| נשלח ב-20/8/2012 20:37 |
|
| |
מנין שחיבים להתפלל בציבור
מקובל כי יש חובה להתפלל בציבור.
רציתי לברר מה המקור לחובה זאת.
יש מקורות רבים שיש מעלה לתפילה בציבור, אבל מנין שיש חובה להתפלל בציבור.
למיטב ידיעתי אין בגמ' מקור לחיוב זה.
זה נראה יותר משהו כעין מנהג ישראל להתפלל בציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 20:39 |
|
| |
לפני שהעלתי אשכול זה, הסתפקתי האם כדאי להעלות אשכול זה, אולי זה יביא לידי רפיון בתפילה בציבור, מאידך, יש לומר שכל בירור הלכתי יש בו ברכה ואין להסתיר דברים כאלו.
אז זה נושא לאשכול בפני עצמו מה באמת ההנהגה הראויה במצבים כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 20:44 |
|
| |
המתפלל בציבור -מתפלל בציבור. המתפלל יחידי - מתפלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 21:30 |
|
| |
תפילה בציבור אינו חובה ממש כמבואר בברכות ז: דלא אסף י' לביתו דטריחא לי' מילתא גם לא אזל לבהכ"נ דטריחא לי' רק שלחו לו מתי מתחילים אלמא לא היה רחוק.
ועי' סוטה לט' דהעם שבשדות בכלל ברכה דטרודין במלאכתם אלמא אין טענה על שלא באו לתפלה בצבור.
ול' השו"ע סי' צ' ישתדל אדם להתפלל עם הצבור.
ועי' מאירי ברכות כז' נהגו מקצת חכמים להקדים תפלתם בבית לפני תפלת הצבור בשויו"ט מפני שרוב ההמון מטרידין ואינם יכולים לכוין.
או"ח פט' ס"ג מי שחלש ורעב יוכל להתפלל ביחידות כדי לאכול בשבת
שע"ת סי' רפו' דבמקום שרבים ממתינים עליו יתפלל ביחיד ומ"ב סקכ"ט במקום הפסד ממון, וכן באמצע סעודה אינו חייב לפסוק למנין (מ"ב סקכ"ג).
רש"י שבת כד' דבימות החול היו מתפללין הכל בביתם.
בחולין קלג' שאביי לא הי' מתפלל בצבור כלל משום זמן הקבוע לתלמידים.
שו"ת חו"י קטו' דתפלה בצבור אינה מצוה כולי האי לעשות בשבילה שבות דשבות.
מהרי"ל נסתפק אי מערבין ערובי תחומין לצורך תפלה בצבור (ועי' רמ"א שמתיר לערב אפי' בשביל לטייל ביו"ט) וכתב דקיל זה מלילך למשתה נשואין.
רמב"ן במלחמות מגלה ה' דמקשה למה לא חשיב גם מגלה בין הני דחשיב שנאמרין רק' בי' כמו תפלה הפטרה וקה"ת ומשני דמגלה חובה גם על כל יחיד ולא רק אצבור, הרי דתפלת צבור וקה"ת אינם חובת יחיד להדר אחריהם, וכ"ה בהר"ן שם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 21:47 |
|
| |
קסת
זכורני שהנושא הזה הועלה בעבר בפורום. כי אני כתבתי שם תשובה.
ולדעתי זה נושא חשוב. עם המסתעף ממנו.
אשתדל לחפש ולציין את הלינק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 22:23 |
|
| |
אכן, ושם הובא מקור מהשו"ע שרואים שזוהי חובה גמורה (ודנו שם בלשון 'ישתדל' האם זה בהכרח לא חובה).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 22:25 |
|
| |
אמר ריש לקיש ,כל מי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע,[ברכות ח]
אמר רב יוחנן בשעה שהקבה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה
תוקן על ידי ביליצר ב- 20/08/2012 22:37:56
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 23:26 |
|
| |
כמדומני שהתשובה הראשונה של הרב משאש (שמש ומגן?) עוסקת בזה ומגיע למסקנא שאין חובה כזאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 23:48 |
|
| |
אנו יודעים שיש חיובים דאוריתא, חיובים דרבנן, מנהגים, מידת חסידות, אבל כנראה שהחלוקה הזו לא ממצה.
יש כאלו שמבארים שיש דינים שרבנן קבעו אותם, שגם לפני שרבנן קבעו אותם כחובה גמורה,אז בדורות הקדומים יותר נהגו בהם כי הבינו שכך יש לנהוג, רק היתה ירידת הדורות וכבר לא הקפידו מעצמם על כן רבנן קבעו את זה כחובה.
אז אולי תפילה בציבור זה גם בכלל זה רבנן באמת לא קבעו את זה כחובה כיון שכך נהגו ישראל והקפידו על זה.
כנראה יש ענין לא ליצור מחויביות שאין בהם צורך, או מצד שעצם החובה יוצרת קושי בקיום המצוה, גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצוה ועושה, או בגלל שכל חובה יש בה חיסרון, כיון שכשקובעים דבר כדין הוא אמור לכלול גם מקרים שבאמת לא היה צריך להחמיר,רק שראו אין ברירה קבעו את זה כחובה.
דוגמא לזה היא ממה שהביא ואמאי, שהיו כאלו שהתפללו בביתם,כיון שההמון הטריד אותם, זאת אומרת יש מצבים שעדיף לאדם גם מצד ההתעלות שלו שלמות התפילה שלו להתפלל בבית, עכשיו יתכן שאם תפילה בציבור היתה נקבעת כחובה לא היה כוח לאדם לבנות במה לעצמו לא להתפלל בציבור אבל עתה שלא נקבע זה כחובה יש לאדם אפשרות באופנים מסוימים לא להתפלל בציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 23:55 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | אמר ריש לקיש ,כל מי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע,[ברכות ח]
אינו נכנס - הכוונה אינו נכנס לפעמים, מכאן רואים שהכניסה לביהכנ"ס היתה יכולה להיות רק לפעמים, כמו שכן רע שלעולם לא מבקר.
אמר רב יוחנן בשעה שהקבה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה כמובן, משום שיש חובת ציבור, תפילות כנגד תמידים תקנום |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2012 00:29 |
|
| |
האם בזמן הקרבת קרבן תמיד היו עשרה? במשכן היה את משה ואהרן ושני בניו, זה רחוק ממניין כמדומני...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2012 00:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2012 01:04 |
|
| |
| ואמאי כתב: |  | אמר ריש לקיש ,כל מי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע,[ברכות ח]
אינו נכנס - הכוונה אינו נכנס לפעמים, מכאן רואים שהכניסה לביהכנ"ס היתה יכולה להיות רק לפעמים, כמו שכן רע שלעולם לא מבקר.
אמר רב יוחנן בשעה שהקבה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה כמובן, משום שיש חובת ציבור, תפילות כנגד תמידים תקנום |
|
הגמרא לא הבינה כמוך ,מימרא דריש לקיש הוא באמצע שלל מימרות בלהשכים ולהעריב בבי כנישתא,ברכות ח עא ,
זה שאפשר להתחכם ידעתי גם ידעתי,
את הערתך השניה לא הבנתי מה הינך בא לאפוקי,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2012 18:58 |
|
| |
נישט
אכן כן ,תודה
|
|
|
|
|