| נשלח ב-29/10/2012 14:29 |
 |
| |
מה כשר?
שלום רב ,חוזרת בתשובה מזה כ 17 שנים ב''ה ,עם הזמן התעורר אצלי ספק בכל מה שקשור להכשרים המהודרים ונחיצותם באמת ,האם אני ממנת מכספי מפלגות פוליטיות , אינטרסים ואינטרסנטים , עסקנים ? או שאכן יש כאן מסירות נפש [ ההכשרים המהודרים במקרים רבים יקרים יותר] וזה מה שעליי לעשות , הניסיונות לברר דרך חברים ואנשים שאני מכירה לא הובילו אלא לבלבול יתר ,מה רע הכשר הרבנות? מי אמר שההכשרים המהודרים אכן מהודרים ? איבדתי אמון במערכת ,מודה ,אשמח לתשובותיכם ,המשך יום נעים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 15:06 |
|
| |
יש כשרויות המקפידות יותר ויש כשרויות המקפידות פחות. הדבר הנכון לעשות לפנות לת"ח הבקיא בנושא ולקבל ממנו המלצות מהן הכשרויות עליהן אפשר וראוי לסמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 15:13 |
|
| |
אשה צעירה בא לרב בשאלה- החיתול המשומש של תינוקה נפל לתוך הנזיד שבישלה . האם הנזיד כשר?
אמר לה הרב- כשר זה כשר- אבל זה מסריח.
כך גם כמה מההכשרים המהדרין, והמהדרין שבמהדרין. הגוזלים ממונם של ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 15:16 |
|
| |
במקרה ו"איבדת אמון במערכת", הגעת למקום הנכון, כאן נמצאים כל המתוסכלים שאיבדו אמון במערכת. בקרוב תלמדי כאן שככל שההכשר פחות מהודר הוא הרבה יותר טוב, במדה והוא מאכיל חזיר באופן רשמי הוא הכי טוב. וכך הלאה. במקרה ויש את נפשך לבדוק את רמת האמינות של המערכת, מומלץ לשוחח עם מי שעדיין מתלבטים, ולא רק עם אלו שכבר תפסו צד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 15:55 |
|
| |
ירוחם אף אחד לא הכריח לאכול דווקא מההכשרים האלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 16:03 |
|
| |
דייר
כפי שקראת מעליך- את התגובה של נציגם של הכשרויות המהודרות- כל מי שלא אוכל מהכשרם- אוכל חזיר.
ומה יעשה אדם תמים המחפש את הכשרות המתאימה? לא יבהל? כך השיטה עובדת!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 17:06 |
|
| |
אם הוא טיפש מספיק לאכול את הלוקשים האלה מגיע לו לשלם
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 17:08 |
|
| |
מירלה שלום.
ככלל, ההכשר מאז ומעוולם בקהילות היהודיות היה עניין פוליטי, כלכלי, ועניין של עמדות כוח. כך הדבר גם היום (ככל הידוע לי, חברות הכשרות השונות, הבד"צים, הן חברות למטרת רווח לכל דבר ועניין. אפשר לראות ברשם החברות). אין זה אומר שחברה כלשהי שנותנת הכשר היא בהכרח לא אמינה, אבל זה כן אומר שקשה להאמין לסיפורים בתחום הזה. חש לזכור שבכל חברת כשרות יש בעיות, והשאלה היא אצל מי יש יותר או פחות. לכן הסיפורים על הבעיות לא אומרים הרבה. בד"כ הם מגמתיים, ותפקידם להעצים או להפחית את מעמדו של האחר, כדי לקדם אינטרס כלכלי או פוליטי.
אגב, גם הרבנות היא גוף מאד בעייתי ואינטרסנטי ולא מתנהל נכון (זהירות, אנדרסטייטמנט. לא אשפוך כאן את כל ליבי על כך), אבל דומני שדווקא עניין הכשרות ברבנות הולך ומשתפר עם השנים (על אף הבעיות שעדיין יש בו), וזה בהחלט גוף שהולך ונעשה מקצועי יותר ויותר. יש לכך כמה סיבות, ואין כאן המקום לכך.
