| נשלח ב-5/4/2012 19:00 |
 |
| |
אין דבר מחטא כמו אור השמש
הפרשיה האחרונה סביב מארחינו מן הפורום שמותר להזכיר את שמו (=בח"ח) מעוררת שאלה לא פשוטה. מה המקום שיש לתת לפירסום - ודווקא פירסום חשאי - על מעשים שלא ייעשו ועל עושיהם?
אני מעתיק ממה שכבר כתבתי באשכול אחר בפורום פרטי.
בעקבות הפרשה האחרונה, בפורום אחר עלתה השאלה על פירסום. זה עורר אותי למחשבות הבאות.
אתם מוזמנים לחשוב ולהעיר.
הכותב העיר על כך שאיסור פירסום שלילי נכלל כבר בתורה והוא מגיע עד שפיכות דמים. עניתי:
כל מה שכתבת אמת לאמיתה. וחלקו נוגע למקום הזה - בחח.
אבל
הוא גם משמש לדברים חשובים מאד. ויכול לשמש לדברים חשובים מאד.
הפירסום הוא לעתים הנשק היחיד שיש לחסרי המגן.
הפירסום הוא אמצעי יחיד לעתים למניעת רמאויות וניצול.
הבעיה היא כמובן שהקורא או השומע אינו יכול לדעת אף פעם אם הפירסום מגלה אמת נסתרת או מוציא לעז מרושע שפוגע במושא הפירסום ולא רק בו.
אבל כשלעצמו, יתכן שהפירסום שבחח איפשר לפרסם לא היה דבר רע לכשעצמו.
אני בטוח שאתה, כמוני, כמו כל אדם, נתקלת באירועים עגומים, בניצול, ברשע, גם אצל אלו שנקראים חרדים או שהם באמת חרדים. שרצית לעשות משהו, ולא רק כדי להתנקם אלא כדי להציל עשוק מידי עושקו, כדי ללמד את הרשע שיש מחיר לא רק בעולם הבא ובידי שמים, לעשות קצת סדר בבלגן. (אני כבר מאריך סתם).
אני יכול לחשוב על דוגמאות רבות לכך. ובעצם יש לי אחת שבעצמי אישית השתדלתי לתרום לה. יש שתי תופעות שלא מצאו חן בעיני בחברה שלנו, בהקצנה שלנו. האחת היא קוי האוטובוס עם ההפרדה בין זוגות (מהדרין מורחב) והשני הוא האיסור הגורף על מכשירים סלולריים מתקדמים (לפעמים בצדק, לעתים קרובות מדי לא).
השתדלתי באופן היחיד שעמד לרשותי למחות. כלומר להבהיר מה ההלכה ומה לא ופעם אחת אפילו חיברתי פרודיה, שהיא גם כן נשקם של החלשים.
עבור מטרות כאלו ייראה לי שקיום של אכסניה כגון בחח הוא דבר טוב.
לגבי הרכילות שיש שם היום, זה משהו אחר. אני עדיין מסתכל לפעמים אבל איני כותב. לא ראיתי כמעט שום דבר בעל ערך: חינוכי, חברתי, אישי.
אבל הרעיון כשלעצמו לאפשר כתיבה חופשית ולהעביר מידע חופשי, אולי בכפוף לנוכחות של מבקר לפי ההלכה, זה עדיין בעיני רעיון טוב.
אפשר גם להביא דוגמאות, שלא הבאתי שם. הבעיה היא שהזכרתן של בעיות אלו עלולה לדרדר את הדיון לדוגמאות במקום לנושא עצמו.
בכל אופן, אין כמו דוגמאות כדי להבהיר את הצדדים השונים, את הכן ואת הלא.
הדוגמאות הבאות נראות לי ברורות. המילה "דגול" מתייחסת למי שהוא אישיות ידועה בציבור, בין בגלל מעמדו כאיש הלכה, כמנהיג עדה, כאדמור, מקובל או באבא, או כעסקן ופעיל.
א. דגול עבר עבירה במישור האישי. - אין לפרסם מפני שזה בינו לבין קונו.
ב. דגול עבר עבירה שבין אדם לחברו. אין לפרסם מפני שזה לא בר הוכחה, ואם כן, יש בית דין ובית משפט.
