מאסטר שף ילדים

איני צופה בתכניות טלויזיה בודאי שלא תוכניות ריאליטי, אך שמעתי שיש תכנית כזו שבו כמה ילדים מתחרים ביניהם מי יבשל ויאפה מנה טובה יותר. אלא דא עקא שהתכנית לא שומרת על כשרות ומכשילה ילדים (גם דתיים) באיסורי תורה של בישול בב"ח ואכילת שאר מאכ"ס.
בשבת דיברתי עם קרוב משפחה שמקפיד בדר"כ על קלה כחמורה ולא אוכל ירקות שיש בה לפי האגדות תולעים אלא שאין רואים אותם והוא רואה את התכנית ונהנה ממנה (???)
שאלתי אותו אם אין הוא רואה בכך איסור של מסייע ביד עוברי עבירה או לפני עוור וכו'. הבחור חש אי נוחות מסויימת, אלא שלא נראה לי שנשתנו דרכיו (ועוד הרבה שאני מכיר). לבסוף כדי לגמור את הדיון בצורה יפה ושלא להעיב על אווירת סעודת החג אמרתי שאף אם אין בזה איסור בוודאי שזו לא מידת חסידות
היום בבוקר דיווח ידידיה מאיר בתכניתו התעוררות שפנו אליו הרבה בקשר לעניין זה והוא אמר שהוא לא רואה צורך להגיב מפני שלדעתו גם אם כל המאכלים היו כשרים בד"צ היה פסול בתכנית. אלא שהוא הקריא כתבה מיתד שהכותב צלב בלהבות את את עניין התכנית.
שאלתי ובקשתי לחברי הפורום הק' מי יכול להעלות את הכתבה, ועוד אשמח אם החברים ידונו האם ואיזה איסור יש בצפייה בתכנית. ואבקש שהכותבים לא יעירו את השד הנורא הנקרא "חילול ה' " אשר צץ תמיד בדיונים מסוג זה. ואם תרצה אמור: האם יש בנוסף לחילול ה' איסורים נוספים

אמרו לי שיש שם דתיים וילדה דרוזית אחת שלא הסכימה לטעום אלכוהול
והשווה:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4235420,00.html

לכאורה יש שני נידונים: א. איסור הנאה מהבישול הטרף. איני יודע אם קיים כאן איסור כזה כאשר הנאה אינה מהאוכל עצמו (דומה מעט להנאה מהבטת ילד על מטוס הטס בשבת. יש לחלק כי כאן זו כוונת העבירה ובמטוס זו הנאה אגבית).    ב. לפני עיור. וכאן צריך לדון אם השפעה אפסית של אדם אחד נחשבת בכלל (למעשה בכל מצוות המוטלות על הצבור קיימת הבעיה

ארגוס

ברוך הבא אל הפורום!

העלית נושא מעניין מאד. ובדרך כלל לא שמים אליו לב. אני למשל לא ידעתי כלל על התופעה הזו, ומסתבר שרוב (רוב?) חברינו לא ידעו עליה.

אחזור על עיקרי הדברים כדי לראות שהבנתי ואכתוב מה שנראה (וכבר קדמני תלמיד ט').

יש טלויזיה. יש תוכנית בישולים. המשתתפים הם ילדים והם מבשלים: אוכל טרף, אוכל אסור, בשר בחלב.

נניח שיש צופה שאכפת לו ממצוות. מהי התגובה הראויה, אם בכלל?

יש כאן לכאורה שלושה נידונים.

א. המשתתפים.
ב. הצופה.
ג. השפעתו של הצופה על הסביבה.

לגבי הסעיף הראשון, מה בידנו לעשות? אולי לכתוב מאמר במקום שייקרא. למרות שהפורום שלנו זוכה לפופולריות מסויימת (וברוך השם על זה) הקוראים שלנו שייכים בדרך כלל למגזר מסויים באוכלוסיה, כלומר אנשים חושבים. הייתי משער, ואולי אני טועה, כי לא רק שהחרדים בינינו איננו משתמשים בטלויזיה (כמוני) אלא שגם מי שאינם כאלו אינם בדיוק צופים נלהבים. ייראה לי שזה לא הולך כל כך ביחד, השתתפות בפורום מחשבה עם השתקעות בצפיה. אבל אולי איני מבין כאן משהו יסודי בנפש האדם או התרבות.

בכל אופן, ודאי שאין ראוי לבשל בשר בחלב וזה איסור בפני עצמו. וכמדומה שלא הרבה יודעים על כך.

בדומה לזה, יש איסור להשתמש ביין נסך, ולכן כל מאכל או משקה שהם איסור הנאה יש איסור עצמי בשימוש בהם. בוודאי שהמשתתפים בתוכנית אינם מודעים לזה. (מהיכן ידעו, ואם ידעו, למה שיחשבו זה חשוב אם יש "קבוצה פרימיטיבית שדבקה באיסורים עתיקים").

אם יש ילדים שומרי מצוות בתוכנית, אכן כדאי ליידע אותם, את הוריהם ואת המגזר כולו שבו הם גדלים. ולשם כך יש לפנות לרבני המגזר. כך ייראה.

ב. מעבר לבעיות שיכולות להיות בשימוש בטלויזיה (אך מסתבר שיש גם מעלות בזה, אלא שאצלנו, החרדים, המאוס דוחה את התועלתי), אכן יש נזק לצופה. אבל האם זה איסור הנאה שהצופה עובר עליו? זו שאלה מעניינת הראויה לפיתוח. בדרך כלל לא מצאנו שהנאה עקיפה תחשב להנאה אסורה. בוודאי לא מן התורה. אבל אולי יהיה איסור מדרבנן (או שראוי שיהיה?).

