האפוטרופסות והמצלמות

כשקראתי את הכתבה הבאה, נזכרתי שכשנפוצו שמועות על מצב בריאותו המתדרדר של היו"ר מאו טסא טונג, הראו "אותו" שוחה בנהר היאנג-צה:

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=37144

בכתבה זו נכתב:

"בעקבות גל השמועות על מצבו של הגרי"ש אלישיב, מציג אתר 'בחדרי חרדים' סרטון שצולם בתחילת השבוע, בו נראה הגרי"ש כשהוא עונה בערנות מופלאה לשאלת בית הדין הרבני בירושלים בראשות הגרא"ד לוין.

השאלה ההלכתית הנדירה הועלתה השבוע על ידי הדיינים מייד לאחר תפילת השחרית ביום ראשון השבוע. הגרי"ש ענה לשאלה כשהוא עטור בטלית ובתפילין.

כידוע דיני תורה בדיני ממונות בבתי הדין בארץ ובעולם מתקיימים גם (ובשנים האחרונות, אפילו בעיקר) בשעות הערב והלילה, דבר הגורם לבעיות הלכתיות רבות בשל העובדה שאי אפשר לפסוק דין בלילה.

בשבוע שעבר מינה בית הדין אפוטרופוס לנכסי אשה מבוגרת, על פי בקשת בני משפחתה ואחרי שבירר את כל הנתונים המשפחתיים ואת מקורות כספה, מצבה השכלי וצרכיה של האשה המבוגרת.

לאחר המינוי התעוררה בבית הדין שאלה, היות והמינוי נערך בשעות ישיבת בית הדין הקבועות, אשר בתקופה זו רוב שעות אחרי הצהריים הן כבר אחרי השקיעה, ואולי המינוי אינו תקף מצד הדין.

הגרי"ש ענה מיד אחרי הצגת השאלה: "ודאי ביום". ולמרות שאין כאן סכסוך בין שני צדדים "עצם הדבר של מינוי האפוטרופוס הוא דין".

איני יודע באיזו ישיבה למד הכתב, שה"דבר גורם לבעיות הלכתיות רבות בשל העובדה שאי אפשר לפסוק דין בלילה ואם התיאורים הבומבסטיים של הכתב: " השאלה ההלכתית הנדירה", "בו נראה הגרי"ש כשהוא עונה בערנות מופלאה לשאלת בית הדין", "הגרי"ש ענה מיד אחרי הצגת השאלה: ודאי ביום". מתארים את טפשותו של הכתב, או את מצבו של הרב אלישיב, אך על הכתבה הגיבו קוראים תגובות כמו: "שאלה סבוכה'?? נו, כבר ראינו שאלות סבוכות מזו", "זה "מלאך ניצב"? ככה זה "במלוא כוחו"? אתם לא מתביישים".

כשלעצמי איני יודע כיצד מוכיחה תשובתו של הרב אלישיב בת שתי המלים על על הבנת השאלה, על ערנות מופלאה, או על תשובה נכונה, מפני שאף אם נאמר ש"עצם הדבר של מינוי האפוטרופוס לזקנה הוא בגדר "דין", (דבר שאיני בטוח בו כלל), מדוע הוא שונה משאר הדינים שדנים אותם ופוסקים בהם בלילה?

בתחילה רציתי לשאול מי הסמיך בית דין פרטי למנות אפוטרופוס על נכסי אשה מבוגרת ללא הסכמתה, על פי בקשת בני משפחתה, אלא שמצאתי שהיה מי שכתב שמדברי הרב אלישיב יש להבין שבה"ד הפרטי לדיני ממונות דינו כב"ד קבוע.

מי הוא זה שכתב כן?

בה"ד הפרטי בכבודו ובעצמו!

"הקמתו של אף אחד מבתי הדין לא היתה בהסכמה כוללת של כל בני העיר, או על ידי טובי העיר שקבלתם את הדיינים תחייב את כולם. אלא זו נעשתה בדרך כלל ע"י רבני קהילות קדושות או בידי עסקנים נכבדים, ואחרים ע"י חוג מסויים או שכונה מסויימת או מטעם שלטונות המדינה.

לאור זאת התעוררו שאלות בגדרי "בית דין קבוע שבעיר", ומה נותן לו תוקף כזה. כמה מחברי בית הדין עלו אל מרן פוסק הדור שליט"א לקבל את הכרעתו. וזו לשון ההחלטה שנכתבה אחר חות דעתו ע"י הדיינים שליט"א, והיתה למראה עיניו והסכים עליה לפרסמה.

דעת תורה בענין "בית דין קבוע שבעיר":

זכינו אמש, אור לי"ב אייר תשס"ג, להכנס אל הקודש פנימה אצל מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ושאלנו לדעתו מה נקרא "בית דין קבוע שבעיר", ושמענו ממרן שליט"א דברים ברורים: "אם הבית דין התקבל ע"י הציבור של העיר, והוא יושב ודן בקביעות, המציאות קובע שזה נקרא בית דין קבוע שבעיר". לכן "בית דין - ירושלים" אשר יושב על מדין באופן קבוע, בודאי נחשב לבית דין קבוע שבעיר". (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ט עמוד ט).