ג. דגול עושה מעשים שפוסלים אותו לכהן במעמדו. נניח שהוא מנצל את מעמדו לרעה כדי למנוע קבלת תלמידים מסוג מסויים למוסד שבהשפעתו. מה אז?
בדוגמאות הבאות "מערכת" מתייחסת לאירגון כלשהו, למשל אירגון שאוסף ומחלק צדקה.
ד. אירגון שמתיימר לאסוף צדקה מחלק משכורות גבוהות או שוכר שירותים במחיר יקר על חשבון התרומות. וכל שכן אם הוא מחלק את הכספים רק למסויימים בלבד.
ה. עיריה מחלקת שטחים ציבוריים ליעדים לא ציבוריים.
הדוגמאות שאני מחפש הן אלו שבהן מדובר ב"לשון הרע" ולא ב"שם רע". כאלו שיש בהן תועלת לרבים בהכרת הנושא והפירסום אף יכול לשמש הרתעה נגד העבריינים ונגד אלו שעלולים ללכת באותה דרך.
ברור שפירסומים כאלו יכולים לשמש למטרות הפוכות. להשמצה ללא בסיס. זו כשלעצמה סיבה טובה לאסור עליהם ולמנוע אותם. מצד שני, איך עוד יכול נפגע להגן על עצמו?
***
אפשר שצריך לחפש כיצד ליישם את צרכי הציבור עם הגנה מפני השמצות ועם הגנת הנפגעים (גם אם הם עשו מעשים פסולים, הם עדיין נפגעים מן הפירסום). יתכן שצריך לקבוע תנאים. כמו אפשרות בדיקה (אם למשל נגזלים שטחי ציבור, כל מה שצריך הוא לציין את הכתובת, העיר, הרחוב והמספר. אם נמנע מתלמידות להתקבל למוסד, די לציין את שמות המשפחה או אפילו להעמיד אפשרות של בדיקה בפני גורם אובייקטיבי אך שומר סוד).
האם פירסום כזה ראוי שיהיה אנונימי? זו בעית הבעיות. יש רבים שלא יעזו לגלות מה שהם יודעים מפני שזה יזיק להם. למשל, משפחה שסורבה להתקבל למוסד אחד, אך עדיין מקוה להתקבל למוסד אחר. אם תסומן בתור "מחרחרת ריב" זה יעלה במחיר יקר.
***
לאחר שכתבתי את כל הדוגמאות האלו, אני שואל את עצמי שוב האם צדקתי. כמו בהרבה תחומים בחיים, לכל צד יש נקודות לטובתו ונגדו. האם עלינו להכריע ש"שב ואל תעשה עדיף?"
למרות שאין לי תשובה חתוכה, אפשר שהעלאת הנושא לדיון תביא להבהרות ולתובנות חדשות. אולי, אני מעז לקוות, היא תוליך לדיון ולהקמת מערכת שבה ניתן יהיה לשלב את היתרונות של הפירסום עם ההגנות מפני השמצות. (כך היתה לי תקוה לגבי בח"ח וכעת ברור שהתקוה לא התגשמה - לפי הידיעות בתקשורת).
***
אני מזכיר שתי אמרות ידועות שאחת מהן נלקחה ככותרת. שתיהן מציגות את שני הצדדים, החיטוי והסיכון.
"אין מחטא כמו אור השמש" - אמירה שמיוחסת, לפי מה שקראתי, לאחד מגדולי השופטים של אמריקה (בגוגל לא מצאתי את שמו בחיפוש מהיר).
עוצמה משחיתה - שוב לפי גוגל בעל האמרה בנוסח המפורסם שלה הוא ההיסטוריון הברון אקטון אבל היו לו "קודמים".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 19:41 |
|
| |
הרב מיימוני
נדמה לי כי אתה מאיר- לא לכיוון הנכון במקרה הזה, ולא שהנושאים שהעלת לא חשובים- ראה פורום תקנה- אבל לא בדיוק במקרה הזה.
הפעם מדובר על סחיטה- על סחיטת אנשים למניעת פרסום חטאם פשעם או התנהגותם- בין אם היה או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 21:35 |
|
| |
מיימוני
בוא נסכם את שאלתך ,האם נדחה הרע מפני הטוב שהוא לתועלת ,
האם לא על זה נאמר יצא שכרו בהפסדו ? גם באשת איש כתוב חסד הוא ובכל זאת הם בכרת.
