| נשלח ב-13/10/2012 20:58 |
 |
| |
והנה טוב מאוד.
בכל יום בבריאה נאמר וירא אלהים כי טוב מלבד ביום הראשון והשני וביום הישישי בסיכום נאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. א. מדוע לא נאמר כן ביום הראשון והשני. ב. האם יש מקום לחשוב שמעשה ה' יהיה לא טוב? ג. בפשטות ניראה שה' מספר למשה את סיפור הבריאה ולכן זה בגוף שלישי וירא בעבר. למה התורה לא יכלה לכתוב אמרתי כי טוב.
שבוע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2012 21:05 |
|
| |
כל זמן שלא היה סדר- בין היבשה והים- כל זמן שלא צמח משהו שיהיה בהמשך לטובת העדם והעולם, אי אפשר להגיד עליו טוב מאד,
נותנים ציונים בגמר המלאכה ולא בראשיתה ובאמצע, טוב מברכים בגמר מלאכה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2012 21:44 |
|
| |
א.
'אמרתי כי טוב' - אין כאן שיחה בין אלהים למשה. הטקסט הוא סיפורו של מספר האומר לקורא מה שארע.
ויש גם עניין של סגנון. זו אינה שירה נשגבה אבל כם לא שיחה של שני רכלנים בבית קפה, בשפה פשוטה הנהוגה שם.
ב.
מעשה אלהים טוב. מה פרוש המילה הזו, 'טוב'? - הכוונה במה שאלהים בורא כל דבר שאפשר, ולא נמנע מאיזה דבר. העולם הוא שלם ומכיל את כל שהיה אפשר שיברא. מניעתו של איזה דבר הוא העדר, מה שמשאיר ריק, אין. האין, הריק נתפסים כשליליים. מכאן, המובן הראשון של ה'טוב' הוא ישותי.
כל המכלול הזה צריך גם להיות בר קיום, כלומר, שלא יתקלקל יהרס [שוב, אספקט ישותי]. כדי שיתמיד בקיומו כל דבר צריך להיות במידה נכונה [פרופורציה] ולפעול היטב את פעולתו, ובהתאמה עם יתר הדברים. בכך נגזרים מה'טוב' הישותי שתי בחינות : מידה נכונה מה שיוצר את היפה, ופעולה ראויה מה שיוצר את הטוב. היפה -התחום של האסתטיקה, והטוב - התחום של האתיקה.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 13/10/2012 21:45:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2012 22:27 |
|
| |
ירוחם כל הבריאה היא תהליך שבחלקו נאמר כי טוב למה בתחילת התהליך לא? ציונים נותנים בגמר המלאכה נכון כאשר זה מעשה אדם , האם הקב"ה יכול לקבל ציון לא טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2012 23:25 |
|
| |
אף אחד לא נתן כאן ציונים, אלוקים בעצמו ידעה מתי זה היה טוב מאד או סתם טוב, וכך הוא ציין. ציין ולא ציון.
על חצי מלאכה הוא לא יכל לציין בי הדבר טוב.. המלבי"ם מפרש -טוב= גמר מלאכה. נדמה לי כי גם רבנו בחיי.
במקרא המילה תולדות בכתיב מלא מופיע רק כאן- ובמגילת רות, המעתיק בקודש יכל לכתוב שלמות רק על תולדות העולם.
לשאלתך האם הקב"ה יכול לקבל ציון לא טוב- בהחלט כן! והוא אכן קיבל ציונים שלילים. בתורה בנאים ובכתובים,
כלפי האנשים שנותנים לו ציון שלילי הוא אכן שלילי, אבל ה' כלפי עצמו? יכול להיות בהחלט יכול להיות,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 01:44 |
|
| |
| חלמישצור כתב: |  | בכל יום בבריאה נאמר וירא אלהים כי טוב מלבד ביום הראשון והשני וביום הישישי בסיכום נאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
א. מדוע לא נאמר כן ביום הראשון והשני.
לא גמר את העשיה בימים הראשונים,
ב. האם יש מקום לחשוב שמעשה ה' יהיה לא טוב?
שהוא מצווה לאחרים לעשות בוודאי מתאים שיראה ויאמר שטוב עשו, הרי בכל עשיה הוא אומר ויאמר אלוקים, למי אמר ? למי שאמר עשה מה שאמרו לו, ולכן מתאים שהאלוקים יראה אייך עשה ויתן את דעתו האם היא טוב או לא,
ג. בפשטות ניראה שה' מספר למשה את סיפור הבריאה ולכן זה בגוף שלישי וירא בעבר. למה התורה לא יכלה לכתוב אמרתי כי טוב.
מה זה בפשטות נראה ? משה מספר לנו מה היה, הוא לא תוכי,
שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 07:35 |
|
| |
ירוחם תולדות מלא כאן וברות משוואה מענינית אתה יודע הסבר בדבר. maxmen ח"ו לומר על משה שהיה תוכי הוא מסר בדיוק את דבר ה' וה' לגבי עצמו יכול לומר אמרתי.
