על ערכו של חופש הדיון - עצכ"ח, מבקריו והחברה החרדית.

המוטיבציה לפתיחת אשכול זה היא הדיון בסמוך לגבי הצורך בפורום "עצור כאן חושבים" או להיפך – כפי שיש טוענים – הסכנה בו. אבל ראשית, אפתח בסיפור קטן ואמיתי.

לפני 500 שנה בערך ניתק מלך אנגליה, הנרי השמיני, את הכנסיה האנגלית מהכנסיה הקתולית שברומא. להבדיל מהרפורמטורים של הכנסיה כמו לותר וקלווין, שפעלו באותו זמן בגרמניה, הנרי השמיני לא היה מוטרד כל כך משאלות דתיות כמו מחילת עוונות וכדומה, אלא בעיקר משאלות של סמכות: הוא לא רצה שהאפיפיור יחליט לגבי מה שקורה בממלכתו. זה התחיל מהשאיפה של הנרי להתגרש מאשתו, מה שהאפיפיור לא אישר, והמשיך בריב שמטרתו הייתה בעיקר מדינית. לכן הכנסיה האנגליקנית שהנרי הקים שמרה פחות או יותר על המבנה של הכנסיה הקתולית, שיש בה היררכיה של כמרים ובישופים הממונים עליהם וכו', אלא שבקדקוד הפירמידה עמד המלך עצמו, במקום האפיפיור שברומא. אגב זהו המצב עד היום: פורמאלית המלכה אליזבט היא ה"רב הראשי" של אנגליה.

כמובן שהיו הרבה אנשים שלא היו מרוצים מהמצב הזה, ובכללם אותם "פוריטנים" (אלו שלאחר מכן ראו חובה לעצמם לעזוב את אנגליה והקימו את המושבות האמריקניות הראשונות) אשר חשבו שזהו אבסורד לראות במלך סוג של סמכות רוחנית. מה שהם רצו הוא ארגון קהילתי שבו לכל קהילה יש את המוסדות שלה ואין כפיפות לבישופים ולמלך. אחרי מותה של אליזבט הראשונה כינס יורשה, המלך ג'יימס הראשון, דיון בהמפטון קורט שבו נתן לפוריטנים להביע את דעותיהם.

לא ארכו השיחות עד שהמלך התפרץ בדברים שזכו מאז לפרסום גדול. "מה שאתם רוצים, רבותי, הוא מערכת קהילתית היאה למונרך כשם שהשטן יאה לאלוהים... אז ייפגשו ג'ק ותום וויל ודיק ויבקרו כטוב בעיניהם אותי, את המועצה שלי ואת כל מעשינו. אז יקום ויל ויאמר 'כך צריך הדבר להיות' ואז יענה דיק ויאמר 'לא, כי כך ייעשה הדבר'... אם תיכון ממשלה כזו, יהיו ידי כולנו מלאות עבודה...אם אין בישוף, אין מלך"

לא קשה להבחין כי אלו שסוברים שצריך לסגור או לחסום את הפורום קרובים עד מאד בדעותיהם להוד מלכותו ג'יימס הראשון, ובעמדה הזו אני רוצה לדון.

האם ג'יימס טעה?

יכול להיות שמבחינתו, הדבר החשוב היחיד היה השלטון האישי שלו, ואם כך הוא צדק מבחינת תאוותיו הפרטיות אבל פעל על חשבון האינטרס הציבורי. אבל אינני חושב שזו הייתה עמדתו, לפחות לא לגמרי. ג'יימס מן הסתם הניח שיש לעם צורך בשלטון, ושהחלופה למונרכיה שלו היא מצב בו איש את רעהו חיים בלעו. הוא חשב שחברה בה מתנהל דיון חפשי היא חברה עליה לא ניתן יהיה למלוך, ולכן האפשרות היחידה לקיים את החברה היא לחסום את הדיון.