צריך להבהיר כאן שוב לציבור של הצד השני של המתרס שבאמת מדובר כאן באתר של החלק הלא חרדי של הציבור החרדי מעצם קיום של אתר זה בניגוד לאיסור החד משמעי של כל דייני ופוסקי זמנינו ,ואין זה דוקא סיבה אלא בעיקר סימן וחבל ששוב גורמים לציבורינו צורך להתנצל .
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 21:38 |
|
| |
מיימוני,
הבעיה של עיתונות חופשית אשר עלולה לנצל את כוחה גם לכיוונים שליליים היא בעיה כלל עולמית.
כמ"ש פרוטגורס באשכול מקביל בחברה מרובת גוונים ואוכלוסיות ניתן לאזן את הבעיה ע"י ריבוי מקורות השפעה מתחרים אבל בחברה החרדית הקטנה והדחוסה זה בלתי אפשרי.
הפתרון לדעתי הוא דווקא בכיוון ההפוך- ריכוז הכח בידי אנשים "גדולים" אמיתיים, ואפשר למצוא כאלה אם רוצים, וסילוק לכל הרוחות של כל העסקנים והקשקשנים המתווכים אשר תאוותם קודמת ליראתם.
הביקורת של החברה החרדית צריכה להימצא אצל הגדולים באמת ולא אצל העיתונאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 21:58 |
|
| |
נו נו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 22:11 |
|
| |
כבר שאלתי - מי היה העיתונאי הראשון בתורה?
אגב אהרון ומריים היו מגדולי ישראל- ובכל אופן הלכו רכיל,
לקראת ימי הקייץ ישנה מגמה אצל גדולי ישראל להתיר רכילות בימי השבת הארוכים. המחלוקת המעקבת.
החסידים מתירים מפני עונג שבת.
הליטאים בגלל פיקוח נפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 22:15 |
|
| |
שותף,
אילו היית כותב שכל מה שנעשה בחברה החרדית הוא הפלא ופלא ואין שום דבר לתקן, ניחא.
אבל מדבריך נראה שאתה סבור שאכן ישנן בעיות, אלא שהו נגרמות מ"העסקנים והקשקשנים המתווכים אשר תאוותם קודמת ליראתם"
כעת ממה נפשך, אם גדולי התורה הם כאלו חכמים מחוכמים ובעלי יראת שמים ונהנים מהם עצה ותושיה, איך קרה שהשתלטו עליהם עסקנים שתאוותם קודמת ליראתם? ואם תחולל מהפכה ותסלק את העסקנים הללו, מי יחליף אותם? עסקנים אחרים? ומי יבחר את העסקנים החדשים? גדולי התורה? הרי הם אלו שמינו את הקודמים ....
לגופו של ענין אני סבור שאתה חי בסרט. אין שום עסקנים בעלי כח. האנשים שאתה קורא להם גדולי תורה, חלקם אולי צדיקי אמת, חלקם כנראה נבלות רציניות וחלק אחר שלהם תמהונים שאינם מן הישוב, ובכל מקרה הם משתמשים ב"עסקנים" כדי שמררתך לא תופנה כלפיהם. דוק ותשכח שלכל דיקטטור אכזר בהיסטוריה היה את ראש השירות החשאי שלו ששימש כקולט ברקים, ההמון השוטה האשים בכל העוולות את המשרת והיה משוכנע שהאדון הוא צח וטהור.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 22:19 |
|
| |
[שותפ,
גם בלי קשר לעיתונות, ריכוז כוח בידי מעטים (גדולים ככל שיהיו) הוא מתכון בטוח לחוסר צדק ולשחיתות. ריבוי עיניים מבקרות מאפשר ביקורת כנה יותר, לא בגלל שכל (או אפילו רוב) העיניים צדיקות במיוחד, אלא בגלל שהריבוי עצמו מאפשר מבט מכיוונים שונים (אם תרצה, "תרגום" ציני לכך - כל עין רואה את הפזילה של חברתה, וכך לכולנו האפשרות להיות מודעים לכל הפזילות כולן). איני מכירה מקרוב את החברה החרדית, אולם ממה שלמדתי עד כה, נדמה לי שגם היא אינה סגורה והומוגנית כפי שיש כאלה המנסים לציירה ...]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 22:41 |
|
