למשמאילים בה סמא דמותא - כיצד התורה יכולה להמית?

אחרי שאנו מניחים כי חז"ל דיברו את הדברים כמשל וכמליצה - והם מתכוונים סם המוות מטפורה ולא כמוות פשוט (כמעט בלתי ניתן לפרש אחרת את חז"ל), ניתן לומר זו כוונת חז"ל כך:

הואיל ובתורה נאמר אינסוף מצוות והלכות, ולכל אחת מההלכות והמצוות מספר משמעויות וקונוטציות, הרי שחייבים להניח שבבסיס פרשנות הדת חייבת להיות מגמה של טוּב. וכאשר מפרשנים את התורה, לגופה של כל הלכה ומצווה, ומתעלמים ממגמת הטוב, הרי שהדת הופכת לסם המוות, ובשם הדת ניתן להעניק לגיטימציה וגושפנקה לזוועות שבאנושות.

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז)

דברי תורה נמשלו לנגידים כי נותנים ביד האדם ידע וכח ושררה וכמו הנגיד יכול להשתמש בהם להיטיב ולהרבות חיים ויכול להשתמש בפסיקותיו כדי להתעמר בעם ולהתנשא עליהם ולהביא סם מוות כמו שאנו מכירים היטב.