| נשלח ב-16/10/2012 20:48 |
 |
| |
כדור קטן יש באדם משביעו שבע [2]
מפאת סיבוך באשכול הראשון,,
http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-7fa114ccbe06a31006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=565984153
וזאת היתה תגובתי למ.ש
אחח יפה נפש שכמוך ,[מילטון גון]
למרות שכבר אינך בכלל ריעך בכדי לעמוד על הדם,אבל לרקוד על דם טרי עם חרבו של בלעם שהחליפו באומנות פי פרה
הינך עושה מצויין כדרכך באותו,, רוצח שקט ,,רצח בקור רוח בבגידתך בהוריך ומוריך,,וממשיך במגמה בתשוקה,
את המינימום באנושות אלמנטרית לא נדרשנו אצל הבזויים שבאומות,
המת מוטל לפני המבכים והינך קופץ כנשוך נחש בהאשמות מרושעות שמלבד שאין להם בסיס לדבר האסור בעליל הם דוקא מצביעים על ההיפך,
ידוע בעולם הפסיכיאטרה שדוקא כדורים אלו הם שמעלים את אחוזי ההתאבדות,
התנגדות סנטימטלית ותחושה פרדוקסלית בלקיחת כדורים הם חלק מאותה בעיה דכאונית שאותם צריך לפטור,
ודוקא הרושם שמקבלים מזריקת ההאשמות על דם שותת בכדי להוסיף סיבובים בנוסף לדקירה,
מסריח מהורדת אחריות ויסורי מצפון מאי טיפול הולם באחד מחבריך ועולמך ,בניגוד להוריו שהיו מטבע הדברים פחות צמודים איליו,המינימום הנדרש בידיעה על בקשות התאבדות הוא אישפוז כפוי בצורה כזו או אחרת ,
וכן ,הרוצחים אלו אתה וחביריך שנותנים יד ועזרה לתופעה זו בהורדת חיי הוריכם והורי הרבה מבולבלים ביגון שאולה בכלל ,ובהאשמות מרושעות כאלו בפרט,
דם קר הוא הדבר השנאוי בתבל והמשוקץ עלי אדמות ,ולא לחינם זעקו,, להוריד ולא להעלות,ולמחות את אויבי עם מרדכי,
והנה משהו חדש שלא הספקתי עדיין לשמוע,
http://www.youtube.com/watch?v=e-0W1sYqXyQ
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 06:07 |
|
| |
בילי
ייתכן שפעם תנסה לראות דבר מזווית המבט של הצד השני?
אתה מכיר את פרטי הסיפור הזה, או על ההתנהגות הנורמטיבית אצל המאיים בהתאבדות, או שאתה סתם מכליל ומלכלך על סמך השערות שלך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 07:47 |
|
| |
ספרן
וואס האב איך פארפאסט?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 08:13 |
|
| |
(מאומה. ור' בהבלוג הנ"ל שתוסס בענין חדשים לבקרים בהבאת מגוון דעות הצדדים)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 08:54 |
|
| |
תודה,
אינו מביא תגובה מצד הגורמים בכדי שנקבל תמונה משני הצדדים ולפעמים כותב דברים על דעת עצמו במסוה של מגיב ,
אם באמת נעשות טעויות מעבר לחריג בהחלט העניין ראוי לטיפול ולבדק בית מחודש על עצם השיטה,
נתונים ממשיים אין לנו בכדי לשפוט מעבר לתגובות של דעות סטיגמטיות על העניין שנקרא ,,כדורים,,
בזמן שהרפואה העכשוית היא היא שקבעה את שמו ,,אקמול לנפש,,
וכמובן שלכל זה אין קשר להאשמה מרושעת של רצח במקום להסתכל במראה,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 09:00 |
|
| |
בילי
עוד לא ענית האם הנך מכיר בכלל את המקרה המדובר או את צורת ההתייחסות הנורמטיבית בנושאים כאלה לפני שאתה מאשים כאן אנשים?
