התבהרות
ברוכה השבה!
הביטוי "ישתבח שמו", כמו כל צירוף מילים, יכול לשאת משמעויות שונות ולמלא תפקידים שונים.
כפי שכתב רבנו מיכי, הוא יכול למלא תפקידים מנוגדים לגמרי.
א. כאשר מדברים על ה', זה ביטוי של כבוד. "ישתבח" הוא חלק מברכה לסיום פסוקי דזמרה בבוקר. ניתן להעלות על הדעת שאדם יזכיר את ה' ויצרף לכך ברכה, והמילים "ישתבח שמו" יכולות לשמש לשם כך.
למה הדבר דומה? למה שנוהגים עד היום לענות "ברוך הוא וברוך שמו" באמצע ברכות. ולמה שעונים "אמן" על ברכות, ולמה שנהגו להוסיף עוד קטע "מן העולם ועד העולם" בימים עברו אבל הפסיקו.
אמנם יש גם שימוש שני.
ב. איני מכיר זאת מפני שכנראה אני חי בסביבה מוגנת, אבל נאמנו דברי מיכי והכותבים כאן שזה הפך לביטוי חילוני, ולא עוד אלא להתבדחות על חשבון חרדים או, אני מנחש, בעלי תשובה נלהבים מדי.
זה לרקע כללי. מה עונים לשואל?
תלוי כמובן מה הידיעות המוקדמות שיש לו, אך אפשר לומר בערך כך:
אנו, היהודים, וכיום חלקנו, שומרי המצוות, יודעים שיש בורא לעולם. כאשר מזכירים את שמו, למרות שזה לא חובה, נוהגים להיזהר באזכרה זו. מזכירים אותה במלואה (אם משתמשים בשמות שאינם נמחקים, כמו אלוקים באות ה', השם כלומר שם אדנות וכו') רק בברכות ובפסוקים וכיו"ב. ואז יש שמוסיפים ביטוי של כבוד. וכך ראוי, למרות שאין בזה כללים.
מצד שני, אם הביטוי הזה נשחק, והפך לבדיחה, אז אין להשתמש בו כלפי השם. ואדרבה, זה יותר כבוד להימנע מזה.
והנראה לעניות דעתי כתבתי.
 |
|
|
