| נשלח ב-19/2/2012 10:50 |
 |
| |
קידוש\חילול השם
מה העסק הגדול עם קידוש\חילול השם?
איך יכולים אנשים קטנים כמונו לקדש את שמו של השם או לחללו?
ועוד שזה יהיה העוון הכי גדול, החילול?
הרי השם קדוש, בקדושה עליונה שאינה תלויה בכלום,
אם אני עוברת עבירה בפרהסיה, אני מסוגלת להפוך קדושה זו לחול?
אם הבריות רואות מעשי אדם ואומרות - לא טובה היא התורה שחינכה אותו כך,
זה יכול להפוך את קדושת השם לחולין?
או ההפך? אם תלמיד חכם נוהג כראוי, זה מסיף קדושה להשם?
ומה פרוש קידוש השם - קידוש שמו של השם, או השם בעצמו?
אנא הסבירו זאת.
מה שברור שכמו בכל דבר
נהיתה במערכת שלנו הפרזה מטורפת עם המושגים האלו.
ילדה בטיול אוכלת באוטובוס, בניגוד להוראות הנהג, כולם צועקים: חילול השם.
כן???? מהביסלי של ילדה בת 12 באוטובוס, או מכעסו של הנהג על חרדים - השם נהיה חולין?
אתמהה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:00 |
|
| |
האדם נברא בצלם אלקים. קידוש השם: שמירת צלם אלקים בו נברא האדם. חילול השם: ביזוי צלם אלקים בו נברא האדם. לדוגמא, אם אדם משליך פסולת על המדרכה ברחוב, אזי הוא מחלל את השם, כי רשות הרבים שייכת לכלל, והתנהגות המזיקה לכלל היא היפך התורה. אם אדם רואה פסולת על המדרכה ומרים אותה וזורק אותה לפח זבל, אזי הוא מקדש את השם, כי מונע נזק מהכלל ומיטיב לכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:08 |
|
| |
זה משאלוקים הבין מיד ברגע שהתגלה לנו במעמד הר סיני,
ולכן אמר מיד לא תשא את שמי לשווא,
כי כל אמירה בשמו שהיא לא נכונה בעצם מחלל אותו, לדוגמא יש בתורה מיתה בידי בית דין וחז"ל דרשו שהם בידי שמים, כי לא רצו שבית דין ידון בעניין למיתה,
אבל ברגע שאמרו שהם מיתה בידי שמים אז בעצם מחללים את שמו של האלוקים הרי אנו רואים שהוא לא ממית על העוונות האלה כלל, ולכן צריכים היו להוסיף עוד ועוד הסברים לתרץ את האלוקים,
בתכלס זה חילול השם, כי אז במקום לדבר בשמו אך ורק מה שנכון אז מדברים בשמו מה שלא נכון או מה שבלתי אפשרי להוכיח כמו גן עדן וגהינם ומיתה בידי שמים, ויוצא שמתחללת שמו הגדול,
ושוב, לא שתחללת שמו, אנו מתחללים מעצם שנערינו\צאצאינו עוזבים אותנו ואין להם אימון בתורתינו,
שאנו מדברים בשמו של האלוקים בלי כיסוי אז הנערים לא מאמינים לנו ואז מחללים את דרכינו ותורתינו ועצם טענתינו שהאלוקים הוא אחדותי, בקיצור כופרים בכל ונהפכים למופקרים לגמרי,
זה הפירוש מחלל את השם,
לו כל בני אנוש ידעו את האמת אייך פועל השם ביקום, אז באמת היינו כבר חיים בגן עדן,
היינו כבר פותרים את רוב הסבל של המחלות ואפי' היינו כבר מנצחים את המוות עצמו,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:23 |
|
| |
להשתמש בחילול ה', כמטבע לשון בלי בסיס, אין לך חילול ה' גדול מכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:44 |
|
| |
לומדת
כתבת:
"אם הבריות רואות מעשי אדם ואומרות - לא טובה היא התורה שחינכה אותו כך,
זה יכול להפוך את קדושת השם לחולין?