תוקן על ידי חלמישצור ב- 14/10/2012 07:36:37
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:23 |
|
| |
חלמיש
בפשטות התורה רצתה להגיד, כי יצירתו של ה' - העולם- מושלמת. יצירות אחרות לא יכולות להיות מושלמות כמו יצירתו של ה'
במגילת רות- ואלא תולדות פרץ- שמואל הנביא כותב המגילה לפי המסורה. רצה לכתוב כי משפחתו של דוד ודוד הם -שלמות.
כנלע"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:38 |
|
| |
ירוחם הרי כמה וכמה עמלו חז"ל לעשות את משפחתו שלמה - עמוני ולא עמונית- שזה ישוב בכוח. הרי לגמרי לא פשוט שלמות משפחת דוד. בטח לא עם בנו שלמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 11:20 |
|
| |
חלמיש
שמואל כנראה לא קרא את מה שכתוב על שלמה. וכנראה גם לא למד גמרא בסנהדריןף שרצו להכריז עליו כי אין לו חלק לעולם הבא.
דוקא בגלל העמונית ביקש שמואל להבליט ולחזק את שלמותו של בית דוד.
כך נראה לי, אבל בהחלט יכול להיות שיש תרוצים יותר טובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 18:50 |
|
| |
| חלמישצור כתב: | | maxmen ח"ו לומר על משה שהיה תוכי הוא מסר בדיוק את דבר ה' וה' לגבי עצמו יכול לומר אמרתי. |
|
הוא אף פעם לא אמר בדיוק כי לאלוקים אין פה ושפה וקול,
מתי אמר בקרבי אקדש ? מתי אמר (שמות פרק לב) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ: ??? ויש עוד הרבה כאלה בחז"ל,
לגבי מתי אמר בקרבי אקדש מסביר לנו הרמב"ן יסוד גדול בנבואה
רמב"ן ויקרא פרק י
ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה, כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה, דברתי אני עם לבי (קהלת א טז), חשבתי מחשבה זו. וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה ד), זה הענין, על דבר הכסף (בראשית מג יח). וכן ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' (שם כד נא), גזר, וכמוהו באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון (מ"א טז לד):
והנה אמר משה, המקרה הזה הוא אשר גזר השם לאמר אל לבו, בקרובי אקדש, שלא יהרסו אל קדושתי, ועל פני כל העם אכבד, שיהיו נוהגים כבוד במשכני:
לגבי מתי אמר שימו איש חרבו וגו' מסבירים חז"ל שיש כלל גדול לחכמים, לתלות באילן גבוה,
אליהו רבה (איש שלום) פרשה ד ד"ה מפני מה זכה ויעמד משה בשער וגו' ויאמר להם כה אמר ה' וגו': מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שלא אמר לו הקב"ה למשה כך לעמוד בשער המחנה ולומר מי לה' אלי (שם /שמות ל"ב/) ולומר כה אמר ה' אלהי ישראל (שם /שמות ל"ב/), אלא שהיה משה צדיק דן קל וחומר בעצמו, אמר, אם אני אומר לישראל, הרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו (שם /שמות ל"ב/ כ"ז), יהו ישראל אומרים, לא כך למדתנו, סנהדרין שהורגת נפש אחת בשבוע נקראת מחבלנית, מפני מה אתה הורג שלשת אלפים ביום [אחד], לפיכך תלה בכבוד שלמעלה, שנאמר כה אמר ה' (בלי שאמר לו, ובאמת חז"ל שואלים איפה אמר לו ? ומתרצים "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב' יט')ויש בחז"ל שמתרצים שאמר לו לך רד = מרדות כלומר רד מלשון מרדות הם צריכים (שמו"ר max ) מה ענין שלאחריו, (כלומר ראיה שבאמת לא האלוקים אמר לו max ) ויעשו בני לוי כדבר משה (ולא כתוב כדבר האלוקים max )
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 23:05 |
|
| |
והנה טוב מאוד - אחרי סיום מלאכתו כפי שציינו לפני, (ואפשר להוסיף דברי המדרש הקב"ה בונה עולמות מחריבן)
ולפני שברא את האדם, שכפי שאנחנו רואים בהמשך הוא נתון תחת בדיקת המשך,
שהוא אינו עומד בה בהצלחה - חטא עץ הדעת שמורידתו מדרגתו,
ואחר כך - כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ - ניחמתי כי עשיתים - אמחה את האדם אשר בראתי,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 21:17 |
|
| |
[quote] בכל יום בבריאה נאמר וירא אלהים כי טוב מלבד ביום הראשון והשני וביום הישישי בסיכום נאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. א. מדוע לא נאמר כן ביום הראשון והשני. [/quote]
ביום הראשון נאמר על האור כי טוב. "וירא אל-הים את האור כי טוב ויבדל אל-הים בין האור ובין החשך".
ביום השני לא נאמר כיון שסוף מעשה הבדלת המים הוא הקוות המים בימים, וע"ז נאמר ביום השלישי כי טוב. (ולכן נכפל בו כי טוב, פעם אחת היא גמר היום השני, ופעם שניה על הצמחים).
|
|
|
|
|
