| נשלח ב-2/2/2012 23:52 |
|
| |
מניעה מהנאות מותרות מחשש הלכתי
שלום לחברי הפורום הנכבדים.
שמעתי מקרוב משפחה איש יקר מאד בעל ידע רחב שהוא נמנע לחלוטין מאכילת תאנים מיובשות
מחשש לתולעים.
כמו כן הוא המליץ לי להמנע מאכילת כרוב/ית מחשש דומה.
על תותים הוא עשה פרצוף שלא משתמע לשתי פנים שמוציא כבר את החשק לאכול.
שאלתי אותו הרי זה מאכלים מותרים לחלוטים ותאנה היא בכלל משבעת המינים ובכלל
האם בימי קדם באמת עשו את כל הבדיקות וההחמרות האלה.
התשובה שלו הייתה הייתה להם סבלנות והם בדקו.
האם זה נשמע לכם הגיוני?
איך להתיחס לכל הטענות האלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 00:48 |
|
| |
תולעים בתאנים זו בעיה נפוצה. תאנים טריות אפשר לבדוק. תאנים יבשות מיוצרות באופן תעשייתי ואי-אפשר לבדוק אם היו בהן תולעים. בכרוב/ית בד"כ מצויים חרקים קטנים. מסירים את שתי השכבות חיצוניות, ואת שאר העלים צריך להפריד, לשטוף היטב, ולהשרותם כחמש דקות במים עם סבון או בחומץ. אח"כ לשטוף שוב היטב את העלים ולבדוק אותם כנגד מקור אור. בתות שדה יכולים להיות חרקים קטנים וקשה מאד לנקותו, כך שמומלץ לקנות רק תותי שדה שגודלו באופו מבוקר והנם נקיים מחרקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 00:48 |
|
| |
אני לא חושב שיש טעם לעסוק בשאלות הללו בכלליות. אף אחד אינו מכחיש את איסור אכילת תולעים. לכן ברור שצריך לבדוק, בלי קשר למה שעשו פעם. לכן יש להתחשב בנתונים ולבדוק כמה שצריך. זה הכל. אם יש למישהו חשש ואינו רוצה לבדוק שלא יאכל. אם הוא בודק כמו שצריך ולא מוצא שיאכל ללא חשש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 01:01 |
|
| |
למה לא מעניין מה שעשו פעם, אותי מעניין האם החששות בתאנים (למשל, הרב וייא טוען שאין דרך (כמעט?) לאוכלם) בימינו הם מחמת שהופיעו מזיקים חדשים או בגלל חומרות חדשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 01:06 |
|
| |
אני דווקא כן חושב שיש כאן מקום לדון בכלליות כיון שמדובר כאן בעיקר בחרקים שאילולי המעבדות והחקירה היותר מדאי יסודית שעשו עליהם אדם ממוצע לעולם לא היה מוצא בהם חשש וכמו שהיה המנהג לאכול אותם באלפיים השנים האחרונות ולא נשתנה הטבע אלא היכולת לחקור בצורה יסודית יותר ומניין לנו שלא ניתן תורת כל איש בידיו? ומניין לנו לגזור גזירות על הציבור? הפרסום הכללי הזה של התולעים שיש אפשרות למצוא אותם הוא דבר שאין בו שום טעם אם יש תולעים שאדם יכול למצוא בעצמו הוא אכן ימצא אותם אם הוא יבדוק בצורה מקובלת ומה שהוא לא ימצא אין שום צורך או עניין לחפור אחריו הבעיה נוצרת בעיקר אחרי הפרסום שאז כבר החששות כבר מבוררות וידועות וכבר קשה יותר להתעלם מהם ולמעשה אכן צ"ע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 08:56 |
|
| |
יש כאן כמה אספקטים שונים: 1. האם החששות של הרב ויא או כל אחד אחר הם מוגזמים כי אין תולעים? ייתכן. איני מכיר אותו ואת הנושא. 2. האם יש לחשוש מתולעים שלא רואים בעיניים? דומני שלא. 3. האם אנשים בודקים ברצינות? דומני שרבים לא. 4. האם לפרסם את החששות הללו או הנח להם לישראל? בהחלט כן, במידה הראויה. כמו כל איסור (יש חובת אפרושי מאיסורא). 5. האם האיסור יכול להשתנות עםה דורות? בהחלט כן. לפי האמצעים שבידינו. 6. האם יש בזה מוציא לעז על הראשונים? לדעתי ממש לא. לא היו להם הכלים שיש לנו. 7. האם צריך להיכנס להיסטריה? לא. על האדם לעשות את מה שבידו, ודי בזה. 8. מה נקרא מה שבידו? להסתכל במקום בו יש חשש (ולכן חשובים הפרסומים). 9. מה לעשות עם פירות שאין אפשרות לאכלם (כי קשה לבדוק, לא כי יש תולעים מיקרוסקופיות)? לא לאכול אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 11:11 |
|
| |
ואולי יש פה אספקט כלכלי מובהק עושים יחסי ציבור לאיסור ואחר כך נהנים מה"רעש" שיוצרים. פרנסה בשפע: מתן כשרויות,הרצאות ,הוצאת ספרים. מה רע?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 11:12 |
|
| |
לדעתי צריך לרדת לעומק טעם האיסור, ולפי זה לפסוק, אין טעם להפוך כל דין לאובולוציה. שכל דור תוסיף שטויות כי לא למד או לא שימש מספיק או שלא רוצה לדבר אם חברו ולדון יחד כל הרבנים = סנהדרין = סמכות על התורה ומצותיה,
לגבי מוציא לז על ראשונים:
זה הרי שטות הראשונים עשו את האיסור, אז מה הווא המינא בכלל שהם מחוסר כלים נכשלו ואנו ב"ה יש לנו כלים,
זאת שטות גמורה,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 12:13 |
|
| |
1. בתוך כל תאנה, מיובשת או לא מיובשת, יש צרעה קטנה מתה. הצרעות הן אלו שמאביקות את התאנים. לכן אתה יכול לעדכן את הקרוב שלך שיפסיק לאכול תאנים בכלל ובא לציון גואל.
