| נשלח ב-10/3/2012 22:46 |
 |
| |
פורים והשכרות
ההלכה הברורה בגמרא מגילה ז' עמוד ב' אינה מתפרשת לשני פנים, וזה לשונה:אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
והנה מתקופה קדומה של הראשונים התחילו לעשות להלכה בעיות, בכל מיני צורות, או על ידי דחייתה מההלכה על ידי היסמכות מופרכת על הסיפור של רבה ור' זירא [רבינו אפריים], או על ידי פשטים של הירדמות ושינה [רמב"ם], או על ידי גימטריות [מ"א] וכוו', כללו של דבר אנחנו רואים פה מגמה ברורה של דחיקת ההלכה הזאת החוצה.
השאלה היא למה?
אני רואה פה כמה אפשרויות יסודיות:
א. מציאותי ראו כמה נזקים היא חוללה.
ב. דברי שלמה המלך בגנות השכרות.
ג. תפיסת חיים אריסטוטלית בשבח השכל והדעת ובגנות איבודה.
ועל כולם אני שואל:
א. איפה התמימות?
ב. איפה האימון?
נוסף לזה, אני חושב שתמיד כאשר אנחנו נפגשים אם סתירה בין ההלכה להיגיון שלנו, אם אנחנו סומכים על ההלכה, לא די לנו לסמוך על ההלכה, אלא לשאול איפה טעינו באמת, מה ההיגיון שעומד מאחורי ההלכה הזאת שסותרת את ההיגיון הבסיסי שלנו.
ובכן, אני רוצה להציע לפני החכמים 'חברי הפורום' החשובים והחכמים כמה תובנות שמתחדדות אצלי, ובפרט אחרי 'יום הפורים' בקיום המצווה הזאת פשוטה כמשמעה.
א. האדם אינו רק שכלו, השכל והדעת זהו כלי עצום לאדם, אבל 'האני הפנימי' הוא משהו יותר גבוה יותר עליון, והוא נשאר קיים גם בשיכרות, ואדרבה הוא רק מתעצם יותר, מאחר והוא נשאר לבד.
ב. השמחה הגדולה הנגרמת רק על ידי השכרות ממש, היא מדביקה את האדם בקונו ברמות הכי גבוהות שיש.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 22:56 |
|
| |
מענין כי הגראי"ל לא מכיר את ההלכה הזו. כי הוא אמר ששכרות בפורים לא על דעת חכמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 22:58 |
|
| |
אתה סילפת את דברי הגראי"ל,
כוונתו היתה להתנהגות הנבזית של בחורי ישיבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:05 |
|
| |
ראה משנה ברורה הלכות מגילה סימן תרצה, ביאור הלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:06 |
|
| |
לא סילפתי כלום הוא דיבר על השכרות- שמביאה להתנהגות נבזית, ולא להפך- בדוק בח"ח. שם פורסם המכתב- לפני שאתה משמיץ
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:07 |
|
| |
לאיזה משני הביאור הלכה שם אתה מתכוון?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:12 |
|
| |
מה יהיה ? אבא השתכר ונרדם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:12 |
|
| |
שניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:14 |
|
| |
ו.......
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:18 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לא סילפתי כלום הוא דיבר על השכרות- שמביאה להתנהגות נבזית, ולא להפך- בדוק בח"ח. שם פורסם המכתב- לפני שאתה משמיץ |
|
א. לא כל ביקורת היא השמצה.
ב. הדיון הזה [על הגראי"ל] מוצה באשכול שלך על זה, ואדרבה שנינו מסכימים לדבר אחד, דברי הגמרא ברור מללו, וכל ניסיון להוציא את הגמרא מפשטה, נידון לכישלון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 23:19 |
|
| |
צבי
איני מתכוון לכלום ציינתי- וגם פתחתי אשכול כשראיתי את מכתבו- כי הוא אמר שהשכרות- היא לא על דעת חכמים.
הוא צודק כשהוא יצא נגד התופעה- אבל אסור לו להגיד שזה נגד דעת חכמים- כי זה לא נכון עובדתית. כפי שהגמרא מספרת הרמב"ם השו"ע ואחרים. שהם בקטגורית החכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 09:10 |
|
| |
צבי
יש כאן, אצל שנינו, שתי גישות שונות מהקצה אל הקצה.