כהכללה (לא תמיד נכונה, אבל הערכה סבירה) אני מניח שחברת כשרות פרטית תיתן מוצר טוב יותר מאשר המוצר הציבורי, כמו בדרך כלל בחיים. מאידך, גם בכשרות שנותנת הרבנות יש סטנדרט של 'מהדרין'. ביחס אליו, הבנתי מאנשים שמכירים את המצב (בלי בדיקה מקיפה) שהמצב לא שונה מאד מחברות הכשרות הפרטיות, ולפעמים טוב יותר.
המלצתי לך, מכיון שאין לך אפשרות לבדוק את הסוגיא (אף אדם פרטי לא יכול לבדוק זאת), ולעולם לא תדעי למי להאמין, אני מציע לך לסמוך על רמת כשרות מהדרין, בין אם של הרבנות ובין אם של חברה פרטית. זוהי ההשתדלות שאת יכולה לעשות. מה שמעבר לזה, הוא קשה מאד לביצוע ולא בידך.
עוד חשוב לזכור שברור ששיקול כלכלי הוא מאד רלוונטי. מי שאין לו כסף וקונה אתרוג מהודר או עוף בכשרות מהודרת במאות שקלים הוא לא צדיק אלא טמבל (ולפעמים פושע). אם מצבך הכלכלי הוא כזה שההוצאות על הכשרות הם הכבדה משמעותית, זהו שיקול לגיטימי לגמרי. גם הכשר רגיל של הרבנות הוא כשר, ועקרונית האוכל אותו לא אוכל טריפות, ולכן יש מקום לסמוך עליו (בניגוד למיתולוגיה הבני ברקית).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 17:16 |
|
| |
ראביי מיכי
הידור מצוה עד שליש [אתרוג]
לגבי עופות רבנות ללא מהדרין יש טוענים לטריפות ואין לדמות עופות של הימים ההם לעופות המעושות של ימינו ,
והגם שהטיעון לדבריך הוא בני ברקי עדיין במאכלי בשר נהגו בזהירות יתירה [טימטום וכו,]
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/10/2012 17:39:37
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 17:34 |
|
| |
מיכי
אני גם מתחבט בשאלה זו זמן מה ועדיין לא יצא לי לעיין בסוגיה כראוי.
לעניות דעתי זו שאלה 100% הלכתית. יש בש"ס כללים על מי ומתי אפשר לסמוך, לדוג' "עד אחד נאמן באיסורים" (גם כאן צריך לברר מי נאמן להיות עד?)
צריך לאסוף ולסדר את כל הכללים הרלוונטים ופשוט לבדוק איזה מערכת כשרות עומדת בהם. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 18:12 |
|
| |
מבקש,
אם אתה מדבר על דיני ראיות, אין מה לאסוף. כל הכשרויות הן בגדר ע"א שנאמן באיסורים. אבל באיסורים דיני הראיות הם פחות פורמליים מאשר בנפשות או ממונות, ולכן שם יש ללכת אחרי השכל הישר והמידע הנגיש לנו. אני לא מכיר אוסף כללים של השכל הישר.
גם אם אתה צודק שמדובר בשאלה הלכתית (ה'לגמרי' הוא קצת מופרז), העובדה הזו לא אומרת מאומה. גם השאלה איך לעשות ניתוח רפואי כלשהו היא שאלה הלכתית (שמירת הנפש). האם זה אומר שהכללים ההלכתיים ייתנו לך תשובה חד משמעית בקשר אליה? אגב, זו גם שאלה רפואית. האם זה אומר שהכללים והמידע הרפואי יש לו תשובה חד משמעית בקשר אליה? השאלה של איחוד הקוונטים והיחסות (quantum gravity) היא שאלה פיסיקלית טהורה. האם זה אומר שהפיסיקה יכולה לתת תשובה חד משמעית לגביה? כשחסר מידע והבנה בתחום מסויים, הקביעה הקטגוריאלית מהו תחום הדיון לא תמיד מועילה לנו.
בילי,
לחיבת הקודש דמר, אפלפל קימעא בשתי הערותיך, וכיון שעלה לא ירד.
