| נשלח ב-14/9/2012 17:42 |
 |
| |
איך נקבע שהקב"ה דן את העולם לפי קביעה שלנו.
יום ראשון של ר"ה נקבע לפי קידוש החודש שכן כך ניקבע בתורה שר"ה תלוי בקביעה זו. אבל יום השני של ראש השנה שגם בו יש דין כל כל באי עולם . הרי הוא לגמרי מדרבנן הכיצד זה שרבנן קובעים מתי הקב"ה יושב על כיסא דין.
ערב שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2012 17:44 |
|
| |
תוקן על ידי maxmen ב- 14/09/2012 17:48:13
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2012 17:44 |
|
| |
איך הם קובעים את המועד של א תשרי? גם הוא נקבע על פי החלטות בי"ד.
הקביעות הללו הן עבורנו. תנו לקב"ה את אשר לקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 19:58 |
|
| |
כן אבל הקביעה שא' תשרי הוא ר"ה אע"פ שהוא ע"י בי"ד כך קבעה התורה ומילא יש בזה חלות דין תורה ספק יום שני הוא מדרבנן לגמרי. בגלל שפעם קילקלו הלוים בשיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 20:06 |
|
| |
| חלמישצור כתב: |  | כן אבל הקביעה שא' תשרי הוא ר"ה אע"פ שהוא ע"י בי"ד כך קבעה התורה ומילא יש בזה חלות דין תורה ספק יום שני הוא מדרבנן לגמרי. בגלל שפעם קילקלו הלוים בשיר. |
|
זה סופק דאורייתא, לא שאלוקים יושב יומים, הוא יושב כביכול יום אחד ואנו לא יודעים מהי היום,
(כבר דנו הרבה בפורום בעניין, שאין היום שום ספק כלל, אחרי שהלל קידש את כל השנים,)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 21:00 |
|
| |
אנחנו הרי קובעים להקב"ה את הסדר יום, מדברים בשמו ואומרים לו מה לעשות . אז שיישב בדין יומיים זו בעיה בשבילנו. או בשבילו?
הרי כולם יודעים את הכלל החסידי- צדיק גוזר והקב"ה מקיים, עם זה אין כל בעיה. דבר מקובל ומצוי.
הבעיה היא -ההפך- שהקב"ה גוזר והצדיק מקיים,, .לא כל כך מצוי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 21:28 |
|
| |
לפי ר' יוסי לכאורה אין דין בראש השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 21:46 |
|
| |
גם קביעת דינים דרבנן נמסרה לחכמים מן התורה (לפחות לפי הרמב"ם ב'לא תסור'), כך שאיני רואה הבדל מהותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 21:47 |
|
| |
יש ברית בין ישראל לקב"ה.
הדברים נעשים בתיאום בין הקב"ה לבין ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 22:28 |
|
| |
איפה בדיוק לשכת התאום? ומי הוא המתאם מצידנו? אם מותו של הרמב"ם הפסיקו את התאום?
אם הלא תסור הוא התשובה לכל- אז כל הברכות שתיקנו חז"ל מכח זה, אינן נכונות. הרי לא מברכים על מצוות לא תעשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:05 |
|
| |
ירוחם,
ראשית, יש גם עשה (ועשית ככל אשר יורוך), והוא נמנה ברמב"ם וחינוך ועוד.
וחוצמזה, גמרא מפורשת בבבלי שבת בסוגיית 'מאי חנוכה', נגד דבריך: והיכן ציוונו? ב'לא תסור'.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:18 |
|
| |
הרי זה בדיוק מה שירוחם שאל... אם הציווי הוא מ'לא תסור' אז הוא לא תעשה ולפי המקובל בהלכה לא מברכים על לא תעשה...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:27 |
|
| |
ר' מיכי
אתה מביא ראיה מחז"ל, שהם הם פרשו את הלא תסור -לא נכון, ועשו בו שימוש לא נכון, אז ודאי שהם לא הכתובת להוכחה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:42 |
|
| |
לשכת התיאום היא בית הדין שקובע את החודשים. לא הבנתי איך זה קשור לרמב"ם אם אתה רוצה להסביר בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:45 |
|
| |
ירוחם,
אני מבין שבכל הודעותיך מאז ומעולם אין ראיות מחז"ל, והכל הוא אך ורק סברותיך שלך. אם כן, אז כדאי שתעבור שוב על כל הודעותיך בפורום ותשנה ותמחק בהתאם.
אם אתה מביא חז"ל רק אם אתה מסכים להם, וכשאינך מסכים להם אין להם סמכות בעיניך, אז מדוע להביא אותם בכלל? כתוב את דעתך וזהו. לחילופין, תוכל להביא ראיה מצ'יפופו, או מטולסטוי (להבדיל), כל עוד מה שכתוב שם נראה לך נכון.
אגב, מדוע עליך לפרש נכון את 'לא תסור', אולי בכלל התורה טעתה וזהו? שמא תאמר כאותה דעה מיושנת שאת התורה כתב הקב"ה, אולי גם הוא טעה?
אתה יודע מה? אז אולי בעצם חז"ל צדקו כי הם הבינו נכון את כוונתו השגויה של הקב"ה, ורק את פירושך הנכון שלך הם (והקב"ה) פספסו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2012 23:47 |
|
| |
מיכי, הבעיה היא שהתשובה שלך מעגלית. לא שלחז"ל אין סמכות.
תוקנה התלהמות. בכל זאת ערב יום הדין.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/09/2012 23:50:26
|
|
|
|
|