אתה רואה מצוה. קודם כל מצוה. כתוב אז כתוב. כתוב אז עושים. נעשה ונשמע כלומר נבין. או שלא. אבל מה זה משנה. קודם כל עושים.
וגם אם בעיקרון אני מסכים שיש צורך ללכת בדרך הזו, יש דברים שלא.
ולגבי מצות שכרות, בעיני אינה מצוה כלל. ותמה אני על רבנו רבא: פה קדוש איך אמר דבר זה.
שמא סבר שצריך אדם להראות שאינו פוחד מכלום על ידי שהוא שותה, כי השותה יכול לשתות רק אם אינו צריך להיזהר.
וזו אחת הדרכים להראות את תחושת הבטחון שהיתה אחרי נס פורים. הגזירה בטלה. המלך מוקף בשתדלנים משלנו. הרגנו את האויבים הבולטים שלנו. (מן המגילה אפשר להבין שלא כל גוי שונא ישראל, כי עובדה שהרגו רק את מי שהרגו).
להשקיע בשתיה? להפוך זאת למצות היום? אתמהה אתמהה.
אני כותב שוב: אם יישר חילי, אבטליניה לנוהג פסול זה.
ולא לחינם עשו הפוסקים הראשונים נסיון לצמצם את היקף המעשה שרבא ממליץ לעשות.
ואולי אוסיף עוד שאלה עקרונית: עד כמה ומדוע מחייבות תוספות ברורות להגדרת הפורים הראשונית? לדוגמא, אחד האמוראים מוסיף שיש לקרוא את המגילה ביום ובלילה. וראיתו תמוהה. (האם הוא דורש את המזמור בתהלים לומר שהוא נכתב בימים ההם ומבטא את התקנות של הימים ההם? או שזו סברה המומחשת בפסוק, שמי שיש לו צרה בוכה עליה ביום ובלילה ולאחר הנס יודה עליה בלילה וביום?). הרי מתחילת מסכת מגילה, מתקנות בני הכפרים, מבואר שנהגו לקרוא רק ביום.
אז מבחינת ההיסטוריה של ההלכה, מה המעמד של תקנת הקריאה בלילה?
יש לומר שאחרי שהדברים נדרשו ונכתבו בתלמוד הבבלי, הם צורפו לתקנות חכמים. כלומר, אין זה מתקנת מרדכי ואסתר שאומצה בידי חכמים, אלא מאוחרת יותר, אבל עדיין מחייבת.
אולי זה מצריך אשכול אחר, אבל זה עדיין קטן דיו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 09:15 |
|
| |
מיימוני
נסית פעם לקיים את המצווה כפשוטה? או שחיישינן ליצא סוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 09:25 |
|
| |
בעל בעמיו
זו שאלה קצת אישית, לא?
אבל אני רשאי לענות:
אני חושש.
מפני מידות רעות שיצאו החוצה. שהרי כל השנה כולה אני טורח ועמל לפקח על עצמי.
ומאז שאני כותב כאן, בעצור, ודאי שיש לי סוד להסתיר, סמיילי.
אולי כאן המקום לספר בשבח החרדים, שיש ביניהם שמשתכרים ואז יוצאת החוצה יראת שמים, אולי ילדותית, אבל כל כולה מסירות לה' ולדבר ה'. אלו שבוכים על שאינם לומדים מספיק, אינם משתדלים מספיק. רואה אתה מה באמת מניע אותם.
ואני... האם יש התלהבות מתחת לאפר? או שהיא רק פרי של התבוננות ומאמץ שהחליפו את ההתלהבות של הילד?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 10:56 |
|
| |
בעל
עיין נא בגמרא בסנהדרין ולמד כי- נכנס יין יצא סוד -לא כפשוטך.
הרב מימוני- אני לא זוכר - מה הדין? אדם המוציא את נר חנוכה לרחוב -והזיק פטור.
מה הדין באדם שהשתכר בפורים והזיק, מה הדין?
לענ"ד הוא חייב. מה אתה אומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2012 11:16 |
|
| |
ירוחם
כמדומני שיש רמ"א שהוא פטור ואיני זוכר בבירור.
|
|
|
|
|