"
כן - כי הקב"ה מוכר כאן רק ע"י מעשיו ותורתו. אם תורתו של הקב"ה אינה מעצבת בני אדם טובים יותר, יש לך בזיון גדול מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:51 |
|
| |
התורה דורשת מישראל להתקדש. נאמר בפרשת קדושים: קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. מה פירוש קדושה? פירש רש"י: הוו פרושים מן העריות ומן העבירה. כמעט כל הדינים בפרשת קדושים עוסקים במצוות בין אדם לרעהו,
כי אם היחסים בין אדם לרעהו אינם מתוקנים, אחת על כמה וכמה היחס בין האדם למקום. על-כן אמירה כגון חילול השם על התנהגות שפלה ברחוב או באוטובוס מכוונת לאמתה של תורה. זה שהדורות האחרונים נמוכים והרבה חטאים קטנים נחשבים בחברה כדבר של מה בכך או אפילו כנורמה, הרי שזה נובע ממדות שאינן מתוקנות וחוסר הבנה מה התורה דורשת מהאדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 11:56 |
|
| |
הצורה הנכונה של הכתיבה היא:חילול השם ולא חילול ה'-כלומר מדובר בחילול שמו של ה' ולא חילול מהותו שאכן איננה ניתנת לחילול.
ולגבי שאלתה של לומדת איך יתכן שהשם הגדול והנורא יתחלל ממעשינו-בני האנוש הנחותים הרי אם נעיין בפסוקים נמצא שזה מה שה' דורש מאיתנו-אז כנראה שהוא מחשיב אותנו יותר ממה שאנחנו מחשיבים את עצמנו:
המצווה מופיעה באופן כללי בספר שמות ביחד עם מצוות עשה של קידוש השם: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם." (שמות כ"ב, לב)
וחוזרת בספר ויקרא שלוש פעמים בהקשרים קונקרטיים שונים: בהקשר של פולחן עבודה זרה שבה מוקרב הבן לאליל עמון המולך. "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'" (יקרא י"ח, כא).
בהקשר של שבועה לשקר בבית משפט בשם ה': "וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'" (ויקרא י"ט, יב).
באיסור על כהנים לאכול קורבנות, כאשר הם במצב של טומאת גוף ואינם ראויים לכך. "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי ה'" (שם, כ"ב, ב). "
כלומר- מתוך הפסוקים האלה אנו למדים שהקב"ה בעצמו דורש זאת מעימנו סימן שיש לכך חשיבות בעיניו .
והנה -מהו חילול השם לפי הרמב"ם:
הרמב"ם מגדיר כחילול השם גם מצב שבו אדם מתפרנס בזכות לימוד תורה: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם" (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ג, י) – וזאת מפני שמצב זה מעלה מחשבה כי יהודים עוסקים בתורה לא מפני שיש בה אמת הבורא כי אם מפני רווח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:06 |
|
| |
רק פרוש לשוני,
המילה קדוש =נבדל. קדושים תהיו- נבדלים תהיו. כי קדוש אני- נבדל אני.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:07 |
|
| |
"ואולם כאן תישאל שאלה גדולה: וכי מי שהוא עפר ואפר "חרס את חרסי האדמה" - וכי יש בידו לחלל שמו הנורא, או היש בידו לקדש שמו של מי שהקדושה שלו והוא מקור הקדושה ? והלא כל קדושתו של אדם - אם יגיע למדרגה זו - אינו אלא "חיקוי" לקדושת ה' וכמו שנצטווינו "קדושים תהיו כי קדוש אני" - ומה מוזרה היא המצווה שאנו הבלתי קדושים נצטווינו לקדש שמו ? (ש"ה ברגמן במאמרו "קידוש השם")
ונראה שיש ליישב תמיהה זו על ידי שנבחין בין קדושת ה' אובייקטיבית, הקיימת ועומדת לדור ודור ולנצח נצחים שלא השתנתה ואינה משתנית, היא קדושת עצמו, ובין קדושת "שמו", היא פרסומו, היא היא הכרתם הסובייקטיבית של בריותיו את אדנותו, את קדושתו. מה שנצטווינו אנו לעשות בשתי מצוות אלה, במצוות לא תעשה של "ולא תחללו את שם קדשי" ובמצוות עשה של "ונקדשתי בתוך בני ישראל" אינו אלא המלכתו בתוכנו, והוא תפקידנו שלשמו נוצרנו" (נחמה לייבוביץ' "עיונים בספר ויקרא")
[לפ"ז, יש לקבל את שכתוב בערך בויקיפדיה ללא ציון מקור: "הביטוי הנכון הוא "חילול השם" ולא "חילול ה'", שכן "ה'" רומזת לשם המפורש של הקב"ה (שם הוי"ה), ואילו שמו, הכוונה למדרגה נמוכה הרבה יותר – גילויו בעולם. אין אפשרות לחלל או לקדש אותו, אלא רק את שמו".]