ידוע לי מבפנים שהעובדות בנושא הכדורים שם בכלל נכונות. ולא, הרפואה העכשווית לא מתייחסת בקלות לנתינת מרשמים ללא אחריות כאילו היו אקמול.
מה שהם עושים זה לא שיטה של הפסיכיאטרה [אם כי כמובן אפשר לבקר גם אותם, ורבים מבקרים אותם] אלא שיטה של האדמו"ר ועוזריו.
אולי זה מוגזם לקרוא להם רוצחים במקרה הנוכחי. אבל כמו"כ זה מוגזם שאתה מאשים את חבריו. בשעה שלפי טענתם ניסו לעזור לו בכל דרך אפשרית אלא שהצלקת שהיה לו מכל המערכת היה בעוכריו.
תוקן על ידי יהיאור ב- 18/10/2012 09:08:15
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 00:12 |
|
| |
יהי
את שיטת ,,לא לענות,, למדתי ממאן דהו,
ידוע לך מבפנים ש.... נותנים כדורים? אלו דברים מפורסמים,
ממש איני מכיר את המקרה ולא את המנוח,
אם הינך נוטה להבין שההאשמות מוגזמות אתה מוזמן להסביר את טוב ליבם של המאשימים ביום המוות כשהמשפחה בוכה וכואבת , איך קראת להם? לראות מזווית המבט של הצד השני,
לי יש את התשובות והעליתים כאן ,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 06:51 |
|
| |
אינך חייב לענות.
הם בפירוש לא מאשימים את המשפחה או רוקדים על הדם אלא משתמשים בפרסומת שיש להם מהסיפור הזה להוציא את הטענות [המוצדקות לדעתי] על המערכת. כך דרכו של כל מי שדוחף אג'נדה מסויימת להכות על חם, שהרי בזמנים רגועים לא מקשיבים לו. ייתכן שהרעש שעשו כבר היה לו תוצאות טובות מסויימות. לא ברור לי מה הטענה שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 09:22 |
|
| |
כדרכם של ,,,,שופכי דם ,
והנה העדות של המנוח עצמו באותה כתבה בהארץ,,, אף אחד לא כפה עליו ,,,
טופל בריטלין אחרי שאובחן ,
חיים, שגדל בקהילת גור בצפון, אומר: ''אני יודע שיש בחורים שמופצצים בכדורים. אחי הקטן, מגיל 13 או אפילו לפני זה, נתנו לו ריטלין. אבא שלי לא רצה להגיד לו מה זה, שלא ייפגע בשידוכים. הוא גם זכר שאני לא רציתי לקחת כדורים, אז הוא החליט להערים עליו ואמר לו שזה ויטמינים. אבא שלי חסר כל השכלה, אבל בשיתוף עם המורה בחדר הוא איבחן אותו ונתן לו כדורים. מי שמספק את התרופות הוא רופא משפחה, שאם אבא שלי רק יבקש, הוא גם ייתן לאחי הקטן פרוזאק או גלולות נגד הריון''.
היום חיים בן 26. הוא חילוני ועצמאי בעולם. עם משפחתו יש לו קשר רופף. הוא מספר כי בניגוד לאחרים, מעולם לא כפו עליו לקחת תרופות, אבל הוא היה בטיפול תרופתי במשך תשע שנים, מגיל 14 ועד 23. היום הוא מאמין שמעולם לא נזקק לתרופות הללו, למעט ריטלין אולי, להפרעות קשב וריכוז. את התרופות והטיפולים הוא קיבל ביוזמה או בתיווך של רבנים ומשגיחים ושל מדריך החתנים שלו באשדוד, שליווה אותו בשנתיים בהן היה נשוי.
