לא תגנוב, עד מתי?

בעקבות הצעה של ירוחם לפתוח אשכול על כלכלה, אני פותח את האשכול בשאלה של מוסר קנין.


העולם בו נולדנו לא שייך לאף אחד מאיתנו, לא כולו ולא חלקים ממנו. לא אנחנו בראנו אותו, לא אנחנו יצרנו אותו. והקשר היחיד שלנו איתו הוא שהוא ואנחנו חלקים מאותו מערכת טבע גדולה.
אבל כל אחד מאיתנו מבין שאם לא יהיו כאן סוגי בעלויות וקנינים, על חלקים מהעולם, לא יהיו כאן חיים. אם אדם יעמול לזרוע ולגדל ולקצור וללקוט יבול חקלאי, ויבוא אדם אחר פרזיט ויקח ממנו את תוצרתו בסיבת זה שהעולם לא שייך לאף אחד, או אם אדם יחטוב עצים ויחצוב אבנים ויבנה בית ויבוא פרזיט ויקח ממנו את הבית בסיבת זה שהעולם לא שייך לאף אחד, יהפכו האנשים לחיות, יתחיל פה מלחמת חזק וחלש והלא מוסריים הם שישארו.
לכן ברור שכדי שיהיה פה צורת חיים טובים שמצליחים לפרנס ולכלכל את בני האדם, יש לקבוע חוקי התנהגות, ולענינינו דבר שאדם עמל עליו יהיה "שייך" לו, זאת אומרת שהוא יהיה האדון על התוצרת או היצירה שלו, ומי שירצה לאכול או להתגורר יש בידו ברירה לעמול ולבנות לעמול ולגדל.

העולם הוא גם מספיק גדול כדי שבני אדם יבחרו בו חלקים ועליהם יפתחו את חייהם כטוב בעיניהם. מי שרוצה חלק נחלה יבחר לו מההפקר אזור יכבוש אותו יסלק ממנו את המפגעים ויפתח בו את הנצרך לחיים, וכך יהיה חבל הארץ הזאת נחלתו.

יש גם רגש מסוים של המשך, האומר "תחת אבותיך יהיו בניך", ולכן מה שפתחו האבות והמייסדים מתאים שיונחל בנחלת ירושה לבניהם וצאצאיהם אחריהם ולא יהפוך להפקר.

כל זה נדמה לי מהסברא והמוסר, ואין מי שיפקפק בזה. זה הסדר שאנשים ממציאים לצורך עצמם, וכל עוד שהתועלת שבו מושלמת חייבים לשומרו.
השאלה שלי היא, מה קורה כשיש סיבה לערער על הסדר הזה.

למשל, כשאוכלוסיית העולם גדלה במקומות מסוימים והופך להיות שם רע וצפוף ולא מספק את צריכת הגרים בו. ומנגד בחלקים אחרים של העולם יש די והותר, הגרים בחלק הטוב מועטים והם מנצלים את השפע שיש במקומותיהם כדי לשעבד את הגרים בחלק הרע והצפוף להיות להם כעבדים. אם תעבדו בשבילינו ניתן לכם במשכורת מעט מהשפע ואם לא תגוועו ברעב.
האם הסדר הקניני שהיה נהוג מסברא עד היום נשאר מוסרי, או שמא עכשיו המוסרי הוא שיעשו חלוקה מחדש. (איך יעשו את החלוקה זה לא ענינינו כרגע, אנחנו דנים על העיקרון), האם המוסרי עכשיו הוא ביטול הקנין. 

  בע"ב,

  "בורים" לא שייך, ומומחה גדול בנושא אינני ג"כ. בשל קוצר זמן, אוכל לכתוב רק בלילה. עד אז, חיפוש של המושג + "ויקיפדיה" כנראה יעבוד. כל טוב.

הייתי מוסיף נקודה מציאותית יותר שטעונה עיון שתתווך בין העקרונות לבין המציאות, כי ניסיון לייצר התאמה ישירה בין העקרונות למציאות משאירה פער גדול מדי שמצריך "מילוי". (וכדוגמת מה שאמר השיבולת)
 
 הנקודה שאני מציע היא השפעת המהפכה התעשייתית והגלובליזציה על מושג הקנין.
     דומני ששימוש במושגי הרשויות (רשות היחיד רשות הרבים וכו') עשוי לסייע בבירור הענין.
                      לעיונכם.