תוקן על ידי ספרן ב- 19/02/2012 12:15:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:17 |
|
| |
"השכל הוא כבוד ה'"
[פירוש המשניות, חגיגה פ"ב]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:22 |
|
| |
לספרן
גם אם מדובר "רק" בחילול שמו של הקב"ה ולא בחילול ה' בעצמו הרי גם נשאר עדיין קושי.
והתשובה של נחמה לייבוביץ' (שאגב איננה זקוקה לשום תואר שירומם אותה ) "שהיא הכרתם הסובייקטיבית של בריותיו את אדנותו"לדעתי אינה פותרת את הקושי הבסיסי שאותו העלה ברגמן.
ולכן נראה לי שהתשובה לקושי היא -מה שכתבתי למעלה-שזוהי דרישת ה'-אין כאן שום הכרה סובייקטיבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 12:33 |
|
| |
ולגבי פרטי שאלת לומדת היקרה
לשאלת מה נוסיף אנחנו לה', התירוץ היותר מתקבל הוא כדרך שהביא ספרן מנחמה ליבוביץ, וזה יסוד כל המצוות וכל ענין פרסום שם ה' וכבודו. [בסלנג הקבלי, הענין הזה נקרא שכינה]
עכשיו יש עוד דבר שכללו חז'ל בכלל קידוש ה' שזה התרשמות בני אדם ממה נאים מעשי הת"ח וכו', זה לא משמעות קידוש ה' המקורי אלא ענין נוסף שכללו בזה, כלומר, זה לא אסור בעצם משום שזה מחלל שם ה' או פוגע בכבודו, אלא שזה אסור ותלו אותו בענין של קידוש ה' [שכן זה קשור, אך לא שזהו זה]
לגבי הפרהסיא, ראוי לציין שיש בחז'ל ורמב"ם דווקא הפוך, שמי שעובר עבירה בצנעא הוא דווקא זה שמחלל ה', שהרי כאילו אינו מכיר שה' נמצא בכל מקום ורואה אותו. וזה יותר המשמעות המקורית של חילול ה'.
לגבי ההפרזה לגבי הנהג באוטובוס, אכן זו הפרזה, והרב מיכי טען באשכולות ישנים שזה בגלל שאין בשפה החרדית דרך אחרת להגיד פשוט שזה לא אנושי לעשות את זה ולכן צריכים לתלות כל דבר אנושי ומובן מאליו בכלל קידוש ה', אבל בעצם כוונתם פשוט שזה לא אנושי.
יש לציין סיפור עם הדברי חיים מצאנז, שהיה סיפור שבנו נשפט למאסר על איזה קנאות שעשה, ובאו לדברי חיים ואמרו לו שזה חילול ה', נזעק הדבר"ח "זהו חילול ה'?, יוסף הצדיק גם היה בתפיסה, הבעל התניא גם היה בתפיסה, הרוזינע'ר גם היה בתפיסה, חילול ה' זה כשיהודי שוכח רגע א' מהבורא כל עולמים"
תוקן על ידי יהיאור ב- 19/02/2012 12:36:49
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 13:20 |
|
| |
לבעל בעמיו - אז מה, אנחנו נגן על התורה, יעילותה וערכיה, כדי לקדש שמו של נותנה?
