כפיה דתית ?

מרצה הרחיק סטודנט ש"סירב לחבוש כיפה בשיעור תלמוד"

ההבדל, לטעמי, הוא, כי בית כנסת (למה לדבר על כנסיה כשיש לנו בית כנסת) הוא בהגדרה  מקום לפולחן דתי ולכן הבא בשעריו אמור לכבד את כללי המקום, גם אם הם בעיניו הבל מוחלט.

אם זה לא מתאים לא, אין לו מה לחפש שם.

כפי שמסעדה צמחונית אינה מגישה בשר ומסעדה בשרית אינה מתחשבת ברגשות צמחוניים.

כפי שמסעדה כשרה אינה מגישה מזון לא כשר וההיפך.

אוניברסיטה, אינה מוסד דתי, אלא מוסד נותן שירותים אקדמיים. היא אמורה לנהוג בשוויוניות כלפי כל התנהגות שאינה קשורה במישרין למטרותיה ולצמצם למינימום ולמכנה המשותף הרחב ביותר, את דרישותיה מהחפצים לבא בשעריה.

כמובן שיכול מי שרוצה להכריז על המוסד אותו הוא מנהל כבית כנסת, בו מתקיימים לימודים אקדמאיים.

אני מניח שלהכרזה מעין זו יש השלכות שלא כל מוסד אקדמאי חפף לשלם את מחירן.

אגב, האם נקבל מסעדה המכריחה את הבאים בשעריה ליטול ידיים ולברך על המזון? או לחבוש כיפה?

אני מסכים כי התשובות מורכבות ונגזרות לא מעט מהרגלים ומנורמות שהשתרשו.

רק להעיר באתי.

דייר,

מה חצוף ברצון ללמוד באוניברסיטה ציבורית ולא לקבל את חוקי השריעה.

גם אם נסכים כי הדרישה לחבישת כיפה לגיטימית, זה עדיין לא הופך את מי שזה גורם לו אי נוחות ותחושת כפיה, להיות מוגדר כחצוף.

קח בחשבון כי הטיעון "שילך..." הוא חרב פיפיות.

יש לפסול את הקורסים ביהדות בבר-אילן המחייבים חבישת כיפה, מלהחשב כחלק מתואר אקדמי.
אם בבר-אילן היו מקפידים שבכל הקורסים כולם היו חובשים כיפה, אזי היו יכולים לטעון שמדובר באוניברסיטה לדתיים ולכן אלו כללי האוניברסיטה. אבל הקפדה על חבישת כיפה רק בקורסים ביהדות, אומרת שהם אינם מתייחסים להרצאות אלו כאל הרצאות אקדמיות, אלא כאל שיעורי-דת ופולחן דתי המצריך חבישת כיפה.
אם כיפה, אז בכל הקורסים. הקפדה על כיפה רק בקורסים ביהדות, פוגעת בדיון האקדמי התקין.

אלו כללי המקום אז תכבד אותם הוא הרי ידע לאן הוא נכנס אז מה פתאום הוא נהיה לוחם צדק שהכיפה גורמת לו בחילות קשות סתם טמבל ואני מאד מקווה שיזרקו אותו מכל המדרגות

תוקן על ידי דייר ב- 12/12/2012 11:40:32