| נשלח ב-29/1/2012 16:05 |
 |
| |
וקשרתם וכתבתם כפשוטו או מטאפורה?
תחת אחד השיחים באשכול דרכי הסקת מסקנות מתיעוד על המציאות התפתח דיון זוטא אודות פשטות פשט הכתוב וכתבתם על מזוזות ביתך. אני פירשתיו כמטאפורה ודינו טען כי לא נשמע כזאת מעולם על מזוזה כי אם רק על תפילין. לכשעצמי איני נזקק לסיוע כלשהו לפירוש זה הדומה במהותו ובצורתו לפירוש הרשב"ם על תפילין. אך בלימוד הפרשה אינה ה' לידי (בנס נסתר - עפ"י דברי רמב"ן הידועים בפרשתנו) את דברי אבן עזרא. וזה לשונו: ( שמות יג ט) "יש חולקין על אבותינו הקדושים שאמר כי לאות ולזיכרון. על דרך כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. גם: וקשרתם לאות על ידיך כמו: קשרם על לוח לבך תמיד. גם: וכתבתם על מזוזות ביתך. כמו: כתבם על לוח לבך. ומה שיהיה לאות ולזיכרון, שיהיה שגור בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים. ואין זה דרך נכונה, כי בתחילת הספר כתוב: משלי שלמה. והנה כל מה שהזכיר הוא דרך משל. ואין כתוב בתורה שהוא דרך משל חלילה. רק הוא כמשמעו. על כן לא נוציאנו מידי פשוטו, כי בהיותו כמשמעו איננו מכחיש שקול הדעת. כמו: ומלתם את ערלת לבבכם, שנצטרך לתקנו לפי הדעת. וא"ר משה הכהן: כי יד ברוב המקרא היד השמאלית. אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ידה ליתד תשלחנה. ודברי הקבלה חזקים ואין צריכין חזוק". דברי הרשב"ם ידועים, אם כי הוא כתבם, משום מה, רק על תפילין. אולי סמך כי ישמע חכם ויוסיף לקח. "לאות על ידך לפי עומק פשוטו: יהיה לך לזכרון תמיד, כאלו כתוב על ידך. כעין, שימני כחותם על לבך".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 16:30 |
|
| |
ללא ספק שהתורה התכונה למטאפורה, התורה הרי לא כתבה מה לשים על מזוזות ביתך. ולא מה היא האות על ידך
כאן חז"ל הפרושים למדו פשט כמו הצדוקים. כתוב לשים אז שמים. ויפה עשו ויפה תיקנו, עם נבנה ומתעצם מסמלים,
בפרשת השבוע התורה ציוותה לשים סימן על המזוזות, סימן להגנה, המזוזה היא הסימן שלנו. כאן גר יהודי.
בעירה בפולניה קבל הכומר באזני הרב, על הגניבות הרבות הפוקדות את ביתו,
אמר לו הרב- אתן לך מזוזה שים על המזוזה בכניסה ויגן עליך מהגנבים.
לאחר זמן בא הכומר ואמר לרב -תודה- אבל קח בחזרה את המזוזה.
שאל הרב- זה לא עזר נגד הגנבים?
השיב הכומר- נגד הגנבים זה עזר מצויין, אבל מאז ששמתי אותה, לא מפסיקים השנוררס הקבצנים והשליחים לפקוד ולדפוק לי על הדלת, אי אפשר לנוח ולישון.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 23:06 |
|
| |
אתה צודק בפשט, וזה פשוט,
אבל מה הבעיה למה כותבים מזוזות ומניחים תפילין ??
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 01:19 |
|
| |
ייתכן
בהתחשב בכך שהתורה כפלה את ציווי התפילין והמזוזות, הן בפרשת שמע והן בפרשת והיה ובהתחשב בכך שהמזוזות כבר שימשו בתורה לאות - בפרשת בכורות במצרים, לומר שזה רק מטאפורה, נראה בעיני רחוק מן הפשט.
צריך סיבה טובה כדי לדחוק את הכתוב מידי פשוטו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 01:46 |
|
| |
ואם תשאלני: "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם" הרי גם נכפלה בשתי הפרשיות?
התשובה היא ברורה: לב ונפש המטאפורה בהם היא קבועה כמו "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ואין פשט אחר בלתה. משא"כ "וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפת בין עיניכם, וכתבתם על מזוזות" על המוציא מידי הפשט להביא ראיה טובה ומוצדקת. אין שום סיבה לדחוק את המקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 11:59 |
|
| |
הפסוק בעצמו אומר שזה מטאפורה. ולא ראליה
שמות פרק יג
(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ
זכרון זה לא דבר מוחשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 11:59 |
|
| |
פרוטגורס, הכפילות אינה הוכחה בעיני. אולי להיפך. מצווה מעשית אין טעם לכפול ללא חידוש. על חובת הלב יש להצביע שוב ושוב. (וזה עוד לפני שאנו נכנסים לדיון על כל הכפילויות בתורה...). ההוכחה מאות הדם על המזוזות במצרים משכנעת יותר. אתה צודק לחלוטין כי צריך סיבה (ואולי לעולם אין סיבה) לדחוק מקרא מידי פשוטו. אנו דנים מהו פשוטו של מקרא זה. על תפילין אומר הרשב"ם, לטעמי בצדק, כי עומק פשוטו הוא "יהיה לך לזכרון תמיד, כאלו כתוב על ידך. כעין, שימני כחותם על לבך". כאמור, הוא אינו מתייחס למזוזה. אפשרות אחת שהעליתי היא כי היינו תפילין היינו מזוזה. אפשרות נוספת היא כי הוא אכן חילק ביניהם. או מטעם שהזכרת, כי ראינו כבר שימוש באות על מזוזה במצרים. או משום כי בשונה מכתובת על מזוזת הבית, כלל לא נראה וכלל לא מובן איך בדיוק שמים אות על היד וטוטפות על הראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:12 |
|
| |
וכתבתם על-מזזות ביתך, ובשעריך.
