| נשלח ב-23/9/2012 01:22 |
|
| |
אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים
בתורה מצוין הבורא כבעל מידות נעלות מושלמות, מלבד זה שהוא נאמן ושיא הצדק והיושר הוא גם נאצל במידות ארך אפים רחום וחנון. לא רק בנושאים זולתניים הוא מושלם גם בנושאים אישיים הוא בעל מידות תרומיות, קדוש ומתעב פריצות, אוהב צדיקים ודלים חומל ועינוותן ושאר מידות נאצלות.
מלבד מה שניצטווינו להלך בדרכיו בענינים חברתיים ואישיים, למדים אנו מדברי הנביאים שהוא דמות ראויה להערכה ולהערצה לכשעצמה מחמת תכונותיו הטובות. הגדילו הפייטנים הראשונים להעמיד את תכונותינו מול תכונותיו ולהראות כמה אנחנו מלאי עון ורע ואילו הוא מלא צדק וטוב.
שאלתי היא כזאת.
הערצה לאישיות נעלית או נסיון השוואה ובדיקת ערך ביחס אליה, מתאימה אם אותה אישיות עמדה בפני בחירה - אם היא קנתה את מעלותיה בעמל ועבודה כגון שהיו לפניה שני דרכים ואפשרויות, והיא בחרה בטוב ומאסה ברע. במקרים שהיא בנתה את צידקותה (כמובן הכל בהנחה שתיתכן בחירה, והבחירה היא רציונלית ומודעת לטוב. נושא מסובך לעצמו), אך אילו תיווצר אישיות שאין לה כל אפשרות לנטות מתכונותיה הטובות, אין היא שליטה על אורחותיה היא בנויה מטבעה רק לטוב. וודאי שלא נוכל להעריכה ולהעריצה על מידותיה, כאישיות טובה ונעלית, שהרי אין כאן בחירה וקנין של הטוב, אלו הן תכונותיה. גם לא נערוך השוואת עצמינו ביחס אליה, שהרי אילו היינו אנחנו ברואים כמותה היינו שווים לה ואילו היא הייתה בעלת בחירה כמונו שמא הייתה שווה לנו ואולי גרועה מאיתנו.
עכשיו כך,
תכונותיו הטובות של הבורא - האם הם נבחרו על ידו מתוך שתי אפשרויות של טוב ורע או שהם תכונות קבועות אצלו במהותו בלא אפשרות אחרת.
*--**אם נאמר שהוא בחופשיות בוחר כל הזמן בטוב וביושר והוא קונה את תכונותיו בצידקתו, כשבאפשרותו להטות עצמו לרע. האם יתכן שפעם יפול ממדרגתו, שפעם יבחר במה שאיננו טוב?! (שהרי הוא בוחר בחופשיות), ומי תוקע לידינו שתמיד הוא בוחר בטוב ובראוי? הרי מהותה של הבחירה היא היות האדם יוצר את צידקותו בבחירתו. הצדקות באה בעקבות הבחירה ולא להפך (נניח כרגע לבעיית הבחירה לכשעצמה). ואם נאמר שתכונותיו הטובות של הבורא קבועות הן ולא בבחירה הן נקנות, הוא בעל כל האידאות הצודקות והטובות בטבעו. מה הערכה מגיעה לו על זה?! אולי אילו היה בעל בחירה כמונו והיו ניצבות בפניו שתי אפשרויות בשיווי, היה גם הוא מתנהג פעמים כך ופעמים כך. איך בעל הבחירה הקונה את צדקתו בבחירתו יכול להעריך את מי שאיננו כן? מבחינת בעל הבחירה הבורא איננו כי אם אישיות שמקובע בה אידאות קבועות של צדק ויושר, מה ראוי להערכה בזה? *--** *--**
תוקן על ידי מנחם_פיש ב- 23/09/2012 01:23:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:37 |
|
| |
יש ערך לטוב כטוב גם אם אינו בעל בחירה. יש טוב במהותו. השמש מחממת גם אם אינה בוחרת בכך. הפרח ריחני גם אם אינו בוחר בכך. האוויר משיב נפש. וכך הלאה. וגם אנשים טובים, מיטיבים ומקרינים טוב גם אם הבחירה שלהם כמעט מוכרחת (כפי שציינת כל עסק הבחירה הוא מסובך מאד) והאלוקים מקרין איכויות של טוב וחסד וחמלה, כי הן מהותו, הוא שהוא מהותן, ולזה נשתדל להידבק (במידה שיש לנו בחירה). אין כאן הערכה במובן של: נעריך מי שהתאמץ. זו הערכה מוחלטת, הערכה כמו שמאות, להעריך יוקר, להעריך עדינות, להעריך טוב. לזהות את האיכויות האלו ולהעריכן כהערכת הטוב. את הטוב המופשט אתה מעריך, למרות שאין שם מאמץ ובחירה? זה אלוקים. את העדינות והאצילות המופשטות אתה מעריך? זה אלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:55 |
|
| |
