבריו: "... זאת יהיה אפשר להשיג גם בלי לחץ של הקוורטט, בלי להרוס מאחזים ובלי להקפיא שום בנייה צריך רק לשבת ולדבר", אינם אלא שטות ורעות רוח, איזה חילוני שפוי "שנגדינו" יסכים לשבת ולדבר, כלשונו הקדושה, כאשר הוא יודע שאין שום סיכוי לוויתור כל שהוא מהצד החרדי. הידוע לך מהם הדברים שגורמים לחילונים להיות כנגדינו, ואם קיימת בהם אפשרות כל שהיא לוויתורים מצד החרדים?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/01/2012 06:28:49
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/01/2012 06:29:26
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 08:30 |
|
| |
אולי ניתן ללמוד מהדתיים לאומיים שיושבים באופן יחסי הרבה לדבר, וגם מוכנים לוותר ולהתפשר, עד כמה הם מצליחים לשפר את התדמית שלהם ולעשות 'שלום'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 09:14 |
|
| |
ירוחם
אולי תפרט מה היה.
איש ציפור
אכן איני יודע מה אומרים שם, בצד השני של הגדר.
אני יודע בערך. דרך הדים.
אמנם, האם יש מישהו שמוסמך להציג עמדה? האם יש עמדה אחת ואחידה בצד השני? מלבד אולי: חיה ותן לחיות, שזו עמדה סבירה מאד, רק שלא תמיד נוכל לקבל אותה מסיבות הלכתיות? ועלינו למצוא את הדרך לכבד אחרים, וכמדומה שלדרישה זו, לכבוד לזולת גם כשהוא חורג ממהלכה, יש מעמד בהלכה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2012 10:21 |
|
| |
נישט, למה אתה מניח שאין מקום לויתורים? רוב המהומות אינן נסובות על שאלות הלכתיות אלא על אידיאולוגיות, מבוססות יותר או פחות.
טול לדוגמא את נושא הנשים במועצות הדתיות. לפני הבג"ץ של לאה שקדיאל היה קונצנזוס מקיר לקיר שהדבר אסור באיסור חמור. וראה זה פלא, אחרי הבג"ץ בקול דממה דקה נוצר קונצנזוס שזה מותר.
אותו דבר לגבי פתיחת חנויות ובתי קולנוע בשבת (לא באיזורים חרדיים, ואולי גם באיזורים אלו).
וכן לגבי מכירת קרקעות בשביעית. גיוס לנח"ל חרדי, מכללות לחרדים וכדו'.
אמנם נכון שיש נטיה אצל החרדים לא להתפשר, אבל משעה שהחילונים ינקטו במדיניות דומה (כפי שקצת קורה כעת, אם כי לצערי זה מתפוגג), פתאום תראה ויתורים ועוד איך.
מה שנכון הוא שהדרך להגיע לזה כנראה אינה דרך דיבורים אלא דרך מאבקי כוח. שום דיבורים לא יעזרו, אבל לא בגלל שאי אפשר לוותר אלא בגלל שדיבורים לא משכנעים (בעיקר את החרדים) לוותר.
לכן אם כוונתך שהדיבורים לא יעזרו כי בלי כוח שום דבר לא ישתנה, זה בודאי נכון. אבל אם כוונתך שבאמת (הלכתית) אי אפשר לשנות ולוותר זה פשוט לא נכון.
|
|
|
|
|
