במדינת יופופם שני אזרחים

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/02/2012 12:07:36

לתלמיד תועה

זו דוגמה לתלישות של בריסק מהמציאות? לשיטת פולק ככל שמדינה תזרוק לפח (או תתן לחרדים, בשני המקרים ההשפעה הכלכלית על היתר הינה שווה) יותר סחורות מצבה יהיה טוב יותר.

כמובן ופשוט שכול מה שכתבתי בביאור יהושוע פולק לא אומר שכך אני אוחז, ולא אומר שזה תיאור נכון של המציאות, וגם לא אומר שהוא צודק במשהו.

כול מה שכתבתי בא רק לבאר המושג שהוא היביא, מה פירוש הגברת התיצרוכת, איך זה קשור לכלכלה של המשק הכללי, ועכשיו ארחיב יותר.

וודאי שמשק חזק, יש בו היכולת להפנות כוחות יוצרים, לסוגיי ייצור אחרים, תיראו למשל באייזה אופן מדהים המשק של המדינה, הצליח בשנים האחרונים להפוך לעוצמת היי טק, כשכול העניין הזה היה בחיתולים עד לפני 20 30 שנה. אבל זה תלוי מאוד בחינוך והכוונה, וזה כבר יותר קשור בממשלה, ובחינוך מצעירות. ולכן גם אם לא היה הגברת הייצור התיצרוכתיי של החרידים, כניראה היה תעסוקה אחרת לכול אותם 20 אחוזים שבכול מיגזר יוצר, ועוד שהעבודה הייתה יכולה להיות פחותה על כול פועלב20 אחוז, והרווח היה אותו דבר, כי ערך המוצר היה עולה בהתאם, שהרי ערך המוצר ניקבע ברובו לפי הביקוש לו.

וזה אחד מהכשלים של פולק במאמר הזה, חוץ מעוד הרבה כשלים, גם מוסריים וגם עובדתיים.כי צריך להבין כל שקל של מס, הוא משקף עוד רגע עבודה של הפועל ששילם המס, עכשיו עם השקל הזה היה מופנה לדברים ניצרכים, היה חוזר למשלם המס ההשקעה (או שהיה הולך לחברה הניצרכת מיבחינה סוציאליית), כרגע שמישהו שיכול לעבוד לא מישתתף במעגל העבודה הזה והוא נהנה מהכספים, הוא נהנה שלא כדין, הוא כאילו מעביד השיני בכפייה לספק צרכיו,

לדעיתי הבעיה בציבור החרידי היא חוסר מינימלי של הבנה בכלכלה ואיך שוק ומשק עובדים. אבל זה לא כל הבעייה, יש גם בעייה מורכבת יותר,  בעייה חינוכית ובעיית תפיסת עולם ( חלקה מוצדקת וחלקה לא מוצדקת,לא עכשיו) ועיקר הבעייה היא במנהיגים של הציבור החרידי, שהם לא מבינים בדברים האלו, והם מיתנהגים לפי תשובות ישנות שהיו או מסוג כלכלה ישנה מאיירופא, או מסוג הגזיירות וההפלייה הקשה שהיה ליהודים שם. כיום שהשתנה המצב, לא נערכו כיאות אחרי השואה, מי שאוהב לזהות הליכים אבולוציוניים בכל דבר, יכול ליראות איך שאחרי השואה, מבחינה אבולוציונית עולם הישיבות הישתלט על הציבור החרידי הוא זה ששרד, הוא זה ששינה את המצב ברחוב, והיום התוצאה כמו שהיא הרת אסון לציבור הזה עצמו, מילבד מה שהיא לא מוסריית בעליל.

