שיעור רביעית הפך לאחד ממוקדי המחלוקת בין שיעור החזו"א (נודע ביהודה) 150 סמ"ק ור' חיים נאה 76 סמ"ק. המחלוקת מקורה בהפרשי המידות של הנפח המתועדות בגמרא הן באצבעות והן בביצים. אולם ישנה מחלוקת נוספת בין הבבלי לירושלמי בדבר מידת שיעור הרביעית, כאשר המידה ע"פ הירושלמי באצבעות מעוקבות, הינה 2/3 ממידת הרביעית באצבעות מעוקבות ע"פ הבבלי. המחלוקת הינה בהבנת צורת ה"ים של שלמה", והשוני בתכולתו בין הכתוב במלכים לכתוב בדה"י.
המחלוקת בין הבבלי לירושלמי כבר הובאה בתוס' בפסחים ק"ט בשם ר"ת, שאף הזכיר את ה"פייט" שקבע את שיעור הרביעית כדברי הירושלמי. ותמה על חוסר ההתאמה בין מידת הרביעית בירושלמי לחשבון היוצא מהקביעה שתכולת מקוה של 40 סאה נכנסת בקוביה של 3 אמות מעוקבות.
במאמר שמצורף טענתי כי לשיטת הירושלמי הסאה המקורית שנהגו במדבר היתה קטנה בשליש מהסאה שנהגו בימי חז"ל. והסאה המקורית נשארה למידת היבש 30 סאה קטנה = כור, ואילו הסאה למידת הלח הוגדלה ב-50%, דהיינו יש שני מידות לסאה. סאת היבש קטנה ב-1/3 מנפח סאת היבש.
והנה השבת בעייני ביוצרות לפרשת שקלים, נתקלתי באותו "פייט" שהזכיר ר"ת בתוס', ולהפתעתי, ראיתי כי כבר ר' אליעזר הקליר כותב כי היו שתי מידות לסאה.
יוצר לפרשת שקלים ( ר' אלעזר הקליר)
וְיַם הַזְּבוּל מֵאָה וַחֲמִשִׁים מִקְוָאוֹת. וּמִדַּת הַמִּקְוָה כִּשְׁנֵי חֳמָרִים בְּיָבֵשׁ. וְשִׁעוּר כָּל חֹמֶר כִּשְׁנֵי לְתָכִים. וְכָל לֶתֶךְ יָכִיל חָמֵשׁ אֵיפוֹת. וְכָל אֵיפָה עוֹשָֹה עֲשָֹרָה עֳמָרִים. וְכָל עֹמֶר שִׁבְעַת רֶבַע וּכְלָה. וְהַכְּלָה אֶחָד מִמֵּאָה וָעוֹד בִּסְאָה. וּסְאַת יָבֵשׁ חֲסֵרָה שְׁלִישׁ בְּלַח. וּסְאַת הַלַּח אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה בַּבַּת. וְכָל בַּת מַחֲזֶקֶת שִׁשָּׁה בַּהִין. וְהַהִין כֻּלּוֹ שְׁנֵים עָשָֹר לֹג. וְעוֹד הַלֹּג מִתְחַלֵּק לְאַרְבַּעַת רְבָעִים. וְרֶבַע מוּכָן לְרִבּוּעַ כּוֹס יְשׁוּעוֹת. וְהַכּוֹס סוֹבֵב אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם. וְעַל גֹבַהּ חָסֵר שְׁתוּת מֵאֶצְבָּעַיִם.
למאמר המלא www.deotai.com