| נשלח ב-26/9/2012 20:50 |
 |
| |
בין אם נרצה ובין אם לא, את אווירת ימים הנוראים קובע הניגון ולא התוכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:15 |
|
| |
לי הפרחע כי 90% מהתפילה אינה תפילה, אפילו מה שלא שיבוש, הוא שיבוש ,במחשבה וכוונת התפילה,
לא האדם מתפלל בשביל עצמו ומתוך ליבו, הוא מתפלל עם הציבור ומוציא מפיו דברים, שאין לו כל הזדהות אישית איתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:19 |
|
| |
ירוחם
עם הניגון הוא מזדהה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:26 |
|
| |
בעיקר אם הבעל הוא בעל התפילה, ובעיקר כשהוא מגיע לוידוי- בתרועת שמחה- אי אי- הוסיף את הניגון - אשמנו בגדנו -
איזו התרוממות רוח- אשמנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:27 |
|
| |
פעם עסקתי בנושא הזה כשלימדתי את התפילות במחזור, ניסיתי לברר, ושמעתי מת"ח חשוב. שכנראה מה שקרה זה שהחזן אמור היה לומר חצי ימני, והציבור לענות לו חצי שמאלי. הציבור רצה לומר גם את חלק החזן ולכן הקדים ולחש גם את החלק הימני הבא של החזן, עד שזה השתרש כסדר קבוע בלי תשומת לב שזה לא הסדר הנכון.
נראה לי שזה הסבר הגיוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:30 |
|
| |
זאת אכן הסיבה לשיבוש. עצוב שלא מתקנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:31 |
|
| |
ואז זה לא שיבוש?
וכל מאמינים שהוא דיין אמת - ההגוי באהיה אשר אהיה!
יש לי וארט יפה. -
לפני כן האם מישהו יכול להסביר את הקשר והפרוש?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:35 |
|
| |
אם אין קשר פירוש מנין?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:42 |
|
| |
מי כתב שאין קשר?
הבעיה שבתפילה צריכים להתפלל ולא לחפש פרושים.
אם התפילה היתה אורכת שעה אחת בלבד, ולימוד הפרושים ביתר, לכל היה טוב יותר- גם לתפילה- וגם לפרוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:44 |
|
| |
הציטוט משובש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 21:48 |
|
| |
יתכן
הכל יתכן- אבל על מה אתה מסתמך שהוא משובש?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 22:01 |
|
| |
ר' ירוחם, נטול נא את המחזור, פתח ועיין ותראה כי ה"וכל מאמינים" עונה על השורה שלפניו ולא להיפך. אי אפשר לפרש באופן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 22:31 |
|
| |
יתכן מכובדי. כידוע את הפיוט הזה חיבר ינאי- המכונה ייבי. מאסכולתו של הקליר. חוקי המשקל ומבנה הפיוטי לא תמיד עולה עם המקובל, הפיוט פותח
הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה:
הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת כפי שאתה רואה הפיוט מבוסס על הא.ב הכפול, התשובה כביכול מורכבת מ4 מילים כשהשאלה מ5 מילים. החזנים עשו בפיוט כטוב ללשונם ולקצב תפילתם, אבל ייתכן שהם ששיבשו. מקובל במסורת ישראל כי קודם נעשה ואחר כך נשמע, לכן קודמת מסכ' גיטין לקידושין- שנים אוחזים בטלית לפרק אלו מציאות,, וכד' כך התשובה בשורה הראשונה. אבל ייתכן מכובדי- הכל ייתכן. אפילו השיבוש כאמור של בעלי התפילה הגיון יש לה. כי הרי ישראל בני נביאים הם. בכל מקרה ביום כיפור ורק ביום הכיפורים- אני מתגעגע לעבר.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו עמוד ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי,
מתי היה להם זמן להתפלל ולהתיסר יסורי שווא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2012 22:42 |
|
| |
ר' ירוחם, נראה כי אנו מסכימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 00:22 |
|
| |
אפשר לכתוב הרבה על התפילות בימים הנוראים, מה ההשפעה שלהם על האדם המתפלל? האם זה לא גורם ליצירת תחושה של הכבדה על האדם.
אם להיות כנים, הימים האלה הם בשבילי הימים הקשים בשנה.
כשחשבתי על זה קצת, נראה לי שלתפילה הארוכה יש השפעה על זה.
דוגמא לאריכות מיותרת, אחד מהקטעים הנאמרים לאט זה " ובכן לך הכל יכתירו" לבוחן לבבות ביום דין וכו', החזן אומר כל קטע באיטיות מופרזת,וכנ"ל הציבור, אותי אישית ממש לא מעניין לשמוע את האריכות של החזן, אולי אם בתי הכנסיות הרגילים היו חזנים בעלי שם,אולי הייתי מתענג לשמוע את זה,אבל בדרך כלל, ניגש יהודי עם קול נעים וערב[וגם זה לא תמיד...]כזה שאין לי תענוג לשמוע כל הגה שיוצא ממנו,אז בשביל מה אני צריך לשמוע את כל האריכות של החזן?
ובכלל, למה הקטע הזה הוא קטע שאמורים כל כך להתרגש בו? אני לא אומר שאי אפשר להתבונן ולמצוא בו משמעיות וכו',אבל בסך הכל בצורה הרגילה אני לא חושב שביחס לשאר הקטעים שמתפללים זה אמור להיות קטע כל כך מרגש.
הכי טוב היה שכל הקהל עם החזן יאמר את זה בנעימה, לא בקשתי במהירות מופרזת,אבל בצורה סבירה למדי.
כך התפילה תהיה הרבה יותר נעימה.
|
|
|
|
|