 למקסמן

 מה קשור העתיד לכאן ?
פשוט לא צריך חברה"מדינה"ארץ"כלכלה, אך ורק בשביל קיום המשפחה ושרדותה,

אתה מערבב את הענינים,אם אתה מכוון שכלכלה וחברה והישתייכות לאומית ואתניית, היא צורך האדם הפרטיי, ולא צורך עצמם, זה פשוט, וכי מה? הם מושגים לעצמם? כול תוקפם זה מה שהם חלק מימחשבותיינו וחוויותיינו אותם. אלא מאי אתה מכניס כאן את 'קיום המישפחה', ומה היא קיום המישפחה? לא עוד מעגליות הסובבת את האדם הפרטי כמו שאר הדברים שמנית(ובכלל יש להבדיל בין כלכלה כמספקת צרוכי האדם טכניית, מאשר מדינה שהיא צרכיו פוליטיית וביטחונית, וחברה ומישפחה שהם צרכים נפשיים וריגשיים.

'שרידות המישפחה'? זה כבר דבר שיש לדון עליו הרבה מנין הוא בנפשיינו(רק לא פה האשכול, אולי תחפש אשכול מתאים, בינתיים אמשיך לאגיב כאן, רק תעשה טובה, עדר עדר לבדו)

לו האדם היה כמו הנחש אז באמת הוא לא צריך לא מסגרת משפחה כי לא מגדל את צאצאיו ולכן לא צריך בית"ארץ, ולכן לא צריך חברה וק"ו לא כלכלה,

זה לא חכמה לישלוף אייזה חיה מסוימת ועוד מוזרה כנחש, ולהנגיד אותה לאדם. תיקח כול החיות ותראה שרובם חיים בלהקות, ובמיעוטם אפילו מיתקיימת מישפחתיות מסוימת.
ולכן כל הצורך בחברה ובארץ ובכלכלה הם בשביל המסגרת המשפחתית וההישרדותית האישית של כל אחד,

שוב חזרת על קביעתך, בהצהרות קביעתיות לא משנים המציאות, המציאות אם תירצה לדעתה, צריך לדון בה.
והיות שאתה לא נולדת יש מאין רק ההורים הולידו אותך

נכון, ומה זה מראה, שבטבע האנושיי, יש נטיה גדולה ליפרות ולירבות. אלא יש לדון מנין הטבע הזה ומה משמעותו. אולי זה עוד עמצאי ביטוי לטבע האנושיי של כול פרט להיות ממוקם במקום טוב מיבחינה חברתית וכלכלית וכדומה, ע"י ריבוי השבט והמישפחה, כל פרט מקבל עוצמה יותר חזקה מאשר אם הוא יהיה לבדו. יש גם שיקול הפוך -בתוך מישפחה הפרט מקבל פחות הדגש ייחודיי, כי הוא הרי משוכפל בדומים לו, אבל מינגד הרי מי שבוחר בריבוי זה ההורים והם הרי ישארו תמיד שליטיי המישפחה, א"כ הם לא יפסידו (ואפילו רצון אחים לילד חדש גם לא יפריע להם כמו שיועיל להם, שהרי גם אחים יש להם שליטה מסויימת על הצעירים מהם), כך שבפשטות פסיכולוגיית הרצון האנושיי לירבות הוא דווקא ממניע אגואיי. אבל לא רק, כי יש גם נטיה טבעיית לחמול ולרחם ולהעניק מישלך לאחרים וביפרט בתוך מישפחה (ונטייה זו היא גם ביחס לעם ואתניות של הפרט, ולכן גם עליהם חומל יותר מעל זרים) וזה בא לידי ביטוי רק בכך שאכן יהיו בני מישפחה, וזה גם דוחף להרבות.(לכן גם מי שאין לו היכולת להביא ילדים, מחפש באופן טיבעיי ילד לאמץ, או מוסד לאמץ, ביגלל הסיבה השניה שמניתי).

