מי אשם באסונות נוראים המתרגשים ובאים?

אולי כדאי שנבדוק אפיק נוסף?! סדרה של מצוות שאנו לא כ"כ מכירים?! לסדרה הזאת קוראים "בין אדם לחבירו"....?!
הפכנו לחברה אלימה, בה כל דאלים, חשוב ומכובד. כל שופך דם, ירום הודו. כל מכה ומזיק, מרוצה לקהל. אין משוא פנים ואין התחשבות. ברגע שסומנה המטרה, אין אברך, אין אישה וילדים, אין אבא ואין שווער.

אני מניח שהכותב משתייך לחברה סגורה ודורסנית כגון גור, (אם כי כמובן התופעה קיימת בכל החברה האשכנזית, וגם קצת קצת בספרדית). ולא אסנגר על הליקוי החמור הזה, לא כשהוא בסיטונאות ולא כשהוא לפרקים. אבל מגוחך שהכותב מניח שלש נקודות אחרי השיוך לאינטרנט. שהרי אין כמו האינטרנט החרדי המודרני והחדש והפתוח, לרדיפת נפשות, לשריפה, לתועבה ולצחנה. אין עוד מקום בגלובוס בו "כל שופך דם ירום הודו" יותר מאשר בחדרי חרדים. אין מקום בו ההתכתשויות יורדות נמוך יותר מאשר הבלוג של שאולזון גופו, הטוקבקים של כיכר השבת, הפורומים (החרדיים) של רוטר, סליחה משאר הבמות החרדיות ששכחתי, גם אלו שאיני מכיר, כולכן מקומות שפלים ירודים ורצחניים.

אם האתר 'בחדרי חרדים' לא היה קיים, אדם כמו דודי זילברשלג, לא היה נרצח בשבע מיתות משונות, לא יתד ולא הפלס היו דשים בדבר עד בחילה, ממש לא מעניין אותי מה בדיוק הוא עשה באותם רגעים מביכים של כשלון, אבל ברור לי שכל יריביו המודרניים והפתוחים חטפו 'קנאות' ועסקו בלשון הרע לתועלת במשך חדשים, שיפדו אותו בכיכר העיר ומדי שעתיים קפצו לדחוף ברזל מלובן לוודא שהבחור לא יאבד את ההכרה. החרדי החדש בעצמו אכל מהדיסה שהוא בישל, כי אין ספק שלולי היריבות הוא היה הראשון להגן על בחדרי חרדים וכל שאר הבמות הפתוחות.

נוצר כאן מצב אבסורדי, תיאטרון הזוי, שכולנו שותפים בו. אדם חילוני הוא הבעלים של בחדרי חרדים, שיהיה לו לבריאות. המטרה שלו היא להרויח כסף, כנ"ל. הבעיה היא שהכסף מגיע לפי מספר צפיות. מספר הצפיות מגיע לפי מדת העיסוק בנושאים הטעונים, לפיכך מנהל האתר חייב לדאוג בראש ובראשונה לכך שהנושא הטעון יהיה נושא להתכתשות ארוכה וצהובה ככל האפשר. צוות התמיכה הטכני פועל במלא המרץ כדי לתדלק את הפעילות, במקרה ויש רק צד אחד אין התכתשות, לכן יש צורך בתיחזוק צד שני, עד הרמה הרצויה. כבר חודשים שנושא הפלס / הלא פלס מתחזק את רמת הצפיות. ואלפי חרדים שוחים במדמנה הזו. כנ"ל בפורומי רוטר, אותם נפשות פועלות בשני הבמות המפוארות. כמובן שלא מקופחים כל הנושאים האחרים, כל אדם שעשה פשע כל שהוא, זוכה מיד לרמזים עבים, לעקיצות, לחשיפת פרטים אישיים עליו, יש גם גילויי אנושיות נדירים בשביל הגיוון, אבל המוטו המרכזי של האינטרנט בנושאי בין אדם לחברו: הוא אדם לאדם דרקון.

 אז רבנים יקרים! כשתקראו לאסיפת חיזוק הבאה, תדברו גם על נושא זה. אמנם זה לא נעים, ולא מספיק שארף, אבל זה חשוב. כי אם לנו אין ערך לחיי אדם, אז גם לשטן המשחית לא יהיה חלילה.... !!

הנה, כאן בבלוג של שאולזון יש המון ערך לחיי אדם, תפסיקו לדבר על האינטרנט המשחית,  כאן הורגים ורודפים רק את הרשעים, את ה"רבנים יקרים" עליהם יש לדבר דרך הכללה, שלא איכפת להם מחיי אדם ומכבוד של אחרים. אבל הבין אדם לחברו כאן הוא דבש, רק להתלקק.

או שמא כוונת החדשון לאינטרנט הכללי, שם כבוד האדם וחירותו הוא לא רק דבש אלא צפיחית ברוטב קויאר עם סושי ממותק. שם הטוקבקים מכבדים כל כותב וכותבת, ובמקרה של איום באונס לפעמים מוחקים את הטוקבק, שם מכבדים את ראש הממשלה ואשתו, שם מכבדים כל נבחר ציבור, שם מכבדים מאד את החרדים (חוץ מה99% המושחתים שהם אשמים, והם הביאו על עצמם את השנאה, שיישרפו. לא אתה, אלא אתה, ואימא שלך). שם מכבדים כל דעה ואמונה – שמתאימה לקודקס מאד ספציפי.

