| נשלח ב-19/1/2012 22:52 |
 |
| |
וסתם שאלה היפוטתית אם המדפיסים היו משמיטים את המימרא הזאת(טעות אנוש לא חלילה במזיד)
אז היה נחסך מאיתנו כל הבאלגן הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 10:26 |
|
| |
דייר,
המימרא הבודדת הזו של שמואל הפכה להלכה בשו"ע ורבים מנוה"כ. אז אם כוונתך היא לבקר את השו"ע, ולומר שעליו לפסוק רק מימרות שחזרו לפחות שלוש פעמים בתלמוד, זו ביקורת אחת (אני שלא ממש מבין אותה). ואם כוונתך לומר שיש מימרא אחרת (שיער באישה) שאותה הוא לא פסק (מה שלא נכון כמובן) ולשאול למה, אז המסקנה היא שאכן אסור גם ללכת ברחוב וצ"ע מדוע השו"ע לא פסק כן. אבל אם כוונתך לבקר את החיילים שיצאו, כי אז דומני שלא כדאי להתעלם מאלפיים שנות תורה שחלפו מאז דברי שמואל, ולקפוץ מאלפיים שנות תוהו לאלפיים של משיח. בכל זאת בין לבין נכתבו כמה שטיקלעך תיירע (כמו רמב"ם ושו"ע ופוסקים וראשונים ואחרונים). זרמו קצת מים בירקון מאז.
ובכלל, מה עושים עניין מציווי אחד של התורה, שתי מילים סה"כ: "לא תרצח"? הרי היא כמעט לא חזרה על זה אף פעם. או על תיאור נייטרלי כמו "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה", שמזה עושים איסור דאורייתא. סתם שוטים ועמארצים עם חומרות מגוחכות. לעומת זאת, שיחתן של עבדי אבות שנמשכת על עשרות פסוקים לא נפסקת להלכה בד"כ. ממש שוטים כולם כאן, לא?
וכעת ברצינות. אם יש לך ביקורת ספציפית כלשהי אנא טרח וכתוב אותה באופן מנומק. הפרחת סיסמאות כמו שמדובר במימרא קצרה, ושלא חזרו עליה שוב, גם אם היא מלווה בדמגוגיה שמתעלמת מאלף וחמש מאות שנות יצירה תורנית והתפתחות ההלכה, אינה יכולה לצפות להתייחסות רצינית.
בהחלט יש מקום לדון על האיסור, ועוד יותר על השאלה גם אם אין איסור האם ראוי לאפשר לאנשים לטעות ולחשוב שיש כאן איסור ולנהוג על פי אמונתם. אבל דיון כזה דורש הנמקה מינימלית כדי שמישהו יתייחס לדבריך ברצינות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 10:52 |
|
| |
ואולי זו היא טענתו של דייר ההלכה שלנו מבוססת על אמרות אגביות, שלא באו אחר לימוד מעמיק והחלפת דעות אמרות שלא עברו את הביקורת המינימלית של חכמים הטענה שלו באמת צודקת כך לא קובעים הלכות כך לא יוצרים ספר חוקים אין צורך בשום נימוק האיולת והשטות צועקות לשמיים בגלל הלכה זו ואחרות הלכות הרבה יותר רציניות ומוצקות בוטלו מהעולם בגלל אי התאמתם לאנושות. דינה של ההלכה ללכת בעקבותיהן
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 10:59 |
|
| |
שתי הערות משעשעות (למרות שאין להן תוקף הלכתי כמובן)
כאשר דוד המלך מזמין את ברזילי הגלעדי לעבור לגור אצלו בירושלים עונה לו האיש
"בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך"
מכאן ברור מה היו השעשועים שהוצעו לאורחים בחצרו של דוד המלך.
ואילו שבי הגולה הנמנים בארוכה בראש ספר עזרא כוללים גם את
"עבדיהם ואמהותיהם שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משוררים ומשוררות מאתיים" (סוף פרק ב') וכפי שמפרש בעל המצודות "זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול"
[כמובן הזכרים שוררו לזכרים והנקבות לנקבות, אין ספק]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 11:31 |
|
| |
נדב
כפי שציינתי באשכול המקביל, שירת נשים פנויות טהורות מותרת לפני גברים על פי ההלכה, כמוזכר בכמה מקומות במקרא ביניהם הנ"ל, וכך גם נפסק במשנה ברורה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 12:32 |
|
| |
שנרב
הסיפורים הללו היו לפני מתן תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 12:43 |
|
| |
ירוחם
?
נדב
ראה שבת קנב ע"ב.