מזוזה בתורה הוא מה שנקרא בימינו משקוף צדדי, משקוף בתורה הוא מה שנקרא בימינו משקוף עליון.
היאך כותבים על המזוזה, חורתים עליה פסוק או מימרה מהתורה, כגון אנכי ה' אלהיך, שמע ישראל, וכדו'.
זה הוא פשוטו של מקרא, אבל עד קלף מגולגל עם פרשיות, לא הגענו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:30 |
|
| |
ירוחם
'זכרון' נאמר כמעט בכל המצוות המעשיות, בציצית, בפסח, בשבת, במועדים וכו'
אגב, בזכותך נזכרתי כי התורה לא רק כפלה את מצוות התפילין והמזוזה, היא כתבה זאת ארבעה פעמים בפרשיות נפרדות: פרשת שמע בדברים ו' ד', פרשת והיה בדברים י"א יג', בשמות י"ג ט', ובשמות י"ג טז'.
ייתכן
לדעתי הרשב"ם סוטה מן הפשט ואין זו פעם ראשונה שהוא עושה זאת, למרות שמו הנודע כדורש פשוטו של מקרא.
ההשוואה של תפילין ל"שימני כחותם על לבך", היא מופרכת לחלוטין. השימוש בלב ובנפש לחוויה רגשית אינו מטאפורה, זה הביטוי היחיד למקום בו נמצא הרגש של אהבה ושנאה וכאמור: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך", מכאן ללכת ולדחוק כי"וקשרתם לאות על ידך" או "וקשרתם אותם לאות על ידכם" אין הכוונה לקשר ממש ואין הכוונה ליד ממש, הדבר דחוק ביותר למי שאמון על הפשט.
דרום
אין חולק כי המגילה בקלף התלויה על המזוזה, היא רק מן המסורת ולא מן המקרא כפשוטו.
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 30/01/2012 12:39:19
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:41 |
|
| |
פרוטגורס
'זכרון' נאמר כמעט בכל המצוות המעשיות, בציצית, בפסח, בשבת, במועדים וכו
נכון אבל בכל המצוות שהזכרת יש פירוט של איך ומה לזכור ואיך לזכור. מה שלא קיים כאן. כאן יש רק זכרון.
הכוונה לתפילין
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 12:48 |
|
| |
ירוחם
גם בתפילין יש פירוט מדויק: וקשרתם אותם לאות על ידכם... אלא שאתם מנסים להתעלם מן הפירוט ובכח הופכים אותו למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 13:13 |
|
| |
מה לקשור ? כתוב? לקשור מטאפורית תצמיד אותו לידך. ושמתם אותו על לבבכם-כפשוטו? זו לא מטאפורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 13:30 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מה לקשור ? כתוב? לקשור מטאפורית תצמיד אותו לידך. ושמתם אותו על לבבכם-כפשוטו? זו לא מטאפורה? |
|
"ושננתם לבנך" מה לשנן?
"ודברת בם" על מה לדבר?
תשובה אחת על הכל: את התורה!
עכשיו, אילו היה כתוב: וקשרתם אותם על לבבכם, ניחה, הלב הוא ביטוי קבוע לרגשות, לאהבה, לשנאה, וקשירה על הלב היא בהכרח ביטוי לחוזק ועוצמה של חוויה. אבל כאשר כתוב "וקשרתם אותם על ידכם" מה רע בפשוטו? מדוע להמציא מונח חדש של היד שאין לו אח ורע?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 15:02 |
|
| |
פרוטגורס מי שהמציא כאן משה חדש שלא כתוב בתורה זה לא אני.
דברים פרק יא
(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
הרישא של הפסוק הוא מטאפורי אתה מסכים? למה פתאום הפסוק הופך למעשי? האם המעשי לא צריך פירוט? מבלי לשאול אותך- מה זה טוטפות? ומבלי להזכיר לך כי אות בעברית זה סימן או נרדף למופת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 15:44 |
|
| |
הסברתי וכפלתי קודם כי "ואהבת את ה' אלוקך בכל לבבך ובכל נפשך" אינו מטאפורה, זהו המקום בגוף אשר בו שמים ומבטאים את האהבות והשנאות, אין מקום אחר.
הדברים הוסברו דיים והבוחר ייבחר.
|
|
|
|
|