| |
אגב, בתוך כל הסיפור משום מה איש אינו טורח לברר מה אומר דין תורה על העניין. אם אני מבין נכון, הדבר בו מאשימים כאן אנשים הוא בכך שביקשו תשלום כדי לא לגלות דברים רעים שהיו ידועים להם על אחרים, או כדי ליצור אוירה חיובית כלפי אישים ומוסדות דרך כלי התקשורת שעמד לרשותם (לדוגמה ימחקו דברים רעים שכתבו עליהם, או ישבחו אותם במסווה של כותבים "אובייקטיביים". קדימה, ילמדונו רבותינו: מה מכל הדברים הללו הוא עבירה (לא כלפי שמיא, עבירה של בין אדם לחבירו שניתן לתבוע ממון עליה) על פי דין תורה? למיטב הבנתי - כלום. העבירה של סחיטה באיומים בצורה שמדברים עליה כאן, אם אני מבין נכון במה מדובר, איננה קיימת ואי אפשר לתבוע עליה, כ"ש הדברים הקלים יותר. אם חטאו מנהלי האתר באיזה אביזריהו דלשה"ר, אולי יש מקום לא להעלות אותם ל"שלישי" בעתיד הקרוב. אבל מעצר? משטרה? איפה כל הצדיקים שיצעקו ערכאות? למה אנשי העסקים והפוליטיקאים החרדים שנסחטו לא מיהרו להגיש תביעה בבית הדין של רבי נסים קרליץ? [אני אישית סבור שדין תורה במצבו הנוכחי לא יכול לשמש פלטפורמה לקיומה של חברה אנושית סבירה בדורותינו, והארכתי בזה כאן http://www.bmj.org.il/userfiles/akdamot/26/Shnerb%20.pdf, אבל היצר מסית אותי להתקלס קצת באלו שחושבים אחרת]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 23:02 |
|
| |
יפה קילסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2012 23:21 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: |  | שותף,
אילו היית כותב שכל מה שנעשה בחברה החרדית הוא הפלא ופלא ואין שום דבר לתקן, ניחא.
אבל מדבריך נראה שאתה סבור שאכן ישנן בעיות, אלא שהו נגרמות מ"העסקנים והקשקשנים המתווכים אשר תאוותם קודמת ליראתם"
כעת ממה נפשך, אם גדולי התורה הם כאלו חכמים מחוכמים ובעלי יראת שמים ונהנים מהם עצה ותושיה, איך קרה שהשתלטו עליהם עסקנים שתאוותם קודמת ליראתם? ואם תחולל מהפכה ותסלק את העסקנים הללו, מי יחליף אותם? עסקנים אחרים? ומי יבחר את העסקנים החדשים? גדולי התורה? הרי הם אלו שמינו את הקודמים ....
|
|
עד כמה שאני יודע יש שכבה של עסקנים, כולל ראשי מוסדות וכו', שאינם שומעים לגדולי הדור הזקנים והחשובים.
אם הציבור היה נחלץ לעזרת הגדולים ולא משתתף בחגיגות העסקנים העולם היה יכול להראות אחרת.
אבל בכל מקרה אנחנו סתם מדברים, העניינים מתנהלים מעל ראשנו ממילא.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2012 00:29 |
|
| |
שותפי, מכיון שאנחנו הרי ידידים טובים ומכירים היטב, אני נדהם מההכחשה העצמית שבדבריך.
דבריך דומים בעיניי למי שיאמר שהדרך היחידה לטפל בחלאי המדינה היא לתת את הניהול לאנשים הכי טובים, או לסלק את השחיתות. נו, באמת! זה מזכיר לי את ההצעה שהעלה פעם אריק שרון בישיבת מרכז הליכוד להצבעה: "מי בעד חיסול הטרור?".
ומזווית אחרת: מה שאתה מציע הוא לטפל בסגירות, שהיא אם כל חטאת בחברה החרדית, על ידי הגברת הסגירות עוד יותר.
בעיית ההבעיות של החברה החרדית היא כפולה: 1. סגירות. 2. ניהול בלעדי על ידי ה'גדולים' שמקבלים החלטות (כביכול) לבד בחדרי חדרים בלי שיש להם מושג על מה שהם מדברים. או במשפט אחד: היעדר דמוקרטיה (זוהי השיטה הכי פחות גרועה, כפי שכבר אמר פעם מישהו).