חיים הציג ל''הארץ'' מסמכים ומרשמים המעידים שטופל במשך השנים אצל הפסיכיאטרים ד''ר אילן רבינוביץ, שמעורב כעת בפרשת ''האח הגדול'', פרופ' עומר בונה ופרופ' אבי ויצמן, בכיר בבית החולים גהה. ''יש לי הפרעות למידה והיפר־אקטיביות מגיל אפס, ובגיל 14 בערך המדריך בישיבה אמר לי 'בוא נעשה טיפולים לא רוחניים, בוא נתחיל ללכת לאנשי מקצוע'. אז זה התחיל. המשגיח בישיבה שלמדתי בה נכנס לשיטה של הכדורים ונדלק על זה. בתוך שנה צצו שמועות בישיבה שאחד מכל שלושה בחורים לוקח פרוזאק או ריטלין. חלק מהתלמידים היו מבקשים חוות דעת מרופא, כמוני. הוא היה שולח אותנו לפסיכיאטר שנותן חוות דעת. הפסיכיאטר היה עושה אבחון בתשלום מלא והבחור והוריו היו משלמים על הפגישה.
''אני יודע שהיו חניכים שרמזו להם שיסולקו מהישיבה אם לא ייקחו. צריך להבין שזה אמצעי קיצוני מאוד, שאף פעם כמעט לא מפעילים. אתה לא נזרק מהישיבה אלא אם קיימת יחסי מין בגיל 13. אולי אחד בשנה נזרק. כאן הם הלכו בכל הכוח. הופעל לחץ גם על ההורים: הרב היה מתקשר, ההורים לא התנגדו, שוכנעו. אני ועוד כמה תלמידים היינו זורקים את הכדורים לשירותים. לי הרופא רשם ריטלין, חלק קיבלו פרוזאק. המשגיח היה נותן בעצמו את הפרוזאק''.
והנה ההאשמות בבוקר שאחרי הלויה,, איך אמרת?בפירוש לא ....
לפני ימים ספורים הלך לעולמו, בנסיבות טרגיות, בחור יקר שהשתייך לקהילת היוצאים בשאלה.
לצערי לא זכיתי להכירו, אך מתוך הכמות האדירה הנכתבת עליו בימים אלו עולה היה אדם נפלא וטוב,
אשר סבל בחייו סבל רב, ולצערנו הרבה מתוכו (ואולי כולו) באשמת החברה החרדית!
כאמור, מתוך הים העצום אשר נכתב עליו, אני מוצא לנכון להביא כאן את דבריו של ידידנו האהוב משה שיינפלד
אשר פעל ופועל רבות בקהילתינו.
נראה לי כי גם מי שלא הכיר את ישראל ז"ל יכול להזדהות עד מאד עם דברים אלו.
'מה שאני עומד לכתוב כאן לא נעים לעין, וזה טוב, כי זה מה שישראל אהב לעשות – לכתוב דברים לא נעימים כשזו הייתה לדעתו האמת, והוא חש צורך להשמיע אותה בכל הבוטות האפשרית.
אין טעם בהכאה על חטא, רגשות האשם של מרבית האנשים כאן לא מוצדקים בכלל, וההצעות ליצור פלטפורמה ש"תהיה שם" בשביל אנשים לא רלוונטית – אנחנו היינו שם.
היינו שם החל מהרגעים הכי ראשונים שלו בעולם שבחוץ, וניסינו להיות שם עד הדקות האחרונות שלו.
היינו כשהיה לו קשה מנשוא, והיינו כשהיה לו קשה קצת פחות.
היינו שם בשבילו גם כשהוא ניסה לדחות אותנו, והיינו שם גם כשהוא עלב בנו בכל כוחו.
כל אחד מאיתנו עשה את זה בדרכו שלו, וכל אחד זיהה מהו הגבול שמעבר אליו הוא חייב להרים ידיים, וכן – כולנו נאלצנו להרים ידיים.
כי מה שקרה אתמול הוא לא התאבדות, אתמול הסתיים תהליך של רצח שהחל לפני עשרות שנים. לא כולם הבינו את זה, אבל מה ששמעתם מכיוונו כל הזמן היה תקתוק של שעון העצר, שהופעל הרבה לפני שיצא לנו לפגוש אותו לראשונה, שעון שהגיע לשעת האפס אתמול אחר הצהריים.