דינו
אולי תתן הצעה מעשית לצה"ל לפתרון הבעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 13:11 |
|
| |
בעל
לפני מתן תורה שבעל פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 13:18 |
|
| |
בעל בעמיו, אין לי פתרון לצה"ל, כמדומני שהנימוק להתיר שמיעת שירת נשים הוא שזו פקודה, המדינה לא שלנו, והצבא קובע מה עושים, בצבא הרוסי ירו בשבת, אפילו הסטייפלר ירה שם בשבת, בצבא החילוני שומעים שירת נשים, מי שמסרב פקודה, הצבא יטפל בו כרצונו. הבעיה מתחילה רק למי שחושב שהצבא הוא 'שלו', ושיש לו השפעה על הצבא, אדרבה, אם לדתיים יש השפעה על הצבא, שינסו להשפיע עליו. אבל בשביל החייל הפשוט אין כאן אלא צבא שכופה עליו משהו המנוגד להלכה, בעיה אישית, שאני מניח שיש לה פתרונות די פשוטים, כגון לא להתבונן ולהתרכז בחיילת השרה, בכה"ג אינו עובר שום איסור מכיון שהוא לא בחר בסיטואציה והוא גם לא מנסה ליהנות ממנה. סטייל הרב מצגר שהסתכל באפליקציה של תהלים בזמן שירת נשים. אפילו לא חייבים לעשות זאת בצורה שתעליב משהו, זה ענין אישי שניתן להתגבר עליו בקלות. הבעיה היא כאמור, שיש חלקים בציבור הדתי לאומרי שנעלבים כשהם מגלים שהצבא הוא לא שלהם ולא מתחשב בעקרונות שלהם. בעיה הלכתית? אני לא בטוח. מלבד שיטת רש"ר הירש שתרי קלי לא משתמעי וכך היה מנהיג למעשה בתנועות הנוער של פרנקפורט, שירת נשים וגברים יחדיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 13:32 |
|
| |
עוד שתי הערות משעשעות:
1. אם קול באישה ערווה הוא דין דרבנן, בהחלט ייתכן שלא נהג בימי דוד ועזרא כי עדיין לא תוקן. וגם אם הוא מדאורייתא ייתכן שדוד אחז לא כך, והדורות הבאים חשבו אחרת ממנו )ראה רמב"ם רה"ל ממרים). או שמא אתם אוחזים בשיטה שאברהם אבינו קיים אפילו עירובי תבשילין, והה"נ דוד המלך.
2. שנית, ייתכן שיש כאן עבירה. האם הכתוב אומר שדוד ועזרא נהגו כשורה כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 13:33 |
|
| |
דינו, למה זה קשור? שייצאו משם ויישאו בתוצאות. אין כאן שום אונס.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 13:39 |
|
| |
באחת הביקורים של של נשיא ארה"ב ורעיתו. בפליית מקבלי הפנים היה גם ח"כ חרדי, כשהנשיא ורעיתו עברו על פני הפמליה ולחצן את ידיהם.
אשת הנשיא הושיטה את ידה לח"כ החרדי, והוא לחץ לה את היד!
גוועלד- מיד רץ לטלפון הראשון- לא היו אז עוד סוללרים- טילפן לרבי וסיפר לו בסערת רגשות על הפשע הגדול שנאלץ לעשות.
הרבי אמר לו נכון נהגת. וכי מה יכולת לעשות?
כשהרבי הזה נפטר הצטערתי מאד- עד היום אני מצטער כי רעבעס כאלו מתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 14:37 |
|
| |
ירוחם, מנהג אשכנז היה ללחוץ ידים לנשים, גם החרדים ביותר בקהילות אשכנז נהגו כך (ראה בספר הזכרון לרד"צ הופמן, העליתי כאן צילום מהקטע הזה פעם).
הרב מיכי, אתה צודק, כמובן במסגרת הבעיה האישית של הפרט עם הצבא הוא צריך לשקול לצאת ולהפר פקודה, לא בטוח שהוא חייב לעשות כך, בכל אופן אם הוא לא מתכוין ליהנות אני חושב שאינו חייב להתאמץ לצאת להתבייש לבייש להיכנס למחבוש וכדו'. אם הצבא הוא צבא זר לא כדאי להתגרות בו ולהכניס סירוב פקודה כי זה יפגע בכלל המיעוט שנתון תחת השליטה של הצבא הזר. האם גם בצבא הרוסי היו בורחים במקרה של שירת נשים? אני לא בטוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2012 14:42 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | 2. שנית, ייתכן שיש כאן עבירה. האם הכתוב אומר שדוד ועזרא נהגו כשורה כאן?
|
|
הרי התלמוד מלא בדוגמאות בהן אזכורי מעשה בתנ"ך מלמדים הלכות. הקרבת קורבן "בחוץ" של גדעון (לא ידוע כת"ח) מתורצת בשבעים פנים. אמירה פואטית של רות מלמדת הלכות גירות.
דבריך הזכירו לי "וכי יתכן שיעקב אבינו יצא בלי שטריימיל" - הבדיחה מראה את הלך המחשבה השגור.
|
|
|
|
|
