היו היה זה בשלהי אלול, קודם לפסטיבל הנח מאומן
קמתי בבוקר הייתי בהול, יצאתי לקפה נאמן.
מה לעשות בעיה במילול, בכל שורשי א.מ.ן.
איככה אוכל לזה הבלבול, בעם ישראל לא אלמן.
מאן דהו חפץ להמשיך הערפול, מכה בקורנס אומן
הורס המשפט מעשה גילול, מלהטט בו כאמן.
ואיפה היא שדרת הניהול, שומרי פורום נאמנה?
כשכך מתגוללים ובאים בעילול, על פרוש המילה אמונה.
אחד יקום ויצעק בקילול, הלא זה מלשון אמון
שני ימחה – אל תרבה הקלקול, שלח לשונך לאימון.
בסוך הארוחה נשאר רק פילול, אל השומר האומן
שלח נביא לחיוב או שילול, יגדיר אמונה, ונאמר אמן.
