אדם אחד יחטא ועל כל העולם יצא הקצף - הרהורים על חטא אדם הראשון

אני מסכים לכיוון שמעלה ירוחםשם [מלבד ההערה בענין האישה].

נבחן את הספור הזה מבחינה תאולוגית, כי כל הזמן מתבוננים בו מזוויתו של האדם ומחטיאים את הענין האלהי. 

א.
אם נעקוב אחר סדר הדברים, הרי שתחילה נתן לאדם שכל, במה שהוא מסוגל לזהות בין בעלי חיים ולכנותם בשם. [הוא מפעיל את הלוגוס שלו]. אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע נותנת לו את הכושר המוסרי שלו, היכולת לשפוט בין טוב ורע. כושר זה הוא מיוחד לאדם. כושר זה מעניק לו יכולת מעשה חופשי במישור המוסרי, לעשות טוב ולעשות רע ולהיות מודע לדבר.  

ב.
גן העדן אינו העולם הממשי שברא אלהים, אלא מקום זמני שבו צריך להתבצע איזה תהליך. בעולם הממשי אי אפשר שיהיו חיים נצחיים, אי אפשר שיהיה בו אור נצחי, אלא יש בו מגוון שלם של אורות וצללים. בעולם הממשי הזה האדם מיועד לחיות. 

ג.
המושג 'טוב' הוא מורכב מובנים ולא תמיד קל לגשר ביניהם. מבחינה אונטולוגית טובו של אלהים מתבטא גם בכך שברא את כל מה שהיה באפשר ולא נמנע לעשות איזה דבר, מה שהיה מביא לחוסר שלמות בבריאה, כלומר את כל העולם בעל אורות וצללים, העולם המוכר לנו. ברור שמצבו האונטולוגי של האל עצמו שונה בתכלית, אלא שהוא אינו בורא עותק מעצמו אלא בורא את השונה, האחר, ויוצר את מלאות הבריאה.  ומכאן נובע נגוד במושגי הטוב. 

ד.
את המעשה המוסרי עליו להשאיר בידי האדם. הוא, האלהים אינו יכול לבחור ברע, למרות שהרע הזה הוא חלק מן הבריאה, חלק מן השלמות שלה, ובכך, חלק מטובו שלו.  גן העדן הוא הזירה שבו מפעיל האדם לראשונה את הכושר המוסרי שלו, מפעיל אותו לרעה, ומשאיר את האלהים נקי. כאן מסתיים תפקידו של הגן והוא נסגר לעד. מכאן צועד האדם אל העולם הממשי, אל ההיסטוריה שלו. כעת הוא שותף לאלהים במה שביכולתו לתת משמעות מוסרית לעולם שנברא , ומוטל עליו תפקיד מוסרי בעולם.   

ה.
עץ החיים הנצחיים אינו אלא אידאל שיש להתכוון אליו ואינו מיועד להתממש. הוא מנוגד לכוונת הבריאה, למהותו של העולם הממשי כעולם של התהוות וכליון ואינו אפשרי  כלל. אבל כליון בעל התבונה שנעשה בצלם אינו מכתים כעת את טובו של האל. 

ו.
בעולם הנוצרי חטאו של אדם בגן העדן הוא החטא הקדמון,  הרובץ למעמסה על כל בניו ומטיל עליהם אשמה כבדה מנשוא, עד שהואיל ישו לבא, לסבול ולהיצלב בעבור כל בני האדם, וליטול מהם את האשמה הנוראה הזו. הכנסיה הקתולית שולטת במאמיניה במה שהיא מחזקת בהם את רגשות האשם שלהם, ומודיעה להם שרק היא, באמצעות הכהן שלה, יכולה לשמוע וידוי, לתת סקרמנט לפני המוות, ובכך לגאול את נפשו של המאמין מיסורי תופת נצחיים. 

ז. 
אבל אנחנו יהודים, ואינני מכיר איזה יהודי ההולך כפוף גו מחמת מוראו של אותו חטא קדמון. לנו, תודה לאל, לא חסרות צרות משלנו הגורמות ליהודי להתהלך כפוף גו, גם כשגבו זקוף. 
עודד

להבנתי החטא של אדה"ר אינו חטא פרטי כפי שמוצג כאן.
החטא הזה הוא נפילה אנושית כמו שירוחם מתאר, אבל...
הנפילה היא עולמית ו- לא אדם כזה או אחר חטא בעבר אלא כולנו חוטאים בחטא שלו.

נבואה שנצרכה לדורות נכתבה כולל נבואת משה, (הגם שיש עוד הסברים לצורך הנל)
במדרשות מופיע על ז' נפילות של העולם ואחריהם גם ז' תיקונים שהוא צריך לעלות,
כמו שכל דור שלא נבנה המקדש בימיו כאילו חרב המקדש מעונות הדור כן גם לענין תיקון
הנפילות של המציאות, מחטא אדם וחטא הארץ שלא הוציאה עץ כטעם פריו וגם חטא הלבנה
שעוד לא באה לתיקונה, כל זמן שהדור והמציאות כולה אינם מושלמים יש קלקול שורשי שחסר למציאות.

לא דורשים במעשה בראשית ברבים, ומציאות מעשה בראשית היא כולה מלאה סתרים ופנימיות
כלהסיפור הזה מיוסד על משלים ואין לתפוס את אדם הראשון כבעל חומר הדומה לנו.
הרמחל מלמד לפי הסוד שגופו של אדה"ר היה רוחני כמו הנשמה שלנו, ובחטאו הגוף התעבה.
מטרת העולם היא לחזור למציאות מאוזנת, וכל זמן שהנל לא תוקן יש חוסר בסיסי
לגופניותנו וממילא אין שאלה מדוע כולם נענשים. 

תוקן על ידי לאמר ב- 14/10/2012 22:09:10

תוקן על ידי לאמר ב- 14/10/2012 22:10:04