כעת, אינני בטוח שג'יימס טעה בהנתן החברה האנגלית במאה ה17. חופש ודיונים זה דבר נהדר, אבל חברה צריכה "רמה" מסוימת כדי ליהנות מהחופש הזה. גדול מגיני החופש האישי, ג'והן סטיוארט מיל, מודה בתחילת ספרו כי

"אולי אין כמעט צורך לומר שתורה זו (של חירות הפרט) אמורה לחול רק על בני אדם שכוחות נפשם בשלים. אין אנו מדברים על ילדים או על צעירים מתחת לגיל ... מאותי טעם אנו רשאים להוציא מכלל חשבון את אותם מצבי חברה מפגרים, שלגביהם אפשר לנהוג בגזע כולו כאילו עודו קטין... שלטון רודני הוא צורת שליטה לגיטימית במגע עם ברברים, ובלבד שהמטרה תהיה לשפרם ... החירות בתור עקרון, אין לה תוקף לשום מצב עניינים שקדם לזמן בו נעשו הבריות בני שיפור מכוח דיון חפשי ושווה."

כמה בעיות נמנו כאן. ראשית, רמתם של הפרטים יכולה להיות כה נמוכה שהם יפלו טרף לכל דמגוג. התקשורת יכולה להיות כה חלשה שאנשים יקבעו את דעתם על סמך מידע כוזב. יתר על כן, כדי להשיג משהו מחירות הדיון החברה צריכה להציע מנגנונים של שינוי איטי מתוך ויכוח פתוח, וכך תנטרל את הסכנה של רעיון חדש שמופיע וקוסם להרבה אנשים, מביא לשינוי גורף של הסדר החברתי וגורם נזקים גדולים.

ההרגשה שלי היא שאותם אנשים אשר הציגו כאן את הסכנות האיומות האורבות, לדעתם, לחברה החרדית כתוצאה מן הדיון הפתוח בעצכ"ח, מציגים טענות שיש בהן אולי צדק מסוים – במובן של החששות החברתיים והאישיים שהם מעלים - אבל מפספסים את המסקנה שצריך להסיק מכך. אין לי מושג מהי השפעת עצכ"ח בחברה החרדית. אני מניח שהיא קרובה לאפס, אבל כנראה שלהם יש דעה שונה ושהם חוששים מאיזו הצטברות של אנשים לא מרוצים, כופרים או בעלי תאווה מתחת לפני השטח של החברה החרדית. מה שהם לא מבינים הוא שזה עצמו מעיד על מה שמיל כינה "מצבי חברה מפגרים", הן מצד רמת ההשכלה של הפרטים והן מצד חוסר היכולת של החברה להכיל מנגנוני שינוי הדרגתיים.

ומצד שני, מסיבה זו עצמה אותם המגינים על הפורום ודרכיו צריכים להיזהר שלא לחטוא בהיתממות יתר. אכן, יש מצב לכך שדיון חפשי יהיה מזיק. אכן, יש הרבה אנשים (בעצם, כולנו) שניתן להטעות או לבלבל או להסית אותם (כמובן – לכל הכיוונים, גם לחרדיות) ואכן עצם הופעתו של רעיון יכולה ליצור נזק לפרט ולחברה. אור השמש הוא אולי חומר החיטוי הטוב ביותר, אבל הוא גם גורם לסרטן העור. אין שום ערובה לכך שדיון חפשי יביא לכך שדווקא האמת תצא מנצחת (אם כי אולי כך יש לה סיכוי יותר משיטות אחרות). היותה של החברה החופשית חברה מוצלחת יותר מאחרות אינו רק פריו של עצם החופש, אלא גם פריה של מערכת השכלה, מערכת תקשורת ומערכת ממשל שדואגים לכך שהיא לא תסבול מהקלקלות אשר החריבו את הרפובליקה הרומית או את הדמוקרטיה האתונאית. וזו התלונה האמיתית על מובילי החברה החרדית: לא למה במצב הנוכחי הם מתנגדים לדיון חפשי, אלא מדוע הם בונים חברה סגורה שהחופש  יזיק לה.

שותפיסוד כתב- לדעתי העניין הוא איכותי בראש וראשונה- שימור התורה (על כל רבדיה) במהלך תהפוכות הדורות- כאשר העניין הכמותי רצוי גם הוא כמובן

אתה בטוח שהתורה לרבדיה השתמרה בטהרתה? הגישה היום תופסת גישות גאונים וראשונים מרכזיים בבכפירה