הבעיה אינה עסקנים אלא המונופול והסגירות. הסגירות שמוליכה לכך ששמועות באינטרנט הן כ"כ משמעותיות והרסניות שכולם רועדים מהן, ושנותנת לעסקנים שליטה על ה'גדולים' הקטנים כ"כ, שרועדים מפחד, היא היא אם כל חטאת.
הדרך היחידה לטפל בשתי הבעיות הללו היא לפתוח (ועל כך נאמר: בשעת המכנסים פזר). לבזר את השליטה, ולסלק מונופולים תקשורתיים, כלכליים ואידיאולוגיים.
הכוח האדיר שיש לפוליטיקאים ולעסקנים החרדים נעוץ בכך שהם מקור הכסף (אין מקורות אחרים בחברה החרדית). שליטה בכסף ובמידע היא שורש הבעייה.
אגב, צבי ויימן בספרו מקטוביץ לירושלים כבר קובע (ותומך במסמכים) את העובדה הידועה לכל שהחברה החרדית מאז ומעולם התנהלה על ידי עסקנים ואספסוף. ה'גדולים' היו (ועדיין) חותמת שהמנהלים האמיתיים מסתתרים מאחוריה, בדיוק כמו היום. זוהי תוצאה של הרצון לניהול לא דמוקרטי. כביכול מוסרים הכל לגדולים, ומה שמקבלים הוא עסקנים.
האמירה שלך שיש לטפל בעסקנים או לסלק אותם היא פשוט מגוחכת. איך בדיוק תטפל בהם? הדרך היחידה (!) לעשות זאת, היא לפתוח את התקשורת לכל מאן דבעי, ולנטרל את המונופול שלהם. בטח שלא לסגור כלי תקשורת.
ברגע שתשאיר את כל צינורות התקשורת בידי ידיים מועטות, כהצעתך, ויהיו אלו ידיו של גדול הדור ציס"ע, הבאת במו ידיך שחיתות, החלטות לא חכמות ומנותקות, וכל חלאי החברה החרדית. הרי זו גופא הבעייה שאותה רוצים לפתור, לא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2012 07:25 |
|
| |
שותף יש סכנה שהם ינצלו את הכח להשלטת ערכים הנראים להם ואינם בהכרח נכונים
(ראה הספין שהורץ, בלווי עדויות על חלומות מפי רבנים, על היורשת של ב"ש קנייבסקי, ראה פרשת סליפקין, וראה עוד ועוד) לנושא האשכול זה לשה"ר לתועלת. יתירה מכך – השקיפות היא נוהג העולם "לחטא". אלא שהשאלה היא היכן הגבול, עד כמה נוהג העולם יתיר. האם יש אנאלוגיה לדין פיקו"נ שנדחה בפני החיים הנורמליים ("שומר פתאים ה'", ראיתי פעם היכן שהוא כי הגרשז"א תפס כך את ההיתר, שכל שאין אנשים חוששים לסכנה מותר וכשחוששים יש דין פיקו"נ)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2012 08:25 |
|
| |
| mdabraham כתב: | | שותפי, מכיון שאנחנו הרי ידידים טובים ומכירים היטב, אני נדהם מההכחשה העצמית שבדבריך.
|
|
מיכי ידידי האהוב, היום קצר והמלאכה מרובה.
יש לי הרבה מה לומר אבל לא עכשיו הזמן.
אם הפורום עוד יהיה קיים אחרי פסח, והאשכול הזה יהיה רלוונטי עדיין, אשתדל ב"נ להגיב.
עד אז- פסח כשר ושמח, וממשפחתי למשפחתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2012 09:36 |
|
| |
הבעיה העיקרית של האתר בחדרי חרדים היא הרמה הנחותה (כמעט ילדותית )של רוב משתתפיו.
(אלה הפירות של החינוך החרדי המצומצם.)
ובגלל מצב עגום זה קשה מאד לומר ,כמו מיימוני, שפורום בח"ח הוא השמש שמחטאת את הפצעים והמכאובים של הציבור החרדי.
לצערינו המחטאים ,חוטאים לא פחות מן החוטאים עצמם.
אם כי,בהעדר אלטרנטיבה,עדיף להשאיר את הפורום והקורא יברור את הבר .
|
|
|
|
|
|