האם לדעתם בית דין פרטי שכמה מחברי בית הדין שלו סיפרו, שזכו להכנס אל הקודש פנימה, לקבל דעת תורה להגדרתו של ב"ד קבוע, וכשקיבלוהו הם החליטו שהם בהגדרת ב"ד קבוע, ישנה סמכות למנות אפוטרופוס על נכסי אשה זקנה לבקשת בני משפחתה, הרוצים להשתלט על נכסיה?

אולי לא. באותו פסק דן (דף יד), כתב בה"ד:

"אמנם למינוי אפוטרופוס ליתומים ולגדול חולה שאינו יכול לכלכל עניניו, צריכים דוקא לבי"ד קבוע שהוא בגדר "אביהם של יתומים" כי צרכי העיר מוטלים עליו, ולא על בי"ד שאינו קבוע. וכן פסק הרמ"א סימן ר"צ סעיף א' בשם תשובות הרא"ש כלל פ"ה סימן ו' וז"ל וב"ד היינו הממונה בעירו או גדולי הדור אבל אין כח ביד שלשה בעלמא שיעשו עצמן ב"ד על היתומים. ועיין ביאור הגר"א שם סק"ז ומש"כ בענין זה בפסקי דין ירושלים כרך ז' עמוד קסט (עיי"ש שהו"ד מרן הגריש"א על בי"ד זה בענין אפוטרופסות)".

עיינתי בפס"ד שאליו ציינו, ומצאתי שרב אחד פנה לבה"ד ע"פ הוראת הרב אלישיב למנות אשה שבידה היה מינוי מבית המשפט לנהל את עניני בעלה, במינוי זמני לאפוטרופוס על נכסי בעלה כדי שתוכל לכתוב פרוזבול כדין:

פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ז פס"ד בעמוד קסז

מינוי אפוטרופוס לנכסי חולה

תיק ממונות מס' 210א - סא

הנידון:

הגרש"ז פרלשטיין שליט"א, רב שכונה חרדית בבית שמש, פנה לבית הדין בהוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א כדי למנות את הגב' ש' כאפוטרופסית על נכסי בעלה החולה. יש בידה מינוי אפוטרופסות חוקית, וכעת מבקש הרב למנותה ע"י בית הדין עפ"י דין מינוי זמני עד אחרי ר"ה של מוצאי שביעית, כדי שתוכל למסור את החובות שיש לבעלה לבית דין לעשיית פרוזבול כדין. היא מפרטת את נכסי בעלה המוחזקים והראויים.

האשה בעלת נכסים של עצמה, והיא נאמנת וחכמה ונשמעת לדין. היא לא נתבעה מעולם תביעות ממוניות ולא נתחייבה בלטותא דרבנן מימיה...

ובנידוננו שהבעל חלה ל"ע ואינו מתקשר עם הסביבה, בכה"ג מצוה על בי"ד למנות לו אפוטרופוס. ואף בגדול בן דעת שברח שאין ממנין לו אפוטרופוס שיעסוק בנכסיו לעולם, עי' ב"מ לט א, מ"מ אם הניח קמה לקצור וענבים לבצור בי"ד יורדים לנכסיו ומעמידים לו אפוטרופוס וקוצר ובוצר וכו'. אף בנידון זה שמינוי האפוטרופוס הוא זמני בלבד לצורך הפרוזבול במוצאי שביעית, אף אם היה בן דעת היה אפשר למנות אפוטרופוס, כ"ש כשאינו בן דעת. אלא דיש לעיין בזה האם מצוה על בית דין למנות אפוטרופוס גם כשקודם לכן פנתה האשה לערכאות כדי להתמנות אפוטרופוס חוקי, או שבאופן כזה אין מצוה על בית דין להתערב בענין, כדין מי שהלך לערכאות. ונראה דשאני מינוי אפוטרופוס שיש בו נפ"מ להרבה ענינים חוקיים שרק מינוי מערכאות מועיל לו, וע"כ גם אם פנתה האשה לערכאות, הרי זה כדי שיהיה לה תוקף חוקי לאותם ענינים, ולא איבדה בכך את זכותה לפנות לבי"ד כדי לקבל תוקף הלכתי למינוי שלה".

היכן ראינו שם את דעת הרב אלישיב על מינוי אפוטרופסות "מלאה" ע"י אותו בה"ד?

האם בית דינם הוא בגדר "אביהם של יתומים" ושצרכי העיר מוטלים עליו?

האם ההצגה לעיני המצלמה, היתה כדי שבאם יהיה מי שיערער על האפוטרופסות, יוכלו האפוטרופוסים לטעון שגדול הדור אישר אותה, שהרי לא ערער על עצם האפוטרופסות אלא על שנעשתה בלילה, והיא נווצלה במלחמת הירושה על המנהיגות? 

שאר הדינים שחותמים בהם על בוררות זה לא נקרא דין, משא"כ כאן. מי  הסמיך אותם?? זו באמת שאלה, גם מצד החוק.