למרות שמדובר בקבוצה סגורה אני לא רוצה לפרט על זה, אבל חשוב שכולם ידעו שבזמן שעוד היה בגור – ישראל אולץ לקבל כדורים פסיכיאטריים, שנועדו לעמעם את היכולת שלו לקבל החלטות כדי למנוע ממנו את היציאה. זה מה שגרם לכך ששנים אחר כך – כשנזקק לכדורים כדי לטפל בעצמו הוא סירב לקבל אותם, כיוון שהוא איבד אמון במערכת רפואת הנפש.
זה כואב, זה לא נעים וזה אולי מעליב אפילו, אבל האמת היא פשוטה – אנחנו קיבלנו את ישראל כשכבר לא היה לנו מה לעשות. כמות האהבה והחיבוקים שהוא קיבל מהסביבה שלו הייתה מצילה את כל מי שניתן היה להציל, אבל במקרה שלו זה לא עבד, כי קיבלנו כבר ישראל מת.
המשפחה העזה ברוב חוצפתה לשאול אתמול איך לא שמנו לב. איך לא שמנו לב? הוא קיבל את תשומת הלב שלנו כבר שנתיים, שבהם הלב שלנו פרפר עם כל איום על התאבדות. אבל לא הצלחנו לעשות כלום, כי בשלט רחוק אותה מערכת איומה סיכלה את כל המאמצים שלנו לשנות את רוע הגזרה, ולמרות כל הניסיונות שלנו ושלו – התוצאה הסופית נקבעה על ידיהם.
והוא ניסה, סהדי במרומים שהוא ניסה לנצח אותם, והוא ראה שהוא לא מצליח, וזה מקור הזעם הנורא שלו שהתפרץ לכל עבר. הוא לא כעס, לא באמת שנא ולא רצה לנקום – הוא היה נואש, כשראה את המערכת הדורסנית של העבר שלו מנצחת אותו, גם אחרי שעזב אותה לכאורה.
והוא היה מתוסכל, כל כך מתוסכל.
ועכשיו אני מתוסכל. מתוסכל וזועם בדיוק כפי שהוא היה, כי עד שהשעון לא סיים את תקתוקו השליתי את עצמי שיש לנו סיכוי, ושהשבר שהם יצרו יכול להתאחות. אבל לא, הוא לא התאחה, וכעת אנחנו כאן עם הרסיסים.
אני לא כותב את כל זה כדי לפרוק, זה ממש לא האופי שלי. אני כותב כדי לצאת בקריאה מכאן לכל מי שקורא את הפוסט הזה. אתם יודעים טוב מאד מה ישראל היה עושה במקומנו – הוא היה זועם. הוא היה שופך נהרות של אש וגופרית על כל הצדדים, הוא היה הולם וכותש וטובח במי שמגיע לו ובמי שלא, והוא היה משחרר את כל הקיטור שאפילו לא ידענו שצבור בתוכנו.
וזה מה שמוטל עלינו לעשות כעת.
אני מתחנן בפניכם – כתבו את אשר על לבכם. לא פוסטים נעימים ועצובים על כמה הוא חסר לנו וכמה אהבנו את החיוך שלו, פוסטים של רעל על הכעס שהאירוע מעורר בנו, לא עליו – שכנראה לא יכל לעשות דברים אחרת, אלא על המערכת שגרמה לכל זה.
העבירו את הזעם הזה הלאה. הגיבו בקבוצה, כתבו פוסטים בבלוגים, העלו הודעות בפורומים ושתפו פרסומים בפייסבוק, וספרו לכל העולם שנרצח לנו חבר! ושבפעם הזו בלבד אנחנו נוטשים את הפוליטיקלי קורקט, ואומרים בפה מלא את האמת – רצחו לנו את ישראל, והארץ לא תכסה את דמו!"
תוקן על ידי ביליצר ב- 19/10/2012 09:25:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 22:23 |
|
| |
ברכי יוסף (חיד"א)
אסור לאדם לעקר את עצמו אבל לשתות בכדי להוריד תאותו בלבד מותר וכן מי שכבר קיים מצוות פריה ורביה וכו,
|
|
|
|
|
