לוט בסדום – נפל לי האסימון

לוט הפך לתושב קבע בסדום, הג'וינט ארגן לו תקציב מיוחד להשלים בגרויות, וכך נפטר מהבערות הערבית, הסדומים הרי היו פתוחים וקיבלו את השונה, (כל עוד הוא מאמץ את השקפתם). אבל כשראה שני ערבים מתקרבים כחום היום, שכח את כל הנימוסים והתרבות שלימדו אותו הצפונים בסדום, והכניס אותם לביתו. הסדומים כמו כל חברה פתוחה, עמדו על העקרונות שלהם במחאה חברתית אדירה. לוט שהבין בדיוק מה קורה היתמם, והציע להם בילוי עם בנותיו, כאשר ברור לכל שההצעה היתה חסרת טעם, שידול לזנות אסור לפי החוק הסדומי, וכמעט שרצו לעצור אותו על הטרדה מינית, "משגל מוצאים במועדון, וזו הדרך התרבותית!". יש כאן גם מן הגוזמה הבדואית החביבה, "אתם אורחים שלי, אני אעדיף לתת את הבנות שלי, מאשר אתכם". אף שהוא ידע שאת הבנות שלו אף אחד לא יקח כרגע, מכיון שהענין כאן הוא עקרוני.

פרוגרמי

טול איקון ירוק. ויותר מאחד.

על הכתיבה, על הפרשנות, על האקטואליה השנונה.

וביותר על הרעיון: שהאונס הקבוצתי החד מיני המתוכנן נועד כדי להבריח אורחים. זה רעיון מופלא! תודה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הסבר יפה, ש'גזרו' על הכנסת אורחים בשביל לגדור מנוודי המדבר, ועם זאת, לרמיזתך לפרשית גן העיר מודיעין, יש לשאול, איך במודיעין עילית יקבלו אורחים ממודיעין? עם הסיבות הטובות שישנן, מן הסתם, אין לו לאדם להתלונן על שמקבל מידה כנגד מידה.

נאמרו באשכול זה שני פירושים שבעיני הם מחודשים.

ושניהם באו לענות על שאלה שאולי אינה שאלה.

וזו השאלה: מפני מה התאוו אנשי סדום לבוא על המלאכים, שזו ביאה שלא כדרך הטבע.

אפשרות פשוטה, ואולי היא הנכונה, היא שאכן בסדום לקו בבעיה זו, שהיתה מצויה דרך משל באתונה של יוון, והיום אסור לומר עליה שזו בעיה כל זמן שזה "בהסכמה" (אמור להיות סמיילי עצוב).

פרוגרמי הציע: האונס נועד לדכא את מי שחושב להגיע לסדום, שיברח ולא יגיע.

ירוחם הציע: המלאכים היו מאד יפים ולכן עוררו חשק.

שני הרעיונות לדעתי מאד מוצלחים.

לגבי האחרון, לא ידוע לנו איך נראו המלאכים, כלומר איך חשבו בני אדם בימים ההם שמלאכים אמורים להראות. האם דימו אותם כיפים באופן מיוחד, כפי שהם במסורת הנוצרית, ובציורי דה וינצ'י והתקופה, ובסיפור על לוציפר שנפל, ועוד?

יש לזכור כי גם בעם ישראל היתה לפחות כת אחת שהאמינה שהמלאכים נזכרים בתורה, והם אלו שנכשלו עם בנות האדם (בני האלוהים=המלאכים). חז"ל דחו את הפרשנות הזו, ורשב"י קילל מי שפירש כך, אבל זה אומר שהתפיסה הזו היתה קיימת בימיהם, כי הם טרחו להתנגד לה בתקיפות. וכמובן, לדורות למרבה הצער (שלי לפחות) גישה זו הפכה לכאילו היסטוריה...

אם המלאכים היו מאד יפים, ניתן להבין איך בנות האדם התפתו להם.

ואמנם נראה לי סביר לשער שמלאך ייראה יפה באופן מיוחד לאדם, "שמיימי". שהרי "העולם העליון" אמור להיות הרבה יותר יפה מאשר העולם שלנו. אני תולה זאת בפסיכולוגיה האנושית, שכך היא תופסת את "העליונים", ואני הולך בדרכו של יונג, שסבר שיש ארכיטיפים של החשיבה או הדמיון האנושי.

אשר על כן פירושו של ירוחם נראה סביר מאד בעיני.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");