אפרט. מי שמבשל, נניח, בשר בחלב, עובר איסור מן התורה. אם הוא ילד, אז האחריות היא על הוריו או על מי שנותן לו לבשל. בישול כזה שמשמש בתוכנית יוצר כמובן הנאה מסוג מסויים. הרי אחרת לא היו מצלמים ומשדרים. זו הנאה עקיפה אבל עדיין אסורה לכאורה. אולם מה עושה הצופה?

עם כל זה, יש כאן תחושה קשה. יש משל מפורסם המובא בשם החזון איש על מי שרואה דליקה או אדם מדליק אש בשבת ומדליק לו סיגריה מן האש (כנראה ביום חול). (נראה לי שאיני זוכר בדיוק את המשל ומי ישיב את האבידה). כלומר, יש דברים שאינם איסור ברור ומפורש אבל הנפש אמורה לחוש שזה לא בסדר.

הצד השני של תובנה זו הוא שתחושת האיסור נקלשת (=נחלשת) אצל המתבונן. אולי מי שלא חוה שמירת מצוות לא יבין זאת מתוך הרגש אלא רק מן התיאור. זה באמת קשה לראות אדם מחלל שבת או אפילו לדעת שזה קורה. כוונתי כאן לתאר מבחינה פנומנולוגית את מה שקורה לאדם שומר מצוות ומאמין בקדושתן כאשר הוא נתקל בזלזול בהתנהגות (בכוונה או אפילו כתינוקות שנשבו). כלומר, זה באמת מזיק לתחושותינו, ליחסנו למצוות. (ולא התייחסתי כאן לשאלה איך ראוי לנהוג בזה אלא רק לאיך זה ישפיע על מי שאכפת לו. יתכן שאדם ששייך למגזר אחר יחוש כך, כמו באשכול אחר, למקרא תגובות שקוראות לגרש סודנים בלי לרחם עליהם. ושוב, זה בא להדגמה ולא לפתיחת דיון אם זה באמת חשוב או לא. התופעה הפסיכולוגית היא הנידון. אני מקוה שהצלחתי להסביר).

לפיכך, נראה לי שאכן לא כדאי לצפות בזה. לצד ההנאה שיכולה להיות מן התוכנית, יש גם אותה השפעה פסיכולוגית של צפיה בעשית איסור בידים (מונח הלכתי).

כתבתי ארוך מאד כי לא הגדרתי לעצמי לפני כן את הדברים והיה עלי לחפש איך להעבירם למי שאינו שותף לחויות אלו. סליחה על האריכות.

ג. יש כאן שני חלקים.

האם העובדה שאני צופה מועילה לרייטינג? באינטרנט כל כניסה לדף נרשמת ושווה כסף. אבל האם זה קיים בטלויזיה? מסתבר שלא. ובערוצים של הכבלים שבהם יש הרשמה ותשלום, האם יש מדידה של מספר צופים (למשל על ידי רישום של מי צופה באיזה מכשיר ובאיזה תדר?). אם כן, אז באמת יש כאן מסייע לדבר עבירה על ידי חיזוק הרייטינג. מצד שני, עצם האיסור כאן די קלוש. התרומה של הצופה אינה כה גדולה (וזה נכון מבחינה זו גם לגבי דפי אינטרנט) ועוד, הרי הוא יכול לכוון לא לאיסור המפורש שנעשה רק בחלק מן התוכנית. מצד שלישי, אולי די בתרומה קטנה זו, אם יש כזו מדידה, כדי ליצור איסור מפורש. וצריך בירור בגדרי סיוע ומשתתף. (ושוב, דברי בכלל דברי תלמיד ט' שאינו טועה כלל).

האם יש אופן להשפיע על אחרים להתרחק? איני יודע, וראו בסעיף א'.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני יישר כח ולסעיף ב התכוונתי, גם אני לכשעצמי לא חשבתי שיש בזה איסור אלא שהדאיגה אותי התופעה שיראי ה' אשר אוהבים אוכל משובח וכשר ולא שמים לב שיש כאן בעיה, וחלילה חלילה להם לראות דברים לא צנועים, אלא שיש כביכול קונצנזוס בציבור שדבר לא צנוע הוא טרף גמור כיון שיש סעיף בשו"ע על איסור הסתכלות בדברים אסורים או שמיעת קול אשה ואין איסור הסתכלות במאכ"ס, אמנם יש איסור סחורה בזה (ונחלקו אחרונים אם הוא מדאו' או מדרבנן, שו"ע יו"ד סי' קיז), אך להנות מכך שיהודי עובר עבירה אפילו שהוא אולי אנוס? זה לא שמענו!  
ולכאורה עתה סבור אני שמא יש מקום לדון באיסור תוכחה שעוברים על איסורים. ואולי להעלות את המודעות של הציבור הכללי לעניין. ועל כל פנים טוב ליהודי לדעת מה קורה בחוץ כדי שיידע על מה להתפלל. 
וכיון שהכל החל בדיון פרטי על שלחן החג רציתי בעיקר לשתף את הקוראים ולשמוע את דרכם בעניין ובעיקר לקבל חיזוקים.
נ"ב האם יש ביד מי מהקוראים להשיב את האבידה ולהעלות את המאמר מהעיתון יתד על עניין זה?