עכשיו זה מבחינה פסיכולוגיית. אני לא מזכיר כאן את השיטה האבולוציוניית שביכלל רואה בכל הנטיה לריבוי אייזה טבע אבולוציוני שענינו הפצת ושיכפול העצמיי ושרידותו, אפילו האיירוס הם מפרשים בצורה זו, גבר חסון וסמכותיי -סימן לזרע אייכותי, אישה יפה -סימן למגדלת צאצאים משובחת(וכל מין מחפש מה שהוא צריך להשלמתו).  ממחקרים יש לזה דיי ראיה, כי כשבחונים הטבע האיירוסי, רואים שהוא מיתנהג בהתאם לנ"ל גם בלי סיבה פסיכולוגיית, כלומר האדם מובל ולא מוביל, וכן בבעלי חיים אפילו בשהם לא תבוניים בימיוחד, גם יש בכולם אותו איירוס טיבעי כבבני אדם, כך שהאדם שונה רק בזה שיש בו המודעות השיכליית להבין התהליכים הכפויים עליו טיבעית, וגם להנות מהם מודעית(שהרי גם בעה"ח נהנים אלא שחסרים המודעות ההנאתית זהיא וודאי נותנת הדגש חזק לחוויתיות), וליזום ההנאה מרצון ותיכנון תבוניי לאחר שהוא מודע לאפשרויותיו. ועוד שגם בבני אדם יש האפשרות להבדיל האיירוס מהילודה (כיום בוודאי, וגם פעם בתחבולות שהיו ידועות) ולכן צריך לומר שהרבייה באדם היא יותר ממניע פסיכולוגיי. אלא שבבעה"ח רואים שגם הגידול צאצאים הוא בטיבעם שלא ממודעות תבוניית, וא"כ רואים שגם האיירוס וגם הריבוי והנצחת העצמיי, שתיהם הם טיבעיים ולא רצוניים, לכן צ"ל שבאדם יש גם רצון טבעיי לירבות בנוסף לאיירוס. אלא שגם יש בו המניע הפסיכולוגיי.

סוף דבר, הרצון לירבות הוא גם טיבעיי וגם פסיכולוגיי, אלא שכול זה יכול להיתנהל אכן בתבוניות לצורך הנולדים, לדעת האם אנו מסוגלים להעניק להם המגיע להם, וגם יכול להיות מבוקר מיצדיינו בהתאם לצרכיינו האמיתיים, ולא לתחרותיינו.

כול מה שכתבתי מבחינת אבולוציוניית, יכול להיות מוסבר גם ע"י בריאתניים או כאלו כמוני שלא שוללים האבולוציא כאפשרות מיסתברת אלא שהיא מתוכננת מראש לתכלית,ולא באה מהסתם אל הסתם. כי מהיסתכלות בבעה"ח במה שדומים לבני אדם, רואים בבירור שתהליכים שאנחנו חושבים שהם מידעת וממניעים נפשיים, ישנם בדיוק אותו הדבר אצל בעה"ח בלא דעת, אז המסקנה שאצליינו הדעת היא בדיעבד על הטבעיות שלנו, רק שנכון מאוד לומר שהטבע הוא הדוחף, אבל הדעת היא הבוחרת האם להיכנע לדחפים או לא להכנע ומאייזה סיבות לבחור בכך או בכך, ושוב חזרנו לעניין הבחירה אם ישנה או לא, ומה מניעיי הבחירה וצדדיה.

ועמלו בשבילך מאז שהם נולדו, וכן כל החברה יחד עשו הכל שתוכל להיוולד ולגדול כמשכיל וכמוסרי וכדומה, נתנו לך את כל הטוב שעמלו הקדמונים בכל מיליוני הדורות עד היום, כמו השפה והחוקה והמוסר וארץ וחברה תקינה וכדומה,

כמו שכתבתי, הסיבות גם פסיכולוגיות וגם טיבעיות,יש סירטיי טבע מדהימים כיום על מה בעלי חיים עושים בשביל צאצאיהם ללמדם שרידות ודרכי חיים, יש גם נושא שקשור מאוד לפרט הזה, מה היא אהבת וקשר ההורים ןצאצאיהם, זה גם משהו עלום יותר ממובן, גם בו יש צדדים פסיכולוגיים וטיבעיים, בקיצור כמה שניבדוק דברים נילמד כמה הם מורכבים ומפורטים, וכלל וכלל לא תמימים ופשוטים כמו שניראו פעם.