איני יודע אם לזה התכוונה לומדת, אבל אתה מניח מושג מסוים של הערכה. הערכה למאמץ והחלטה. אבל יש הערכה למשהו מושלם מעצם היותו מושלם. זו לא הערכה שבגללה אני מעניק לו פרס. זה לאהוב את הטוב על היותו טוב. עיקר עניינו הוא החינוך העצמי שלי ולא תיגמול של הקב"ה על מאמצים והחלטות. כשיש תופעת טבע אסתטית ומרשימה אני מתפעל, למרות שאף אחד בעולם (אני עוזב את הקב"ה כאן) לא החליט ליצור אותה. אני מתפעל מהיופי באשר הוא. כך אפשר להתפעל מהטוב באשר הוא. נכון שאין טעם לתת פרס להר היפהפה שראיתי, ולכן גם לא לקב"ה על מושלמותו. אבל להעריך את זה זה מאד חינוכי ומועיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:56 |
|
| |
סוף סוף אנחנו מסכימים לגמרי לגמרי!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:06 |
|
| |
כבר איינשטיין שאל האם היה לאלוקים בחירה לבראו את העולם, וזה שאלה עמוקה. כמובן אם אנו חושבים על אלוקים מחוץ לנו, (= אלוהי הפילוסופים)
אבל באלוקי ישראל, אומרים חז"ל,
דברים רבה (וילנא) פרשת נצבים פרשה ח אמר הקב"ה אם קריתם את התורה מצוה אתם עושים על עולמי שאלמלא התורה כבר היה העולם חוזר לתוהו ובוהו,
ד"א כי המצוה מהו המצוה רבנן אמרי דבר קשה למה"ד למלך שהיה לו אבן טובה והפקידה אצל אוהבו א"ל בבקשה ממך תן דעתך עליה ושמור אותה כראוי שאם תאבד לא יש לך מהיכן לפרוע לי ואף אני לא יש לי אחרת כיוצא בה ונמצאת חוטא עלי ועליך ,
תוקן על ידי maxmen ב- 23/09/2012 01:07:11
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:26 |
|
| |
הברואים נבראו חסרים ועל-כן בני האדם צריכים להתייגע כדי לתקן את מידותיהם. הבורא איננו כברואים, ולא יכולה להיות לברואים השגה במהותו, וכבר אמר ישעיהו על הקב"ה: לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי.
ההכרה בטוב אם מצטרפת לאמונה מביאה בהדרגה לידיעה ברורה שהקב"ה אין עוד מלבדו והוא מקור כל המידות הטובות שבחסדו וברחמיו הרבים נותן לברואיו. ככל שאדם מכיר ומבין את גודל השגחתו של הקב"ה על ברואיו, כן הוא יודע את קטנותו ואפסותו (כדברי אברהם אנכי עפר ואפר, או כדברי משה ואהרן נחנו מה, או כדברי דוד אנכי תולעת ולא איש), ועל-כן מכיר תודה לקב"ה על השפעתו וחסדיו.
תוקן על ידי מ80 ב- 23/09/2012 01:38:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 01:40 |
|
| |
לומדת, האם היית ממליצה למישהו להידמות לשמש או לפרח?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 07:10 |
|
| |
כן, יש הרבה שיירם יפים כאלה על התדמות לפרח, לשמש, לענן, לגל.
עדיין מבחינה בינם לבין התדמות להשם, ראשית משום שהוא כל האיכויות הללו כולן יחדיו, ושנית משום שאלו ברואים שקיבלו ממנו את תכונותיהם, והוא מקור האיכויות הללו, אבל אני מודעת לכך שאם תנתח את האבחנה בניתוח רציונלי תגיע לשאלה הרגילה-אם הם נבראים, כי לא יכלו לתת איכות לעצמם, מי נתן לו? ובשכל אין לי על זה תשובה, באמונה ובהרגשה - כן. באמונה ובהרגשה הוא לא חלק ממערכת הכללים פה בעולם שמחייבת יוצר ליצירה. ולכן יש בו את האיכויות מבלי שהוענקו לו. (כשבגרתי והשתחררתי מתפיסת האלוקים הילדותית שראתה אותו כרב שוטר ומפקח בשמים, אחד הקווים החשובים בתפיסה שאימצתי היא לראות את האלוקים כמקבץ ומקור איכויות. ) אולם זה לא הנושא באשכול זה, כאן נשאלנו על ההערכה לדבר שהוא טוב משולל בחירה (בהסתייגות שכל הבחירה מושג בעייתי הרבה יותר מהנראה לעין) וענינו. שלא כל הערכה היא למאמץ ולהתגברות. יש הערכת טוב, יפה, נאצל שלא בחרו ולא התגברו. התפעמות מטוב, יפה, נאצל. השראה מהם. רצון לדמות להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 11:25 |
|
| |
אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים ? יפה מאד להתחנף ולהרבות בסופרלטיבים חיובים , זה מוסיף ביום הדין. אבל צריכים להיות גם צמודים לאמת.