אין ספק שהחדשים חזקים הרבה יותר בגמ"ח, אין ספק שעליהם ניתן לסמוך הרבה יותר בעניני ממונות. לא כמו האברכים הצולי"ם שרודפים אחריך ברחוב לבקש ממך סליחה, או שמטמטמים לקופאית את השכל כי אולי הם צריכים להחזיר לה כמה אגורות.

מה מגדיר "חדש"? ביקורת? מה ההבדל בין ביקורת על האינטרנט ובין ביקורת על בין אדם לחברו? ההבדל הוא שהחדש מתעב את המערכת כולה, אין אדם קורא תיגר על המערכת אא"כ תיעבה. החדש משתמש באופן טקטי בחלקים שמתחשק לו כרגע לאמץ, כדי להילחם בחלקים שכרגע לא מתחשק לו. אבל המשותף לכל הוא רצונו לראות את הכל מתחסל בשיטת הסלמי. היום נשחיר קטע מסויים, מחר נשחיר קטע אחר.

זה מה שעשו הסופרים המזרח אירופאיים, כתבו סיפורים יפים, השחירו כאן, השחירו שם, עד שבסוף נוצרה ספרות ענקית של מאות ספרים, שכל כולה רק משחירה פינות שונות בחברה היהודית. הסך הכל הוא כל כך מעוות, הקורא יכול לחשוב שכל החברה היהודית באירופה היתה כסלון וקבציאל של שלום עליכם. התסכול של אנקדוטליים קטנים, הפך לפני החברה כולה. טפילים, מושחתים, גנבים, מכים רעיהם בסתר. מה, יכול להיות שכל הספרות הזו היא שטויות?

זה מה שהולך לקרות גם כאן, אנשים שכבר מזמן התנתקו מהחברה, מדמיינים אותה בצורה דמונית, בדומה לאלו שיושבים אצל הפסיכולוג ו'משחזרים' התעללויות שעברו, או סתם חיים נוראים ואיומים שנוצרים בתוך גירסת השחזור (נא לא לראות את התיאור כהכללה). ספרות שלמה משחירה פנים של חברה בצורה מעוותת ושקרית, כרגע הספרות אינטרנטית בעיקר (אם לא נחשיב את הגיגי נעמי רגן הגנבת), אבל לכאן זה מתקדם.

אני מכיר יפה את כל התופעות המתוארות, אכן יש בחברה שחיתות, משוא פנים, רציחה, רדיפה בחינם, ועוד הרבה עוולות. אבל הדרך לתיקונם לא עוברת בהכללה שקרית כאילו זו חזות החברה. במקום ליצור 'תמונה היסטורית' מתוך בח"ח כמנהג חוקרי חרדים המכבדים את עצמם, אם אתה עדיין בתוך החברה שלנו, הסתכל ימין ושמאל, הסתכל על השכנים בבנין שלך. הסתכל על אנשים שאתה פוגש בכולל, הסתכל על הגיסים שלך ועל הבני דודים, הסתכל על מכריך או שותפיך לעבודה. האמנם באמת אלו פני החברה? האמנם יש אחוז משמעותי של אנשים שרודפים את חבריהם? האמנם אותם האנשים המצחיקים מהפשקוילים מהעמותות ומהאנקדוטות שנמצאות כל יום בYNET  מייצגים את החברה?

העובדה שהחברה מקיאה לאט לאט אנשים כמו נתי גרוסמן היא תעודת כבוד, שאותם 'רבנים יקרים' עבדו קשה כדי להוריד מהדרך עוד תוקפן ורודפן, כך נלחמים ברדיפה ובפשעי בין אדם לחברו. ולא על ידי תמיכה בבלוגי אינטרנט רצחניים לכשעצמם. כשאמנון יצחק הדביל נלחם בפנגר דרך האינטרנט, לא עבדו קשה הרבנים היקרים כדי לעשות שלום? נכון שישנם עסקנים חזקים ששולטים בכסף ועי"ז פוסעים על ראשי עם קודש, אבל האם זו תופעה חרדית? מישהו בציבור הכללי העיז להיכנס בדנקנר? ואם מישהו העיז להגיד מילה על ידיעות אחרונות, האם לא נרדף עד טיפת דמו האחרונה? זו תופעה אנושית, וכל חברה צריכה להילחם בה. חרדיות חדשה לא מביאה שום בשורה בתחום, מלבד זאת שהיא רודפת את הישנה, וגם נהנית מכל רדיפה פנימית, מאחלת הצלחה לשני הצדדים, שמחה לאיד מי שיושפל לא משנה מי. כאותו אויל שבא לכאן לספר שהוא שונא את החרדים השחורים והמסריחים כי הם גזענים..

אלו בדיוק בנות מואב, נעדרות מוסר עברי, ונעדרות טקט סדומי. שוכבות עם אבא שלהם ובטוחות שמצילות את העולם. אז עשו לנו טובה, תחסכו לנו את הגניחות שלכם, כשיוולד התינוק שאתם מדמיינים שיציל את העולם, תקראו לנו, אנחנו בטוחים שהוא ייראה כמוכן. עצה שלי: עזבו את היין במערה, לא כל העולם התהפך, רק סדום, יש עוד אנשים נורמליים, צאו מהמערה שלכם, קחו שידוך נורמלי, ותביאו ילדים לתפארת, אותם תוכלו לחנך.

עד כאן להיום. לילה טוב.

נ.ב. דרכם של דרשנים לבנות דבריהם על וורט מקדים, אין לייחס משמעות וחשיבות רבה מדי לטקסט הראשוני עליו נבנתה הדרשה.