(והכי מעניין שיש גמרא בסוף סנהדרין שיואב אמר לדוד מה איכפת לך העונש שיקבלו צאצאיך, אתה תידאג לעצמך, ולכן תידחה את העונש מעצמך לצאצאיך, וזה על חטא שלא הם חטאו אלא דוד חטא. כבר אז(לפחות בזמן שניכתב הגמ') הבינו שיש בדאגה לילדים ע"ח ההורה אייזה בעיה סתירתית, אני ידהמתי ליראות כזאת גמרא, אדם חוטא ובימקום ליסבול העונש בדין הוא זורק על צאצאיו?).

כל אלה הם לא לריק עשו, הם כיוונו כך שאתה תמשיך לפתח את הטוב לדורות הבאים,

כנ"ל

לא סתם להיות פרזיט שנהנה מהכל בלי לתרום להמשך,

ממש לא קשור לפרזיט, פרזיט זה טפיל לאחרים ומנצלם, כאן גם אם החלטתי במודעות שלי אין צורך בהנצחתי לעולם, וטוב לי פסיכולוגיית גם אם אני יהנה לבד, הרי בעצם חיי (אם עונים על הציפיות)נתתי להורי מה שהם השקיעו בי. ואם הם רוצים שאמשיך כדי להמשיך את רצונם ברביה, הם כבר צריכים להיתחשב גם ברצוני, הרי הם הביאו אותי שלא ברצוני, אין להם הזכות לנצל אותי אם זה מנוגד לדעותיי.
לסיכום: מי שרוצה להיות נחש ?! שיהיה באמת נחש !! מה הוא בא להתערב בסדר האנושי ?

ומי שרוצה להיות שימפנזה שיהיה באמת שימפנזה.
הנחשים אוכלים מהכל בלי שום בעיה הם לא צריכים שהחברה תעבוד בשבילו,

אני רואה שאתה אתולוג גדול. אולי תגלה לנו מימה אוכלים הבעליי חיים האחרים, מתלוש משכורת?

הוא המנוול רוצה עבדים שיהיה לו את כל הטוב, ומבין שהוא צריך לתת לעבדים גם קצת פירורים, ולכן הוא נזעק אל תולידו כי יעלה לו פירורים לתת להם,

אז בבקשה שיעזוב את חברת בני האנוש ויחזור לג'ונגל ששם מקומו,
כזה פרא אדם כבר מזמן לא ראינו, וחבל שההורים שלו הזדווגו והולידו אותו,

שכחת שההורים שלו הם כמוהו,נחשים.

לסיכום, הנושא של הילודה הטיבעית באדם ובחי, הוא מאוד מעניין יש בו הרבה זוויות בחלק נגעתי קצת, ויש עוד הרבה מה להעיר, אבל מה שברור שמי שבוחר להביא ילדים, לדעיתי צריך לחשב(כמה שאדם מסוגל) כמה הוא מסוגל לתת להם מעצמו, כמה הוא מסוגל לתת להם החיירות לעצמם ולא ליראות בהם את עצמו, ולפי"ז שיחליט על צעדו, סתם להביא ולהביא זה ממש משהו חייתי.

ועוד דבר מעניין פעם היה לעם היהודי עניין מאוד גדול ברבייה, הוא נינגס וניתמעט ע"י המציקים לו בתקופת החורבן ואחריה, ובכל תקופות הגלות.ולכן חכמים בכל הזמנים הירבו בגמ' את החיוב של 'לשבת יצרה',(בדומה לאחריי השואה) כיום שכבר פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד, אף אחד לא קולט שזהו הגיע הזמן ליבלום ולאזן, לחזור לפרופורציות. ההרגל נעשה טבע. יש לזה גם צדדים אנושיים, וגם צדדים דתיים, ואכמ"ל.