ישעיהו פרק מה (ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְקֹוָק עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה: ס בין יתר מעלותיו החיוביות של הבורא יש גם לזכור כי הוא נוקם ונוטר זוכר עוונות לדורות וכ' מספיק לקרא את פרק א בספר איוב, לזכור את שואת חורבן הבית- מרד בר כוכבא פרעות ת"ח ושואת ת"ש, ולחשוב האמנם, הדבר מעיד על רחמים? על חסד? לפנים משורת הדין.
סיפור חסידי מספר על חסיד שבא לרבי אלימלך מליז' נסק ובקש לדעת איך עושים תשובה שלמה. יעץ לו הרבי. בעירה קטנה בגבול גלציה יש מוכסן יהודי, סע אליו עיוה"כ. ולמד מה זו תשובה שלימה. שמע החסיד בקולו של הרבי ונסע והתאכסן באכסניה של המוכסן, ועקב אחר כל צעדיו של המוכסן כמעט כל ערב יום הכיפורים עבר והחסיד לא ראה שום דבר מיוחד בהתנהגותו של המוכסן, התנהגות פשוטה של יהודי פשוט, כשעה לפני קידוש היום, ראה את המוכסן, נכנס לחדר, עלה על כסא והוריד ספר עב כרס והחל לקרא ביומן- בים פלוני חטאתי שלא בירכתי ברכת המזון- בים פלוני גנבתי מהגוי ביום פלוני לא קראת ק:ש בערב, וכו וכו , היה קורא ובוכה , לאחר שעבר בספר עד סוף השנה, עלה שוב על הכסא, והוריד ספר עב כרס גדול יותר, ואמר- רבש"ע קודם עברתי על מה שחטאתי ולא התנהגתי נכונה כלפייך, עכשיו רבש"ע נמנה את כל הרעות שאתה עשית עמדי במשך השנה, ביום פלוני היכו אותי הגויים- ביום פלמוני הפריץ הלקה אותי, ביום פלמוני עשו פרוגרום ביום חיללו את כבוד ביתי, וכו וכו וכו. נעמד על רגליו לקח בידוו את שני הספרים ואמר- רבש"ע לפי כל קנה מידה החטאיים שלך כלפי היו פי מאה גדולים יותר מאשר אני חטאתי לפניך, אבל אתה יודע רבש"ע יום כיפור יום סליחת עוונות, אני סולח לך ואתה תסלח לי, וזרק את הספרים לתוך התנור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 11:53 |
|
| |
לומדת. זה לא המקום אך בשוליים.
אנא, מהי אבחנה "לא רציונאלית"?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 12:25 |
|
| |
מנחם
קבל אייקון ירוק
מקובלני מא"מ ע"ה ששאלה טובה עדיפה לעתים מתירוץ.
הנחת היסוד שלך שההערכה אמורה להנתן על מאמץ, וכפי שהמשגיחים אוהבים לומר שהקב"ה סופר שעות ולא דפים. (לעתים, קיים גם פחד מבעלי כשרון ואכמ"ל).
אני לא בטוח שהוגי הדורות סברו כך. הרמב"ם שנתן משקל גדול לבחירה, הודה בעצמו שיש אנשים שנולדו עם מזג מתאים לנבואה, והם יגיעו לנבואה ביתר קלות מאחרים, אין להם מה להצטער על כך שהם הוציאו פיס. נראה שהעיקר היא להגיע להישג ולכמות היזע אין משקל וראה פירושו בסוף מסכת אבות למימרה "לפום צערא אגרא".
הרמב"ן טען שאדם הראשון קיבל את יכולת הבחירה כתוצאה מהחטא, ולעת"ל הבחירה תשלל, הווי אומר שהבחירה אינה זכות כ"כ גדולה. גם לדבריו הערכה אינה ניתנת על מאמץ.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/09/2012 12:26:23
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 13:06 |
|
| |
מנחם,כאשר מדובר בתפילה לשליט כל יכול שברצותו מרחיב וברצותו מקצר ברצותו חוגג וברצותו ממוגג אתה מחפש הגיון במילות התפילה? צפון קוריאה היא דוגמא קטנטונת למה שאדם אומר מתוך פחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 13:09 |
|
| |
אפרים האם אתה מצפה משליט כל יכול כמו רבש"ע שיתרשם מחנופה זולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 13:25 |
|
| |
שאלה טובה.
השאלה מהי חנופה זולה ומהי חנופה לא זולה.
בנענוע לולב לארבע פינות הארץ יש יותר הגיון לפי דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 14:23 |
|
| |
נניח שאין הגיון בנענוע לולב. האם חנופה אינה תמוהה יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 15:12 |
|
| |
ברור שהדעה שלנו היום שונה מדעתם של אותם החכמים שקבעו את נוסח התפילה.
הם הבינו כך את צרכיו של האל או לחילופין את הצרכים של המתפלל.
|
|
|
|
|