1. אכן הידור במצווה עד שליש. אבל יש לפלפל האם מצוות הידור מחייבת להוציא שליש מהמצווה והיא מצווה חיובית לכל דבר (אלא שאינה מעכבת את המצווה עצמה), או שבמצוקה כלכלית אין להדר כלל (כי זו לא חובה). עוד יש לפלפל האם יש הידור בלאוין (או שמא כוונתך למצוות העשה שמנה הרמב"ם לבדוק בסימני העופות)? ולבסוף יש לדון בשאלה האם הליכה אחר דעה מחמירה היא בגדר הידור (אני מניח שאתה מכיר את הסיפור על הבריסקער רב ששתה מים חוץ לסוכה), ואכ"מ. מכל הלין נפקא לי שהשיקול הכלכלי הוא לגיטימי, אבל לא נתתי בו שיעורין.
2. לגבי טמטום הלב, אתה שוב מניח כאן הנחה לא מוסכמת כלל ועיקר: שהרי יש לדון האם הטמטום הוא תוצאה של האיסור או של המציאות (מולקולות הטריפה מטמטמות או איסור הטריפה מטמטם). ונפ"מ: אם עשיתי את מה שאני יכול (או מה שאני מחוייב הלכתית) ונכשלתי, האם ליבי מיטמטם או לא? ועוד יש לדון, אם מישהו מכשיל אותי האם הטמטום לא עובר אליו? (אם הוא לא בדק כמו שצריך, או העיד בפניי שזה כשר ואינו כך). ראה רשי ר"פ מטות - המכשיל את חברו הוא נכנס תחתיו לעונשין. וכן רמב"ם סוה"ל כלאיים ועוד הרבה.
תוקן על ידי mdabraham ב- 29/10/2012 18:13:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 18:39 |
|
| |
הרב מיכי
בכונה ציינתי את המלה אתרוג ולא על עופות כונתי ,שחומרתו מתבטאת בהוצאת כל נכסיו ולא חומש בלבד כמצות עשה,כשמדובר על עיקר המצוה,
המצוה בודאי חיובית לכתחילה אלא שחכמים לא עיכבו בדיעבד,
ויש אומרים שזה קלי ואנוהו הוא דאורייתא ,ויש אומרים שאע"פ שהיא דאורייתא עדיין יש מצב של בדיעבד שאינו מעכב ,תוס ריש לולב הגזול [כמדומני]מתייחס לנושא,
על כל פנים כל הפטור של מצב דחוק הוא מעבר לשליש ,
לגבי טימטום הלב החמירו יותר כי בנוסף לאיסור יש גם טימטום ,וכל שכן על הצד שהמציאות מטמטמת,
מקצת ראיה הבאתי פעם מהמשנה של גר הבא ללמוד תורה אל יאמר לו ,פה שאכל נבלות וטריפות יבוא וילמוד תורה שניתנה מפי הגבורה, ?
ולכאורה כשהיה גוי הרי לא נאסר עליו ואיזה חיסרון יש בפה שאכל נבלות וטריפות,
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/10/2012 18:47:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 19:38 |
|
| |
ביליצר,נדמה לי שהסאטמרים אוכלים את הכשרות הכי מהודרת האם יש לזה קשר לטמטום הלב?או שתסביר קודם מה זה טמטום הלב בעיניך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 19:44 |
|
| |
אפריים
נדמה לך - הקלויזנברגים למשל לא אוכלים את שחיטת סאטמר,
חסיד בעלז זקן ביקש מבניו שיקברו אותו בבית קברות של סאטמר, כששאלו אותו לסיבת בקשתו המוזרה, השיב-
התולעים של סאטמר לא אוכלים בשר של בעלז.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 20:04 |
|
| |
מה זה משנה?גם אם קלויזנבורג לא אוכלים את הכשר סאטמר עדיין הכשר סאטמר נחשב בין ההכשרים המהודרים .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 20:13 |
|
| |
נדמה לי כי אתה טועה בגדול. להיות קנאי אנטי ציוני אינו בהכרח מעיד על דבקות בהלכה.
|
|
|
|
|