זה לא נראה לי סביר. במיוחד, שלפעמים עושה רושם ש'נגן' יותר על שמו הטוב אם נפרידנו ממנה.
וגם, כפי שכתבת, הוא מוכר כאן לא רק ע"י תורתו (שזה דבר שצריך להאמין בו) אלא גם - ולטעמי בעיקר - על ידי מעשיו, על ידי העולם והנהגתו (והאמת שגם בזה צריך להאמין). ככה שגם אם יש מושג של קידוש שמו, זה לא רק ע"י תורתו.
ליהי - אז באמת חסר טעם והגיון שבמקום 'אנושי' 'לא אנושי' נגיד ונפחיד מקטנות 'יחילול השם' 'קידוש השם'.
בשביל מה לערב את השם בדברים אנושיים ובשביל מה להפחיד?
וגם כשיהודי שוכח מרבון כל העולמים (וכאילו שאפשרי לא לשכוח לרגע וליותר) - לא ברור לי איך מתחלל שמו של השם מזה. גם לי הדברים לא ברורים, ואין לי מה לענות לצענערענע לפסוקים שהובאו כאן, אבל גם אחרי המקורות שספרן הביא, לא ברור לי הענין, והכל נובע בעיני מהבלבול הגדול שאנו שרויים בו בדת ובמושגיה ובכלליה ובאמונתיה, בלבול שהוא בעצם המנוע של עצכ"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 13:33 |
|
| |
לומדת.
אכן אין צורך להפחיד.
חשבתי שלא צריך לציין שביטוי הדבר"ח הוא על דרך ההפלגה, כמובן שאי אפשר לא לשכוח לרגע, גם הדבר"ח שכח לפעמים, וגם אברהם אבינו, העיקר שרציתי להביא היא השלילה של הדרך ההמונית של מה שמתפרסם. ושהעיקר הוא בקביעת מציאות ה' והשגחתו בעולם או לא.
לגבי הבלבול הגדול, אכן זה בלבול גדול, אחד הבעיות הראשוניות שבכל מושג הדת, כלשונו של מיכה גודמן " הבעייה הכי גדולה בשביל הדת זה גדלות האלקים". אבל נאמרו בזה כמה מהלכים מועילים שצריך ללמוד, וקשה לסכם בפורמט כזה כרגע, ובעיקר, שאחרי הכל נשאר השאלה. צריך לברר לעצמך מכללות הדרכים שיש בזה מה קרוב לך ביותר להבין וללכת עם זה. [או להישאר בשאלה, ולשאול אותה את האלקים בעצמו]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 13:35 |
|
| |
| לומדתלומדת כתב: |  | מה העסק הגדול עם מצוות ועבירות?
איך יכולים אנשים קטנים כמונו לעניין את ה'?
ועוד שזה יהיה העוון הכי גדול, ע"ז?
הרי השם קדוש, בקדושה עליונה שאינה תלויה בכלום,
אם אני עוברת עבירה בפרהסיה, אני מסוגלת להפוך קדושה זו לחול?
מה שברור שכמו בכל דבר
נהיתה במערכת שלנו הפרזה מטורפת עם המושגים האלו.
ילדה בטיול אוכלת סנדוויץ' של גבינה ונקניק, בניגוד להוראות ה', כולם צועקים: חילול השם.
כן???? מההסנדוויץ' התמים של ילדה בת 12 באוטובוס - השם נהיה חולין?
אתמהה. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2012 13:39 |
|
| |
הייעוד של ישראל הינו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, דהיינו שאומות העולם ירצו ללמוד ממעשיהם וישבחו אותם,
ובדרך זו ישראל ממליכים את הקב"ה על העולם כולו. לדוגמא, אברהם אבינו היה זומם את גמליו בהתהלכו ברשות הרבים, והבריות למדו ממנהגו שעליהן להיזהר שבהמותיהן לא תאכלנה משדות שאינם שלהם.
|
|
|
|
|