2. נודעים דברי הרמ"פ בכרך ח'.
3. יש כאן מקום להרבה מחשבה, על פרקטיקות הלכתיות חדשות שצצו ממש במהלך חיינו. הרי מה שקרה באמת הוא כנראה פשוט מאד: אותם חרקים שבכל הדורות אכלו אותם ללא היסוס (או ליתר דיוק בכלל לא חיפשו אחריהם) בגלל שהניחו ש"היינו רביתייהו", הפכו להיות בעיה כי הפוסקים לא מוכנים יותר להשתמש בהיתר הזה מפני שהם יודעים שאינו מתאים למציאות.
4. מעבר לזה ישנו כמובן הסיפור החברתי: התרבות האברכים שהריטב"א על קידושין כל כך שיעמם אותם שהם היו מוכנים לצאת לציד טריפסניות שחורות גחון בתוך קלחי כרוב מאודה, הפרנסה שגורמים שונים עושים מזה, ויחסי הגומלין בין הנ"ל (בפעם האחרונה שנוצרה בהלת תולעים בתותים בציבור הדתי-לאומי, היזם המסחרי שהציע תותים כשרים הופיע כל כך בסמוך לדרשות הרבנים, שהתחלתי לחשוד בכך שהקשר אינו מקרי).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2012 13:45 |
|
| |
בימינו יש מעבר של בעלי חיים ובתוכם חרקים ממקום למקום, אני תמה האם הרב וייא ודומיו טוענים שהופיעו חרקים חדשים, שמסיבה כלשהי התרבתה הנגיעות או שזו חומרה חדשה (יתכן ועל בסיס מידע חדש כדברי מיכי או הפרכת ידע ישן כדברי נדב). אם הסיבה היא אחת משתי הסיבות הראשונות אני מניח שניתן לבדוק זאת בנקל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2012 23:22 |
|
| |
ד"ר מיכי אתה יכול להסביר את המשפט הזה: 5. האם האיסור יכול להשתנות עםה דורות? בהחלט כן. לפי האמצעים שבידינו. איזה אמצעים יש בידינו שלהם לא היה? ככל הידוע לי חרק שנראה לעין אסור ולא מה שנראה במקרוסקופ אז מה השתנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 00:57 |
|
| |
דייר, אפילו הקביעה שחרק שלא נראה בעין אינו אסור אינה מוסכמת לגמרי (יש שטוענים שכשיש לנו מיכשור יש להשתמש בו). אני אישית נוטה להסכים לה, ולכן אניח אותה. אכן אין כוונתי דווקא למיכשור. יש לנו ידע שלהם לא היה. ייתכן שהיו דברים שהוחזקו אצלם כנקיים (ולכן הם לא טרחו לבדוק) ולנו ידוע שהם לא. יש לנו מיפויים (של זנים ומקומות) מה נקי ומה לא. ואולי יש מיכשור שיכול לבדוק יותר בקלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 02:37 |
|
| |
איפה הגבול?
האם יש להרתיח מים לפני שתייתם כדי לא לבלוע חיידקים?
במכשירים של היום ניתן לגלות חיידקים ותרביות בכל מזון כמעט.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 03:18 |
|
| |
אני אתן את היסודות כפשוטו
יש שני יסודות בעניין,
1, לשמור על הבריאות, ולכן לא משנה אם כן ראו פעם או לא,
2, אסור לאכול בעלי חי ששורד ביקום בלעדינו, (כלומר רק בעלי חיים לא טורפים שנטרפים על ידי טורפים במילא לא שורדים בלעדינו ?! אז מותר לאכול אותם !! במיוחד שאנו גם מגדלים אותם בביתינו אז בוודאי מותר לאכול אותם רגע לפני שמתים במילא, כלומר השחיטה בעצם בה למנוע לאכול מת שהוא לא בריא, וגם כמובן לא לאכול עבר מין החי משום אכזריות,)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 11:46 |
|
| |
מקס, הטעם השני שלך איננו נכון מהסיבה שיש חיות טהורות שאינן גדלות במקומות יישוב ומותרות לאכילה, ויש בהמות טמאות שהאדם מגדל ואסורות לאכילה. כדאי לקרוא את המאמר "חזון הצמחונות והשלום" מאת הראי"ה קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2012 12:13 |
|
| |
בדברי, קראת את דבריי? זהו אשר אמרתי.
|
|
|
|
|